האם תאגיד השידור הבריטי, ה-BBC, מתכופף בפני המפלגה השמרנית? בשבוע החולף שני סקנדלים עשו כותרות. הראשון הוא השעייתו של כדורגלן העבר ופרשן הכדורגל בהווה, גארי ליניקר, לאחר שהשווה את הרטוריקה של שרת הפנים סואלה ברוורמן כלפי מבקשי מקלט שחוצים את תעלת למאנש לזו של גרמניה בשנות השלושים. ההשעיה נעשתה בטענה להפרת כללי הניטרליות (הימנעות ממשוא פנים) של ה-BBC, אבל העובדה שליניקר אינו עוסק בחדשות ושהוא לא שכיר של הארגון מעמידות את הצדקת ההשעיה הזו בסימן שאלה. זה הוביל לתגובת נגד חריפה מצד הקולגות של ליניקר ומצד ארגוני כדורגל, שהכניסו את ראשי ה-BBC ללחץ. בנוסף, החליטו שם שלא לשדר בטלוויזיה פרק בסדרת טבע שעלול לעצבן חלקים בימין, במה שנראה בעיקר כמו כניעה ללחץ. יחד עם יו”ר ארגון שמונה בדרכים מפוקפקות על-ידי בוריס ג’ונסון, גוף השידור המהולל נראה כמי שנגוע בשלל שיקולים זרים | צילום: מועצת האמרסמית’ ופולהאם
סעיף 6 לצ’רטר המלכותי של ה-BBC קובע שאחת ממטרות הגוף היא “לספק חדשות ומידע ללא משוא פנים כדי לסייע לאנשים להבין ולקחת חלק בעולם סביבם”. פירוש הדבר הוא, בגדול שה-BBC לא אמור לקדם עמדה ספציפית כלשהי, ולתת מקום למגוון עמדות. אין זה אומר שיש צורך לשאוף פשוט ל”איזון”, ולא כל הדעות צריכות לקבל זמן מסך שווה, אבל השידורים לא אמורים לקדם באופן מובהק את השמרנים או את הלייבור, את תומכי הברקזיט או מתנגדיו, והוא גם לא אמור להעלים אף אחד מהם. ועדיין, יש תחושה לאחרונה שהגוף המנהל של ה-BBC לא ממש עומד בסטנדרט הזה. הדוגמה הבולטת ביותר היא השעייתו של פרשן הכדורגל גארי ליניקר לאחר שצייץ ציוצים שנויים במחלוקת. דוגמה אחרת, ממש בסמיכות, היא החלטה לא לשדר פרק בסדרת טבע שעלול לעצבן חלקים בימין.
גארי ליניקר מסתבך
למי שלא מכירים, גארי ליניקר הוא כדורגלן לשעבר, שחקן נבחרת אנגליה בשנים 1984-1992, וכיום פרשן כדורגל ב-BBC, בין השאר במסגרת תכנית הדגל שלה Match of the Day. והוא עצבן קצת כמה אנשים. לאחרונה הממשלה עובדת על צעדים שיגבילו את יכולתם של מבקשי מקלט שחוצים את תעלת למאנש לקבל מקלט בבריטניה. הדבר יוצר מחלוקת עזה ועוד נדבר עליה בפוסט אחר, אבל ליניקר כבר הביע ביקורת על הממשלה. “מדיניות מרושעת שמכוונת נגד האנשים הפגיעים ביותר באמצעות שפה לא שונה מזו שנעשה בה שימוש בגרמניה של שנות השלושים”, הוא צייץ. וכקוראים ישראלים אתם בטח יודעים שאסור להשוות. אבל הציוץ הזה מתייחס לרטוריקה של שרת הפנים סואלה ברוורמן, שלדוגמה אמרה בנובמבר בהקשר של אותם מבקשי מקלט: “הציבור רוצה לדעת איזו מפלגה רצינית לגבי הפלישה לחופנו הדרומי ואיזו מפלגה לא”. השימוש במילה “פלישה” כבר בזמן אמת הביא לגל ביקורת אימתני נגד ברוורמן, בעיקר כי הוא נעשה יממה אחרי מתקפה על מתקן קליטה בדובר.
There is no huge influx. We take far fewer refugees than other major European countries. This is just an immeasurably cruel policy directed at the most vulnerable people in language that is not dissimilar to that used by Germany in the 30s, and I’m out of order?
— Gary Lineker 💙💛 (@GaryLineker) March 7, 2023
ועם זאת, המפלגה השמרנית פחות התחברה להשוואה. ברוורמן השיבה: “אני לא חושבת שזה מועיל להשוות את האמצעים שלנו, שהם חוקיים, פרופורציונליים ואכן, גם מלאי חמלה, לגרמניה של שנות השלושים”. יש פה המון בולשיט לעבור עליו: האמצעים האלו כל-כך חוקיים שברוורמן לא מסוגלת להכריז שהם תואמים את האמנה האירופית לזכויות אדם אליה בריטניה מחויבת. לגבי החמלה שיש בתכנית הזו, שעליה כאמור אדון בפוסט נפרד, רק אציין שהיא שולחת פליטים לרואנדה ומונעת ביקורת שיפוטית על מעצרם ל-28 יום (כי מתברר שזה טרנד עכשיו). אבל חשוב מכל, כפי ששם לב ג’ונת’ן פאי (דמות העיתונאי שיצר הקומיקאי טום ווקר): ליניקר לא השווה את התכנית עצמה לגרמניה הנאצית, הוא השווה את הרטוריקה. עכשיו, אני לא מתכוון לבדוק עד כמה ההשוואה הזו עומדת במבחן המציאות, אבל אי-אפשר להתכחש לכך שהרטוריקה של ברוורמן וחלק מחבריה, במקרה הטוב, בנויה מהמון משרוקיות כלבים. בכל מקרה, גם בדאונינג 10 הגיבו ואמרו שדבריו של ליניקר “אינם מקובלים”.
ההשעיה
הביקורת על דבריו של ליניקר כנראה הבהילה מישהו ב-BBC. שלשום (ו’) הודיעו שם שהוא “יזוז הצדה” מהנחיית Match of the Day, עד שיגיעו עמו להסכם על האופן בו הוא משתמש ברשתות החברתיות. בקיצור, השעיה תוך ניסיון להציגה כוולונטרית. ולא מובן מאליו עבור ליניקר לקבל כרטיס אדום, בהתחשב בזה שככדורגלן הוא לא קיבל אפילו כרטיס צהוב. ב-BBC הסבירו ש”אנחנו שוקלים את פעילותו האחרונה ברשתות החברתיות כהפרה של ההנחיות שלנו”.
עכשיו, ייאמר לזכות ה-BBC שיש להם על מה להישען. הנחיות ה-BBC לסיקור ללא משוא פנים, בין השאר בסעיף 4.3.11, קובעות: “הקהל שלנו לא אמור להיות מסוגל להגיד על-סמך תוצרי ה-BBC מה דעותיהם האישיות של העיתונאים ומגישי החדשות והאקטואליה שלנו לגבי ענייני מדיניות ציבורית, מחלוקת פוליטית או תעשייתית, או על ‘נושאים במחלוקת’ בכל נושא אחר. הם יכולים לספק שיפוט מקצועי, מגובה בעובדות, אבל לא לבטא השקפות אישיות על נושאים אלו בפומבי, כולל כל תוצר של ה-BBC או בבלוג אישי או ברשתות החברתיות”. ויש גם סעיפים אחרים שלא משחקים לטובת ליניקר.
זו אגב לא הפעם הראשונה בה ליניקר חוטף על הפרת חוקי ההימנעות ממשוא פנים. באוקטובר ה-BBC מצא שהוא הפר אותם, כשליניקר תהה בפברואר 2022 אם מפלגתה של שרת החוץ דאז ליז טראס – שניסתה להוביל להחרמת גמר ליגת האלופות ברוסיה – תחזיר את כל התרומות שניתנו מתורמים רוסים. למרות שרבים יסברו שהתהייה עצמה במקומה, בגלל העיסוק בפוליטיקה מפלגתית הארד-קור, ההערה של ליניקר הפרה את התקנון.
אבל לא סיימנו. שימו לב שהסעיף המצוטט מדבר על “העיתונאים ומגישי החדשות והאקטואליה”, לא בדיוק הקטגוריה של גארי ליניקר. והנה גם ציטוט קטן מתוך הנחיות ה-BBC להתנהלות ברשתות החברתיות: “אינדיבידואלים שלא עוסקים בנושאים הללו (השנויים במחלוקת – אב”מ) עשויים שלא להיות כפופים לאותם כללים, אבל הם עדיין חייבים להימנע מיצירת שם רע ל-BBC באמצעות התנהלותם ברשתות החברתיות”. ניתן לטעון כמובן שליניקר פגע בשם הטוב של ה-BBC, אבל זה גם הופך את ההחלטה של ה-BBC לפחות מובנת מאליה.
סולידריות
למרות שהיו מי שתמכו במהלך, גארי ליניקר לא שיער כמה תומכים יש לו. רוס אטקינס, מגיש אקטואליה ב-BBC, נזכר בריאיון שערך עם ליניקר ב-2021, שם פרשן הספורט הזכיר שהוא בכלל עצמאי שלא עובד רק עם ה-BBC אלא גם עם רשתות מתחרות כמו ITV. זה חשוב, כי ב-2016 ו-2018 הגנו ב-BBC על זכותו של ליניקר להתבטא בנושאים שנויים במחלוקת בדיוק בגלל שהוא לא שכיר של תאגיד השידור הבריטי. ראש האופוזיציה קיר סטארמר טען ש”ה-BBC לא מתנהל ללא משוא פנים” כשהוא מנסה לרצות חברי פרלמנט שמרנים זועמים. ג’ונת’ן פאי תהה למה בכלל ליניקר הוא הסיפור, במקום המדיניות הבעייתית של ברוורמן. אפילו פירס מורגן, שמעבר להיותו אויב ה-woke גם סביר להניח שכל השקפותיו שונות לחלוטין מאלו של ליניקר (לפחות בנושאי הגירה ופליטים), הגן על זכותו של ליניקר להתבטא בטוויטר.
אבל התמיכה הרצינית, זו שעשתה רעש, הגיעה מהקולגות הקרובות ומתחום הספורט. משתתפי התכנית אלכס סקוט, אלן שירר ואיאן רייט הודיעו שלא ישתתפו בשידורי Match of the Day כאקט של סולידריות עם ליניקר. רייט גם איים שאם ליניקר יוצא לצמיתות מהתכנית, הוא כבר יראה לעצמו את הדלת. בעקבות פניות ממועדונים, אגודת שחקני הכדורגל הודיעה שהיא תגן על כל שחקן שיחליט שישחק באותו יום ויסרב להתראיין ל-BBC למרות שהכללים דורשים זאת. לבסוף הנהלת הפרמייר ליג עצמה בישרה לאגודה וגם לאיגוד המאמנים שאף אחד לא יתבקש להתראיין ל-BBC לאחר המשחקים. כל אלו הביאו לכך שתכנית הדגל הזו שודרה אתמול (ש’) ללא מגישים או פרשנים וקוצרה לעשרים דקות בהן נראו רגעי שיא בכדורגל בליווי רעשי הקהל באצטדיונים. לאחר מכן שודרו תכניות אחרות בשידורים חוזרים. פארסה בשלושה מהלכים. הדבר אילץ את מנכ”ל ה-BBC טים דייווי להתנצל על כך וגם להגיד שישקול לבחון את כללי ההימנעות ממשוא פנים עבור עצמאים כמו ליניקר.
— Professional Footballers’ Association (@PFA) March 11, 2023
בסופו של דבר אפילו ראש הממשלה רישי סונאק היה צריך להגיב, ושחרר הצהרה בה, במקביל להגנה על מדיניות ההגירה שלו, גם אמר: “אני מקווה שהסיטואציה הנוכחית בין גארי ליניקר וה-BBC תיפתר בקרוב”, אך גם הבהיר שזה לא עניין לממשלה אלא לצדדים בוויכוח.
סרט טבע
נמשיך לעניין נוסף. שלשום (ו’) הגארדיאן דיווח שאחד הפרקים בסדרת טבע חדשה של ה-BBC לא ישודר בטלוויזיה (אבל כן בשירות ה-VOD של התאגיד, iPlayer). מדובר בסדרה חדשה, עם קריינות של דייוויד אטנבורו, Wild Isles, מציגה בסדרה בת שישה פרקים את הטבע של האיים הבריטיים. אבל רק חמישה מהם ישודרו בטלוויזיה. מדוע? הפרק מציג את ההרס שנגרם לטבע על-ידי האדם וגם דוגמאות להתפראות (rewilding, שיקום של בתי הגידול שנהרסו בגלל חקלאות ופעולות אנוש אחרות), טכניקה שנחשבת לשנויה במחלוקת בקרב חוגים מסוימים בימין. ב-BBC, כך מקורות פנימיים מסרו לגארדיאן, החליטו שכדי לא לעצבן את אותם חוגים וחברי פרלמנט שמרנים, הפרק לא ישודר בטלוויזיה.
לא צריך להסביר למה מדובר בהתקרנפות על מלא, וזו דווקא חיה שכנראה לא תוצג בסדרה של אטנבורו. יצוין שב-BBC טוענים שהפרק מעולם לא תוכנן לשידור בטלוויזיה, אבל זו תגובה מאוד מוזרה. ממתי מפיקים סדרה עם תכנון מראש שלא כולה תשודר? ויותר מזה, איזו סיבה יש לא לשדר פרק כזה? במילים אחרות, אם אתם מאמינים לתגובת ה-BBC אז אני בדיוק מוכר את גשר לונדון.
האנשים שלמעלה
למה בעצם ב-BBC כל-כך לחוצים מהמפלגה השמרנית? הנה רעיון: יו”ר ה-BBC ריצ’רד שארפ מונה לתפקיד על-ידי בוריס ג’ונסון, לגמרי במקרה, לאחר ששימש ערב בהלוואה שראש הממשלה לשעבר קיבל. זאת מעבר לעובדה שהוא שימש כתורם של המפלגה השמרנית שנים רבות. הדבר מביא רבים להציע שמה שקורה כאן זה בעצם ששארפ עושה את מה שבוריס ג’ונסון ציפה ממנו לעשות: להפוך את ה-BBC ממוסד מפואר למגרש המשחקים של המפלגה השמרנית. הדבר הביא את ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית, אד דייווי, לקרוא להתפטרותו של שארפ (שכרגע הליך מינויו נחקר על-ידי הנציבות למינויים ציבוריים). יצוין שמי שחתום על ההחלטה הוא טים דייווי, המנכ”ל, שאינו ממונה ישירות על-ידי הממשלה. אבל באווירה כזו, שארפ נתפש כגורם שמזהם את עצמאותו של ה-BBC.
עכשיו, כמובן, יהיה צורך לראות איך הסאגות האלו ייגמרו, בדגש על גארי ליניקר. ייתכן שהוא היה צריך להסתפק במונח כמו “רטוריקה פופוליסטית”, במקום להשוות אותו לתקופות אפלות. אבל זה כבר לא באמת משנה: הסולידריות שהוא מקבל שמה את ה-BBC בעמדה בלתי אפשרית. אם יוחלט לפטר אותו, הרי שהתאגיד יעמוד בפני תגובת נגד רצינית. אם תהיה התקפלות מצד גוף השידור לטובת השבתו של ליניקר בלי שום התנצלות, הוא יצטרך לעמוד בזעם של המפלגה שיש לה לפחות עוד שנה וחצי בשלטון. ייתכן ששינוי כללי ההתנהגות למי שאינם עובדי הארגון, כפי שמתכנן דייווי, יוכל להוות ירידה מכובדת מהעץ. אבל גם זה כבר לא ישנה יותר מדי: ה-BBC כרגע מוכתם במה שנראה כמו שיקולים עם הרבה משוא פנים, ורבים הולכים לדרוש ניקוי אורוות רציני מהמינויים של שארפ, וגם של אחרים בארגון.