הפרלמנט חזר מהפגרה והכאוס הפוליטי בעיצומו. ניסיונות הממשלה להרגיע את השווקים עם פניות פרסה נוספות כשלו ועלות החוב הממשלתי המשיכה לטפס. העובדה שהבנק המרכזי לא מתכוון להאריך את התכנית לקניית אג”ח ממשלתי, בה התחיל כדי להוציא את השווקים מהסחרור, גם לא עשתה טוב ומציבה את הממשלה במצב קשה. בינתיים, ליז טראס מתקשה להשתלט על המפלגה ועושה טעויות שרק מבטיחות שהמרידות נגדה יתחזקו, וחלק מחברי הפרלמנט איבדו את האמון שהיא תוכל לגייס את הרוב הדרוש להעביר רפורמות כלכליות בפרלמנט. בינתיים, קיר סטארמר פוגע לעצמו במומנטום באמצעות תכניות מגומגמות ועוד שסע פנים-מפלגתי. ולא נראה שמשהו הולך לסיים את הבלגן הזה בקרוב | צילום: טים דנל

אתמול (ג’) הפרלמנט שב מפגרת הכנסים שלו, והבלגן חגג. השווקים עדיין סוערים, התסיסה השמרנית מסרבת להירגע, וגם בלייבור יש קצת צרות שמעיבות על אווירת הניצחון בה היא שרויה. הנה קצת מהאופן בו התחיל השבוע הפוליטי בבריטניה.

השווקים לא נרגעו

אם אתם זוכרים, ה”מיני-תקציב” של ליז טראס ושר האוצר קוואזי קווארטנג – זה שהבטיח שבירה ימינה של המדיניות הכלכלית בלי לספק כיסוי תקציבי ברור – יצר כאוס בשווקים, שבנק אנגליה נאלץ להתערב כדי להרגיע אותו. אבל זה לא הספיק, ונדרשו צעדים נוספים שיגרמו לשווקים להבין שכלכלת בריטניה נמצאת בידיים טובות. שלשום (ב’), עוד טרם הפרלמנט חזר להתכנס, הממשלה ניסתה לעשות זאת באמצעות שני מהלכים. ראשית, הקדמת המועד בו קווארטנג יציג את התכנית הכלכלית לטווח הבינוני ויפרסם את התחזית הכלכלית של המשרד לאחריות תקציבית, מה-23 בנובמבר ל-31 באוקטובר. מדובר בפניית פרסה שנייה של הממשלה בנושא, לאחר שבשבוע שעבר היא ויתרה על הרעיון לבטל את מדרגת המס העליונה. שנית, הממשלה ויתרה על מינוי אאוטסיידר למנכ”ל משרד האוצר כחלק ממלחמתה ב”אורתודוקסיה הכלכלית”, לטובת מינויו של ג’יימס בואולר, שמגיע עם ניסיון של עשרים שנה במשרד האוצר ומהווה חלק מהאורתודוקסיה. גם בנק אנגליה הבטיח את הרחבת האג”ח הממשלתי.

זה לא ממש עבד. השווקים לא נרגעו מהמסרים האלו והעלות של החוב הממשלתי הגיעה לרמות בהן הייתה לאחר ההכרזה של קווארטנג על המיני-תקציב. זה אילץ את בנק אנגליה אתמול להתערב שוב, פעם שלישית כבר. הבנק הרחיב את תכנית הקנייה שלו לאג”ח ממשלתי, והדבר שוב היה נחוץ לא רק כדי להוריד את עלות החוב הממשלתי אלא גם את הפנסיות שרובן מושקעות באג”ח ממשלתי.

וזה לא הכל. המכון ללימודים פיסקליים הזהיר שאם קווארטנג רוצה לעמוד בהבטחות שלו להקטין את הגירעון, ה”מיני-תקציב” הזה ידרוש קיצוצים או העלאות מסים בשווי 62 מיליארד ליש”ט. מאחר שתקציבי הבריאות וההגנה הם משהו שלא סביר שהממשלה תיגע בו, זה משאיר את הממשלה בעיקר חינוך ורווחה. אבל טראס מתמודדת עם תסיסה במפלגה השמרנית בגלל הרצון של רבים מהם להעלות את הקצבאות בהתאם לאינפלציה, ולא להסתפק בהעלאה לפי השכר הממוצע שתחסוך כסף לממשלה אבל תפגע במי שתלויים בקצבאות. בקיצור, פשוט זה לא יהיה.

