אם מקיימים שיחות חירום אז כנראה שיש מצב חירום. שלשום (ש’) הממשלה כינסה במהלך הסופ”ש “פורום לשיקום ה-NHS” כדי להתמודד עם המצב הקטסטרופלי בו אנשים מאושפזים במסדרונות בהמוניהם והאמבולנסים יכולים לחכות יותר משעה לפני שמישהו יכניס את החולה שנמצא בתוכם לבית החולים. הדבר נובע מגורמים רבים, כמו קורונה ושפעת, אבל גם בגלל חוסר בתקציב, אנשי צוות ומיטות. המיטות המעטות שיש נתפסות על-ידי אנשים שיכולים לעזוב מבחינה רפואית, אבל זקוקים לטיפול סיעודי שהם לא יכולים להרשות לעצמם ולכן נשארים באשפוז. כעת, הממשלה מנסה למצוא פתרונות למצב, אבל כרגע לא רוצה להשקיע יותר מדי מזומנים בנושא. אבל גם נמצאה הסכמה בין הממשלה לאופוזיציה, כששתיהן רוצות לראות יותר שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. ובינתיים, ייתכן שפתרון שביתת האחיות נמצא בדרך, אבל זה תלוי מאוד ברצון הטוב של הממשלה | צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10

מערכת הבריאות הלאומית של בריטניה, ה-NHS, נמצאת במצב רע. העומס על המערכת שובר שיאים, כוח האדם לא בדיוק שובר שיאים, ועל זה אפשר עוד להוסיף שביתות. הדבר מביא לשיחות חירום של הממשלה וגם למוכנות לבוא יותר לקראת האיגודים. השאלה היא אם יצליחו לתקן את הבעיות בזמן.

מה המשבר ב-NHS?

ה-NHS נמצא במשבר רציני. אנשים מאושפזים במסדרונות בגלל חוסר במיטות. האמבולנסים מחכים מחוץ לבתי החולים בתורי ענק עד שמשחררים אותם מהחולים שבתוכם (בשיא, בדצמבר כמעט שליש מהאמבולנסים חיכו למעלה משעה כדי שיפנו אותם). בחדרי ההמתנה אנשים שזקוקים לטיפול מחכים שעות. הצוותים עצמם נשחקים בגלל חוסר בכוח אדם ועוד ועוד עומס שנוסף אליהם. לפי בכירים במערכת הבריאות, ה-NHS מעולם לא חווה משבר עד כדי כך חמור, למרות שזו בהחלט לא הפעם הראשונה שהוא במשבר. לפי אחת ההערכות (שמוכחשת על-ידי ה-NHS), הדבר עולה בחייהם של מאות מדיי שבוע.

מה גורם למשבר הזה? כל מיני דברים. יש גורמים שהם טבעיים, לדוגמה יש בימים אלו גל משולב של שפעת וקורונה, שמביא גם לעלייה באשפוזים. אבל יש גם תוצרים של מדיניות. העניין המרכזי הוא חוסר במיטות אשפוז: לפי נתוני ה-OECD, בריטניה היא שישית מהסוף מבין כל המדינות החברות, והשנייה מהסוף באירופה (במקום הראשון: שוודיה), עם 2.3 מיטות לאלף נפש (בישראל, לשם השוואה, מדובר ב-2.9 מיטות). אם זה לא מספיק, אז כ-10-12 אחוז מהמאושפזים ממשיכים לתפוס מיטה גם כשהם כשירים לעזוב (בשבוע שעבר רק שליש מהמאושפזים באנגליה שהיו כשירים לעזוב עשו זאת בפועל), פשוט כי אין להם לאן ללכת. הכוונה היא בעיקר למטופלים סיעודיים, שלא יכולים להרשות לעצמם טיפול סיעודי מחוץ לבית החולים. לפני מעט יותר משנה בוריס ג’ונסון הציג ניסיון לערוך רפורמה בשירות הסיעודי בדיוק כדי להתמודד עם התופעה הזו.

אמבולנס - NHS
שיחכה בתור. צילום: מרטין אדיסון

אבל יש עוד עניינים מלבד מיטות. למשל, חוסר באנשי צוות: בין אם מדובר ברופאים ורופאות, אחים ואחיות או נהגי ונהגות אמבולנס, יש שם חוסר. זה נובע בין השאר מברקזיט, שפגע ב-NHS שנשען לא מעט על כוח עבודה מהאיחוד האירופי. אמנם יש כעת יותר אנשי צוות מאשר כשהשמרנים נכנסו לשלטון ב-2010, אבל לא נעשה חישוב נכון של הצרכים לאוכלוסייה מזדקנת עם יותר אנשים חולים, וביחס לאוכלוסייה גודל הצוותים עדיין נמוך ביחס לממוצע ה-OECD. וכמובן יש את עניין התקציב. המשבר של 2008 פגע קשות במימון של ה-NHS כחלק מהתמ”ג, וכיום הנתון הזה לא גבוה בהרבה מזה שהיה בשנת 2000, בזמן שבמדינות מפותחות אחרות – מעבר לעובדה שמשקיעים הרבה יותר כחלק מהתמ”ג – המגמה הכללית הייתה עלייה. הדבר מתבטא בפחות מיטות לאלף נפש, פחות מיטות פנויות, מכשירי MRI ו-CT ביחס למדינות אחרות ועוד.

