מחליף לאנדי

קרוב לחודשיים עברו מאז שאנדי ברנהם סיים את תפקידו כראש עיריית מנצ’סטר רבתי, והגיע הזמן לבחור את מי שיחליף אותו בתפקיד (במקרה הזה, ככל הנראה, תחליף). בבחירות הביניים הגדולות ביותר בהיסטוריה של בריטניה, ברנהם יבקש להראות שהבוסט בסקרים מתבטא בקלפיות ונייג’ל פרג’ יבקש להראות שהוא עדיין לא סוס מת בגלל הפיאסקו אליו הוא הכניס את עצמו. הלייבור ככל הנראה תנצח, אבל הקרב על המקום השני עוד פתוח. וגם: מה בדיוק קרה עם שיטת הבחירות לראשות העיר? | בתמונה: בניין טוטאלס, המשכן את משרדי רשות מנצ’סטר רבתי (צילום: אדם פייגן)

היום (ה’) תושבי מנצ’סטר רבתי יתבקשו להגיע לקלפיות כדי לבחור לעצמם ראש עיר חדש. מדובר באירוע תקדימי: זו הפעם הראשונה שנערכות בחירות ביניים לראשות רשות מטרופוליטנית – דבר לא מפתיע בפני עצמו בהתחשב בכך שבבריטניה יש ראשי עיר שנבחרים ישירות רק משנות ה-2000 – ובכך הן בחירות הביניים עם האלקטורט הגדול ביותר בהיסטוריה של הממלכה. עוד חשוב לציין שאלו בחירות ביניים ולא בחירות מוקדמות משום שהבחירות הבאות יתקיימו כמתוכנן ב-2028, ולא ב-2030. והנה כמה דברים שרצוי לדעת על הבחירות האלו מעבר לטריוויה.

למה מלכתחילה?

ייתכן שאתם זוכרים שראש הממשלה אנדי ברנהם היה עד לפני פחות מחודשיים ראש עיריית מנצ’סטר רבתי. מה שקרה אז זה שהוא ניצח בבחירות הביניים במייקרפילד ונהיה לחבר פרלמנט. החוק לא מאפשר לחברי פרלמנט לכהן במקביל כראשי ערים, ולכן ברנהם נאלץ להתפטר מתפקיד ראש העיר שהקנה לו את הפופולריות שלו. כך, השאפתנות של ברנהם להפוך לראש הממשלה יצרה צורך בבחירת מחליף עבורו כראש העיר.

יש לציין שזו לא הפעם הראשונה בה הצורך לבחור בין ראשות עיר לחברות בפרלמנט הביאה לבחירות ביניים: ב-2021 חברת הפרלמנט טרייסי בראבין (לייבור) ניצחה בבחירות לראשות עיריית מערב יורקשייר. אלא שבגלל שהיא עשתה את המסלול ההפוך, קרי עזבה את הפרלמנט לטובת התפקיד החדש, ובכך הביאה לבחירות ביניים במחוז הבחירה בטלי וספן.

מה על הכף?

למשול בעיר גדולה כמו מנצ’סטר רבתי זה שליטה במוקד כוח חשוב. העובדה שברנהם ויתר על זה כדי להיות ראש ממשלה אולי קידם אותו במובן האישי, אבל היווה הימור רציני עבור הלייבור. למעשה, כשהוא הפעיל לחץ על קיר סטארמר להתפטר, אחת הסיבות שניתנו לכך היה הצורך שהוא יוחלף – או למצער יהיה בדרך החוצה – כדי שיהיה סיכוי לנצח בבחירות הביניים. או במילים אחרות, ברנהם החליט להמר על היכולת של המפלגה להחזיק בעיר ואז לדרוש מסטארמר ללכת כדי שההימור הזה לא יתגלה כהרסני.

כבר ניכנס לסיכויים, אבל כרגע הם חוזים שההימור הזה כנראה ישתלם. מי שבכל זאת ירצה לנסות להראות שהוא מסוגל לכל הפחות להציב אתגר הוא נייג’ל פרג’. הרפורמה, כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, נמצאת כרגע בנקודת חולשה. השיא של הסקרים מאחוריה, בשל הבוסט של ברנהם במקצתם היא כעת אפילו לא בהובלה, ופרג’ עצמו מתמודד בבחירות ביניים מול פח אשפה (וזו לא מליצה), שהניצחון בהן יהיה גרוטסקי ולא משכנע. לכן, הוא חייב להראות שמשהו כן עובד. לכל הפחות, הוא צריך להראות שהרפורמה נושכת בעקביה של הלייבור במנצ’סטר רבתי.

המצב הפוליטי

היסטורית, הבחירות האלו אמורות להיות בכיס של הלייבור. בכל שלוש מערכות הבחירות לראשות העיר – שבכולן אגב מועמד הלייבור היה אנדי ברנהם – הלייבור זכתה ליום מ-50% תמיכה בכל אחת מעשר הרשויות המקומיות שמרכיבות את מנצ’סטר רבתי (אזכיר שמדובר במערכת שלטון מקומי דו-שלבית), למעט באולדהם ב-2024. כלומר, זכייה ברוב מוחלט וברור של התושבים בכל חלקי המטרופולין (יצוין שאין חשיבות לאזור בספירת הקולות).

מצד שני, אם נלך לבחירות המקומיות האחרונות, הרפורמה קצרה הישגים נאים במועצות המקומיות שבתחומי מנצ’סטר רבתי. בטיימסייד, היא ניצחה ב-18 מתוך 19 מושבים שעמדו לבחירה. בוויגאן היא ניצחה ב-24 מתוך 25, וב-13 מתוך 21 בסלפורד. בגלל שבמועצות אלו בכל מערכת בחירות רק חלק מהמושבים עומד לבחירה, הלייבור עדיין מחזיקה במועצות האלו (בטיימסייד ללא רוב מוחלט), אבל ברור לחלוטין שהדומיננטיות שלה בעיר מתערערת.

וחשוב להגיד כאן משהו: אנחנו רגילים לבחירות, בדגש על בחירות ביניים, בהן מי שמקבל/ת הכי הרבה קולות מנצח/ת בלי קשר לשיעור הקולות. אלא שבחירות לראשות הרשויות המטרופוליטניות נערכות בשיטה אחרת, של שתי עדיפויות (Supplementary Vote). בשיטה זו, מסמנים שתי עדיפויות. אם בעדיפות הראשונה אף אחד לא עובר את ה-50%, נשארים רק עם שתי האופציות המובילות. מהפתקים שנופו, לוקחים את מי שסימנו את אחת משתי האופציות בעדיפות שנייה, ומוסיפים, כך שמי שיש לו/ה יותר קולות – מנצח/ת. בפועל, בבחירות לראשות עיר, רק פעם אחת הדבר הביא לכך שהמוביל בעדיפות הראשונה לא ניצח בעדיפות השנייה (פיטרבורו וקיימברידג’שייר, 2021, במה שהעביר את הניצחון מהשמרנים ללייבור).

בכל מקרה, ב-2022 ממשלת ג’ונסון שינתה את החוקים כך שהם יהיו בדומה לבחירות לפרלמנט, והשנה הלייבור שינתה אותם בחזרה. היא אמרה בפה מלא שהיא מודעות לאפשרות שיהיו בחירות ביניים במנצ’סטר רבתי אבל לא החריגה אותן מהשינוי. למרות שהשינוי נעשה לפני שבחירות הביניים הוכרזו, זה מרגיש כמו שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק, במיוחד אם מתחשבים בכך שלפי מומחה אחד השינוי הזה מיטיב עם הלייבור על חשבון הרפורמה. בהתאם, בזה היא גם מואשמת, בין השאר על-ידי הרפורמה עצמה.

מי נגד מי?

מועמדת הלייבור, כאמור הראשונה מטעם המפלגה שאינה אנדי ברנהם, היא בוו (Bev) קרייג, כיום ראשת מועצת מנצ’סטר (לא מנצ’סטר רבתי, אלא מנצ’סטר, שיחד עם מועצות נוספות מהווה את המטרופולין), שבגדול מבטיחה לתת עוד מאותו דבר, רק יותר טוב. הרפורמה מריצה את סיאן אסטלי, אשת עסקים מקומית שמבטיחה לפתוח את המסמכים הקשורים לכנופיות הפיתוי (שכמה מהמפורסמות שבהן הגיעו מהמטרופולין) ולטיוח של התופעה. הירוקים מריצים את ג’רלדין קוגינס, שמכהנת כחברת מועצה בעיר וכמובן מייצגת אג’נדה שמאלית יותר מהלייבור. בפינת ה”חבל על המאמץ” יש לנו את השמרנים עם פיל אקרסלי, הליברל-דמוקרטים עם ריצ’רד קילפטריק, שיקום לבריטניה עם מרלון וסט, ובנוסף אליהם רץ המועמד העצמאי מרקוס פרמר.

המובילים

לפי הסקרים, הציבור יבחר בסופו של דבר אישה להחליף את ברנהם בראשות עיריית מנצ’סטר רבתי. ככל הנראה, יקראו לה בוו קרייג (לא נראה לי שנתקלתי אי-פעם בשם שכל-כך נורא לתעתק). היא אמורה להוביל בפער נוח על הן על אסטלי והן על קוגינס בעדיפות הראשונה, ולזכות בנתח עצום מהקולות בעדיפות השנייה (אם כי יש לזכור שבשלב זה המכנה מצטמצם בגלל שלא סופרים את מי שלא הצביעו לשני המובילים באף אחת מהעדיפויות). ככל הנראה המאתגרת העיקרית שלה, בפער משמעותי, תהיה הרפורמה, אבל קוגינס היא גם אופציה סבירה.

This Thursday, let’s keep moving forwards together. pic.twitter.com/VLO4LlYgBJ

— Bev Craig For Greater Manchester Mayor (@bevcraig) July 28, 2026

הבעיה העיקרית של הרפורמה היא שבגלל הדם הרע בינה לבין שיקום לבריטניה – המפלגה שהקים פורש המפלגה רופרט לואו – קטנים הסיכויים שמצביעיו של וסט בעדיפות הראשונה ייתנו את קולם בעדיפות השנייה לאסטלי. כלומר, הוא בעיקר ייקח לה קולות חשובים ולא יהיה מוכן אפילו לפרגן לה קצת בהמשך. הבעיה של הירוקים, לעומת זאת, היא שברנהם קצת שוחק להם את הבוסט, מה שיאתגר אותם מול מפלגת שמאל-מרכז כמו הלייבור.

כך שאם לסכם, אלו לא בחירות ביניים מותחות במיוחד, אבל הן מהוות מבחן ראשון לאנדי ברנהם, בחינת מצב לנייג’ל פרג’, ומעל הכל – ישפיעו ישירות על החיים של כ-3 מיליון איש. ולכן, גם אם זה לא שיא האקשן הפוליטי, זה במובן מסוים אפילו יותר חשוב מרוב בחירות הביניים לפרלמנט.