ועוד בעיות

זה לא כל הצרות, אלו רק אלה שממש עשו כותרות והראו את הממשלה בחדלונה. אבל מעבר לכך, קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהאינפלציה בבריטניה תימשך זמן רב יותר. על זה גם נוספת תחזית צמיחה לא מעודדת, שתשים את בריטניה במקום החמישי ב-G7, ב-2023, אחרי שדווקא תחזית הצמיחה ל-2022 לא הייתה רעה עבור בריטניה. זאת, בגלל המדיניות הכלכלית בה בחרו טראס וקווארטנג. לא בדיוק חדשות מעודדות, ונראה שאפילו את הצמיחה התכנית הזו לא תצליח להשיג.

בנוסף, השווקים נכנסו אמש (ג’) לעוד סחרור, לאחר שנגיד בנק אנגליה, אנדרו ביילי, אמר שאין לו כוונה להאריך את קניית האג”ח הממשלתי מעבר למה שהוכרז בפעם הראשונה בה הבנק התערב כדי להציל את הממשלה מעצמה. הדבר גרם להתרסקות הפאונד, שוב, אם כי לא באותה רמה כמו בפעם הקודמת. הדבר מאותת על עתיד לא מזהיר לממשלה הזו. ייתכן שאם היא תיצמד לתכנית הכלכלית שלה אחרי ימים סוערים יהיה טוב יותר. אבל מיום ליום אנשים סבורים יותר ויותר שזה פשוט הימור מסוכן.

מתכון לתסיסה

ואפרופו תסיסה במפלגה השמרנית, אז היא לא הלכה לשום מקום, וטראס דואגת לזה. הטיימס דיווח שהממשלה מתכננת להכניס לבוידעם תכנית של השיכון תחת בוריס ג’ונסון, מייקל גוב (שהוא במקרה גם מתנגד מובהק של טראס), שמטרתה להפסיק עם פינויי “חוסר אשמה” (no-fault evictions). מדובר בסעיף בחוק שמאפשר לבעלי בתים לפנות דיירים בלי שום סיבה בהתראה של חודשיים (תחת הגבלות מסוימות, כמובן). הסעיף הזה נחשב לאחראי ללא מעט בעיות בעולם הדיור הבריטי, וב-2019 המפלגה השמרנית הבטיחה במצעה לבטל אותו. עכשיו, כך הטיימס, הממשלה מתכננת לבטל את הביטול המתוכנן.

צריך לזכור בעניין הזה שלטראס אין מנדט לעשות את זה. אין לה את תמיכת חברי הפרלמנט ולא את תמיכת הציבור. יש לה אמנם מנדט ממתפקדי המפלגה לשנות את הכיוון שלה, אבל זה לא יכול להיחשב מנדט לשינוי הכיוון של הממשלה כולה. מהלך מהסוג הזה מזמין לה צרות מחברי הפרלמנט מהאגף המרכזי של המפלגה השמרנית, וזה לא שהיא בדיוק עומדת כרגע על קרקע יציבה ויכולה להרשות את זה לעצמה.

ליז טראס
בלי מנדט. ליז טראס (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

גם רפורמה במערך הרכבות של שר התחבורה הקודם גרנט שאפס על הכוונת שלא לצאת לדרך, אם כי במקרה הזה העניין פחות ברור. אם טראס אכן תזנח את הרפורמה הזו, היא גם תגביר את התסיסה. מדובר בהתנהלות מעט תמוהה מצדה. ברור שהיא מנסה להראות שהיא זו ששולטת במפלגה, אבל זה מתכון ברור לחזק את המרידות נגדה. ג’ונת’ן אשוורת’, שר העבודה והרווחה בממשלת הצללים, כבר סיפר שחברי פרלמנט שמרנים פונים אליו כדי להיאבק במשותף, שמרנים ולייבור, באפשרות שהקצבאות לא יעלו בהתאם לאינפלציה. אם אשוורת’ לא משקר, הרי שטראס באמת איבדה כל שליטה על מה שקורה.

וקווארטנג כבר תחת אזהרה: מל סטרייד, יו”ר ועדת האוצר בפרלמנט (שמרני), התריע בפני שר האוצר שהוא חייב להעביר את התכנית הכלכלית שלו בפרלמנט או שהשווקים שוב ייכנסו לסחרור. מעבר לאזהרת השווקים בה כבר עסקנו, הדבר מעיד עד כמה אין לחברי המפלגה אמון במנהיגיה שיצליחו להעביר רפורמות בפרלמנט למרות הרוב העצום שלה.

