התקציב כאן: שר האוצר קוואזי קווארטנג הגיע הבוקר (ו’) לפרלמנט כדי לשטוח בפני חבריו את ה”מיני-תקציב”, תקציב שלא היה קטן בכלל. על הפרק סיוע בחשבונות האנרגיה, הורדת מסים מסוגים שונים, מלחמה באיגודי עובדים ושינוי במדיניות הקצבאות. למרות שהרבה מהטבות המס יורגשו בעיקר על-ידי בעלי אמצעים ועסקים, בממשלה סבורים שהצמיחה שהדבר ייצור תורגש אצל כולם. באופוזיציה קוראים לכך בגנאי “כלכלת חלחול”, ומאשימים את הממשלה שהיא מעדיפה לתת לציבור לשלם את הלוואות המדינה במקום לתאגידים הגדולים. במפלגה השמרנית רבים שמחים על המפנה שהמפלגה לקחה לטובת מה שנראה להם כשמרנות קלאסית. התחזיות הכלכליות החיצוניות (שכן הממשלה סירבה לפרסם תחזית של המשרד לאחריות תקציבית) לא תמיד מסכימות עם האופטימיות של ליז טראס ושר האוצר שלה, וכעת נצטרך לראות באיזה מצב הכלכלה תפגוש את המצביעים ב-2024 | צילום: הפרלמנט הבריטי

ליז טראס הבטיחה להוריד מסים בחדות, והיא באה לקיים. הבוקר (ו’) שר האוצר קוואזי קווארטנג הציג את ה”מיני-תקציב” של הממשלה הטרייה, שכלל מעל הכל הורדות מסים חדות. רבים במפלגה השמרנית מרוצים ומרגישים שהחזירו להם את המפלגה. אבל גם יש לא מעט ביקורת, בטענה שהצעדים האלו מסייעים בעיקר לאלו שיש להם, דווקא בתקופה של משבר יוקר מחיה.

מה במיני-תקציב?

בלי הקדמות מיותרות, נעבור מיד לדברים שהציג קווארטנג לחבריו בפרלמנט. שר האוצר שוב הסביר את השלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה, וסיפר שכדי להתמודד עמן הממשלה מציגה את אחת ההתערבויות הגדולות ביותר בכלכלה שנראו מצד המדינה. שלושה צעדים נמצאים על הפרק: הצעד הראשון הוא הגבלת מחירי האנרגיה למשקי הבית, עניין שדנו בו קצת כאן. שנית, הגבלה גם על מחירי האנרגיה לעסקים. שלישית, סיוע לספקיות האנרגיה שנאנקות תחת המחירים הלא יציבים של חומרי הגלם לייצורה. אבל, המשיך קווארטנג, מחירי האנרגיה הם לא הצרה היחידה עמה מתמודדת בריטניה בימים אלו.

בעיה אחת היא ש”הצמיחה אינה גבוהה כפי שצריכה להיות”. הדבר הזה מקשה על תשלום על השירותים הציבוריים בלי להעלות מסים. לכן, “יש צורך בגישה חדשה לעידן חדש”. לכן, קווארטנג אמר שהממשלה תתרכז בצמיחה, גם אם זה אומר “לקבל החלטות קשות”. לכן, הממשלה מציגה תכנית ליצירת צמיחה, שתתעדף שלושה עניינים: תיקון צד ההיצע בכלכלה, שימור גישה אחראית לכסף הציבורי והורדת מסים.

אחריות פיסקלית

קווארטנג התחיל דווקא בעניין השני, האחריות הפיסקלית. הוא התחייב שהמשרד לאחריות תקציבית יפרסם תחזית פיסקלית עוד השנה, ואחת נוספת ב-2023. הוא גם נתן הערכה של עלות הסיוע במחירי האנרגיה: 60 מיליארד ליש”ט, בהנחה שהעלות עשויה לרדת ברגע שייחתמו חוזים חדשים עם ספקיות האנרגיה. לדבריו, בתקופה של משבר אנרגיה גלובלי, זה סביר לגמרי שבריטניה תממן את זה באמצעות הלוואות.

