שר האוצר ג’ון הילי (בתמונה) הציג את התקציב הראשון של ממשלת ברנהם. ההסכמה הגורפת היא שביחס לראש ממשלה שמתיימר להיות שינוי חד מהעשור החולף, שר האוצר שלו הציג תקציב שגם הממשלה הקודמת הייתה יכולה להציג. הידיעה שעשתה כותרות היא בעיקר מתן מענק חד-פעמי של 100 ליש”ט לרוב משקי הבית כדי להתמודד עם חשבונות האנרגיה התופחים, וגם כמה צעדים לצורך האצלת סמכויות פיסקליות לרשויות המקומיות. אבל מעבר לזה, היו מעט מאוד בשורות, וכל מה שקשור לרפורמות הדחופות בתקציב ההגנה וברווחה נדחה לשנה הבאה. והתחזיות הכלכליות בינתיים ממש לא מחמיאות | צילום: קירסטי אוקונור, דאונינג 10
בכל דמוקרטיה, התקציב הוא אירוע פוליטי. הוא זה שמראה את סדר העדיפויות של הממשלה, וההעברה שלו חיונית לתפקוד הממשלה ולפעמים אף להמשך קיומה (בישראל, באופן חריג, גם לקיומה של הכנסת). בבריטניה ספציפית, לא מדובר רק באירוע שהתקשורת עוקבת אחריו, אלא במעמד טקסי של ממש: שר האוצר יוצא מדאונינג 11 עם המזוודה האדומה המפורסמת, נושא נאום בפרלמנט (במהלכו באופן חריג מותר לו לשתות משקה אלכוהולי, למרות שבשנים האחרונות זה לא מיושם), וכולם מחכים להבין מה בדיוק מתוכנן. השבוע (ד’) שר האוצר ג’ון הילי הציג את התקציב הראשון תחת אנדי ברנהם כראש הממשלה. אם יש משהו שכולם מסכימים עליו זה שבשביל ראש ממשלה עם יומרות להיות רדיקלי, יש עוד הרבה לאן לשאוף.
קצת רקע
שלושה דברים שחייבים לדעת על הנסיבות של התקציב. ראשית, ראש הממשלה אנדי ברנהם מדבר כל הזמן על הצורך בשינוי רדיקלי, בדגש על האצלת סמכויות מהמרכז לרשויות המקומיות. שנית, שר האוצר ג’ון הילי היה שר ההגנה של קיר סטארמר, והתפטר מתפקידו על כך שלא הצליח להשיג מהאוצר העלאה בתקציב שעלתה על 12 מיליארד ליש”ט (הוא הסכים להתפשר על 18 אחרי שניסה להשיג 20 ויותר). בהתאם, הציפייה ממנו היא שכשר אוצר הוא יעשה את מה שדרש לעשות כשר ההגנה. שלישית, לכולם ברור שהוצאות הרווחה גדולות מדי, כולל לברנהם, ולכן רבים רוצים לראות אותן יורדות. לכן, כל הצהרה פיסקלית של הילי יש לראות בנסיבות האלו.
הנאום
ובלי עוד הקדמות, מה היה בנאום של ג’ון הילי? הוא פתח בכך שמדובר ב”תקציב עבור האנשים העובדים, עבור עסקים – גדולים וקטנים – בעולם פחות יציב”. בהתאם, לתקציב יש שלוש מטרות: הספקת מרווח נשימה בכל הנוגע ליוקר המחיה; מתן גב לעסקים כדי להביא לצמיחה ברחבי בריטניה; והתמודדות עם אתגרים גדולים כמו אנרגיה, ביטחון, שירותים ציבוריים ודיור. לדבריו, הכל נעשה ברוח החזון והתפישה של ראש הממשלה.
לאחר שהציג את המצב הגאופוליטי שהחמיר מאוד את המצב הכלכלי (גם אם החלטות גרועות של כמה שרי אוצר תרמו לכך), הוא הבטיח שהתקציב שלו יעמוד בכל הכללים הפיסקליים שהוגדרו על-ידי קודמתו בתפקיד רייצ’ל ריבס. ראשית, חוק היציבות, שדורש שכל הוצאה יומיומית (בניגוד להשקעות) תהיה מגובה בהכנסות ממסים. במקום להעלות מסים או לקצץ בשירותים, הוא בחר להשתמש במרווח התמרון שהשאירה לו ריבס כדי להתמודד עם ההשפעות של המלחמה באיראן על הכלכלה. הכלל השני הוא שכשלוקחים חובות לצורך השקעות, יש לעשות זאת באופן שהגירעון והחוב הלאומי כאחוז מהתמ”ג ירדו. לפי התחזית, כך צפוי לקרות.