צרות גם בלייבור

אבל גם באופוזיציה יש קצת בעיות, ונראה שסטארמר מאבד מעט מהמומנטום. ראשית, לא ממש ברור ששם יודעים איך לממן כל מיני דרישות שלהם, למשל העלאת הקצבאות בהתאם לאינפלציה. זה קצת נלעג, שכן ההבטחה הגדולה שיצאה מכנס המפלגה לפני שבועיים היא שלכל תכנית שממשלת לייבור תציג יהיה מקור תקציבי ברור, ביקורת ברורה על זה שהממשלה הנוכחית סתם זורקת הורדות מסים עם הבטחות עמומות לצמיחה שתכסה עליהן.

עוד עניין הוא סם טארי. בפעם האחרונה שהוא הוזכר כאן הייתה אחרי שקיר סטארמר פיטר אותו מממשלת הצללים, לאחר שזה הלך להפגין עם עובדים שובתים והתראיין לתקשורת בלי תיאום. שלשום (ב’) התקיימו בחירות בסניפי המפלגה של מחוז הבחירה, אילפורד דרום, שלו כדי להחליט אם הוא יזכה לרוץ מטעם המפלגה גם בבחירות הבאות. זאת, לאחר שבכל הסניפים הצביעו בעד תהליך בחירה. ובכן, לפי התוצאות טארי לא יזכה לרוץ מטעם הלייבור ב-2024 (או קודם). מי שהתמודד מולו, וניצח, הוא ג’אס אתוול. אתוול היה פייבוריט לייצג את אילפורד דרום ב-2019, אבל אז נמנע ממנו לרוץ בעקבות טענות נגדו על הטרדה מינית, מהן נוקה בינתיים. אבל טארי מפקפק באמינות התוצאות, בטענה שהן לא הולמות את מה שהוא ראה בקמפיין השטח שלו. לכן, הוא דורש שייתנו לו גישה לכל המידע על מערכת ההצבעה האלקטרונית. אה, טראמפ מוסר ד”ש?

זו גם בעיה, כי טארי הוא בן זוגה של סגניתו של קיר סטארמר, אנג’לה ריינר, ונתמך על-ידי אד מיליבנד. זה אומר פוטנציאל למתחים בתוך ממשלת הצללים ובתוך מפלגת הלייבור. ריינר, לפחות לפי הסאן, כבר הצטרפה לדרישה של טארי לבדוק את מערכת ההצבעה. מתחים מהסוג הזה הם מתכון לאובדן מומנטום.

אבל סטארמר עודנו אופטימי. הוא הודיע למפלגה על כניסה למוד בחירות, בטענה שהממשלה “יכולה ליפול בכל רגע”. כחלק מכך, סטארמר פיטר את סם וייט, ראש הסגל של הלייבור, לאחר שעשה כמה טעויות אסטרטגיות משמעותיות. סטארמר, כך נראה, לא מוכן לתת למהמורות האלו להרוס לו את הנסיעה לדאונינג 10.

לסיכום

בריטניה כרגע נמצאת בכאוס. הכלכלה מתקשה להתגבר על הנזקים שגרמה ההתנהלות של טראס וקווארטנג על המיני-תקציב. טראס עדיין מתקשה לשלוט במפלגה שלה, וכשרפורמות יתחילו להגיע לפרלמנט להצבעות טראס לא תוכל לסמוך רק על הרוב המוצק שיש לשמרנים, פשוט כי הרוב הזה לא שייך לה. מנגד, למרות שהלייבור נראית כאילו על מסלול בטוח לניצחון בבחירות הבאות, יהיו כאשר יהיו, גם סטארמר מתקשה להתגבר על בקיעים בתוך מפלגתו שלו ועלול לחרב לעצמו את המומנטום אם יעשה טעויות. אמנם מרחב הטעויות שלו יחסית גדול כי נראה שהשמרנים תחת טראס לא יגיעו רחוק, אבל זה לא מרחב אינסופי, בעיקר אם סטארמר לא רוצה רק להדיח את השמרנים מהשלטון אלא גם לשלוט עם רוב מוחלט ללייבור.

בקיצור, כולם צריכים להתאפס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *