המפלגה הפטריוטית

שנה חדשה, נאום חדש. ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר הגיע לברמינגהם במטרה לפרוש את תכניתו ל-2022. בנאום הוא הציג “חוזה עם הציבור” שנשען על שלושה סעיפים עיקריים: ביטחון, שגשוג וכבוד. סטארמר שוב חזר על כך שהוא מעוניין להיות ראש הלייבור הרביעי שמצליח לנצח בבחירות. על הדרך הוא דואג כבר לסמן את הדרך לחלק הנגטיבי בקמפיין שלא יתמקד רק בבוריס ג’ונסון, אלא גם במפלגה השמרנית כולה. את הסוציאליזם, כרגיל, סטארמר השאיר מחוץ לנאום, אבל יש משהו שחשוב לו להגיד: ידעתם שהמפלגה שלו פטריוטית? אבל ממש פטריוטית? אחרי הנאום הזה אין סיכוי שלא תדעו | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי

בזמן שהפרלמנט חוזר מפגרת החגים וכולם תוהים מה יקרה למערכת הפוליטית תחת האומיקרון והלחצים השונים שיש על בוריס ג’ונסון. אבל עד שהדברים יתבהרו יותר, בואו נדבר על הנאום של ראש האופוזיציה קיר סטארמר אתמול (ג’). סטארמר ביקש, שוב, להראות איזשהו חזון לבריטניה תחתיו, הפעם תוך כדי שהוא מנצל את מצבו המחמיא בסקרים כמקפצה לנאום. אם דבר אחד היה ברור לכל מי ששמעו את הנאום הזה, הרי שזה שכעת מפלגת הלייבור היא מפלגה פטריוטית, לא פחות.

קצת קונטקסט

כדאי להזכיר על איזה רקע הנאום הזה קורה. בגדול כבר כחודש וחצי שהלייבור מובילה בפער יפה בסקרים. אמנם לאחרונה השמרנים במגמת צמצום הפער הנ”ל, אבל הוא עדיין מכובד וכזה שאם יהיו בחירות ממש עכשיו עוד עלול להכניס את קיר סטארמר לדאונינג 10. הדבר הזה מגיע על רקע כמה דברים: ראשית, פרשת אואן פטרסון, במסגרתה ג’ונסון ניסה לשנות את כללי האכיפה כדי להגן על חבר מפלגה שסרח, במהלך שהתפוצץ לו בפרצוף ועלה לו בבחירות הביניים במחוז השמרני למדי צפון שרופשייר. שנית, שורה של חשיפות על הפרות חוקי הקורונה על-ידי אנשי הממשלה, נבחרים ובלתי נבחרים, בזמן סגרים. שלישית, אופוזיציה שמרנית נחושה לסגרים, שהגיעה למרידה של כמעט מאה שמרנים שהצביעו נגד הדרכון הירוק. רביעית, שורה של הבטחות שלא קוימו, כמו הקמת ה-HS2 שהוחלפה במערכת רכבות צנועה יותר לצפון או ההבטחה למערכת טיפול סיעודי בת-השגה שהתגלתה בעיקר כמערכת לפרישת חובות. ולסיום, רגע לפני חג המולד שר הברקזיט דייוויד פרוסט התפטר במחאה על מדיניות הממשלה.

בקיצור, הפרלמנט יצא לפגרת חגים כשבוריס ג’ונסון נראה שקוע בצרות עמוקות, והמחשבה שהוא יעמוד בראש המפלגה בבחירות הכלליות הבאות נמצאת תחת סימן שאלה רציני. קיר סטארמר לעומת זאת, זוכה בסקרים לכמה דקות של חסד, אחרי שבמשך זמן רב הפלג השמאלי של הלייבור רק חיפש את ההזדמנות להחליפו. לכן, דיי ברור שהנאום הזה אמור להיות ניסיון לנצל את המומנטום כדי לגרום לעוד אנשים להקשיב לו, במחשבה על ניסיון לשמר את המצב המחמיא הזה עד הבחירות.

תוכן הנאום

אז מה היה לסטארמר להגיד? הנאום, שנישא בברמינגהם עם תנאי צילום גרועים למדיי (או שבמקרה גם לערוץ של מפלגת הלייבור וגם לעוד שלושה ערוצי תקשורת היו קפיצות בצילום ובעיות סאונד), נפתח במה שיכול להתפרש כתמה של הנאום כולו. סטארמר אמר כך: “אני רוצה לעשות משהו שראשי האופוזיציה בקושי עושים: אני רוצה להלל את המדינה שאנו חיים בה. לרוב העבודה של האופוזיציה היא לבקר ולהתנגד, אבל זה יכול לגרום לזה [למדינה] להישמע דיי אומלל. זה יכול להישמע כאילו אנחנו לא מבינים את המזל ההיסטורי הגדול שלנו, להיוולד לתוך דמוקרטיה שוחרת שלום, יצירתית וליברלית”.

זה לא אומר שהוא רק החמיא. הוא טען שהבריטים אוהבים להיות הוגנים, ובזמנים כמו אלו זה אומר “לתת לממשלה ליהנות מהספק”. וכך האופוזיציה בראשותו פעלה, הוא טוען: “תמכנו היכן שיכולנו ושאלנו היכן שצריך”. אבל, לדבריו, הבריטים לא אוהבים להילקח כמובן מאליו או שמתייחסים אליהם כאל טיפשים. למרות שהכוונה הייתה ברורה, הוא לא השאיר מקום לספק: “ממשלה שעוברת על הכללים שהיא קובעת לנו, מאבדת את הזכות המוסרית לקבוע את הכללים האלו”. מעבר לכך יש עוד כשלים רבים: משבר של יוקר המחיה, חשבונות חשמל וגז שעולים, העלאת מסים שתיכנס לתוקפה באפריל ועוד. לכן, סטארמר מעוניין להציג לכבוד 2022 “חוזה עם הציבור” לגבי הממשלה שהוא היה רוצה להקים. ואל תטעו: הוא מודע לכך שזה שהממשלה השמרנית כושלת לשיטתו אין פירושו שאמון הציבור מובטח ללייבור, ושצריך להרוויח אותו.

קצת סטנדרטים

בשלב זה סטארמר התחיל לפרט את ה”סעיפים” באותו חוזה. הראשון הוא סטנדרטים. אלו, כמובן, קיימים, שכן כבר ניסחו אותם מזמן: עקרונות נולאן. כאשר בשנות התשעים הממשלה השמרנית של ג’ון מייג’ור הסתבכה בשלל שערוריות, הוקמה ועדה בראשותו של הלורד מייקל נולאן כדי שזו תבחן את כללי האתיקה בחיים הציבוריים. בין התפוקות של הוועדה, מעבר להמלצות לכללים קונקרטיים, ניתן למנות את מה שזכה לשם “עקרונות נולאן“, שהם שבעה עקרונות לשליחי הציבור: אי-אנוכיות, יושרה, אובייקטיביות, אחריותיות (accountability), פתיחות (עם הציבור), כנות ומנהיגות. סטארמר הבטיח שממשלה בראשותו תמיד תפעל לאור העקרונות האלו.

שלושה סעיפים, שלושה פרקים

אבל עקרונות נולאן הם רק פתיח. ל”חוזה” של סטארמר יש שלושה סעיפים מרכזיים: ביטחון, שגשוג וכבוד. לפני שנכנס לעומקו של כל סעיף וסעיף, הוא נכנס קצת להיסטוריה של המפלגה. “מפלגת הלייבור היא מפלגה פטריוטית מיסודה”. הוא ציטט את קיר הארדי, ממייסדי מפלגת הלייבור ושעל שמו סטארמר עצמו קרוי, ש”סוציאליזם בריטי חייב ללבוש לבוש מקומי”, כלומר הוא חייב להיות נטוע בדאגות היומיום של מעמד הפועלים המקומי.

ואז הוא הציג “שלושה פרקים” בהיסטוריה הבריטית תחת ממשלות הלייבור. “ממשלת הטיטאנים של 1945”, כפי שהוא קורא לממשלת אטלי, ניצלה את האמון שקיבלה מדור המלחמה כדי לבנות את ה-NHS. “זו הייתה ממשלה פטריוטית”, הוא הדגיש, שגם הבינה את חשיבות ההגנה הלאומית. היא זו שהקימה את נאט”ו, הגיעה לעצמאות גרעינית והניחה את היסודות לפירוק האימפריה ויצירת חבר העמים הבריטי. ממשלת וילסון הביאה רפורמות בהשכלה הגבוהה, אסרה על אפליה גזעית וקידמה שוויון לנשים. ממשלת בלייר הציגה לראשונה שכר מינימום ותיקנה את השירותים הציבוריים שיובשו בימי ת’אצ’ר ומייג’ור.

כשהוא מסתכל על ממשלות הלייבור האלו הוא מגיע לשתי מסקנות: ראשית, שיש ללייבור יופי של רקורד. “שלושת הפרקים האלו”, של ממשלות שינוי של לייבור (ולכן לא כלל את קלהאן ובראון, שהמשיכו ממשלות לייבור קודמות), הפכו את בריטניה למקום טוב יותר. המפלגה שלו חייבת להיות זו שתכתוב את הפרק הרביעי. שנית, לא ניתן להסתכל על הרקורד הזה ולהגיד שמפלגת הלייבור היא לא מפלגה פטריוטית. לדבריו, כל הממשלות הנ”ל קידמו את העקרונות של ביטחון, שגשוג וכבוד. הוא רק מעוניין לאמץ את המסורת הפוליטית הזו.

לעומקם של סעיפים

אבל מה זה בדיוק אומר, ביטחון, שגשוג וכבוד? הביטחון הוא רעיון דיי פשוט: כל מדינה מחויבת לביטחון של אזרחיה. סטארמר, כפי שהוא אוהב להזכיר, היה פרקליט המדינה, והנושא הזה חשוב לו אישית. לתפישתו, ביטחון הוא פועל יוצא של צדק חברתי. לכן ממשלה בראשותו תספק לכל שכונה צוותים למניעת פשיעה. המשטרה תהיה נראית יותר בכל קהילה. אבל ביטחון זה לא רק ביטחון פיזי, אלא גם בריאותי. לכן סטארמר מבטיח לשנות את הגישה מרפואת חירום לרפואה מונעת וכמו כן להביא למצב בו יהיו דמי מחלה ראויים לכל העובדים.

גם שגשוג הוא לא בדיוק סעיף שקשה לנחש מהו. יש צורך להשקיע במקומות שיהפכו את בריטניה לעשירה יותר לטובת כל אזרחיה. בין ההבטחות ניתן למנות השקעות ענק שנתיות בסקטור הירוק, שלא רק שיבטיחו את העתיד אלא גם ייצרו את הדור הבא של שוק התעסוקה; פתיחת של מאה אלף סטארט-אפים; השקעה בכישורים כדי להבטיח שהדור הבא יהיה מוכן לשוק העבודה ולחיים עצמם ועוד.

נשארנו עם הכבוד. מה זה בדיוק הסעיף הזה? סטארמר רוצה גם כבוד הדדי בין כל חלקי החברה, אבל גם מדינה שמכבדת את חוקי המשחק. קרי, שלטון החוק. לדבריו, מעבר לטענה שהצדק הבריטי היה תמיד מושא לקנאה בעולם, סטארמר סבור שזה גם חלק מההצלחה הכלכלית של בריטניה. הידיעה שחוזה בהכרח יכובד מאפשרת אמון שמאפשר הזדמנויות. לכן חשוב לעשות לא רק את הדבר הנכון, אלא לעשות אותו גם בדרך הנכונה. אבל מעבר לכך, הסעיף הזה הוא גם מה שהופך את ה”חוזה” שסטארמר מבקש להציג להדדי. לדוגמה, כולם יוכלו לצפות לטיפול רפואי, אבל לא תופגן סובלנות כלפי מי שמפעיל אלימות כלפי צוותי ה-NHS. כולם יוכלו לצפות לשיטור טוב יותר, אבל הם יתבקשו להיות אזרחים ושכנים טובים.

הבטחות נוספות

אבל שלושת הסעיפים האלו, חשובים ככל שיהיו, הם רק המתווה לחזון. יש גם הבטחות אחרות. לדוגמה, סטארמר מאמין באחדות הממלכה, אבל לדבריו הממשלה הנוכחית מאיימת עליה לטובת רווח פוליטי. היא מאיימת על השלום בצפון אירלנד כדי להגיד שהיא הוציאה את הברקזיט לפועל. היא מתעלמת ממה שקורה בסקוטלנד ובכך מאפשרת ללאומנים להשתלט. הוא היה מעוניין להחזיר מחדש את האחדות בין האומות באמצעות הסדר חוקתי חדש, שכעת עובדת עליו ועדה לא רשמית בהובלת גורדון בראון. סטארמר גם מעוניין “לגרום לברקזיט לעבוד”, ולא רק שיתקיים.

והכי חשוב: הוא רוצה לאחד מחדש את המדינה. “לא בונים אומה על-ידי הדגשת מה שמפריד בינינו”, הוא אמר, “אנחנו בונים אומה מהקשר המשותף בינינו”. סטארמר נותן כדוגמה את הקהילות, את השכונות ואת בתי התפילה – המקומות שאנשים חולקים ביניהם. אלו המקומות, כמו גם מקומות אחרים, שמעצבים את חייהם וזהותם של האנשים שחיים בהם.

מפלגה פטריוטית

סטארמר הבהיר שהלייבור אינה מפלגה לאומנית, אבל בהחלט מפלגה לאומית. סטארמר מסביר שהוא אסיר תודה על כל השירותים וההזדמנויות שהמדינה מספקת לו, כמו גם על התרבות הבריטית. אבל, כך סטארמר, אדם לא מפסיק להיות פטריוט בגלל שהוא מצביע על כך שבמדינה שלו יש גם פגמים. למעשה, הסיבה שהלייבור רוצה לתקן את הפגמים האלו היא שמדובר במפלגה פטריוטית.

לא רק בוריס

אחד הפגמים הנ”ל הם ראש ממשלה שחושב שהכללים לא חלים עליו, דווקא בתקופה בה אמון הציבור בממשלה הוא עניין של חיים ומוות. אבל, מדגיש סטארמר, זה לא רק אינדיבידואל אחד בעייתי, אלא המפלגה כולה מהווה בעיה. הבעיה במפלגה השמרנית היא סגנון השלטון שלהם, אבל גם האידיאולוגיה עצמה והעובדה שהם פשוט היו בשלטון יותר מדי זמן. ובזמן שבמפלגה רבים על הכיסא של בוריס ג’ונסון, היא לא מסוגלת לספק מנהיגות לאנשים שזקוקים למענה לבעיות הדוחקות בחייהם.

פרשנות

בלי סוציאליזם

כרגיל, קיר סטארמר כבר לא מדבר על סוציאליזם (למעט בציטוט של קיר הארדי). החזון שהוא מציג מושתת על העיקרון שהוא רוצה מדינה שמספקת תמורה ותנאים כדי שאנשים יוכלו לעבוד קשה ולשגשג. זה לא מאוד שונה מהרעיונות שבוריס ג’ונסון מציג, לפיהם המדינה צריכה לספק את התנאים כך שלכולם יהיו את ההזדמנויות לפרוח מבלי קשר למקום בו נולדו. זו מטרה יפה, שלא תבינו לא נכון, אבל סטארמר כבר לא מעוניין בלייבור כמפלגה סוציאליסטית, או לפחות לא מעוניין להגדיר אותה ככזו. זו כמובן זכותו, אבל צריך לזכור שזו מפלגה שהחוקה שלה מגדירה אותה כמפלגה סוציאליסטית דמוקרטית. הערפול של סטארמר יוצר את הרושם שהוא יותר אנטי-שמרני מאשר איש לייבור, עם כל הכבוד למקורות שמו.

לומד מקודמיו

שווה להתעכב גם על החלק האחרון בנאום של סטארמר: ג’ונסון הוא לא כל הבעיה, אלא המפלגה השמרנית. הוא לא סתם שם את הדגש הזה: לסטארמר ברור שייתכן שבוריס ג’ונסון לא ינהיג את המפלגה בבחירות הבאות. לכן, הוא נמנע מלשים את כל הביצים בסל של הדמון בוריס. סטארמר למד מהעבר: אחרי שממשלת ת’אצ’ר הטילה מס גולגולת לא פופולרי, ראש הלייבור דאז ניל קינוק הפך את ביטול המס הנ”ל לגביע הקדוש כמעט. אבל ב-1990 ג’ון מייג’ור החליף את ת’אצ’ר, בין השאר על רקע המס. אחד הצעדים שמייג’ור עשה היה לבטל את המס. זה הוציא את האוויר מהקמפיין העיקרי של קינוק שכן אנשים כבר הרגישו שיש שינוי לטובה. העניין הזה נחשב לאחת הסיבות לניצחון השמרני המפתיע בבחירות 1992, למרות המצב הכלכלי הלא מזהיר. סטארמר מעוניין להימנע ממצב דומה, בו כל הקמפיין מכוון נגד ג’ונסון, רק כדי למצוא את עצמו משנה מסלול מול רישי סונאק או ליז טראס.

צועקים פטריוטיות

וכמובן, יכול להיות ששמתם לב שהלייבור היא מפלגה נורא פטריוטית? סטארמר חזר על העניין הזה שוב ושוב. ברור לחלוטין שהוא רוצה להתנער מהתדמית האנטי-פטריוטית של קודמו ג’רמי קורבין. הבעיה היא שאם אתם צריכים להצדיק את עצמכם ולהוכיח שכל צעד שאתם עושים הוא פטריוטי, אתם רק מסמנים את זה שזה לא מובן מאליו שאתם פטריוטים. בוריס ג’ונסון לא צריך להצהיר שהוא פטריוט, זה מובן מאליו. סטארמר, לעומת זאת, כן מרגיש צורך להצהיר שהוא פטריוט, כאילו הוא עדיין נרדף על-ידי רוחו של קורבין. הייתה לזה אולי הצדקה במחצית הראשונה של 2021, אז הוא באמת חטף מכל הכיוונים ונראה שהוא לא מסוגל להחזיר את המצביעים. אבל עכשיו נראה שהוא הצליח להנגיש את עצמו לציבור בצורה טובה בהרבה. התוצאה: הנאום הזה נראה בבחינת “אדם צועק את שחסר לו”. קרי, אם אתה צריך להסביר שכל צעד שלך הוא פטריוטי, אולי אתה לא פטריוט כזה גדול?

שאלות מהקהל

לאחר הנאום גם התקיימה מסיבת עיתונאים, אז הנה כמה מהדברים המעניינים שעלו שם, בהקשר של הנאום (כלומר, אוותר על שאלות כמו מדיניות קורונה). סטארמר פסל ברית כלשהי עם ה-SNP, למרות שיש סיכויים רבים שהוא יזדקק להם כדי להגיע לרוב פרלמנטרי. כפי שכבר הראיתי, זה לא חייב לסתום את הגולל על יכולתו להנהיג ממשלה, אבל זה לחלוטין יקשה עליו. סטארמר גם נשאל כמה פעמים על הצעות מדיניות קונקרטיות. סטארמר הפנה להצעות שעלו בכנס המפלגה בספטמבר האחרון, ואמר שהן “מאוד לייבור” ו”בדיוק ההיפך ממה שהממשלה עושה”. אז נכון שיש לו מדיניות קונקרטית לחלק מהנושאים, אבל שימו לב שהוא מקפיד למתג אותה בלי יותר מדי אידיאולוגיה, אלא באמצעות המותג “לייבור” או בניגוד לממשלה. ולסיום, הוא נשאל למה הוא הזכיר את אטלי, וילסון ובלייר, אבל לא את ג’רמי קורבין למרות שבמרוץ לראשות המפלגה הבטיח גם להמשיך את הרעיונות של קורבין. סטארמר התחמק ורק ענה שהוא לא יתנצל על נקיבה בשמותיהם של אטלי, וילסון ובלייר.

לסיכום

קיר סטארמר ממשיך את הקו של מרכוז המפלגה, אבל יש פה עוד תהליך מעניין. בפוסט הזה עסקתי בכך שהמפלגה השמרנית מאבדת מהפרגמטיות שאפיינה אותה לטובת אידיאולוגיה ת’אצ’ריסטית קשה יותר. נראה שסטארמר מבקש לנצל את המצב כדי להפוך את הלייבור למפלגה הפרגמטית, זו שפחות מחויבת לאידיאולוגיות כמו סוציאליזם ויותר מכוונת את עצמה לפי דעת הקהל. אמת, תחום הניווט שלה יהיה בין המרכז לשמאל, אבל סטארמר לחלוטין מנסה להרחיב קצת את הגבול הימני של הטווח הזה.

כאן גם ניתן לראות מה אמור למלא את מקומו של הסוציאליזם: פטריוטיות. במשך עשורים רבים הסוציאליזם נחשב למנוגד לפטריוטיות, סטארמר אמנם השתמש בציטוט של הארדי כדי להראות שסוציאליזם יכול להיות פטריוטי, אבל בפועל מה שהוא עושה זה להחביא את הסוציאליזם יפה-יפה מתחת לשטיח, כדי להדגיש שהלייבור היא מפלגה פטריוטית, למקרה שמישהו חשש שהיא לא כזו. זה לא שאין רעיונות שיכולים להתחבר עם סוציאליזם או סוציאל-דמוקרטיה במה שסטארמר מציע, אבל הוא מקפיד לא לקרוא לזה בשם כדי לא להבריח אף אחד. הוא גאה במורשת של המפלגה, קצת פחות באידיאולוגיה שהיא ייצגה במשך יותר ממאה שנה.