מתברר שלמרות שבוריס ג’ונסון פרש, פרשות השחיתות עוד לא יצאו מהאופנה. כמה לא יצאו? הפרשה הראשונה בפוסט הזה עוסקת בבוריס ג’ונסון עצמו, ובאופן בו מינה לראשות ה-BBC אדם שבמקרה הסכים לערוב לו להלוואה שמנה. ג’ונסון מכחיש שנעשה משהו לא בסדר, אבל יש הרבה שאלות לענות עליהן. ובינתיים מנכ”ל המפלגה השמרנית נאד’ים זהאווי ממשיך להסתבך בתוך עבירת המס שלו. כעת מתברר שהוא מונה לשר האוצר בקיץ 2022 למרות שידעו שיש לו סיבוך עם רשות המסים, ואת ההסדר עם הרשות הוא ביצע כשהוא כבר שר האוצר ובעל השפעה על הרשות מתוקף תפקידו. ראש הממשלה רישי סונאק ביקש מהיועץ האתי לממשלה לחקור את הנושא, אבל מנסה גם לגבות את זהאווי עד שהתמונה תתבהר. רק שבינתיים הציבור שוב קיבל תזכורת למה הוא כבר יותר משנה רוצה להעיף את השמרנים | צילום: קייל הלר, דאונינג 10
בוריס ג’ונסון הסתבך בפרשה. לא, זאת לא כותרת מ-2021 או 2022. זה ממש מעכשיו. מתברר שג’ונסון עשה כל-כך הרבה דברים בעייתיים כשהיה ראש הממשלה שנשאר מספיק כדי להמשיך לחשוף גם יותר מארבעה חודשים אחרי שיצא מדאונינג 10 ויותר מחצי שנה אחרי שנאלץ להתפטר בגלל הפרשות הקודמות. ואם זה לא מספיק, אז גם מנכ”ל המפלגה השמרנית נאד’ים זהאווי ממשיך להסתבך בפרשת המסים שלו.
ערבות תמורת מינוי
בשבת בערב (או בראשון אם אתם מעדיפים את הגרסה המודפסת) הטיימס פרסם חשיפה חדשה: ריצ’רד שארפ סידר לבוריס ג’ונסון ערבות להלוואה בסך 800 אלף ליש”ט, ולגמרי במקרה כמה שבועות לאחר מכן ג’ונסון המליץ עליו לתפקיד יו”ר ה-BBC, תפקיד אותו קיבל לבסוף. בסוף 2020 בוריס ג’ונסון היה בצרות פיננסיות בגלל תשלומי מזונות מנישואים קודמים וכמובן השיפוץ בדירת השרד שלו בדאונינג 11 (שמלכתחילה היה מפוקפק). שארפ, חבר של ג’ונסון ומי שתרם למפלגה השמרנית 400 אלף ליש”ט, הגיש באוקטובר אותה שנה מועמדות לניהול ה-BBC. בנובמבר פגש את חברו המולטי-מיליונר הקנדי סם בלית’, שהוא במקרה גם קרוב רחוק של ג’ונסון. בלית’ הציע את הרעיון של שימוש כערב לג’ונסון וביקש לעצתו של שארפ, שאהב את הרעיון ובדצמבר דיבר עליו עם מזכיר הממשלה דאז סיימון קייס. שארפ הכיר בין בלית’ לקייס ודיבר עם ג’ונסון. לפני שההלוואה סוכמה, ג’ונסון, שארפ ובלית’ קיימו ארוחת ערב משותפת. שלושתם הכחישו בפני הטיימס שדובר שם על הכספים של ג’ונסון.
בסוף דצמבר צוות האתיקה של משרד הקבינט כתב לג’ונסון להפסיק לקבל ייעוץ פיננסי משארפ בגלל המינוי הקרוב לתפקיד יו”ר ה-BBC, שנעשה על-ידי המלכה דאז בעצת ראש הממשלה ושר התרבות (לאחר סינון של ועדת איתור). אבל עד שהמכתב נשלח ג’ונסון כבר בחר בשארפ, ומספר ימים אחר-כך, בתחילת ינואר 2021, שר התרבות דאז אוליבר דאודן בחר בו גם. שארפ, בוודאי תתפלאו לשמוע, לא דיווח לוועדת האיתור על יחסיו הפיננסיים עם ג’ונסון, דבר שבפני עצמו אמור לפסול את שארפ מכל מינוי ציבורי, למרות שמינויים על בסיס פוליטי הם כבר מסורת ב-BBC. ג’ונסון, מצדו, דיווח על היחסים לפרלמנט כנדרש ממנו רק במרץ.

בתגובות, שארפ הסכים להודות רק שקישר בין בלית’ לקייס, אבל הכחיש שייעץ לג’ונסון. דוברו של ג’ונסון טען שהבוס שלו דיווח לפרלמנט כנדרש. ב-BBC אמרו שהם לא מגייסים לתפקידים כאלו בעצמם אז בחייאת תעזבו אותם.
אז מה היה לנו פה?
נכון, בגדול אין פה משהו שמראה באופן ישיר שהסיוע הכספי של שארפ לג’ונסון ניתן בתמורה למינוי. אבל, ובכן, זה טיפה, ממש טיפה, מחשיד. אם מקבלים את גרסתו של שארפ הרי שבאמת לא קרה פה דבר, במיוחד בהתחשב בהיסטוריה של ה-BBC בתחום הזה (למרות שעדיין יהיה צורך לבדוק את המכתב מצוות האתיקה של משרד הקבינט). אבל מצד שני, צריך לברר אם אפשר לקבל את הגרסה של שארפ. כי אם לא, אז נראה לי שאני לא צריך להסביר למה זה בעייתי. אבל בשורה התחתונה: סאגת המימון לשיפוץ דירת השרד של בוריס ג’ונסון הייתה מאוד בעייתית מבחינה אתית ואפילו הביאה לקניסת המפלגה השמרנית בכמעט 18 אלף ליש”ט. עכשיו מתברר שיש לסאגה הזו עוד כמה גרורות.
התגובות
כמובן שלחשיפה כזו יש הדים. עוד ביום הפרסום מנכ”לית הלייבור, אנליזה דודס, הגישה תלונה לנציבת האתיקה של הפרלמנט בעקבות הפרשה, כדי שתפתח בחקירה האם אכן נעשתה עבירה על כללי האתיקה של חברי הפרלמנט. נזכיר שאם ג’ונסון יימצא אשם ויוחלט בוועדת האתיקה להשעות אותו ליותר מעשרה ימים, הרי שהוא יעמוד בפני סכנת הדחה מהפרלמנט עוד לפני הבחירות הכלליות. ביום למחרת (שלשום, א’) שרת התרבות בממשלת הצללים, לוסי פאוול, פנתה לנציב המינויים הציבוריים כדי שיבדוק אם המינוי נעשה באופן תקין. הנציב, ויליאם שוקרוס, אמר שיפתח באחת. נראה שאפילו שארפ עצמו הרגיש שלא בנוח, וביקש מהאנשים המתאימים ב-BBC לברר שלא נעשו שום עבירות של ניגוד אינטרסים מאז שנכנס לתפקידו (עם זאת, הוא ממשיך לטעון שמינויו נעשה באופן ראוי).
בוריס ג’ונסון עצמו נסע לביקור בקייב, שם הוא אהוד מאוד הודות לסיוע שלו לאוקראינה עוד בטרם הפלישה הרוסית. רבים רואים בנסיעה הזו כניסיון להסיח את הדעת מהפרשה התורנית, אבל אני מרשה לעצמי להציע שייתכן שבנסיבות המלחמתיות הללו קשה לעשות ביקורים ספונטניים. כשהוא נשאל על כך הוא טען שמדובר ב”שטויות מוחלטות” וטען שכל הסאגה היא עוד דוגמה לכך שה-BBC מאבד את עצמו לדעת, למרות שלא ה-BBC חשף את העניין. כדאי לזכור שג’ונסון כבר ניסה לשוב לראשות הממשלה לאחר התפטרותה של ליז טראס, והאפשרות שינסה שוב תמיד עולה, אז אפשר להבין מדוע הוא כועס.
Today’s @thetimes cartoon https://t.co/oG64HhcToE pic.twitter.com/4jk75ludvP
— Morten Morland (@mortenmorland) January 23, 2023
בממשלה גם נאלצו להתמודד עם העניין. שר החוץ ג’יימס קלברלי התראיין למחרת הפרסום (א’) ונראה שנקט בגישה שאם הוא לא ידע שום דבר אז הוא לא יוכל להגיד שום דבר מטופש, ולכן לכל שאלה ענה שהוא לא בירר את הפרטים. ביום למחרת נשלח ג’רמי קווין, שר זוטר, לספר לפרלמנט שהוא בטוח שכל נהלי הליך המינוי נשמרו. ג’ון ניקולסון, נציג של ה-SNP בוועדת התרבות שגם זכה לתשאל את שארפ, אמר שיש הרבה על מה לענות.
התפתחות בפרשת המס
ראש הממשלה רישי סונאק היה שמח שזה היה כאב הראש היחידי שלו, אבל יש לו כאב ראש שמחזיק בתפקיד מפתח ממש עכשיו: מנכ”ל המפלגה השמרנית נאד’ים זהאווי (תפקיד עם מקום בשולחן הממשלה). נזכיר: בפוסט הקודם דובר על כך שהסאן חשף שזהאווי שילם לרשות המסים קנס של שבע ספרות כדי להסדיר אי דיווח לרשות על סכום דיי רציני שנוגע למכון הסקרים אותו הקים, YouGov. זהאווי מצדו טוען שברשות המסים הגיעו למסקנה שהיה מדובר בטעות אנוש ולא במעשה מכוון, אבל בלייבור דורשים מסונאק שישלם שיפטר את זהאווי מתפקידו.
יש התפתחויות גם כאן: לפני שלושה ימים (ש’), שעות לאחר שפרסמתי את הפוסט, רשת ITV הביאה סקופ: כשבוריס ג’ונסון היה ראש הממשלה ומינה את זהאווי להיות שר האוצר לעשר דקות (עד שיבחרו לג’ונסון מחליף), העלו בפניו את העובדה שיש לזהאווי איזה אישיו עם רשות המסים. כלומר, ג’ונסון ידע. חכו, זה לא נגמר כאן: אתמול (ב’) דווח שזהאווי הגיע להסדר עם הרשות בזמן שכבר היה שר האוצר ולמעשה מי שעומד בראש המשרד שאחראי עליה.

וכדי שלא תגידו שזה הדבר היחידי שזהאווי עושה בתחום המושחת, בטיימס חשפו באותו יום עוד עניין. זוכרים את פרשת גרינסיל, כשראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון עשה לובינג ישירות מול שרים בניגוד לכל כללי האתיקה, בין השאר בוואטסאפ? ובכן, זהאווי נשאל אם החליף הודעות עם קמרון בטלפון האישי שלו וענה שלו. רק שהוא כן. כשעלו על זה וחזרו אליו, הוא הודה שהוא כן התכתב עם קמרון אבל שההודעות נמחקו. למה בלשון סביל? כי לפי החקירה אין לו מושג איך זה קרה.
התגובות
טוב, על זה שיש קריאות לפיטוריו של זהאווי כבר דיברנו (למרות שבהחלט היו עוד). אבל הממשלה נמצאת בגללו תחת לחץ רציני, כי בניגוד לג’ונסון לו עדיין יש תפקיד. בריאיון של ג’יימס קלברלי הוא המשיך באותה טקטיקה של לא לדעת שום דבר רלוונטי מעבר לתגובה של זהאווי ולסיפור מעורר ההשראה שלו, במה שהפך את הריאיון להיראות כמו תאונת דרכים. אולי זה למה אתמול כבר לא נשלח אף נציג של הממשלה להתראיין בתכניות הבוקר.
אבל סונאק היה צריך לעשות יותר מזה, בעיקר לאחר שבשבוע שעבר סיפר לפרלמנט שזהאווי כבר פתר את העניין. לכן אתמול הוא הנחה את היועץ האתי לממשלה, לורי מגנוס, לבדוק את העניין. לדברי סונאק, יש לזהאווי כמה שאלות לגיטימיות לענות עליהן. זהאווי הסכים לשתף פעולה עם החקירה, אבל זה עניין רציני: אם מגנוס ימצא שזהאווי הפר את הקוד המיניסטריאלי, קובץ הכללים שאמור להנחות את חברי הממשלה בעבודתם, הרי שיצופה ממנו להגיש את התפטרותו. אבל בינתיים זהאווי אמור להמשיך לכהן בתפקידו, וסונאק אמר שיש לו “אמון מלא” בזהאווי. אספר שמאז שפתחתי את הבלוג הזה עוד לא נתקלתי בצירוף “אמון מלא” שנאמר בנסיבות שבהן באמת היה ניתן לחוש שמומלץ לתת אמון מלא באותו אדם.
כאב ראש
שתי הפרשות האלו הן כאב ראש אדיר לרישי סונאק. הוא מתגאה בכך שהוא הרגיע את מצב העניינים בבריטניה אחרי מכונת הרעש של בוריס ג’ונסון ואחרי הניסיון של ליז טראס ללכת מכות עם המציאות. אבל במקום להתעסק במדיניות, הפרשות האלו מחזירות לכותרות את מה שזכה בשנות התשעים לכינוי “גועל טוֺרי” (Tory sleaze). אז המושג תפס בגלל פרשיות השחיתות הרבות שהתגלו במפלגה השמרנית תחת משמרתו של ג’ון מייג’ור. המושג חזר לשיח בסוף 2021 בעקבות פרשת פטרסון – אז בוריס ג’ונסון ניסה להגן על אואן פטרסון מענישה על הפרת כללי האתיקה – ושלל חשיפות שבאו לאחריה.
רישי סונאק הבטיח עם כניסתו לתפקיד ממשלה של “יושרה, מקצוענות ואחריותיות”, וכל סיפור כזה מציג את הנאום הזה כמגוחך. נאד’ים זהאווי יצטרך לצאת זכאי כדי שהדבר יוכל לעבור בשקט, וסיכוי טוב שהוא לא יוכרז זכאי. ועד שהדברים יתבהרו יש עננה כבדה מעל הממשלה. בוריס ג’ונסון אמנם כבר לא בממשלה, אבל מעבר לעובדה שסיפור כזה עשוי לפגוע בסיכוייו לחזור לראשות הממשלה, הוא שוב מזכיר לציבור מה בעצם התחיל את הרצף בן היותר משנה של כישלונות שמרניים בסקרים. ואפילו שמדובר בעבירה מינורית, גם סיפור חגורת הבטיחות של סונאק עצמו מהשבוע שעבר לא מוסיף. המפלגה נראית מושחתת, מסואבת וכזו שצריכה כמה שנים באופוזיציה בהקדם.
Monday’s front page: They still don’t get it#TomorrowsPapersTodayhttps://t.co/dzN8kzjBsC pic.twitter.com/PcggRPDJmu
— The Mirror (@DailyMirror) January 22, 2023
יש עוד יותר משנה עד הבחירות הכלליות, אבל בינתיים נראה שהשמרנים עושים הכל כדי לקלקל לעצמם.