מועצת העיר ברמינגהם, הרשות המקומית הכי גדולה באנגליה, הכריזה על עצמה כ”מועצה במצוקה כלכלית”, מה שיפגע בשירות לאזרחים, והגירעון צפוי רק לעלות. השמרנים ובראשם סונאק מושכים בכתפיים ומאשימים את הלייבור בניהול כושל, למרות ששבע מועצות, כולל שמרניות, כבר קרסו כלכלית מאז 2020 ולמרות שעוד מועצות רבות יקרסו בשנים הקרובות. צריך שינוי עמוק בדרכי המימון וההתנהלות של השלטון המקומי האנגלי. מי יהיה אמיץ מספיק להציע שינוי כזה בווסטמינסטר? | בתמונה: מועצת ברמינגהם (צילום: G-Man, ויקיפדיה)

מועצת העיר ברמינגהם, המנהלת את העיר, הכריזה על עצמה ביום שלישי כ”מועצה במצוקה כלכלית” (Council in Financial Distress), בצעד שכונה בתקשורת הבריטית “פשיטת רגל” של המועצה. זה לא מדויק: בניגוד לחברה שפושטת רגל, אין הליך חוקי לפשיטת רגל של מועצה ומן הסתם היא לא תלך לפירוק, כי מישהו צריך לנהל את העיר. עם זאת, המשמעות של ההחלטה היא הודאה בכך שהמועצה נתונה בחובות שהיא לא תצליח לשלם, והטלת מגבלה מידית על כל הוצאה של המועצה שאינה חיונית. המועצה למעשה מאבדת במידה רבה שליטה על העיר והיא אינה חופשית להוציא כספים. אנשים ירגישו זאת במרכזי הפנאי או שירותי הרווחה שהמועצה מציעה לתושבים נזקקים, בתשתיות שלא יזכו לתחזוקה שוטפת, ואולי גם בכיס, אם יוחלט במסגרת הצעדים הבאים על העלאת מס המועצה (council tax), המיסוי המקומי בבריטניה.

עד כמה מדובר בצעד חריג? מאז שנת 2000, אז נעשה צעד כזה לראשונה על ידי מועצת רובע האקני שבלונדון, הופעל מה שמכונה “סעיף 114” (לחוק מימון השלטון המקומי, Local Government Finance Act) עשרות פעמים. זה כמובן דבר שקורה בכל מדינה שיש בה רשויות מקומיות – חלקן יתנהלו בצורה טובה, וחלקן יתנהלו בצורה גרועה ואפילו פושעת. עם זאת, זה לא קרה עד היום למועצה בסדר הגודל של ברמינגהם, שהיא הרשות המקומית האוניטרית הגדולה בממלכה (רשות לונדון רבתי, הגדולה ממנה בשטח, היא חלק ממערך מועצות דו-שלבי, הכולל גם מועצות של הרובעים המנהליים).

מועצת ברמינגהם
נכנסה לברוך. מועצת ברמינגהם (צילום: כריסטוף פינו)

אז איך הגיעה מועצת העיר השנייה הכי מאוכלסת בבריטניה למצב בו היא סובלת מגירעון של מעל 80 מיליון ליש”ט, סכום שבעוד שנתיים צפוי להכפיל את עצמו? ברמינגהם כבר מזמן השילה מעליה את תדמית עיר התעשייה המלוכלכת ומוכת הפשיעה של ימי ה”פיקי בליינדרס” בתחילת המאה העשרים. לא מזמן היא אירחה משחקי חבר עמים שנחשבו למוצלחים (ואפילו רווחיים), יש בה שדה תעופה בינלאומי מהגדולים בבריטניה, המטה הבריטי של בנק הענק HSBC וגם שלוש אוניברסיטאות. מקור ההכנסה העיקרי של ערים בבריטניה הוא המס שמשלמים עסקים הפועלים בהן – ואת זה יש בברמינגהם.

אלא שלטענת המועצה, שבשליטת הלייבור, קרה משהו שהם לא יכלו לצפות: כרגע תלויות ועומדות נגד המועצה תביעות בסכומי עתק על תשלומים שלא בהתאם לחוק שכר שווה (Equal Pay Act). העובדות, שביניהן עוזרות הוראה, מנקות ועובדות הסעדה, לא קיבלו את המשכורות והבונוסים שמגיעים להן כחוק במשך שנים, בניגוד לעמיתיהן הגברים. הן תבעו את המועצה, ואם כל התביעות תתקבלנה התוצאה תהיה תשלום של מעל 700 מיליון ליש”ט (!). בנוסף, במועצה התלוננו על הטמעת מערכת מחשוב לא מוצלחת שתיקונה יעלה מיליונים, ועל עלויות האנרגיה שהאמירו בשנה החולפת.

גירעון עצום – בכל פינה בבריטניה

ראש האופוזיציה השמרנית בברמינגהם לא העלה סיבות אחרות לגירעון, אבל האשים את הלייבור בחוסר כנות כלפי הציבור שלא ידע עד כמה הבור הפיננסי חמור. מי שלא התאפק ובכל זאת ניסה להשיג כמה נקודות פוליטיות מהסיפור הזה הוא מנכ”ל המפלגה השמרנית גרג הנדס, שצייץ כי “זו תזכורת שהלייבור לא מסוגלת לנהל”.

בנסיבות אחרות אולי היה אפשר להאמין לנרטיב הזה: מאז הבחירות המקומיות במאי, הלייבור נהייתה למפלגה הגדולה בשלטון המקומי בבריטניה. חברי מועצה לא מקבלים משכורת. התוצאה היא שלעתים מדובר באנשים צעירים, שאפתנים, חסרי ניסיון, ואידיאליסטים – מתכון מצויין למדיניות אולטרה פרוגרסיבית בלי כיסוי תקציבי, כל הדרך לקריירה בפרלמנט.

אבל זה לא המקרה. המועצה האחרונה באנגליה שהודיעה על מצוקה כלכלית הייתה דווקא מועצת ת’ורוק (Thurrock) שבאסקס, מועצה שמרנית. מוקדם יותר השנה, ראשי מועצות קנט והמפשייר הגדולות, שמרנים בני שמרנים, הזהירו את ראש הממשלה רישי סונק שהם “הולכים מתוך שינה לאסון כלכלי”. מאז 2020, לא פחות משבע מועצות, כולל ברמינגהם הגדולה, הודיעו על מצוקה כלכלית והמספר הזה צפוי לעלות בקרוב. על פי תחזיות הכלכלנים, צפוי לשלטון המקומי בבריטניה בור תקציבי של שני מיליארד ליש”ט.

אם כך, ברור שיש כאן בעיה מערכתית שלא באמת מאפשרת לרוב המועצות בבריטניה להתנהל באיזון תקציבי, וכאן דרוש שינוי גדול כי המצב הנוכחי לא בר קיימא. ברור גם שהשינוי הזה הוא לא סתם העלאה גסה של המיסוי המקומי, שכן אם הוא יעלה, אנשים רבים לא יעמדו בתשלומים ויזדקקו לשירותי הרווחה של המועצה, מה שרק יעלה את ההוצאות.

ישועה מהשלטון המרכזי? לא בקרוב

המועצות לא מצליחות להתמודד עם המצב הכלכלי וכנראה שגם לא יכולות להצליח בתנאים שנוצרו. אז הכדור עובר למגרש של הגדולים בווסטמינסטר: האם הממשלה תיחלץ לעזרת ברמינגהם? ראש הממשלה רישי סונאק כבר הודיע שלא, והסביר כי “זה לא תפקידה של הממשלה לחלץ מועצה מהניהול הכלכלי הכושל שלה”. אפשר לכל הפחות לחשוד שחוסר ההתלהבות של סונאק קשור לעובדה שברמינגהם, ככל הערים הגדולות באנגליה, מצביעה ברובה ללייבור, ולכן אין לו יותר מדי חשק לצאת מגדרו ולשפוך תקציבים כדי לסייע לה.

אבל מה שברמינגהם, וכל השלטון המקומי בבריטניה צריכים הוא לא רק כסף זמין מידי לפעילות, אלא גם התמודדות עם הגורמים שיצרו את הגירעון הזה בכל פינה בבריטניה. אם התחזיות, שכבר מזמן הוצגו לסונאק, נכונות – זו ממש לא רק הבעיה של ברמינגהם אלא של כל השלטון המקומי בבריטניה, כולל של השמרנים. לא מן הנמנע גם שסונאק, שלא נבחר על ידי הציבור לתפקיד ראש הממשלה, חושש לעשות שינויים מרחיקי לכת בשלב הזה של חיי ממשלתו. מצדו – שהלייבור תתמודד עם הבור התקציבי הזה בעוד קצת יותר משנה, אחרי הבחירות. אם במקרה השמרנים איכשהו לא יפסידו בבחירות, אז אולי הם ינסו לחשוב על רעיון.

רישי סונאק
אחריו המבול. רישי סונאק (צילום: סיימון דוסון)

אבל אם אכן קיר סטארמר ייכנס בדלת ברחוב דאונינג, מה תעשה הלייבור? בנוסף לשאר הבעיות הכלכליות וחוסר התפקוד של השירות הציבורי שהשמרנים ישאירו ללייבור בחילופי שלטון, עכשיו נוספה גם המצוקה של השלטון המקומי. יש להציג שינוי נועז ומרחיק לכת לגבי הדרך בה השלטון המקומי הבריטי מממן את עצמו והתחומים בהם הוא פועל, אחרת תושבים בבריטניה עלולים לקבל מהמועצה שלהם שירות ברמה מבישה, שלא יאה למדינה מפותחת. מנהיג המפלגה קיר סטארמר לא אוהב להצהיר על צעדים מרחיקי לכת (עד עכשיו הוא בעיקר עסוק בנסיגה מקווי המדיניות של המפלגה), מבקריו יאמרו שזה חוסר אידיאולוגיה, תומכיו יאמרו שהעמימות משרתת אותו היטב בסקרים והוא רק צריך לתת לשמרנים להמשיך להרוס לעצמם.

מי שלא יהיה ראש הממשלה הבא של בריטניה, הוא יצטרך להתמודד עם יוקר מחיה ואינפלציה גבוהים, צמיחה נמוכה, שירותים ציבוריים – ובראשם ה-NHS, בתי הספר והרכבות – שמרבים לשבות ונותנים שירות לא מספק, מימוש התחייבויות בתחום הסביבה והאקלים ועכשיו גם עם שלטון מקומי על הקרשים. הבעיה היא שאפילו אם מתישהו תצא בשורה לשלטון המקומי מווסטמינסטר, עד שזה יקרה, עוד מועצות רבות עלולות ללכת בדרכה של ברמינגהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *