ההימור שהצליח

מנצ’סטר רבתי הלכה לבחור, והחליטה שמי שתחליף את אנדי ברנהם בראשות העיר תהיה בוו קרייג (בתמונה) מהלייבור, כרגע ראשת מועצת מנצ’סטר. אבל ניצחון הלייבור מגיע עם סייגים, שכן מדובר בתוצאה הרעה ביותר עבורם בתולדות התפקיד. ההימור של ברנהם אולי הצליח, אבל לא כדאי לשכוח שעדיין היה מדובר בהימור ושזה עלול למכר. וגם על הדאגות של מפלגת הרפורמה וההצלחות של שיקום לבריטניה והירוקים | צילום: עיריית ברצלונה

אתמול (ו’), אחרי עיכובים משמעותיים משהו בספירה, ראשת מועצת מנצ’סטר בוו קרייג (Bev Craig) ניצחה בבחירות הביניים לראשות עיריית מנצ’סטר רבתי כדי להחליף את ראש העיר הקודם אנדי ברנהם (לצורך העניין, מועצת מנצ’סטר שקולה לעיריית תל-אביב, בעוד מנצ’סטר רבתי היא רשות לכל גוש דן). בכך, היא שימרה את האחיזה של הלייבור במטרופולין. אבל רצוי לקרוא בנתונים של מה שהיה בחירות הביניים הגדולות ביותר בהיסטוריה הבריטית (מבחינת אלקטורט) קצת מעבר.

תוצאות

כמו תמיד, נתחיל בתוצאות. אזכיר שבבחירות אלו השיטה היא שונה, וכוללת שתי עדיפויות. אם אף מועמד/ת לא השיג/ה רוב מוחלט של הקולות, מנפים את כולם למעט את שני המובילים. לאחר מכן לוקחים את אותם קולות שנופו, ובודקים כיצד הם הצביעו בעדיפות השנייה, מוסיפים את הקולות הרלוונטיים לשני המובילים שנשארו במרוץ, ומי שנשאר/ת עם יותר קולות (כולל העדיפות הראשונה) – מנצח/ת. הנה המספרים:

או אם לקצר, מועמדת הלייבור בוו קרייג ניצחה אחרי הסיבוב השני.

Congratulations to Bev Craig!
Labour’s new Mayor of Greater Manchester 🌹🐝 pic.twitter.com/deixoENrnA

— The Labour Party (@UKLabour) July 31, 2026

מנצחת עם סייגים: בוו קרייג

בסך הכל, בוו קרייג ניצחה באופן לא רע: היא קיבלה יותר מכפול מהקולות שקיבלה המאתגרת שלה, והייתה רחוקה בפחות משלוש נקודות אחוז מניצחון בסיבוב הראשון. כמו כן, למרות שהיא לכאורה קול של מועצת מנצ’סטר לבדה, בפועל היא זכתה להובלה מכרעת בכל אחת מהמועצות המקומיות שמרכיבות את מנצ’סטר רבתי, כולל שתיים עם רוב מוחלט (מנצ’סטר וסטוקפורט). בקיצור, תוצאה נאה לכל הדעות.

עם זאת, וזה לא באשמתה, זה גם מראה שמצבה של הלייבור במטרופולין לא כתמול-שלשום. כשאנדי ברנהם היה אחד משישה מועמדים (אחד מטעם המפלגה הלא מרשימה “הדמוקרטים האנגלים”) ב-2017, עם אותה שיטת בחירות, הוא לא הזדקק לסיבוב שני הודות לתמיכה של 63.4% מהמצביעים. ב-2021, שוב עם אותה שיטה, הוא היה אחד מתשעה מועמדים (אחד מטעם הדמוקרטים האנגלים ועוד שלושה עצמאיים), הוא זכה ל-67.3% – שוב בלי צורך בסיבוב שני. ב-2024, הפעם בשיטת “המנצח לוקח הכל” (כמו בפרלמנט), הוא גם זכה לרוב מוחלט (שלכאורה היה פוטר אותו מסיבוב שני). כאן בוו קרייג הייתה אחת משבעה מועמדים (אחד עצמאי), כלומר בתנאים לא מאוד שונים, ולא הצליחה להימנע מסיבוב שני. זה מראה שהמותג של ברנהם בעיר היה לא מעט אישי באופיו, דבר שקרייג עוד לא הצליחה לבנות באופן רבתי. אבל זה גם מראה שההתחזקות של הפופוליסטים – הרפורמה מימין והירוקים משמאל – פוגעת במעמד הלייבור.

כמו כן, הקולות של העדיפות השנייה הביאו לה קצת יותר מ-58 אלף קולות, שזה פחות ממה שהירוקים זכו לו בעדיפות הראשונה. בהינתן עוד קרוב ל-15 אלף איש שהצביעו לליברל-דמוקרטים, שניתן לצפות שייתנו את הקול השני שלהם ללייבור, נקבל שבסבירות גבוהה הרבה מהמצביעים הירוקים לא מוכנים להתקרב ללייבור עם מקל, כנראה כי הלייבור נראית עבורם כמו חלק מבעיות הממסד ולא חלק מהפתרון.

