השנה רק נפתחה, וכבר הממשלה מתמודדת עם הרבה מאוד צרות. עשרים חברי מועצה מטעם הלייבור בברוקסטואו פרשו מהמפלגה על רקע ההתנהלות של קיר סטארמר כראש המפלגה. השרה למניעת אלימות במשפחה ג’ס פיליפס (בתמונה) סירבה לוועדת חקירה שתבחן את תופעת הכנופיות שמפתות קטינות וקטינים ומנצלות אותם מינית – מה שגורם לכך שבימין טוענים שהדבר נעשה מטעמי פוליטיקלי קורקט וטיוח של הממסד על כשליו. והממשלה הציגה בגאווה רפורמה בשירות הסיעודי הקורס, רק שלמעשה החלקים העיקריים שלה רק יומלצו ב-2028, מה שגורם לכולם לתהות למה צריך לחכות כל-כך הרבה זמן | צילום: אנדי טיילור, משרד הפנים הבריטי
2025 רק התחילה, והפרלמנט אפילו לא חזר מפגרת חגי החורף, אבל הפוליטיקה מתברר כבר נתנה סיפתח לשנה במלוא המרץ עם כמה וכמה סיפורים. רובם מפעילים לחץ על מפלגת השלטון, אבל ממש לא רק. הנה הם בתמצית.
פורשי המועצה
נתחיל בכאב ראש של קיר סטארמר: אתמול (ה’) נפל דבר במועצת הרובע המנהלי של ברוקסטואו אשר בנוטינגהמשייר, שנמצאת בשליטת הלייבור מאז 2023. עשרים מחברי המפלגה הודיעו שהם פורשים מהמפלגה והופכים לקבוצה עצמאית חדשה (זאת לצד מתפקדים של הלייבור שהחליטו לפרוש). פירוש הדבר היה שהמועצה עברה ממצב של שליטה מלאה של הלייבור למצב בו לאף מפלגה אין רוב מוחלט, ולמעשה אבדה ללייבור – שנשארה עם שישה חברי מועצה בלבד – לטובת הקבוצה העצמאית החדשה. כדי ממש לזרות מלח על הפצעים, אחד הפורשים היה ראש המועצה מילאן רדולוביץ’.
ועל מה העניין, אתם שואלים? ובכן, לדבריהם, “[ה]מפלגה נטשה את ערכי הלייבור המסורתיים תחת הנהגתו של קיר סטארמר”. הכוונה היא בעיקר לצעדים כמו ביטול קצבאות החורף, העלאת תעריפי התחבורה הציבורית והרפורמה המתוכננת בשלטון המקומי, שלפי רדולוביץ’ מהווה “ביטול של הדמוקרטיה המקומית” ו”לא פחות מדיקטטורה” (וצריך להגיד, גם עשויה לבטל את המועצה עצמה). חבר מועצה אחר שפרש מהמפלגה, רוס בופינגר, כתב שהמפלגה “התרחקה משמעותית מהאנשים מהשורה”. לפי ההצהרה, עשרה מהפורשים נחסמו מלהתמודד למועצה שוב בבחירות המקומיות במאי הקרוב, לאחר שהביעו ביקורת על מעשי הממשלה.
— Broxtowe Independent Councillors (@broxtowelabour) January 2, 2025
הפוליטיקאים חגגו על כך: חבר הפרלמנט השמרני ריצ’רד הולדן הזכיר שחלק מהפורשים נמצאים במפלגה מאז שנות השמונים, כך שקשה להגיד שאלו רק מפסידנים גרועים שלא קיבלו את ההנהגה שרצו. לעומת זאת, אנה סוברי, שכיהנה עד 2019 מטעם מחוז הבחירה המשיק למועצה (תחילה כשמרנית, ולאחר מכן מטעם קבוצת פורשים מתנגדי ברקזיט), טענה שחברי המועצה האלו מעולם לא קיבלו את ההנהגה של סטארמר.
לפני הבחירות הכלליות הייתי אומר שאלו לא בהכרח חדשות רעות לסטארמר, שיכול באופן כזה להיפטר מעוד כמה חברי מפלגה סוררים שיוחלפו בבוא העת – במקרה הזה בבחירות המקומיות – באנשי לייבור שיותר נאמנים לדרכו שלו. יש מי שסבורים שזו התכנית. אלא שאנחנו עכשיו אחרי הבחירות הכלליות, הלייבור בשפל בסקרים, ושבירת השורות מהסוג הזה כבר גורמת לו להיראות רע. האם זה יפיל אותו בטווח הקרוב? ודאי שלא. אבל גם לא הייתי מנפנף את זה בביטול.
כנופיות חטיפה
עניין יותר רציני שעלה אתמול התחיל בעקבות סירובה של ג’ס פיליפס, שרה זוטרה במשרד הפנים למניעת אלימות נגד נשים, לבקשה של מועצת אולדהם להקים ועדת חקירה מטעם משרד הפנים שתבחן את ההתמודדות כנופיות שמפתות קטינים למטרות מין (grooming gangs) בעיר. הסיבה לכך, הסבירה פיליפס, היא שזה אמור להיות משהו שנשאר ברמת המועצה. אבל הקורבנות של הכנופיות האלו טוענים שיש צורך בוועדה ממשלתית, שכן ישנם כשלים של הרשויות באולדהם שעלולים להיות מטויחים.
הכנופיות האלו, צריך להבהיר, הן עניין רציני בבריטניה, שלאורך עשורים הביאו לפגיעה באלפי קטינים ברחבי הממלכה. בחקירות נמצא שהייתה בולטות של מיעוטים אתניים במעשים, שגרמה לכך שלעתים מקרים טויחו כדי לא להעלות מתיחות על רקע גזעי. המחקרים שנעשו בנושא הם מוגבלים בגלל מחסור בנתונים איכותיים, אך ממה שיש עושה רושם שלמרות שהלבנים מקבלים ייצוג חסר, הם עדיין הקבוצה המובילה מקרב הכנופיות.
בכל מקרה, הסירוב של פיליפס נתן לימין, במיוחד הפופוליסטי, סיבה לחגיגה. ראשת האופוזיציה קמי בדנוק אמרה שהגיע הזמן לוועדת חקירה של התופעה ברמה הלאומית, רק כדי שיזכירו לה איזו מפלגה הייתה בשלטון במשך 14 שנה ולא עשתה את זה. רוברט ג’נריק, שר המשפטים בממשלת הצללים של בדנוק, כינה את התופעה כ”פשע המונע גזעית הגדול ביותר בתולדות בריטניה”, והפך אותה לעוד טיעון נגד הגירה ובעד גירוש פושעים בעלי אזרחות זרה. איל ההון אילון מאסק החליט גם הוא להתערב וטען שצריך לכלוא את פיליפס על החלטתה, ושהיא נובעת מרצון לא לחשוף את כשליו של קיר סטארמר כפרקליט המדינה בטיפול בתופעה. יצוין שלצד זאת הוא גם קורא לשחרר מהכלא את פעיל הימין הקיצוני טומי רובינסון, דבר שגרם אפילו לאנשי מפלגת הרפורמה לבקש שיירגע קצת.
The time is long overdue for a full national inquiry into the rape gangs scandal.
Trials have taken place all over the country in recent years but no one in authority has joined the dots.
2025 must be the year that the victims start to get justice.
— Kemi Badenoch (@KemiBadenoch) January 2, 2025
היום (ו’) אנדרו גווין, שר במשרד הבריאות, השיב לכל אלו וטען שבדנוק “משחקת בפוליטיקה”. זה לא לגמרי שגוי, אבל חבר הפרלמנט לשעבר מטעם הלייבור סיימון דנצ’וק, שהושעה מהמפלגה לאחר שנתפס מחליף מסרים בעייתיים עם בת 17 ומאז נהיה פעיל בעצמו נגד הכנופיות, טען שפוליטיקאים ממנצ’סטר – בה מיעוטים הגיעו לרוב מסך המורשעים במעשים – איימו עליו שלא לקשר את הכנופיות למיעוטים אתניים, כדי לא לפגוע פוליטית בלייבור. או במילים אחרות, יכול להיות שגם בלייבור שיחקו בפוליטיקה.
מעל הכל צריך להגיד שבאמת לא ברור למה ג’ס פיליפס, שנחשבת לאייקון של מאבק באלימות במשפחה, לא מקדמת ועדת חקירה שתבחן את התופעה הזו במבט על. כל מה שההחלטה עושה זה לנתב את העניין מהגנה על קטינים, ובעיקר קטינות, לטענות שהממשלה מוכנה לתת לפשע להשתולל כדי לא לעצבן את קהילות המיעוטים בבריטניה. חוץ מהפופוליסטים, אף אחד לא מרוויח מזה שום דבר.
הטיפול נדחה
הטיפול הסיעודי כבר נדון בבלוג בעבר. הפעם הראשונה הייתה ב-2021, אז בוריס ג’ונסון הציג רפורמה שנועדה ליותר אנשים לקבל אותו מחוץ ל-NHS. הסיבה לכך היא שאחד הגורמים לבעיות המקום בבתי החולים היא שהרבה אנשים שזקוקים לטיפול סיעודי ולא יכולים להרשות אותו לעצמם, נשארים באשפוז במסגרת ה-NHS ובכך יוצרים פקק. הבעיה עצמה לא נפתרה עדיין, אבל הצורך להוריד את הלחץ מה-NHS באמצעות הפניית הזקוקים לטיפול סיעודי למסגרת מתאימה עודנו כאן. וזה מעבר לכך שפשוט, הטיפול הסיעודי עצמו זקוק לרפורמה.
ובכן, עכשיו הגיע תורה של ממשלת סטארמר להציב תכנית משלה. היום (ו’) היא פרסמה מה היא מתכוונת לעשות: בטווח המיידי, יינתנו תקציבים שיאפשרו לעוד 7,800 מבוגרים ונכים לקבל טיפול סיעודי בביתם. זאת בנוסף לתמיכה בעובדי הסיעוד עצמם. אבל מה שמשך את תשומת לבה של התקשורת היה מה שאמור להגיע בטווח הארוך: הקמת נציבות שתדווח ישירות לראש הממשלה, תעבוד באופן עצמאי וגם סיעות האופוזיציה הוזמנו להשתתף בה. היא תגיש דוח ביניים ב-2026, עם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני השירות הסיעודי והמלצות לרפורמות ליישום בטווח הבינוני. ב-2028 יוגש דוח סופי, שאמור לבנות רפורמות לטווח הארוך יותר ולהתייחס גם לעניינים כמו הזדקנות האוכלוסייה וכדומה.
לוח הזמנים הזה זוכה להרבה מאוד ביקורת. התהייה המרכזית של גורמי המקצוע היא למה עכשיו לחכות שלוש שנים לעוד דוח, כשכבר נכתבו מספיק דוחות בעניין. ליז בייטס, כתבת פוליטית בסקיי ניוז, תהתה למה אחרי כל השנים שהיו ללייבור לגבש תכנית בנושא כשהיא ישבה באופוזיציה, עכשיו צריך לחכות עוד כמה כדי לקבל צעד שייצא לפועל. חלק מספקי השירותים הסיעודיים מזהירים שגם ככה הם נמצאים על הברכיים, ואין להם זמן עכשיו לחכות עד שיגובשו עוד המלצות. אני אוסיף על כך שיש סבירות לא מבוטלת ש-2028 תהיה שנת בחירות, דבר שאם אכן יקרה יעכב עוד יותר כל יישום של רפורמה.
שר הבריאות וס סטריטינג ניסה להגן על לוח הזמנים, בטענה שלצד ההמתנה לדוחות הנ”ל ישנה אותה עזרה מידית. אבל האנשים שיקבלו עזרה מהווים פחות מעשירית ממי שזקוקים לטיפול סיעודי, כך שזה לא מה שיפתור את הבעיה. לכן, לא מפתיע שגם שר הבריאות בממשלת הצללים אדוארד ארגר וגם ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי אמרו שאפשר להגיע למסקנות הסופיות הרבה יותר מהר מ-2028. הלייבור נתפשת פה כמי ש – בהתאם לדברי רישי סונאק לפני הבחירות – הגיעה לכל העסק הזה בלי תכנית. בהתחשב בכך שהבעיה מוכרת כבר שנים, נשאלת השאלה למה זה היה צריך להיות המצב.