אתמול (ה’) הגיע הרגע שהמדינה המתינה לו שבועות: התקציב של ג’רמי האנט. התקציב אמור לייצב את בריטניה בכאוס גלובלי, אבל גם לפצות על הנזק שנגרם בגלל ההפקרות של הממשלה הקודמת וקצרת הימים. בגלל שהאנט לא היה יכול לשחק יותר מדי אחרי הכאוס הזה, התפריט כלל העלאות מסים, קיצוצים בהוצאות הממשלה ופה ושם תופינים בדמות הצמדת הקצבאות לאינפלציה והתמקדות בהשקעות. לא בדיוק צנע כמו אצל קמרון, אבל התחזיות מדברות על צורך להדק מאוד את החגורה בתקופה הקרובה, ונראה שלא סתם האנט קבע חלק מההעלאות והקיצוצים לתקופה של אחרי הבחירות, כדי שזו תהיה הבעיה של מישהו אחר. ויש סיבה להאמין שזו תהיה הבעיה של מישהו אחר: לא הרבה אנשים אוהבים את התקציב הזה | צילום: משרד האוצר הבריטי
ימים רבים שכולם ציפו לזה. אחרי שה”מיני-תקציב” של ראשת הממשלה ליז טראס ושר האוצר קוואזי קווארטנג הביא לסחרור בשווקים, שבתורו יצר אתגר גדול מאוד ליורשים של השניים, רישי סונאק וג’רמי האנט בהתאמה. האנט קיבל את המשימה לא רק להתמודד עם גירעון של כמה עשרות מיליארדים, אלא גם להרגיע את השווקים שאיתו לא ייעשו שטויות. הדלפות רבות רצו על העלאות מסים חדות וקיצוצים בהוצאות המדינה, במה שחלק כינו “צנע 2.0”, רפרנס למדיניות הצנע של דייוויד קמרון כשיטת יציאה מהמשבר הפיננסי של 2008. המדיניות הזו כבר מזמן לא פופולרית בבריטניה, ולא סתם נעשו ניסיונות להתרחק ממנה מצד יורשיו של קמרון. אז האם עכשיו אכן הייתה חזרה לשם?
רקע
המערב, ייתכן ששמתם לב, נמצא בברוך כלכלי. חלק ממנו נובע מאופן ההתמודדות עם הקורונה (גם אם היה נחוץ), שיצר גם בעיות בשרשראות האספקה וגם אינפלציה, וחלקו נובע מהמלחמה באוקראינה שהעלתה מחירים של חומרי גלם רבים, בייחוד דלקי מאובנים. בריטניה לא חמקה מהגורל הזה, בעיקר על רקע עלייה חדה במחירי האנרגיה. כבר בתחילת 2022 שר האוצר דאז רישי סונאק הציג תקציב שמטרתו לסייע לציבור להתמודד עם המשבר ביוקר המחיה, בדגש על סיוע ישיר. סונאק גם הבטיח הורדות מסים, אבל בגלל העלאות המסים שביצע במהלך הקורונה גם עם הורדות המסים הללו נטל המס הגיע לשיא של שבעים שנה.
בינתיים חשבונות החשמל בבריטניה המשיכו לטפס, עם מחירים שבאוגוסט עודכנו ליותר מ-3,500 ליש”ט לשנה למשק בית ממוצע והיו צפויים להמשיך ולעלות אפילו יותר, מה שהיה צפוי להקשות במיוחד על משפחות קשות יום. בלייבור קראו להטלת מס מתת שמיים (windfall tax, מס קצר מועד על רווחים) על הרווחים העצומים של חברות האנרגיה כדי לסבסד את מחירי החשמל ולהקפיא אותם. למעשה, בהתאם לקריאת האופוזיציה שר האוצר סונאק השית מספר חודשים קודם לכן מס מתת שמיים, אבל השאיר בו פרצות רבות ובלייבור בכל מקרה רצו להרחיב אותו.
אבל בספטמבר נכנסה לדאונינג 10 ליז טראס, ויחד עם קוואזי קווארטנג הציעו משהו אחר: סבסוד מחירי האנרגיה כך שמשק בית ממוצע ישלם כ-2,500 ליש”ט לשנה במשך שנתיים. רק שבמקום לממן את זה באמצעות מס כזה או אחר, קווארטנג הודיע על הורדות מסים. ההיגיון היה ליצור צמיחה שתחזיר את ההשקעה, אבל השווקים לא התרשמו, ריסקו את הפאונד והעלו את התשואה על אגרות החוב. בסופו של דבר טראס נאלצה לפטר את קווארטנג ולהביא במקומו את ג’רמי האנט, שהכריז מיד על גריסה של כמעט כל התכנית הכלכלית של טראס וקווארטנג. ימים ספורים לאחר מכן גם טראס פינתה את מקומה לטובת סונאק. אבל בשלב הזה כבר ברור שהאנט יצטרך להיצמד להקטנת החוב הלאומי כדי להחזיר את אמון השווקים.
לקראת התקציב
לקראת ההכרזה של ג’רמי האנט על התקציב היו הרבה מאוד ספקולציות לגבי קיצוצים בהוצאות והעלאות מסים, כולל הערכה שנטל המס כחלק מהתמ”ג יגיע לשיא של בין שמונה לתשעה עשורים. הדבר הביא לתסיסה בתוך המפלגה השמרנית, כשחלק הרגישו שהדבר יהפוך אותם ללייבור לייט. יותר מעשרים חברי פרלמנט מהספסלים האחוריים – ביניהם שמות מוכרים כמו גראהם בריידי (יו”ר ועידת 1922 – הגוף המנהל של המפלגה השמרנית הפרלמנטרית), פריטי פאטל (שרת הפנים של בוריס ג’ונסון) וברנדון לואיס (שר צפון אירלנד של ג’ונסון ושר המשפטים של טראס) – כתבו להאנט מכתב עם רשימה דרישות. אסתר מקוויי איימה בפרלמנט שהיא לא תצביע בעד תקציב של העלאות מסים אלא אם כן יבוטל הפרויקט של הרכבת המהירה (HS2). שוב אנחנו שבועות ספורים לתוך כהונה של ראש ממשלה שמרני וכבר יש נגדו תסיסה ברמה כזו. היה ברור שבפני האנט עומדת משימה לא רק כלכלית אלא גם פוליטית, ושתיהן לא פשוטות.
ההצהרה
טוב, בואו נעבור לתכל’ס, להצהרה שהאנט נתן לפרלמנט.
הקדמה
האנט פתח בכך שהעולם ניצב בפני אתגרים חסרי תקדים, ושהתקציב נועד לבנות מחדש את כלכלת בריטניה. האנט הציב שלוש עדיפויות לתקציב: יציבות, צמיחה והשירותים הציבוריים. יציבות, כי היא הסיבה שבגללה צריך להילחם באינפלציה. הוא אמר שלפי המשרד לאחריות תקציבית (גוף שהוקם בימי ממשלת קמרון ומספק ניתוחים כלכליים לממשלה) הסיבות העיקריות לאינפלציה בבריטניה הן עולמיות, קורונה ואוקראינה. כדי להילחם באינפלציה, האנט הבטיח עבודה משותפת של הממשלה (האחראית על המדיניות הפיסקלית) והבנק המרכזי (האחראי על המדיניות המוניטרית).
ואז האנט נתן תחזיות עגומות: לפי המשרד לאחריות תקציבית, למרות שהאינפלציה תרד היא תישאר גבוהה גם עמוק לתוך השנה הבאה, ובריטניה כבר כעת נמצאת במיתון. מה שנקרא בעממית, סטגפלציה. אבל יש גם חדשות טובות: האנט בישר שההחלטות שקיבל בתקציב יביאו לכך שהחוב הלאומי ייפול באופן משמעותי ביחס לתמ”ג.
האנט גם הודיע על שני כללים פיסקליים חדשים: הראשון הוא שבתקופה בת חמש שנים החוב חייב לרדת בשנה החמישית. השני הוא שיעד הגירעון יהיה מתחת ל-3% מהתמ”ג. לדברי האנט, התקציב שלו עמד בשני הכללים האלו. התכנית לדבריו אמורה לסגור חור של 55 מיליארד ליש”ט, מה שיבטיח שהריבית תישאר נמוכה בהרבה מהצפוי.
התכנית אמורה להיות מאוזנת: בטווח הקצר, כשהכלכלה נמצאת במיתון, המדיניות הפיסקלית תתמוך בכלכלה. המשרד לאחריות תקציבית מעריך שתכנית הממשלה תביא לכך שהמיתון יהיה קל יותר והאינפלציה תרד. לאחר שהכלכלה תתאושש, התכנית תעבור להקטנת החוב. אבל הדבר כולל קבלת החלטות לא פשוטות ולא אהודות במיוחד.
מסים
האנט עבר לספר מה צפוי לציבור, והתחיל במסים. הוא ניסה לעמוד בשני עקרונות: ראשית, שאלו שמכניסים יותר ישתתפו יותר בנטל. שנית, להימנע ממסים שיפגעו בצמיחה. למרות שהמסים עלו, הפעולות בהן נקט יעלו את נטל המס כאחוז מהתוצר בנקודת אחוז אחת בלבד.
הפעולה הראשונה עליה הכריז האנט הייתה הורדת הרף לכניסה למדרגה העליונה של מס הכנסה (45%), מ-150 אלף ליש”ט בשנה ל-125,140. פירוש הדבר הוא שמי שהיו במדרגת המס הזו עוד קודם ישלמו כעת מעט יותר מ-1,200 ליש”ט בשנה. הדבר הבא הוא המשך הקפאת הרף למדרגות המס. במרץ 2021, כשהיה עדיין שר האוצר, סונאק הכריז שבמקום להעלות מסים בנקודות אחוז, רף ההכנסה בו עוברים מנקודה אחת לנקודה אחרת, במקום לעלות מדיי שנה, יוקפא. האנט האריך את ההקפאה הזו בשנתיים נוספות, עד אפריל 2028. הדבר נכון גם לגבי המדרגות של הביטוח הלאומי ומס הירושה. מסים על הכנסה שאינם מעבודה בכלל עברו רפורמה: הכנסת המינימום מדיבידנדים תקוצץ בחצי בשנה הבאה ושוב בחצי באפריל 2024. דבר דומה יקרה גם למס רווחי הון.
בגלל שעד 2025 הצפי הוא שמחצית מהרכבים יהיו חשמליים, האנט הודיע שמנקודה זו רכבים חשמליים לא יוחרגו יותר מתשלום מס רכב. עם זאת, החברות שמייצרות רכבים חשמליים ייהנו ממסים נמוכים יותר למספר שנים אחרי 2025. בגלל האטה צפויה בשוק הדיור, האנט ישאיר על כנו את הקיצוץ במסי הרכישה על נדל”ן (stamp duty), אחד הדברים היחידים שנשארו מהמיני-תקציב, אבל רק עד סוף מרץ 2025. הפטור של עסקים מתשלום ביטוח לאומי וממע”מ יישארו על כנם עד 2028 ו-2026 בהתאמה. האנט גם הודיע שהקלות מס מסוימות לעסקים, כמו לצורך בשקעה במחקר ופיתוח, יקוזזו מעט. ויש גם מס מתת שמיים: האנט הודיע שאותו מס עליו הכריז סונאק בתחילת השנה יעלה מ-25% ל-35% ויישאר על כנו עד מרץ 2028. זאת בנוסף להיטל זמני של 45% על חלק מרווחי יצרניות אנרגיה, שנהנות גם הן מהעלייה במחירי דלקי המאובנים. אבל יש גם המתקה לגלולה, והאנט ידאג לקיצוץ בארנונה לעסקים.
הוצאות הממשלה
הלאה. אחרי שהאנט הסביר איך הוא יגדיל את ההכנסות, הגיע הזמן לדבר על הוצאות. לדבריו, כלכלה חזקה צריכה שירותים ציבוריים חזקים, אבל המצב הצריך לקבל החלטות קשות לגביהם. לכן, ההוצאה הציבורית תגדל, אבל בקצב נמוך מזה של גדילת הכלכלה. בשנתיים הקרובות התקציבים שכבר הובטחו למשרדי הממשלה יינתנו, ובשלוש השנים שלאחר מכן התקציב יגדל באחוז מדיי שנה במונחים ריאליים. האנט הודה שזה עדיין יצריך את משרדי הממשלה להתייעל.
בתחום הרווחה, האנט מעוניין להוציא יותר אנשים לעבודה, ולכן עוד כ-600 אלף איש שחיים על קצבאות יידרשו להיפגש עם אנשי שירות התעסוקה כדי לקבל את התמיכה שתעזור להם לעבוד יותר שעות. ב-2023 הממשלה תפרסם את המלצתה לגבי הגיל לקצבאות הזקנה. בתחום הבינלאומי, ישנן כמה הוצאות. האנט מעוניין להעלות את תקציב ההגנה, אך זקוק לדוחות בנושא ולכן הדבר יחכה לתקציב האביב. בינתיים, הוא התחייב לשמור עליו בשיעור של 2% מהתמ”ג בהתאם להתחייבות לנאט”ו. ההוצאה השנייה היא תקציבי פיתוח למדינות מתפתחות, שהאנט הודיע שירדו מ-0.7% מהתמ”ג ל-0.5%. ההוצאה האחרונה היא זו שנדרשת להתחייבויות האקלימיות שהוסכמו בשנה שעברה ב-COP26, והאנט הבטיח שבריטניה לא תיסוג מהן למרות המצב הכלכלי.
בחינוך, האנט הבטיח שבשנה הבאה ובזו שאחריה הממשלה תשקיע בבתי הספר עוד 2.3 מיליארד ליש”ט בכל שנה. בבריאות, תחום קרוב ללבו של האנט כמי שכיהן כשר הבריאות לא מעט שנים הואמתכוון להעלות את תקציב הטיפול הסיעודי בשנה הבאה מיליארד ליש”ט ועוד 1.7 מיליארד ליש”ט בשנה שלאחר מכן. יחד עם דחייה של רפורמות במערכת ומתן גמישות במיסוי המקומי הדבר אמור להביא לעלייה של 7.5 מיליארד בשנתיים האלו בסך הכל. עם זאת, האנט ביקש גם מה-NHS לבצע מהלכי התייעלות שיוכלו להבטיח “איכות טיפול סקנדינבית ויעילות סינגפורית”. עם זאת, הוא מודע לכך שזה לא מספיק כדי לענות על צרכי ה-NHS, ולכן בשנתיים הקרובות הוא יעלה את התקציב ב-3.3 מיליארד בכל שנה. בנוסף, הממשלה תתמוך עם 3 מיליארד (בסך הכל) בשירותי הבריאות בסקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד.
יצירת צמיחה
לפי האנט, למרות הצורך למלא בור של 55 מיליארד ליש”ט, הוא הצליח להביא לכך שבטווח זמן של חמש שנים ההוצאה הציבורית תגדל במונחים ריאליים. אבל כדי שלא יהיה צורך בעוד מסים יש צורך בצמיחה. אחרי שסיים לנסות ללעוג ללייבור, במה שנראה כמו מופת של חוסר מודעות לנסיבות שהביאו אותו למשרד האוצר מלכתחילה, האנט שטח את תכניתו, שמתבססת על שלושה עקרונות: אנרגיה, תשתיות וחדשנות.
באנרגיה, יש צורך בעצמאות אנרגטית וביעילות אנרגטית. לכן, הממשלה תמשיך עם התכנית להקים תחנת כוח גרעינית. בנוסף, האנט מעוניין להקטין את צריכת האנרגיה במשקי בית ומקומות העבודה ב-15% עד 2030. לשם כך, החל מ-2025 הממשלה תשקיע עוד 6 מיליארד ליש”ט, תוספת ל-6.6 המיליארדים שמתוכנן להוציא גם כך.
בתשתיות, האנט אמר שלא יקצץ “אפילו פני” מהתקציב שנועד להשקעות בתחום. עם זאת, הוא לא יגדיל את התקציב אלא רק ישמור על ערכו הריאלי. בתחום ה”השוואה כלפי מעלה” (levelling up), תכנית הדגל של בוריס ג’ונסון, האנט ישקיע בפעימת המימון השנייה של הפרויקט לפחות כמו בפעימה הראשונה, 1.7 מיליארד ליש”ט. עוד בנוגע לתכנית הזו, האנט סבור שיש צורך ביותר כוח ברמה המקומית, ולכן הוא ידאג לתכנית האצלה (devolution) חדשה, שתביא ראשי רשויות נבחרים לסאפוק, קורנוול, נורפוק ובאזור בצפון מזרח אנגליה. זאת בנוסף להגעה להסכמי האצלה משופרים עם מנצ’סטר רבתי ומערב המידלנדס, כך שיותר ממחצית אנגליה תימצא בשטחי שיפוט של רשויות מואצלות. לדבריו, מדובר בסך הכל בהשקעה של 600 מיליארד.
בתחום החדשנות, הממשלה תודיע עד סוף 2023 על שינויים לרגולציות מימי האיחוד האירופי בחמש תעשיות חשובות: דיגיטל, מדעי החיים, תעשיות ירוקות, שירותים פיננסיים וייצור מתקדם. עוד על הפרק, יכולות חדשות לאתגר מונופולים בתחום הדיגיטל, הסרת חסמי ייבוא על מאה מוצרים, יצירת אזורי השקעה בתחום והגדלת תקציב המחקר ופיתוח ל-20 מיליארד עד לשנת הכספים של 2024/5. כמו, יש צפי לעוד עשרות מיליארדים שישתחררו להשקעות בתחום בקרוב.
עזרה לחלשים
החלק האחרון בהצהרה עסק בסיוע לפגיעים ביותר בחברה. ראשית, מחירי האנרגיה הגבוהים. כשהאנט נכנס למשרד האוצר הוא הודיע שבמקום שסבסוד מחירי האנרגיה יקפיא אותם על 2,500 ליש”ט לשנה למשק בית ממוצע למשך שנתיים, הדבר יימשך רק עד אפריל. כעת הוא הודיע מה יחכה באפריל: המשך הסבסוד למשך עוד שנה שלמה, אבל המחיר יעלה ל-3,000 ליש”ט לשנה למשק בית ממוצע. בנוסף, משקי בית שחיים על קצבאות יקבלו סיוע של 900 ליש”ט לאותה שנה, פנסיונרים 300 ליש”ט ו-150 ליש”ט למקבלי קצבת נכות. בנוסף תהיה הרחבה לתכניות רווחה שונות. התמיכה למי שמשתמשים באמצעי חימום אלטרנטיביים, לדוגמה גז פחמימני, תעלה מ-100 ליש”ט ל-200. העלאת השכירות בדיור הציבורי תוגבל לעד 7%, במקום הצפי ל-כ-11%. שכר המינימום יעלה בכמעט 10%, ל-10.42 ליש”ט לשעה. הקצבאות וקצבאות הזקנה יעלו בהתאם לאינפלציה, בשיעור של 10.1% החל מאפריל.
ניתוח
אם נגיד ממש בקיצור, אז האנט העלה הרבה מאוד מסים, חלקם באופן ישיר וחלקם באופן עקיף, ויגדיל את הוצאות הממשלה הרבה פחות מהמתוכנן, כלומר למעשה קיצוצים. אבל יש כאן מעבר לזה. ייתכן ששמתם לב שחלק מהמסים צפויים לעלות רק אחרי 2024, קרי אחרי הבחירות הכלליות הבאות. נשמע כאילו האנט מקווה שהפריץ ימות או שהחמור ימות, או במקרה הזה שאם הלייבור באמת תנצח בבחירות אז שהיא תיתקע עם העלאות המסים האלו, והצורך למצוא דרכים אחרות למלא חורים בתקציב.
בואו נשים את זה רגע במספרים, בחסות התחזית של המשרד לאחריות תקציבית. מבחינת נטל המס כאחוז מהתוצר, עד 2028 נטל המס יגיע לשיעורו הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כולל כל ממשלות הלייבור. עד אותה שנה, ההוצאות יקוצצו (לעומת המתוכנן) ב-28 מיליארד ליש”ט, לא שונה בהרבה מממשלת הקואליציה של קמרון, שקיצצה 32 מיליארד. עם זאת, כאחוז מהתוצר, האנט קיצץ רק אחוז אחד, לעומת 1.8% בממשלת הקואליציה. בחישוב מורחב, הפערים גדולים אפילו יותר. האם זה מספיק ל”צנע 2.0″? לא לגמרי, אבל בכיוון. על כך צריך להוסיף שבשנת הכספים 2022/3 ההכנסה הפנויה למשק בית צפויה לרדת ב-4.3%, הגדולה ביותר מאז שהתחילו המדידות ב-1956/7. ב-2023/4 ההכנסה הפנויה תרד בעוד 2.8%, השנייה בגודלה מאז תחילת המדידות. לשנת הכספים 2024/5 משק הבית הממוצע יגיע עם ההכנסה הפנויה הנמוכה ביותר מאז 2013/4, נסיגה של עשור. רק ב-2027/8 היא תגיע חזרה לרמה של 2021/2.
Government support this year and next adds 3½% on average to household incomes. But even so, living standards are set for the largest fall on record this year. And real incomes per person fall 7% over the 2 years to 2023-24, wiping out the previous 8 years’ growth. pic.twitter.com/JskoUxk33D
— Office for Budget Responsibility (@OBR_UK) November 17, 2022
במילים אחרות, נראה שהממשלה לא מצליחה למנוע את הנפילה המתועדת הכי גדולה ברמת החיים בבריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה. וזה משהו שהולך להכות בציבור לפני הבחירות, גם אם העלאות המסים והקיצוצים יכו בו רק אחרי. פוליטית לפחות, האנט מבין שהמצב שלו אבוד, ורוצה לדפוק את הלייבור אחרי שהם ככל הנראה ינצחו ב-2024.
ועוד עניין קטן
מאחר שאקדמית אני חוקר את היחסים בין השלטון המרכזי למקומי, הגישה של האנט לרשויות המואצלות הפתיעה אותי משהו. היסטורית, לרוב השמרנים מעדיפים דווקא לחזק את השלטון המרכזי על חשבון המקומי, כשמרגרט ת’אצ’ר הייתה הדוגמה הבולטת ביותר לכך. אבל גם הרבה מהרפורמות של הרולד מקמילן ואדוארד הית’, שלכאורה חיזקו את השלטון המקומי, ביקשו קודם כל לחזק את השמרנים בשלטון המקומי. אז השאלה היא האם האנט וחבריו לממשלה מתכננים תרגיל דומה, או שהם הולכים ברצינות לתת כוח נוסף לשלטון המקומי.
ביקורת
כמובן, התקציב של האנט לא עבר בלי תגובה. אחרי האנט עלתה לדבר בפרלמנט מקבילתו בממשלת הצללים, רייצ’ל ריבס. היא דחתה את הטענה שהבעיות של בריטניה הן גלובליות בלבד, והזכירה שהצמיחה בבריטניה הייתה נמוכה גם לפני הקורונה, במשך כל שנות הכהונה השמרניות, ושבריטניה היא היחידה ב-G7 שכלכלתה היום קטנה ביחס למה שהיה לפני הקורונה. כלומר, יש פה גם כשלים פנימיים. ומי משלם את המחיר? האזרחים מן השורה. אחת הביקורות שהופנו כלפי האנט הייתה שלא בחר לבטל את הסטטוס non-dom, שפוטר מתשלום מסים את מי שיש להם תושבות בריטית אך עושים את הונם במדינה אחרת. ריבס תהתה אם זה קשור להיסטוריה של אשתו של רישי סונאק עם המס.
אבל ביקורת הגיעה גם מימין. טורסטן בל מה-Resolution Foundation כינה את התקציב “רטוריקה של ג’ורג’ אוסבורן (שר האוצר של קמרון – אב”מ) שמגנה על מדיניות של גורדון בראון”. והוא לא היה לבד בתחושה שמדובר בלייבור לייט. זה מה שטען אחד הבכירים ב-UKIP (עד כמה שלתואר הזה יש משמעות בימינו). כדאי לשים לב לזה, כי למרות שהמפלגה הספציפית הזו לא רלוונטית לכלום, היא כן מתארת אפשרות שמצביעים שמרנים יעברו לימין הפופוליסטי, בדמות מפלגת הרפורמה (בעבר מפלגת הברקזיט, מבית היוצר של נייג’ל פרג’), מה שבשיטת הבחירות הבריטית יקל בעיקר על הלייבור. בתוך המפלגה השמרנית עצמה, ג’ייקוב ריס-מוג דיבר נגד העלאות המסים וטען שההיפטרות מרגולציות האיחוד האירופי הייתה הדבר החיובי היחידי בתקציב.
ובציבור? סקר של YouGov הראה שיש כמעט תיקו בין התומכים בתקציב (28%) למתנגדים לו (26%), עם כמעט חצי (46%) שלא ידעו לענות. באופן מוזר, דווקא היו יותר שסברו שהתקציב לא יצליח להתמודד עם האינפלציה ויעשה רע לכלכלה, לעומת אלו שחשבו שהוא יצליח להתמודד עם האינפלציה וייטיב עם הכלכלה. אבל הרוב עדיין לא בטוחים.
Snap poll: Today Jeremy Hunt announced his Autumn Statement. From what you have seen or heard, do you support or oppose the measures in the statement?
All Britons
Support 28% / Oppose 26%Con voters
Support 46% / Oppose 18%https://t.co/Dg4R1NcUWQ pic.twitter.com/fFiRhDyqXO— YouGov (@YouGov) November 17, 2022
לסיכום
ג’רמי האנט הציג תקציב שלא אוהבים לא בשמאל אבל גם לא בימין. בציבור מתקשים לגבש דעה. ייתכן שזה מיאוס מכל הכאוס הפוליטי, וייתכן שהם מעדיפים לחכות ולראות. אבל בינתיים עושה רושם שהאנט הפסיד בקרב על הנרטיב: לא נראה שהרבה משתכנעים שלמפלגת השלטון אין שום קשר לבעיות הקיימות. אז להאנט נשאר רק דבר אחד: לקוות שהתכנית שלו תצליח מול האינפלציה. אם זה יקרה, ייתכן שיהיה אפשר לשכנע את המצביעים הבריטים לתת הזדמנות חמישית לשמרנים, או לכל הפחות האנט יוכל לספר לעצמו שהוא השיג את המטרה שלו. אם האינפלציה תישאר גבוהה גם ב-2024, אחרי שהוא העלה מסים וקיצץ בהוצאות, הוא יוכל להתחיל לחפש מובילים שיפנו את חפציו מדאונינג 11.