אז מה קרה?

באופן חריג, שלשום (ש’, סופ”ש) ראש הממשלה רישי סונאק קיים שיחת חירום עם ראשי מערכת הבריאות: שר הבריאות סטיבן ברקלי, ראש מערך הבריאות של אנגליה כריס ויטי, מנכ”לית NHS אנגליה אמנדה פריצ’רד ואחרים (אזכיר שבתחומי הבריאות לממשלת בריטניה יש נגיעה ישירה רק לאנגליה). הפורום לשיקום ה-NHS (ברצינות, ככה הם קראו לזה) התכנס בדאונינג 10 כדי “לחלוק ידע ופתרונות מעשיים כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים החשובים ביותר” במערכת הבריאות. עם זאת, רישי סונאק הזהיר את מי שמצפים לראות תוספות תקציבים למערכת הבריאות שלא כדאי להם לעצור את הנשימה. מה כן היה אפשר למצוא שם? ובכן, סונאק הילל את ה”נועזות והרדיקליות” שהצוותים הרפואיים הראו בשיאה של מגפת הקורונה וקרא לאמץ את הגישה הזו גם כעת כיוון ש”תפישת עסקים כרגיל לא תפתור את האתגרים שאנו מתמודד עמם”.

אנשי המקצוע אומרים שהדבר שצריך לעשות בטווח המידי הוא לטפל בשירות הסיעודי. כאמור, הרבה מאוד מאושפזים סיעודיים לא מפנים את המיטות פשוט כי הם לא יכולים להרשות לעצמם טיפול סיעודי נאות. אנשי המקצוע אומרים שיש צורך בעוד תקציבים כדי לאפשר לשירות הסיעודי הציבורי להקטין את העומס. חלקם ממליצים שבטווח המידי אנשי צבא יגויסו לסייע לשירות הסיעודי כדי לאפשר למערך לטפל ביותר אנשים. היי, אם אפשר להשתמש בהם כדי להתמודד עם שביתות של נהגי אמבולנס, למה לא בשביל לסייע עם השירות הסיעודי?

סונאק, יצוין, מבין שיש לעשות טיפול שורש לשירות הסיעודי. עם זאת, הוא יוצר רושם מעט מנותק. בריאיון ל-BBC ששודר אתמול (א’) הוא מצד אחד הכיר בכך ואמר שהם עובדים על למידה מבתי חולים שונים שמצליחים להתמודד טוב יותר עם הסיטואציה. מצד שני, הוא סירב להשתמש במילה “משבר”, טען שהפתרונות של הממשלה עובדים כבר כעת בלי לספק לכך ראיות והטיל את כל האחריות למשבר הנוכחי על מגפת הקורונה, למרות שהנתונים מראים שהמגמה הלכה לשם הרבה לפני 2020.

רישי סונאק ולורה קונסברג
הבנה לצד ניתוק. רישי סונאק מתראיין (צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10)

NHS במגזר הפרטי?

עניין מיוחד שעלה הוא במגזר הפרטי. גם בריאיון של סונאק ל-BBC וגם בריאיון של ראש האופוזיציה קיר סטארמר לסקיי ניוז מאותו יום דובר על שימוש במגזר הפרטי, ושם דווקא הייתה הסכמה מפתיעה בין השניים: צריך יותר להיעזר במגזר הפרטי. אין הכוונה להפרטה של ה-NHS (אם כי נראה ששר הבריאות סטיבן ברקלי מעוניין שה-NHS “יעשה פחות”), אלא לכך שהוא ייעזר בגורמים פרטיים כדי לספק שירות טוב יותר. אצל שניהם הדברים היו מעורפלים למדי ויהיה צורך לחכות ולראות מהם תכנית מפורטת יותר בנושא. רבים יחכו לראות שפירוש הדבר לא פשוט יהיה סבסוד ציבורי של המגזר הפרטי.

אצל שניהם, יצוין הדבר נראה מאוד עקום. סונאק החל לדבר על כך לאחר שנשאל מספר פעמים אם הוא הולך לרופא פרטי. הוא סירב לענות ואמר שזה לא משנה ומדובר בהסחת דעת. למרגרט ת’אצ’ר למשל לא הפריע להגיד שהיא משתמשת בזכויותיה כאישה חופשיה כדי ללכת לרופא פרטי. סונאק סירב לעשות כן, ככל הנראה מהחשש שייראה מנותק. סונאק הוא אחד הפוליטיקאים העשירים ביותר, ואם בזמן משבר ברפואה הציבורית הוא יסתמך בפומבי על הרפואה הפרטית שרבים לא יכולים להרשות לעצמם הרי שהוא ייראה מנותק למדי.

סטארמר, בינתיים, עומת עם אמירות שלו עצמו מהקמפיין לראשות הלייבור ב-2020. אז הוא אמר שיש צורך “לסיים עם מיקור החוץ” ב-NHS, והתקשה להגיד מה גרם לשינוי בעמדתו. הוא ניסה להגיד שיש חלקים במיקור החוץ שלא עובדים, אבל אז לא קוראים לסיים עם מיקור החוץ חד וחלק. האמת היא, כמובן, שב-2020 סטארמר ניסה למשוך אליו לא רק את מתפקדי המפלגה שהתאכזבו מהמפלה שהביא ג’רמי קורבין בבחירות 2019, אלא גם את תומכי קורבין. כעת, כשהוא מועמד ריאלי לראשות הממשלה, הוא לא מתכוון לפספס את הקונצנזוס הכללי ולוקח את המפלגה למרכז. איזה סטארמר היה האמיתי? לכו תדעו.

סוף לשביתות ב-NHS?

כאמור, בדומה לחלקים נרחבים במגזר הציבורי, גם ב-NHS יש שביתות, בדגש על אחיות ונהגי אמבולנס. עד כה הממשלה סירבה אפילו לשאת ולתת עם האיגודים בטענה שיש להסתפק במה שקבעו הגופים העצמאיים שמייעצים בנושא שכר במגזר הציבורי. זאת, למרות שהקולג’ המלכותי לסיעוד (האיגוד של האחיות ועובדי הסיעוד) הבטיח לא להוציא את השביתות לפועל בתמורה למשא ומתן בלבד, בלי להתחייב לתוצאות.

אתמול התבשרנו שהממשלה מתכוונת היום (ב’) סוף-סוף לשבת למשא ומתן. בריאיון סונאק הכחיש שהייתה התעלמות של הממשלה מהקריאה של האיגודים, אבל נו העיקר שיש התקדמות כלשהי. ההתקדמות אגב יותר גדולה מעצם קיום המשא ומתן, שכן כעת הממשלה מסכימה לדבר על עדכון השכר של שנת הכספים הקרובה (2023-2024), ולא רק של השנה הבאה. אבל דברים השתנו: מזכ”לית הקולג’ המלכותי לסיעוד, פאט קולן, הזהירה שהשביתות שמתוכננות להמשך ינואר יתקיימו אלא אם תהיה התקדמות של ממש לגבי התשלום. כלומר, למרות שהיא מברכת על השינוי בעמדת הממשלה, הרכבת שמאפשרת להימנע משביתה עוד לפני שמשהו הושג כבר עזבה את התחנה והיא לא חוזרת. הפעם הממשלה תצטרך לספק תוצאות.

האם יש סיבה לאופטימיות? ובכן, סטיבן ברקלי כתב שיהיה ניתן לשקול העלאה גדולה יותר מהמלצת הגופים המקצועיים, בתמורה לצעדי התייעלות כלשהם. לא ברור במה מדובר. כנראה שלא בפיטורים, כי גם ככה אין מספיק אנשי צוות (ברמה שבתגובה לאפשרות שהממשלה תעביר חוקים שידרשו רמת מינימום של שירות בשביתה, יו”ר ועדת הרופאים המתמחים באגודת הרפואית הבריטית אמר שגם ככה אין מספיק רופאים לתת שירות מינימום). יכול להיות מאוד שבממשלה לא באמת רוצים לשלם יותר, אבל מכינים את הקרקע להפלת האשמה על האיגודים. יש כעת לממשלה ולאיגוד עשרה ימים להגיע להסכמות כדי להימנע מהשביתה הבאה. נראה אם יצליחו.

סטיבן ברקלי
יביא להסכם? סטיבן ברקלי (צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10)

לסיכום

ה-NHS הוא מושא לגאווה אצל הבריטים. הרעיון שכל אחד יכול לקבל טיפול רפואי, לא משנה מה מצבו הכלכלי או איפה הוא גר, הוא רעיון נשגב מבחינתם, וה-NHS מהווה אותו. בקורונה הסיסמה הייתה “הגנו על ה-NHS”, וכל ניסיון לפגוע במוסד הזה יכול לגרום לבריטים לעלות על הבריקדות, או לכל הפחות לגרום למפלגת השלטון להימחק בקלפיות. אבל כעת הוא במצב רע, לא בהכרח באשמתו כמו בגלל חוסר היכולת לטפל במה שקורה בשירות הסיעודי, אבל גם בגלל חוסר בכוח אדם ותשלום מועט מדי לאנשי הצוות שמביא לשביתות. רישי סונאק צריך כעת להראות שהוא מסוגל לפתור את הבעיות האלו: להפסיק את השביתות, להקטין את העומס, לקצר את התורים. פוליטית, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיכשל במשימה הזו. השאלה היא אם בריטניה יכולה להרשות לעצמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *