חדשות בקטנה: ה-NHS כורע תחת העומס שיוצרת מגפת שפעת אלימה, ודווקא עכשיו הרופאים המתמחים החליטו לפתוח בשביתה. בתחום ההגירה, בזמן שהממשלה ציינה זמן שיא בלי סירות קטנות שחצו את התעלה, היא מנסה גם לקדם מקום חדש לגרש אליו את מבקשי המקלט שיגיעו דרכה, ובמקביל גם הירוקים מקבלים שמדיניות ההגירה לא תוכל להיות מכילה כפי שהיו רוצים. במשפחת המלוכה, המלך צ’רלס בישר שהאבחון המוקדם שקיבל למחלת הסרטן יאפשר לו למתן את הטיפול, ובינתיים המשטרה החליטה מטעמים תמוהים משהו שלא להמשיך בחקירתו של אנדרו מאונטבאטן וינדזור על כך שניסה לאסוף מידע על וירג’יניה ג’ופריי. ראש הממשלה קיר סטארמר ממשיך להתמודד עם ניסיונות הדחה, והשם הבולט להחליפו נשאר שר הבריאות וס סטריטינג. נשיא ארצות הברית הגיש תביעה נגד ה-BBC, והדבר נראה לרבים כמו עניין דיפלומטי יותר ממשפטי. הממשלה ממשיכה לקדם את הצעת חוק זכויות העובדים שלה, וגם העסקים רוצים להביא אותה לקו הסיום. ולסיום, המפלגה שלכם, אותה הקימו ג’רמי קורבין וזארה סולטאנה, ממשיכה להיות פארסה, אבל גם הגיעה לכמה הכרעות חשובות לגבי התנהלותה | צילום: ג’רי פופלסטון
זו רק שפעת
תגידו, זוכרים שכדי להמעיט בחומרתה של הקורונה היו מי שאמרו שזו “רק שפעת”? ובכן, הבריטים יצטערו לבשר לכם שגם מגפת שפעת היא לא להיט. בשבוע שעבר ה-NHS הודיע שמערכת הבריאות הגיע אל “התרחיש הגרוע ביותר” של “סופר-שפעת”. זאת לאחר שמספר חולי השפעת הממוצע שאושפזו באותו שבוע הגיע ל-2,660 – הכי גבוה שתועד אי-פעם בתקופה זו של השנה ועלייה של 55% מהשבוע שקדם לו. אחת הסיבות לכך היא שסוג השפעת הספציפי הזה פחות הסתובב בשכונה בשנים האחרונות, כך שמערכת החיסון של רוב האנשים פחות מוכנה אליו.
אבל לא באפידמיולוגיה באנו לעסוק כאן, אלא בפוליטיקה ומדיניות ציבורית. אז מה עושה הממשלה? ראש הממשלה קיר סטארמר אמר שכרגע אין שינוי בהנחיות, נוסח חזרה לעטיית מסכות או כל דבר בסגנון. למרות שהנגיף עבר מוטציה, המומחים ממליצים להתחסן. יש לציין שרק קבוצות מסוימות – כמו בני 65 ומעלה, נשים בהיריון ובעלי מחלות רקע – זכאיות לחיסון בחינם, בעוד השאר יצטרכו לקנות את החיסון בבית המרקחת. המדיניות הזו יוצרת חשש למערך התחבורה כיוון שנהגי רכבת ואוטובוס לא נמנים על הזכאים לחיסון חינמי, מה שיכול להוביל להיעדרויות רבות.
אבל זה עוד הסיפור הקטן (מבחינה פוליטית). הרופאים המתמחים הצביעו בעד שביתה בת חמישה ימים שתחל מחר (ד’), למרות העומס שהשפעת יוצרת גם כך על ה-NHS, למרות פנייה ישירה מסטארמר ולמרות שהממשלה הציעה הטבות שונות במסגרת המשא ומתן. ההטבות לא כוללות העלאה בשכר, ושר הבריאות וס סטריטינג הסביר שהוא לא מתכוון לתת העלאות שכר אחרי ששכר המתמחים עלה ב-30% בשלוש השנים האחרונות. האיגוד לא התרשם מהמספר הזה, בטענה שבמונחים ריאליים שכר המתמחים ירד בכ-20% לעומת 2008. איך שלא יהיה, המצב הוא שהולכים להיות הרבה פחות רופאים כשהעומס על ה-NHS גבוה במיוחד. הדבר גרם לסריטינג להאשים את האיגוד ב”נטישה” של המטופלים וקרא לשביתה להידחות לינואר, אז בריטניה צפויה להיות אחרי השיא.
ענייני הגירה
ונעבור לנושא החם של הפוליטיקה המערבית כולה: הגירה. יש בזירה הזו כמה עדכונים: ראשית, בשבוע שעבר בריטניה ציינה את הזמן הארוך ביותר מבלי שסירות עם מבקשי מקלט חצו את התעלה מאז 2018 – 28 ימים. כמובן, לא צריך להתלהב יותר מדי: ראשית, עדיין ב-2025 נכנסו לבריטניה יותר מבקשי מקלט דרך התעלה מאשר בכל שנה אחרת למעט 2022. שנית, התקופה הזו של השנה היא גם ככה “מנומנמת” יותר כשזה מגיע לחציית התעלה, בגלל מזג האוויר הלא מזמין ומיעוט שעות האור. כלומר, זו כנראה פחות מדיניות מוצלחת של הממשלה ויותר מדיניות של אמא טבע.
ומה הממשלה מנסה לעשות? על חלק מהדברים – בעיקר התקרבות למודל ההגירה הדני – הרחבתי בחודש שעבר, אבל יש עוד. לפי דיווחים, בסתיו בריטניה נכנסה למשא ומתן עם מקדוניה הצפונית על אפשרות שהאחרונה תקלוט מבקשי מקלט שנכנסו באופן לא מוסדר, בתמורה לתשלומים והשקעות בריטיות. זה, ובכן, נשמע קצת כמו תכנית רואנדה של השמרנים, אם כי כנראה שבמדינה הבלקנית יש פחות חשש לפגיעה בזכויות אדם. צריך להגיד שבמקדוניה הצפונית יש חשש כבר זמן מה שהיא תצטרך לשכן מבקשי מקלט שיגיעו מבריטניה, במיוחד מאז חתימת הסכם אסטרטגי בין המדינות במאי האחרון. לכן, לא מפתיע שראש הממשלה חריסטיאן מיצקוסקי הכחיש את קיום המו”מ והבטיח שתחת כהונתו “לא יקום אפילו אוהל למהגרים לא חוקיים”.
ובקטנה: נראה שגם המפלגה הירוקה, המפלגה הכי שמאלית שאינה בגדר קוריוז, נזהרים כשזה נוגע להגירה. ראש המפלגה זאק פולנסקי הבהיר לאחרונה שבהתחשב במצב הקיים בעולם, אין אפשרות ריאלית לנוע לעבר מדיניות של גבולות פתוחים. עוד הוא טען שזו מעולם לא הייתה הבטחת מצע של המפלגה, ושהניסיון להצמיד אותה למפלגה הירוקה הוא ניסיון לגרום לה להיראות לא פרגמטית. צריך להגיד שאכן מצע הירוקים לא הבטיח במפורש גבולות פתוחים, אבל כן מדיניות הגירה נדיבה יותר מכל מפלגה אחרת, כולל זכות הצבעה לכל מי שמחזיקים באשרת שהייה. אבל הדבר ברור: אפילו בשמאל העמוק מבינים שאפילו אם ממניעים אופורטוניסטיים, צריך לשים את הגבולות תחת שליטה.
חדשות מלכותיות
גם לבית המלוכה היה מעט מה לבשר. נתחיל בחדשות הטובות: במסר לאומה, המלך צ’רלס השלישי בישר לנתיניו שהחל מהשנה החדשה הוא יוכל להפחית בטיפולים שהוא מקבל לסרטן בו אובחן לפני כמעט שנתיים (חשוב לציין שהוא לא מוגדר כמי שהחלים). המלך ייחס זאת לאבחון המוקדם שקיבל, ועודד את צופיו ללכת לבדיקות השונות שאמורות לאפשר אבחון שכזה ובכך לתת טיפול מציל חיים בזמן. למעשה, היה מדובר בסרטון של חמש דקות שמתוכו הוקדשו שניות מעטות לעדכון על מצבו של צ’רלס. היה ברור שמה שעומד לנגד עיניו הוא לעודד אנשים להגיע לבדיקה שלהם בזמן ולא לברוח ממנה. הדבר משתלב היטב עם האופי של צ’רלס שמעוניין לקדם נושאים שונים ולא רק לנופף מהכרכרה לקהל.
https://www.youtube.com/watch?v=sMivSgwB9XA
ולחדשות הפחות מרגשות, שנוגעות לאחיו של המלך, אנדרו מאונטבאטן וינדזור, לשעבר הנסיך אנדרו. אם אתם זוכרים, לפני שתאריו נשללו ממנו, דווח שהנסיך דאז השתמש בשומר הראש שלו כדי לנסות להשיג מידע אישי על וירג’יניה ג’ופריי המנוחה, קורבן של מאונטבאטן וינדזור במסגרת קשריו עם הפדופיל ג’פרי אפסטין. מאחר שהניסיון נעשה לפני שהפרשייה התפוצצה, ככל הנראה הדבר נעשה כדי למנוע ממנה להתפוצץ, מה שלא עבד. בכל מקרה, המשטרה המטרופוליטנית של לונדון הודיעה לאחר החשיפה שהיא תפתח בחקירה בעניין. לפני מספר ימים, המשטרה הודיעה שהיא “לא תנקוט בצעדים נוספים” בנושא. ההסבר לכך הוא חוסר בראיות, והבטחה שאם יובא בפניה מידע חדש היא תבחן אותו. אלא שכפי שהמשפחה של ג’ופריי אבחנה, זה לא ממש משכנע: ההודעה של המשטרה הגיעה רק זמן קצר לפני השחרור של מסמכי אפסטין, כך שההזדרזות להודיע שאין מידע לכל הפחות מעלה גבה. בפועל, כבר שנים שלמשטרה המטרופוליטנית יש שם רע, והרושם הוא שהיא לא מאוד מנסה לתקן אותו.
דיבורי הדחה
האם קיר סטארמר יוביל את מפלגת הלייבור בבחירות הבאות? זו שאלה שהתקשורת הבריטית אוהבת לעסוק בה, והשמועות לא מפסיקות לזרום. המועמד הבולט לתפקיד החתרן הבלתי נלאה של מפלגת העבודה הבריטית ממשיך להיות שר הבריאות וס סטריטינג, אחרי שבחודש שעבר נאלץ להכחיש שהוא קושר נגד ראש הממשלה. בשבוע שעבר הטלגרף דיווח שמקורבים לסטריטינג פנו לסגנית ראש הממשלה לשעבר אנג’לה ריינר כדי שתתמוך בניסיון של סטריטינג להפוך לראש מפלגת הלייבור בתמורה לתפקיד בכיר בממשלה. לפי המקורות של הטלגרף, ניתן למנות לכך שתי סיבות עיקריות. ראשית, סטריטינג, מהאגף הימני במפלגה, לא ממש פופולרי בקרב המתפקדים, ואילו ריינר פופולרית מאוד למרות פרשת המס שאילצה אותה להתפטר. שנית, לאור השתייכותם לשני אגפים שונים בלייבור, הם יוכלו לשדר חזית של אחדות. בכל מקרה, הפנייה דרך מקורבים נעשתה בין השאר כדי לאפשר לסטריטינג להכחיש כל נגיעה לדבר, וזו אכן הגיעה משניהם. אבל המקורות מתעקשים שמאחורי הקלעים עסקאות שונות עוד נשקלות.
בינתיים, סטארמר ממשיך להתמודד עם עוד ועוד אובדן תמיכה מבפנים. כך למשל, צוות החשיבה “לייבור ביחד”, שהריץ את סטארמר לראשות המפלגה, כבר התחיל לחפש לו מחליפים ובודק אפשרויות עם הסניפים המקומיים. אבל לכולם ברור שנקודת המבחן האמיתית תהיה הבחירות המקומיות ולפרלמנטים של ויילס וסקוטלנד ב-7 במאי 2026. אם הלייבור תחטוף שם מהלומה גדולה מדי, קשה לראות איך סטארמר ישרוד את זה. כפי שהצביע ראש המפלגה השמרנית לשעבר הלורד ויליאם הייג, טכנית אמנם חוקי הלייבור מקשים על הדחתו של סטארמר מהתפקיד, אבל בפועל ראשי ממשלה לא מודחים מתוקף חוקי המפלגה שלהם (אוסיף שמרגרט ת’אצ’ר הייתה הקרובה ביותר לסצנריו הזה, וגם היא פרשה רגע לפני שהוא התממש). לכן, סביר להניח שעד מאי נשמע עוד הרבה ספקולציות לגבי המחליפים, ולסטארמר עצמו יש פחות מחמישה חודשים להתאפס ולהראות שהוא מסוגל לנווט את הספינה. כפי שאמר נכונה הייג, החלפתו של סטארמר לא תעשה טוב למדינה שגם כך ראתה חילופי ראשי ממשלה רבים בזמן כה קצר.
תביעה נגד ה-BBC
אם אתם זוכרים, בחודש שעבר ה-BBC עבר טלטלה לאחר התפטרויות בכירים בתאגיד השידור. הסיבה לכך הייתה בישול נאום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-6 בינואר 2021: באמצעות שני חלקי נאום במרחק כחמישים דקות זה מזה, שגרם לדברים חמורים גם כך שאמר הנשיא להישמע כאילו הוא קרא לתומכיו במפורש להילחם בגבעת הקפיטול, דבר שלא קרה. אז זה לא סוף הסיפור: אתמול (ב’) טראמפ הגיש נגד ה-BBC תביעה בסך 10 מיליארד דולר (5 מיליארד על כל קובלנה). עוד לפני הגשת התביעה עורכי הדין של גוף השידור טענו שאין עילה, בעיקר משום שהתכנית האמורה שודרה רק בתוך בריטניה וחסומה מחוצה לה. בתביעה נטען שלפי הסכמי הפצה ישנו גוף שהיה יכול להפיץ את התכנית בארצות הברית ושבכל מקרה משתמשים בפלורידה (בה הוגשה התביעה) היו יכולים להשתמש ב-VPN.
איני משפטן ואין בפניי את כל העובדות, אז לא אנחש פה מה הסיכוי של תביעה מהסוג הזה. אבל, דבר כזה הוא כמובן גם עניין פוליטי. תשאלו למשל את ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי, שצייץ: “טראמפ רוצה להתערב בדמוקרטיה שלנו ולרמוס את גוף השידור הלאומי שלנו. אנחנו לא יכולים להרשות לו [לעשות זאת]”. בהתאם, הוא קרא לסטארמר לעמוד מול טראמפ ולהגן על משלמי האגרה (שהרי זה יהיה כספם שישמש לפיצויים אם כאלו ייפסקו). וקשה להתעלם מכך שזו לא סתם תביעה של אדם מהשורה נגד גוף שידור שעשה לו עוול, אלא של מנהיג מעצמה זרה שדורש פיצוי של מיליארדים, לא פחות. האם סטארמר באמת ינסה להדוף את טראמפ? בהתחשב בהתנהגותו עד כה, קשה לראות את זה קורה.
ובינתיים, זה לא שטראמפ מתגמל את סטארמר על החנופה שלו. רק היום דווח שארצות הברית השעתה את ההסכם הטכנולוגי בין המדינות שנחתם בביקור המדיני של הנשיא בבריטניה, כחלק מניסיון ללחוץ על בריטניה במו”מ על הסכם סחר. הדבר מראה שסטארמר משיג באמצעות הגישה שלו כלפי טראמפ הרבה פחות ממה שהוא חושב, ושאולי שווה לו לשקול בכל זאת לפתח עמוד שדרה מולו.
הצעת חוק זכויות העובדים
הצעת חוק שנויה במחלוקת היא הצעת חוק זכויות העובדים. העבודה עליה החלה עוד בימיה של אנג’לה ריינר בממשלה, והייתה אמורה לספק עוד זכויות לשכירים. למשל, שינוי ההגנות מפני פיטורים לא מוצדקים. דוגמה שזכתה להרבה ביקורת בימין היא מתן שבוע חופש במקרה של מוות של קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה, כמו גיסים, דודים ובני דודים. עוד תחומי השפעה תוכלו למצוא כאן. העבודה על החוק הזה לא קלה, ולמשל היה צורך למצוא פשרה בין המעסיקים לאיגודי העובדים בנושא הפיטורים. אבל העבודה על החקיקה עדיין לא פשוטה, ויש לא מעט פינג פונג בין בית הנבחרים שבשליטת הממשלה לבין בית הלורדים. האחרון תמך בתיקון שמרני שהפיל למעשה את ביטול התקרה על פיצויי הפיטורים שהממשלה רוצה להעביר, מה שהחזיר אותה לבית הנבחרים.
אתמול בלילה (ב’) בית הנבחרים העביר שוב את הצעת החוק עם סעיף פיצויי הפיטורים, למרות הביקורות שהדבר יקשה מאוד על מעסיקים לפטר. ריינר נאמה במליאה וביקרה את הלורדים על הערמת הקשיים על הממשלה. כאן יצוין שביטול התקרה על גובה הפיצויים לא מופיע במצע הלייבור, וזה בדיוק המקום של בית הלורדים לבוא ולאזן את החקיקה של הממשלה. בכל מקרה, כעת החקיקה תחזור שוב לבית הלורדים. מי שדוחקים בלורדים להעביר את החקיקה, באופן מפתיע, הם מנהיגי העסקים, כולל הלובי של העסקים הקטנים. זה לא שהם שמחים על הסרת התקרה, אבל בגלל העבודה הקשה על הפשרה אליה הגיעו עם האיגודים, שמהתוצאה שלהם הם מרוצים, הם מעדיפים להעביר את החקיקה כמה שיותר מהר ולפתור את המחלוקות אחר-כך באמצעות חקיקה משנית.
המפלגה של מי?
ונסיים עם סיפור משעשע, שנוגע – איך לא? – למפלגה שלכם (Your Party), המפלגה שהקימו ג’רמי קורבין וזארה סולטאנה ואמורה לעקוף משמאל בערך את כולם (אני מזכיר לכם שבכביש הבריטי עוקפים מימין). בכל הפעמים בהן עסקתי במפלגה, זה אף פעם לא היה בהקשר מחמיא של יכולת ניהול, והפעם הזו לא תהיה שונה. למי שזקוקים לתזכורת, בגדול סולטאנה כפתה על קורבין הנהגה דו-ראשית למפלגה, מה שהוביל לשלל ריבים, האשמות וכמעט טענות לפלילים. הדבר הוביל לדיווח שהם מוכנים להנהגה חד-ראשית, אבל כרגע לא נראה שמשהו מיוחד נעשה עם זה.
ויש לכך סיבה: בסוף החודש שעבר התקיים כנס המפלגה. קורבין אמר לעיתונאים שהוא סבור שרצוי שיהיה למפלגה ראש אחד, ושהוא מתכוון לנסות להתמודד על התפקיד. סולטאנה, מצדה, טענה שהיא מעדיפה “הנהגה קולקטיבית” ושהיא לא מאמינה שאדם אחד צריך להוביל מפלגה (אם כי לפי הגארדיאן, בכוונתה לרוץ נגד קורבין אם המתפקדים יחליטו על הנהגה חד-ראשית). מחלוקת נוספת הייתה סביב היכולת של חברי מפלגות שמאל אחרות להצטרף, דבר שסולטאנה תומכת בו וקורבין מתנגד לו. נראה שהמחלוקת הזו הביאה לכעס רב אצל סולטאנה, שהחליטה לא להיכנס כלל לאולם הכנסים ביום הראשון של כנס המפלגה שהיא עצמה ייסדה, תוך טענה ל”ציד מכשפות”. באמת שאי-אפשר להמציא את זה.
אבל, צריך להגיד, סולטאנה צחקה אחרונה: המתפקדים הצביעו (בתוצאה צמודה) בעד הנהגה קולקטיבית למפלגה, כך שיהיה למפלגה ועד של מתפקדים, בראשו יעמדו יו”ר, סגנ/ית יו”ר ודובר/ת, שיספקו “מנהיגות ציבורית”. כמו כן, בניצחון נוסף לסולטאנה, המפלגה תאפשר גם לחברי מפלגות אחרות להתפקד. כמובן, לא מתפקדים מכל מפלגה, ויהיה צורך באישור של מנגנוני המפלגה שלכם שערכי המפלגה השנייה הולמים את ערכי המפלגה שלכם. אה, ולסיום: המתפקדים גם החליטו ש”המפלגה שלכם” יפסיק להיות שם זמני ויהיה לשמה הרשמי. עכשיו נצטרך לראות, כשהמחלוקות האלו הוכרעו, אם המפלגה תצליח להגיע למשהו שמזכיר תפקוד.