אל תתמכר להימורים: אנדי ברנהם

כפי שהסברתי בעבר, כשאנדי ברנהם התפטר מתפקידו כראש העיר כדי להיות חבר פרלמנט, הוא הימר. אמת, הוא התפטר רק אחרי שניצח בבחירות הביניים במייקרפילד, אבל זה עדיין היה הימור. זאת משום שברנהם עצמו סבר שכדי שיהיה סיכוי בבחירות הביניים להחליפו, יש צורך שלפחות יהיה אופק של החלפתו של קיר סטארמר. כלומר, הוא יצא מנקודת הנחה שסטארמר יסכים לעשות את הדבר הנכון עבור בחירות הביניים האלו, ולא ידבק בהצהרותיו שאם יאותגר על ראשות המפלגה הוא ישתתף בבחירות הפנימיות, שיכולות לקחת חודשיים. ברנהם גם היה צריך לקוות – כפי שאכן קרה – שאף אחד לא ינסה לרוץ מולו, ובכך יגרום למרוץ שיימשך חודשיים כך שבזמן בחירות הביניים ברנהם יהיה רק ראש הממשלה שבדרך, ולכו תדעו איך זה ישפיע על המצביעים.

בסופו של דבר, הכוכבים הסתדרו וסייעו להימור הזה להצליח. אבל זה עדיין הימור, כי ברנהם לא היה יכול לדעת מראש שכך אכן יקרה. הייתה תקופה שבה נעשה מאמץ למצוא איזשהו מועמד, ולו מועמד דמה, רק כדי להכריח את ברנהם להתמודד מול מתפקדי המפלגה. ברנהם עשה את מה שצריך כדי להפוך את האפשרות של התמודדות מולו ללא אפשרית מתמטית, אבל זה קרה רק אחרי שכל השמות האחרים ויתרו בכל מקרה. כלומר, לברנהם הייתה תכנית איך לסדר את הנסיבות כך שיפעלו לטובתו, אבל יש הרבה גורמים מחוץ לשליטתו, כך שהוא היה מוכן לסכן את ראשות עיריית מנצ’סטר רבתי כדי להיות ראש ממשלה.

ויכול להיות שבמקרה הזה זה בסדר, אבל כדאי לא להתמכר. כזכור, דייוויד קמרון הצליח בהתחלה עם הימור קטן במשאל העם על שינוי שיטת הבחירות, הצליח עם הימור יותר גדול במשאל העם על עצמאות סקוטלנד, ולבסוף הפסיד את התחתונים כשהימר עם משאל עם על הברקזיט. מה שאני מנסה להגיד זה שהמזל מתישהו אוזל והנסיבות מפסיקות להסתדר, ולכן רצוי שברנהם לא יאמץ זאת כשיטה.

על המשתתפות האחרות

עם כל הכבוד למקום השני והמכובד, התוצאות לא מהוות חדשות טובות עבור מפלגת הרפורמה. אם ניקח את קולות הימין הפופוליסטי (הרפורמה ושיקום לבריטניה, שהוקמה על-ידי יוצא הרפורמה רופרט לואו), נקבל שכ-29% הלכו למפלגתו של לואו. מילא זה, לפי מספר הקולות שהמפלגה קיבלה בעדיפות שנייה, נראה שכמעט אף אחד משיקום, או כמעט אף אחד מהשמרנים, לא העביר את הקול שלו לרפורמה. הדבר מראה כמה מצבה של הרפורמה פריך בקרב הימין עצמו, והרבה מצביעים בגוש לא מוכנים להעביר את העדיפות השנייה שלהם לרפורמה. הדבר מרמז שיהיו הרבה אנשים שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה אסטרטגית בשיטת הבחירות הפרלמנטרית. תוסיפו לזה שלשמאל יש פופוליסטים משלו בדמות הירוקים, ותקבלו צמצום באלקטורט של הרפורמה. האם זה אומר שהיא תפסיד בבחירות הכלליות? לא, אבל יהיה לה קשה יותר.

ואם כבר בשיקום לבריטניה עסקינן, הרי שהיא יכולה לרשום לעצמה הישג לא מבוטל: היא הגיעה למקום הרביעי, כשהיא משאירה מאחוריה את המפלגה השמרנית. ההפרש אמנם לא גדול, אבל בשביל מפלגה בת פחות משנה, שרק לאחרונה התחילה להעמיד את עצמה כמו שצריך בבחירות, זה בהחלט משהו להיות מרוצה ממנו. כמובן, אם היא תצליח ככה בבחירות הכלליות, נצטרך לעקוב איך הימין הפופוליסטי מחלק את הקולות שלו.

ולסיום, הירוקים: היא רשמה את הנתונים המוצלחים ביותר עבורה בבחירות לראשות עיריית מנצ’סטר רבתי, כשבמערכות הבחירות הקודמות היא הצליחה תמיד לגרוף רק תמיכה באחוזים חד-ספרתיים. הדבר מראה איך המפלגה מצליחה לצמוח באזורים האורבניים המטרופוליטניים, ולנגוס באלקטורט של הלייבור באזורים אלו. אז זה אמנם לא היה מספיק כדי לאיים את בוו קרייג, אבל גם לא כדאי לזלזל בזה.