הפוליטיקה הצפון אירית עולה על שרטון. בשל התנגדות ה-DUP לפרוטוקול צפון אירלנד, שקובע גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד, המפלגה עשתה כמה מהלכים נועזים ו/או חסרי אחריות. ראשית, שר החקלאות של צפון אירלנד אדווין פוטס הורה לנמלים בבלפסט להפסיק עם בדיקות המכס, למרות שלא ברור שיש לו את הסמכות לכך. שין פיין ביקרו, הממשלה הבריטית התחמקה מאחריות ולבסוף בית המשפט השעה את הצו של פוטס. לאחר מכן, השר הראשון פול גיוואן (בתמונה) התפטר מתפקידו במחאה על הפרוטוקול. זאת, לאחר חודשים שראש ה-DUP ג’פרי דונלדסון הזהיר שהוא ינקוט בצעד כזה אם הסוגיה לא תיפתר. ההתפטרות היא לא רק צעד עקרוני, אלא גם תרגיל פוליטי לקראת הבחירות לאסיפת צפון אירלנד שאמורות להתקיים במאי. כלומר, בהנחה שדרישת שין פיין להקדמת הבחירות לא תיענה. ואם היא כן תיענה, הרי שהמשא ומתן בין בריטניה לאיחוד האירופי על הפרוטוקול עשוי להיכנס לתסבוכת משלו | צילום: DUP
קצת פוליטיקה אזורית: האם צפון אירלנד תלך לבחירות מוקדמות לאסיפה המחוקקת שלה? הדבר בהחלט אפשרי אחרי שהשר הראשון פול גיוואן הודיע שלשום (ה’) על התפטרותו מהתפקיד. זאת, על רקע הקשיים שיוצר פרוטוקול צפון אירלנד עבור כל האזור. הממשלה אמנם, כרגע, עומדת, אבל היא תתקשה מאוד לתפקד. ובשין פיין מאוד מעוניינים להקדים את הבחירות שגם כך מתוכננות למאי הקרוב. וזה בתורו עלול להוות בעיה למהלכים ברמה הבינלאומית.
רקע
במסגרת הסכם היציאה מהאיחוד האירופי, בוריס ג’ונסון הגיע להסכמות עם האיחוד על פרוטוקול צפון אירלנד. הפרוטוקול נועד למנוע את השבתו של גבול קשיח בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, כדי לשמר על הסכם יום שישי הטוב (שהביא לסיומה של תקופת הטרור באזור). לכן, הפרוטוקול מניח גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד, כך שחלק מהסחורות שעוברות מבריטניה לצפון אירלנד צריכות לעבור מכס. צפון אירלנד נשארת כפופה לחלק מחוקי האיחוד, ובכך אפשר להשאיר את הגבול פתוח. פשוט, לא?
לא. הפרוטוקול הזה הוא מקור להרבה מאוד צרות בצפון אירלנד. הסיבה העיקרית לכך היא שהוא מקשה על הסחר בתוך הממלכה המאוחדת. כמובן, כל אחד היה יכול לראות את זה מגיע, אבל בוריס ג’ונסון היה צריך לנצח בבחירות (במהלכן שיקר והבטיח שלא יהיה גבול פנימי כזה, למרות שזה בדיוק מה שכתוב בהסכם, אותו כינה “oven-ready deal”), ולכן נתן כל דבר שהיה יכול לקחת שיחליף את ה-backstop של ת’רזה מיי.
בכל מקרה, הדבר מביא להרבה מתיחות בבריטניה בכלל ובצפון אירלנד בפרט. ברמה הלאומית, ממשלת בריטניה לוחצת על האיחוד האירופי להביא לשינויים בפרוטוקול כדי שהסחורות שמגיעות מבריטניה לצפון אירלנד לא יצטרכו לעבור במכס. כדי ללחוץ על האיחוד, בריטניה איימה שתפעיל את סעיף 16, הוא סעיף בפרוטוקול שמאפשר להשעות זמנית חלקים ממנו. פירוש הדבר הוא שבריטניה מאיימת שאם לא ילכו לקראתה הגבול הקשיח עלול לחזור לאי האירי. האיחוד, מצדו, מוכן להתפשר כדי להימנע מסצנריו כזה, ואף הציע כמה פשרות. כעת מתקיים משא ומתן בין בריטניה לאיחוד, שמוסכם על שני הצדדים שצריך להסתיים עד סוף פברואר, כדי לא להתנגש עם הבחירות לאסיפת צפון אירלנד שמתוכננות למאי.
ברמה המקומית, ה-DUP היא המתנגדת הקולנית ביותר לפרוטוקול. ראש המפלגה ג’פרי דונלדסון מאיים לא מעט זמן שיוציא את המפלגה מהמוסדות השונים אם הפרוטוקול לא ייזרק לפח, והבהיר שיעשה הכל כדי לעצור את נקודות המכס בים האירי. לעומת ה-DUP, בשין פיין מתעקשים על אכיפת הפרוטוקול.
מה קרה עכשיו?
בשבוע שעבר הגיש שר החקלאות של צפון אירלנד (וראש ה-DUP לחמש דקות שלמות) אדווין פוטס מסמך לממשלת צפון אירלנד. המסמך, אותו הוא מעוניין להפוך למדיניות ממשלתית של ממש, טוען שממשלת צפון אירלנד חייבת לאשר את הצבת מחסומי המכס בנמלים של צפון אירלנד. שין פיין, שותפה גם היא לממשלה, התעצבנה מעצם הרעיון. פוטס איים שאם הממשלה תחסום את זה, הוא פשוט ינצל את סמכותו כשר החקלאות כדי להורות לנמלים להפסיק לבדוק את הסחורות שנכנסות ולתת להן להיכנס חופשי.
פוטס עמד במילתו. לפני שלושה ימים (ד’) הוא הודיע לנמלים בבלפסט להפסיק בחצות עם השטות הזו של בדיקת מכס על סחורות שמגיעות מהאי הבריטי. זאת, על סמך ייעוץ משפטי לפיו כל עוד לא ניתן אישור של ממשלת צפון אירלנד לנקודות המכס, יש לו את הסמכות להורות להם לעצור. רק שהייעוץ המשפטי הזה כנראה לא היה מאוד טוב, בהתחשב בעובדה שההנחיה של פוטס בעיקר יצרה אי-ודאות לגבי הסרת המכסים. הדבר גרם להרבה מאוד אי-נחת. שין פיין ביקרו את המהלך, ושר החוץ האירי סיימון קובני הזהיר שמדובר בהפרה של החוק הבינלאומי.
שר צפון אירלנד בממשלת בריטניה, ברנדון לואיס, ניסה לזרוק את האחריות על ממשלת צפון אירלנד. הוא אמר ש”זה עניין של ממשלת צפון אירלנד”, ושממשלת בריטניה הזהירה את האיחוד האירופי שזה עלול להגיע לזה. מדובר בעזות מצח. מי שחתומה על פרוטוקול צפון אירלנד היא לא ממשלת צפון אירלנד אלא ממשלת בריטניה, שלה יש הסכמות להיכנס להסכמים בינלאומיים שכאלה. בהתאם, האחריות לכיבוד ההסכם היא של ממשלת בריטניה. מצד שני, לואיס הוא האיש שאמר שסעיף בהצעת חוק ממשלתית יפר את החוק הבינלאומי “באופן נקודתי ומוגבל”.
“This is a matter for the Northern Ireland Executive”
NI Secretary @BrandonLewis says the UK government won’t interfere with the DUP’s decision to halt Irish Sea border checks.
@itvpeston
#Peston pic.twitter.com/6atKSBVnJd— Peston (@itvpeston) February 2, 2022
בכל מקרה, התרגיל של פוטס לא החזיק מעמד הרבה זמן. לפי הדיווחים, שכללו בתוכם את תגובת דאונינג 10, המכסים המשיכו לפעול כרגיל. בנוסף, שלשום (ה’) בית המשפט העליון הורה על השעיית הצו של פוטס. דאונינג 10 מסרו שהם בוחנים את המצב המשפטי של ההנחיה הזו.
ההתפטרות
על רקע כל הסיפור הזה, השר הראשון של צפון אירלנד, פול גיוואן, הודיע על התפטרותו. הדיווחים שזה עומד לקרות הקדימו את ההצהרה של גיוואן בכמה שעות. במכתב ההתפטרות שלו, גיוואן הסביר: “המוסדות שלנו נבחנים שוב והאיזון העדין שנוצר על-ידי הסכמי בלפסט וסנט אנדרוז הושפע מההסכם של ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי, שיצר את פרוטוקול צפון אירלנד. עיקרון ההסכמה הוא אבן פינה של הסכם בלפסט (יום שישי הטוב – אב”מ), וזה רצוני הכן שכל סיעות הקהילה שלנו יוכלו לתת בקרוב את הסכמתן לכינון מחדש של ממשלה מתפקדת באמצעות פתרון הבעיות שלצערי הביאו אותנו לנקודה הזו”.
בואו נתרגם: פול גיוואן למעשה ממשיך את הקו של אדווין פוטס, לפיו לא יכול להיות שיכפו על צפון אירלנד מכסים פנימיים שכאלה בלי הסכמתה של הממשלה. והסכמתה של הממשלה לא יכולה לבוא בלי הסכמה של שני האגפים שלה, היוניוניסטי (שה-DUP היא המובילה שלו) והלאומני (שמונהג על-ידי שין פיין). לכן, כל עוד ה-DUP מתנגדת להסדר של פרוטוקול צפון אירלנד, לא ייתכן שימשיכו לאכוף אותו. ואם ממשיכים לאכוף אותו, אז ה-DUP תצא מהממשלה. הרעיון הזה זכה להדהוד גם מפיו של ג’פרי דונלדסון (שגם הדגיש שהוא הזהיר מהמהלך הנ”ל זמן רב). ראשת המפלגה לפני פוטס, ארלין פוסטר, פשוט הגדירה את הצעד כמחאה על הסדר לא סביר.
כמובן, לא צריכים להיות תמימים לגמרי. כלומר, אכן ל-DUP יש בעיה רצינית עם פרוטוקול צפון אירלנד, ודונלדסון כבר איים להוציא את המפלגה מהקואליציה. אבל בואו לא נעמיד פנים שיש פה רק עקרונות. הבחירות לאסיפת צפון אירלנד יתקיימו לכל המאוחר ב-5 במאי, שלושה חודשים מהיום. מצבה של ה-DUP בסקרים רחוק מלהיות מרנין. זה קורה בין השאר על רקע העובדה שה-DUP השלימו רוב לשמרנים בפרלמנט בין 2017 ל-2019, ולכן יש יוניוניסטים שרואים ב-DUP אחראית אישית למצב הזה. יש מי שסבורים שההתפטרות של גיוואן אמורה להיות תרגיל בחירות. לא פלא, אם כן, שבשין פיין לא פרגנו למהלך, והאשימו את ה-DUP בתעלולים פוליטיים.
מה קורה עכשיו?
משמעות ההתפטרות של פול גיוואן היא שגם סגנית השר הראשון, מישל אוניל (שין פיין), מאבדת את מקומה. רק להזכיר: ממשלת צפון אירלנד היא דו-ראשית, עם שר/ה ראשונ/ה וסגנ/ית שר/ה ראשונ/ה ששווים במעמדם ומהווים ייצוג של הגוש היוניוניסטי והגוש הלאומני. אבל זה לא בהכרח אומר שהממשלה כולה תקרוס. שאר השרים יישארו במקומם, אבל הקבינט לא יוכל להתכנס בלי נוכחות השר הראשון או סגניתו, ומרחב קבלת ההחלטות של השרים כעת מצומצם משמעותית.
ומה לגבי הבחירות? ובכן, כאמור, אלו נקבעו למאי בכל מקרה. כלומר, אפילו אם הן יוקדמו, אנחנו מדברים על הפרש של כמה שבועות. ובכל זאת, בתגובה להתפטרות של גיוואן, מארי-לו מקדונלד, נשיאת שין פיין וראשת האופוזיציה ברפובליקה האירית, קראה להקדמת הבחירות בצפון אירלנד. לדבריה, לא ייתכן שצפון אירלנד תיתקע עכשיו שבועות בלי ממשלה מתפקדת. השאלה היא רק אם תקום ממשלה מתפקדת אחרי בחירות מוקדמות, אם סוגיית הפרוטוקול לא תיפתר. בהקשר זה ראוי להגיד שמישל אוניל, שמכהנת כראשת המפלגה בצפון אירלנד, הוסיפה קריאתה של מקדונלד ואמרה שבמקום מעשים כאלו צריך לגרום לפרוטוקול צפון אירלנד לעבוד. גם שין פיין לא תמימים: בשין פיין מגנים על הפרוטוקול, אבל בעיקר יודעים שבחירות עכשיו ישאירו את ה-DUP עם צעד קיצוני אבל בלי הישג של ממש.
לשאלת הקדמת הבחירות יש השלכות יותר מרחיקות לכת מצפון אירלנד לבדה. כאמור, בריטניה והאיחוד הסכימו שהדדליין להגעה להבנות צריך להיות סוף פברואר, כדי להסתנכרן עם הבחירות לאסיפה. בריטניה מעוניינת להגיע להסכמות ביניים במועד הזה, ולהגיע להסדר כולל יותר לאחר הבחירות. הקדמה של הבחירות, אם כן, עלולה להכניס את כל התהליך למערבולת. הקדמה כזו תשאיר שלוש אופציות על השולחן: משא ומתן תוך כדי קמפיין הבחירות במה שעלול להיראות כמו התערבות בפוליטיקה הצפון אירית, הפסקת המשא ומתן עד לאחר הבחירות במה שיגביר את חוסר הוודאות בצפון אירלנד, או שבריטניה תפעיל את סעיף 16 ותפגע ביחסיה עם האיחוד האירופי.
לסיכום
צפון אירלנד בעידן הפוסט-ברקזיט היא קורבן של פוליטיקה מפלגתית. ראשית בוריס ג’ונסון מכר את המעבר החופשי בין האי הבריטי לצפון אירלנד כדי שיוכל לנצח בבחירות. הוא אמנם התכוון לשנות את ההסכם אחרי הבחירות, אבל כפי שאנחנו רואים זה לא בדיוק תורם למציאות. שנית, ה-DUP נמצאת בצרות אלקטורליות בגלל בוריס ג’ונסון ומוכנה לסכן את היציבות באזור לא רק מתוך התנגדות עקרונית לפרוטוקול, אלא גם כדי לנסות ולחלץ את עצמה מהבור שחפרה לעצמה. התפטרותו של פול גיוואן היא רק התרגיל האחרון בשורה ארוכה של תרגילים כאלה. ולבסוף, שין פיין, שמנהיגותיה מודעות לכך שבחירות עכשיו עשויות לחבוט בגוש היוניוניסטי (ובעיקר ב-DUP). זאת בנוסף לכך שהפרוטוקול עצמו אכן מקשה על החיים באזור.
וכעת נצטרך לחכות ולראות מה צופנים בחובם השבועות הקרובים, שעלולים להיות קריטיים.