יחסי עבודה

משם הוא עבר לנושא הראשון, צד ההיצע. לדבריו, בתקופה הקרובה הממשלה תציג אספקטים שונים של רפורמות שנועדו להתאים את הכלכלה “לעידן החדש” בפתחו אנו נמצאים. היום הוא עסק בנושא התשתיות. לדבריו, כיום כל האופן בו מתוכננות ומאושרות התשתיות הלאומיות הוא איטי מדי ורק נעשה איטי יותר ככל שעובר הזמן. לכן, בחודשים הקרובים הממשלה תניח הצעת חוק שתתקן את המצב הזה.

העניין הבא הוא נושא העבודה. לדבריו, אמנם בריטניה נמצאת כעת בשפל של אבטלה, אבל זה לא מספיק. כיום יש יותר מקומות עבודה פנויים ממובטלים, ולכן צריך לעודד אנשים להצטרף לשוק העבודה. הפתרון: גריעת קצבאות ממי שלא ממלאים כיאות את חובותיהם למצוא עבודה, סיוע נוסף למובטלים בני יותר מ-50 ודרישה ממי שחיים על האשראי האוניברסלי (השם למערכת הקצבאות הבריטית) לנקוט בצעדים אקטיביים כדי למצוא עוד עבודות ובשכר גבוה יותר או שקצבאותיהם יקוצצו.

עוד בתחום העבודה ישנו עניין השביתות, בהן בריטניה טובעת בחודשים האחרונים. קווארטנג טען שהאופן בו פועלים איגודי העובדים, בעיקר ברכבות, הם לא מקובלים, ושיש צורך להבטיח רמת שירות מינימלית לאזרח בשירותים מסוג זה. אבל הוא לא מתכוון להסתפק בכך, והכריז על חקיקה שתדרוש מאיגודי העובדים להביא להצבעת החברים את ההצעות שהמעסיקים יביאו להם, מה שלמעשה יעכב את האפשרות להכריז על שביתה.

מיק לינץ'
משנים את הכללים. מיק לינץ’, מזכ”ל איגוד העובדים RMT (צילום: סטיב איסון)

עידוד צמיחה

לאחר מכן הוא חזר לדבר על צמיחה. דבר ראשון יהיה לבטל את המגבלות על הכסף שקרנות הפנסיה יכולות לגבות מהחוסכים, זאת במטרה שהקרנות האלו ישקיעו בכלכלת בריטניה ויחזירו לחוסכים תשואה גבוהה יותר. דבר שני יהיה, כפי שכבר דובר כאן, ביטול המגבלה על הבונוסים לבנקאים. לדבריו, מעבר לכך שהדבר לא באמת הגביל באיזשהו אופן את התשלומים בסקטור הזה, הוא גם הבריח רבים ממנו לחו”ל. מאחר שכלכלת בריטניה תלויה במגזר של השירותים הפיננסיים, הוחלט לבטל את ההגבלה הזו.

אבל יש גם צורך בפיתוח אזורים מסוימים, וכדי להבטיח זאת הוא הכריז על יצירת “אזורי השקעה”. באזורים האלו יוקלו מאוד חוקי התכנון, מסים יורדו באופן חד לפרויקטים שיוקמו שם, על שטחים חדשים שיירכשו לצורך עסקים לא תוטל ארנונה, ועל עובדים חדשים שיועסקו שם המעסיקים לא יצטרכו לשלם ביטוח לאומי על 50 אלף הפאונד הראשונים שישולמו לעובדים האלו. הממשלה כבר בשיחות עם ארבעים אזורים פוטנציאליים באנגליה, והוא הבטיח שיהיה דיאלוג גם עם הממשלות האזוריות של סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד כדי שגם שאר הממלכה תוכל ליהנות מהרפורמה.

הורדת מס

ואז, סוף-סוף, קווארטנג הגיע לדבר על המסים של כולם. לכן, העלאת מס החברות שתוכננה לשנה הבאה בוטלה. ההורדה המתוכננת של רף הפטור ממס הניתנת לתאגידים המשקיעים במפעלים ובמיכון, ממיליון ליש”ט ל-200 אלף, תבוטל גם היא. עוד כדי לסייע לעסקים, הוא הכריז שבהקדם האפשרי תוקם מערכת שתאפשר לתיירים מחו”ל לקנות ללא מע”מ. גם הקלות במסי האלכוהול צפויות כדי לעזור למבשלות.