עדיפות אחת שהילי הציב הייתה להביא לאנרגיה זולה יותר. מלבד האישור של שרת האנרגיה מיאטה פאנבולה לקידוחי גז בים הצפוני (אחרי שקודמה בתפקיד אד מיליבנד סירב לכך) והקמת קרן עושר אנרגטית על-ידי הילי עצמו, הוא הודיע על מתווה שיתקוף את מחירי האנרגיה מכל הכיוונים כדי להוריד אותם. הצעדים הם בעיקר לטווח הארוך (לדוגמה, היא תשקיע בפרויקטים חדשים רק כשיש ביכולתם להוריד את המחירים), אבל יש גם כמה לטווח הקצר. לדוגמה, הארכת ביטול המע”מ על חשבונות האנרגיה עליה הכריז ברנהם בשבוע הראשון בתפקיד, או תשלום ישיר לחשבון בסך 100 ליש”ט לכל משק בית בארבע הדרגות התחתונות של מס המועצה.
וישנם צעדים אחרים להקלה ביוקר המחיה: השעיית המכסים על יותר ממאה מוצרי צריכה כדי להקל על סל הקניות. הבטחה שהעלייה בקצבאות הזקנה יחד עם הקפאת מדרגות המס שטרם הסתיימה לא תביא פנסיונרים לשלם מס הכנסה על הקצבה. בנוסף, ישנן הבטחות לשוק העבודה, כמו צעדים להקטנת הפער המגדרי בשכר, ומתן חופשת הורות בתשלום לאבות עצמאים. כהמשך לקיצוץ בארנונה לעסקים עבור סקטור האירוח, המדיניות הזו תורחב באמצעות העלאת הרף לתשלום ארנונה לעסקים. באופן זה, כך הילי, כמחצית מהחנויות, מסעדות וחדרי הכושר לא ישלמו ארנונה כלל. שאר העסקים יקבלו תמיכה באמצעות הקפאה ריאלית של הארנונה העסקית, כך שעסקים לא יצטרכו להתמודד עם עלייה בתשלומים מעבר לאינפלציה. המימון להקפאה הזו יגיע מהעלאת המס על הימורים במכונות מזל עתירות סיכון, מ-20% ל-25%, מרכזי משחקים למבוגרים וחנויות לסיגריות אלקטרוניות לא יהיו זכאים להקלות בארנונה, ותוגבר האכיפה כדי שחנויות אונליין יעבירו מע”מ כנדרש. מי שעוד יזכו להקלות הן אלפיים מבשלות ויצרניות סיידר, שיקבלו פטור ממס אלכוהול בגובה 10 מיליון ליש”ט.
וישנם צעדי מימון נוספים: ראשית, מתן סמכויות נוספות לרשות המסים כדי שיהיה לה קל יותר לגבות, ומצד שני רפורמה בניהול התשלומים כדי להקל על מיעוט שכיום מתקשה לשלם בגלל שיטת ההעברות. שנית, מיסוי אנשים שמושכים לכיסם רווחים של חברות, במקביל להגנה על מי שמבצעים פעולות עסקיות אותנטיות או משפחות שמעבירות את העסק לדור הבא. עדכון של מיסוי ההשקעות ממדינות זרות, כך שיהיו יותר בהלימה למתרחש בשאר העולם המפותח. רביעית, אילוץ חברות מוניות גדולות לשלם מע”מ כמו כל חברה אחרת, בלי קשר למיקומן על הגלובוס, במקביל להגנה על החברות הקטנות יותר. וכן, יש גם העלאות מסים של ממש. רף הכניסה למס רווחי הון ממימוש נכסים ירד ממיליון לחצי מיליון ליש”ט, מה שישפיע רק על רבע מהעסקים. המס על הכנסה מרכוש יעלה בשתי נקודות אחוז. בגלל שהמס על הכנסה מדיבידנדים או תעסוקה לא ישתנה, הדבר ישפיע רק על 12% ממשלמי המסים. בנקים יתבקשו לשלם מס נוסף בגובה 3% על עמלות ב-15 החודשים שיתחילו בינואר הקרוב.
ויש גם השקעות. הילי הבטיח יותר מ-20 מיליארד ליש”ט השקעות בקרן העושר הלאומית ובנק העסקים הבריטי, במה שאמור לתמוך ב-140 אלף מקומות עבודה. רגולציה תוסר וכך גם מכסים בשווי 800 מיליון ליש”ט. סקטור נוסף שנהנה מהשקעות ממשלתיות בו של הבינה המלאכותית, בתנאי שהנתונים בהם נעשה שימוש בתוך בריטניה ישרתו את בריטניה, וכמו כן גם יושקעו סכומים יפים בשילובו בעבודת הממשלה כדי לחסוך בעלויות. עבור סטארטאפים, הסכום הפטור ממס שניתן להרוויח מלקיחת סיכון כזה ישולש מאלף ליש”ט ל-3,000, וההשקעה בסטארטאפים בהובלת נשים תוכפל. כמו כן, ייערכו רפורמות בוויזות למהגרים בעלי כישורים ולסעיפי אי-תחרות כדי לאפשר למי שסייעו להצלחה של עסק חדש אחד לעבור לבא ולשרת יותר חלקים בכלכלה הבריטית. כמו כן, הילי הכריז על הקלת מס חדשה למייסדי חברות מצליחות, שתקל עליהם את המס על רווחי הון בשווי מצטבר של עד 10 מיליון ליש”ט.
וכמובן, בהתאם לתורת ההאצלה של אנדי ברנהם, נעשו גם השקעות באזורים שונים ברחבי הממלכה. אבל לא רק: כחלק מאותו העברה של כוח מהמרכז לחלקי המדינה, הילי הודיע על האצלה פיסקלית. ראשית, במקום המצב הקיים בו הרשויות המקומיות מקבלות רק 50% מתקבולי הארנונה לעסקים, הדבר יהפוך ל-100% עד סוף העשור. מהשנה הבאה 20% מהארנונה העסקית תועבר לידי ראשי הערים הגדולות שנבחרים ישירות, ומ-2028 הם יקבלו גם חלק מתקבולי מס הכנסה. וכפי שהוסבר כאן, החל מ-2028 ראשי הערים יוכלו להטיל מס תיירות, כמקובל בערים רבות באירופה.
התקציב גם כולל מימון מלא של תכנית ההגנה, באמצעות עיצוב מחדש של סדר העדיפויות. 10.5 מיליארד ליש”ט יוקדשו לסיוע כלכלי וצבאי לאוקראינה, שימומן בין השאר על-ידי הלוואות. לדבריו, כשסיפר זאת לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי באופן אישי, תגובתו הייתה: “עשית לי את היום”. עוד הודיע שתקציב ההגנה לשנה זו יהיה גדול ב-14 מיליארד ליש”ט מזה של השנה האחרונה של השמרנים בשלטון, ובשנה הבאה הוא יספר איך הוא מתכוון להביא את תקציב ההגנה הבריטי ל-3.5% מהתמ”ג עד 2035, עם יעד של 3% עד 2030. בין שאר הצעדים שמנה שיעשה עד הצגת התכנית, הוא הבטיח להשקיע בתעשיות ההגנה ברחבי הממלכה.
כמובן שעניין חשוב במיוחד לנושא הוא מערכת הרווחה, שגם לשיטתו של אנדי ברנהם גורמת ליותר מדי אנשים להישאר בבית ולא לעבוד. עם זאת, הילי לא הביא בשורה, אלא הבטיח שהוועדה שבוחנת את הנושא תציג את ממצאיה בחודש הבא, ובהתאם עד תחילת השנה הבאה הממשלה תציג הצעת חוק. מה שכן הובטח, בהתאם למה שברנהם הודיע עליו בכנס המפלגה, הוא שינוי שיטת העדכון של קצבאות הזקנה (“המנעול המשולש”) החל מ-2030 – אחרי הבחירות.
ועוד נושא שעלה הוא דיור. בראש ובראשונה, סיום תופעת חסרי הבית (rough sleepers). הכוונה היא לא רק להומלסים פושטי היד, אלא גם למי שלצורך העניין עובדים, אבל בגלל נסיבות ספציפיות מוצאים את עצמם (למשל) ישנים במכונית. עבור ברנהם מדובר בעדיפות עליונה עוד מימיו כראש עיריית מנצ’סטר רבתי, וזה אחד הדברים הראשונים עליהם שם דגש כשנהיה לראש הממשלה. בהתאם, הילי הכריז על 430 מיליון ליש”ט שיושקעו במסלול שיספק מקום מגורים לחסרי בית למשך חודשי החורף, בכל חורף. כדי שיבנו יותר בתים ודירות, הוא הודיע שבמטרה להקל על סקטור הבנייה ייפסקו השינויים המתמידים ברגולציות למעט במה שנוגע לבטיחות, יופחתו הדרישות ויינתנו יותר הלוואות למועצות מקומיות לטובת בניית דיור ציבורי.
ניתוח
אם יש משהו שהפרשנים מסכימים עליו הוא שהתקציב הזה היה רחוק ממהפכני, למרות מה שברנהם הבטיח לכל מי שהקשיב לו. ראשית, מבחינת שינויים בנטל המס התקציב הזה הוא דיי שמרני, ולא במובן של המפלגה אלא במובן שאפילו תחת קיר סטארמר היו שינויים גדולים יותר (ועדיין, גם התקציב הזה צפוי להעלות את נטל המס). חלק חשבו שרייצ’ל ריבס הייתה יכולה להביא את אותו התקציב בדיוק. אחת ההנחות היא שהדבר נובע מכך שברנהם הוא ראש ממשלה שמשרת עם המנדט שהשיג המצע של סטארמר, מה שמגביל את יכולתו להיות מאוד רדיקלי. על זה אפשר גם להוסיף את ההסבר של הילי עצמו, שהעולם כרגע פחות נוח לכלכלה פורחת, והוא היה צריך להתנהל בהתאם. כך או כך, אפילו ראשת האופוזיציה קמי בדנוק אמרה שרוב האנשים שצפו בנאום חשבו לעצמם “זה הכל?”. מה שכן אפשר לומר לזכותו של הילי זה שהוא מילא אחר משאלתו של ברנהם לנקוט במדיניות של האצלה.
עניין נוסף הוא ההתחמקות מדברים גדולים. הסיפור של תקציב ההגנה והתכניות שעוד יספרו לנו הוא אולי נחמד אבל בפועל משיכת זמן. הילי, אזכיר, התפטר מתפקידו כשר ההגנה של סטארמר בגלל שהוא לא קיבל תקציב הגנה גדול מספיק. עכשיו פתאום אפשר למשוך את הזמן עם הנושא הזה? כל מה שהיה צריך כדי שהוא יישאר בתפקידו היה שריבס תגיד שנכון שעכשיו היא לא נותנת כלום, אבל שרק יחכה שנה? אותו כנ”ל עם ההמתנה ל-2027 עם רפורמה ברווחה. עניין נוסף שעלה אצל הפרשנים הוא החזרת תאגידי המים הכושלים לבעלות ציבורית, שברנהם מקדם במלוא הכוח, אבל שהילי כלל לא הזכיר.
ומה התחזיות הכלכליות שנובעות מהתקציב הזה? התחזית של המשרד לאחריות תקציבית (OBR) לתקציב הזה חוזה כעת שהאינפלציה ל-2026 תעמוד על 3.5%, הרבה מעל היעד של 2%, עם החמרה ב-2027. זה בתורו יוביל לירידה ברמת החיים ב-2026, ולעלייה מאוד מתונה על פני הפרלמנט כולו (הפרלמנט שנבחר ב-2019 היה היחידי זה עשורים בו רמת החיים הייתה נמוכה יותר בסופו מאשר בתחילתו). או במילים אחרות, כרגע הילי לא מצליח לפחות להעלות את הכלכלה הבריטית על המסלול המצופה, ולאלקטורט הבריטי עלולה להיגמר הסבלנות.