קווארטנג גם מעוניין לפשט את מערכת המס, אבל המשרד לפישוט מס, עוד המצאה של דייוויד קמרון וג’ורג’ אוסבורן, לא מצליח למלא את ייעודו ולכן יבוטל. במקום זאת, אנשי המס במשרד האוצר יקבלו מנדט להתעסק בנושא. עוד הוא מבטיח שעד דצמבר 2023 יבוטלו כל תקנות האיחוד האירופי שעדיין לא בוטלו, ומשרדי הממשלה יתבקשו להחליט איפה יש צורך ברגולציה חלופית והיכן יש צורך לבטל אותה לחלוטין. גם רפורמות שנועדו להקשות על הימנעות ממס, ולפי שר האוצר רק מסבכות את מערכת המס, ייבחנו מחדש ויבוטלו.

קוואזי קווארטנג
גולת הכותרת: הורדת מסים. קוואזי קווארטנג (צילום: משרד האוצר הבריטי)

ולמסים האישיים: ראשית, העלאת הביטוח הלאומי שהוכרזה בשנה שעברה והחלה השנה תבוטל, וכך גם מס הבריאות שהיה אמור להחליף אותה החל מהשנה הבאה. שנית, הפחתת מס הרכישה (טכנית, מס בולים) על בתים. כיום הפטור ממס הוא עבור נכסים בשווי של פחות מ-125 אלף ליש”ט, וזה יעלה ל-250 אלף. עבור דירה ראשונה יש פטור ממס רכישה עבור 300 אלף הפאונד הראשונים, ואלו יהפכו ל-425 אלף. וגם היכולת לדרוש הקלות במס הזה תורחב. שלישית, ביטול המדרגה האחרונה של מס הכנסה, כך שכעת אף אחד לא ישלם יותר מ-40% מס. קווארטנג הזכיר שמדרגת המס הזו נכנסה לתוקף רק באפריל 2010, חודש לפני שהלייבור הפסידה בבחירות (כלומר, הלייבור חיה יפה מאוד בלעדיה 13 שנה). בנוסף, מדרגת המס הבסיסית תרד מ-20% ל-19% באפריל 2023, שנה לפני מה שרישי סונאק הבטיח במרץ האחרון.

ניתוח הנאום

כבר נעבור לדבר על ההשלכות של הרפורמה הזו, אבל בואו שנייה נסתכל על מה שקווארטנג הציג. ראשית, למרות השם שניתן לזה, “מיני-תקציב” זה לא היה. אני דיי בטוח שהיו לי תקצירים לנאומים תקציב “מלא” שהיו קצרים יותר מהדבר הזה. מעבר לכך, יש פה המון רפורמות רציניות. קווארטנג אמר שהממשלה הזו לא מתכוונת יותר להתרכז רק באופן בו היא מכניסה כסף ומוציאה אותו, אלא גם באופן בו היא יוצרת צמיחה. יש כאן לשינוי מהגישה הכלכלית שהייתה תחת בוריס ג’ונסון ורישי סונאק, שכיוונה יותר ללבבות של מצביעי המפלגה החדשים במעוזי הלייבור (ומכאן שנוטים יותר שמאלה), לגישה הרבה יותר ימנית. במקום מימון של התערבות הממשלה באמצעות מיסוי הרווחים הלא צפויים של התאגידים, דווקא הקלה עליהם ומתן עדיפות להגדלת החוב הלאומי, ולו כדי שהכלכלה תפרח ותחזיר את ההשקעה.

אבל יש פה גם הצהרה מול הלייבור. הגישה החדשה (וחסרת ההשראה, יצוין) של קיר סטארמר היא להבטיח שהלייבור תהפוך את יצירת הצמיחה לעדיפות הראשונה שלה. זו הייתה למעשה דרך של סטארמר ליצור בידול בין לבין בוריס ג’ונסון (למרות שננאם לאחר התפטרות ג’ונסון מראשות המפלגה השמרנית, כנראה במחשבה שיירש אותו מישהו מאותה מיליה), שמיקומו במרכז הפוליטי הקשתה על סטארמר ליצור אלטרנטיבה של ממש. כעת, ליז טראס ממוקמת הרבה יותר ימינה, מה שמאפשר לסטארמר ליצור את הבידול הנ”ל, אבל ההכרזה של קווארטנג גם פוגעת בעדיפות הראשונה של סטארמר. אם שתי המפלגות כעת שמות בראש סדר העדיפויות שלהן יצירת צמיחה, במיוחד בהינתן שסטארמר טרם הציג תכנית של ממש ליצור צמיחה כזו, למה לטרוח להצביע למפלגת האופוזיציה?

קיר סטארמר
על הכוונת. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

וחייבים גם להתייחס מעט לדברים החשודים כבולשיט בנאום הזה. קווארטנג טען שהעלות של ההתערבות במשק האנרגיה תעלה 60 מיליארד ליש”ט. אבל ההערכות דיברו על כ-100 מיליארד ואולי אף יותר. כמובן, ייתכן שההערכות הפריזו מעט, אבל קשה שלא לחשוד במספר הזה לאור העובדה שהממשלה סירבה לפרסם את ההערכה של המשרד לאחריות תקציבית על כל ה”מיני-תקציב” הזה.

דבר הפרלמנט

נחזור לדיון בו קווארטנג דיבר. ראשית עלתה רייצ’ל ריבס, שרת האוצר בממשלת הצללים של הלייבור. היא לעגה לכך שכדי להצדיק את שינוי הגישה, קווארטנג דיי טינף על הרזומה של מפלגתו שלו בשלטון במשך 12 השנים האחרונות. אבל הייתה לה גם ביקורת על התקציב, אותו כינתה “תפריט ללא מחירים” ותהתה מה יש לשר האוצר להסתיר. היא תקפה את ההחלטה להגדיל את החוב הציבורי, בטענה שהממשלה הזו מעדיפה לתת לאנשים העובדים לשלם במקום לתאגידים הגדולים. היא קראה לתקציב הזה בשם הגנאי כלכלת “חלחול” (trickle-down economics). וכמובן, היא לא הייתה יכולה שלא להזכיר מה כמה מהשמרנים אמרו על התכניות האלו בזמן המרוץ להחליף את בוריס ג’ונסון, בדיוק מה שחששו שיקרה. וכמי שמייצגת מפלגת עובדים, גם הכוונה להגביל את זכות השביתה לא עברה בשקט. קווארטנג השיב לה שלא ניתן ליצור צמיחה אם “רואים בעסקים אויב” וממשיכים למסות אנשים עובדים.

רייצ'ל ריבס
“תפריט ללא מחירים”. רייצ’ל ריבס (צילום: הפרלמנט הבריטי)

בהמשך הדיון דיבר ג’ון מקדונל, שר האוצר בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין. הוא טען שזה “התקציב המפלג ביותר” בהיסטוריה של בריטניה, שהורדת המס לעשירים בו תיטיב רק עם אחוז מהאוכלוסייה, בזמן שהממשלה רודפת את אלו שגם ככה חיים על קצבאות.

אבל ביקורת לא הגיעה רק מצד האופוזיציה. אחרי ריבס עלה לדבר מל סטרייד השמרני, יו”ר ועדת האוצר. גם הוא ביקר את העובדה שלא פורסמה תחזית של המשרד לאחריות תקציבית, והוא דחק בקווארטנג לפרסם אותה. זה השיב שהוא אמר שתהיה תחזית עד סוף השנה, מה שאני חייב להגיד שהוא, במחילה, בולשיט, שכן דיי ברור שהחלופה הזו נועדה מעיכוב ביקורת ישירה על התכנית שפרסם.

כמובן, הרבה מהשמרנים בירכו על התכנית החדשה. כדאי לזכור שלמפלגה יש אגף ימני לא מבוטל, ששנא את המדיניות הכלכלית של בוריס ג’ונסון וסירב לקבל את המציאות בה ג’ונסון צריך להזיז את המפלגה שמאלה כדי שתישאר בשלטון. כעת, הייתה לאגף סיבה לנחת, כפי שניסח זאת אנת’וני בראון בפרלמנט: “אני מברך על מיצוב המפלגה השמרנית כמפלגת המסים הנמוכים”.

השלכות

מה בדיוק יהיו ההשלכות של המדיניות החדשה הזו? כאמור, ניתוח של המשרד לאחריות תקציבית לא פורסמה. אבל המכון הלאומי למחקרי כלכלה וחברה התנדב לפרסם במקום המשרד. התחזית הזו כוללת נקודות לחיוב ולשלילה. נתחיל בצד האופטימי: ראשית, כנראה שאכן תהיה צמיחה של כ-2% ברבעונים הקרובים והמיתון יסתיים מהר יותר. בצד הפסימי, המכון חוזה שהאפקט האינפלציוני של המהלך יגרום לבנק המרכזי להעלות את הריבית עד ל-5%, אחרי שרק אתמול (ה’) הוא העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-2.25%. עניין עגום נוסף בתחזית הוא עליית הגירעון הממשלתי ל-150 מיליארד ליש”ט, כ-5% מהתמ”ג, כשהתחזית לפני התכנית דווקא הראתה ירידה בגירעון. גם החוב הלאומי צפוי לגדול. המכון גם העלה סימני שאלה לגבי היכולת של התכנית הזו לעודד צמיחה בכל בריטניה ולא רק בלונדון וסביבתה, וגם ביקר את הממשלה על כך שהסיוע שלה במחירי האנרגיה הוא אוניברסלי במקום להיות ממוקד באלו שזקוקים לו. כמובן, זו תחזית ולא אמת חקוקה בסלע, ולכן נצטרך לחכות ולראות.

[עדכון 23.9] יצוין שלפי המכון ללימודים פיסקליים, בגלל שחלק מהרפורמות של רישי סונאק נשארו במקומן אז רק העשירון העליון יישאר עם יותר כסף בכיס לעומת לפני הרפורמות של סונאק, וגם זה בסך הכל 700 ליש”ט לשנה.

לסיכום

ההודעה של קוואזי קווארטנג לא באה רק להגיד כיצד הממשלה מתכוונת להתמודד עם המשבר הכלכלי בו העולם נמצא כרגע, אלא לעשות את מה שהשמרנים יודעים לעשות כל-כך טוב בשנים האחרונות: להתעלם מהעובדה שהם בשלטון יותר מעשור. כפי שבוריס ג’ונסון התנער מהצנע של דייוויד קמרון, כך טראס מתנערת מהעובדה שהצמיחה בעשור האחרון לא הייתה מספקת. המיני-תקציב הזה בא להכריז שיש בעלת בית חדשה בדאונינג 10 ושהיא באה לעצב אותו מחדש. היא מציעה כלכלה שמציעה לסייע מאוד דווקא לבעלי האמצעים ולעסקים, בהנחה שהם ייצרו פעילות כלכלית שתיטיב בסופו של דבר עם כולם. תקראו לזה “כלכלת חלחול” או “כלכלת צד-היצע”, השורה התחתונה דיי זהה.

טראס וקווארטנג לוקחים כאן שני הימורים. ראשית, האם הפעולות האלו בזמן אינפלציה דוהרת לא עלולות לסכן בהגברת האינפלציה? אמת, בממשלה סבורים שהסיוע עם חשבונות האנרגיה תעזור לבלום את האינפלציה ואף להוריד אותה, אבל התחזית של המכון הלאומי למחקרי כלכלה וחברה מצביעה על כך שזה עשוי לא להספיק. שנית, האם הצמיחה הזו תניב מספיק כדי לממן את הוצאות הממשלה מבלי לשקוע בעוד ועוד חובות? בממשלה סבורים שכן, והם משוכנעים שהם ימשלו בהתאם לעקרונות הריסון התקציבי של מרגרט ת’אצ’ר. אבל יש גם תחזיות אחרות, פחות אופטימיות, ואז הממשלה תצטרך להסביר מה היא עושה. האם תחזיר מסים? תקצץ בהוצאות? תמשיך ללוות?

שאלת מפתח עבור טראס היא איפה הכלכלה הבריטית תעמוד ב-2024, השנה בה צפויות להתקיים הבחירות הכלליות הבאות. אם דברים לא ילכו לפי התכנית שלה היא אולי תזכה לאהדת המצביעים מהמגזר העסקי, אבל צפויה לאבד מצביעים רבים שג’ונסון הצליח להשיג ב-2019, שכמעט ולא ירגישו את הורדות המס. כדי לזכות באמונם שוב, יהיה צורך בכל שמשהו יחלחל גם לכיס שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *