הסחרחרת הכלכלית בבריטניה לא נעצרת: אחרי שבתחילת השבוע הפאונד ירד לשפל מול הדולר והריבית על החוב הממשלתי עלתה בחדות, נראה היה שכל הגופים הכלכליים מתייצבים נגד ליז טראס והמדיניות הכלכלית שלה. קרן המטבע הבינלאומית המליצה לשקול את המדיניות הזו מחדש, מחשש שתעודד אינפלציה ותגדיל את האי-שוויון. בנק אנגליה נאלץ לדחות את התכנית שלו למכור אג”ח ממשלתי כדי למתן את האינפלציה, במטרה לקנות אג”ח כדי להוריד את הריבית על החוב הממשלתי. הסקרים כמעט מוחקים את השמרנים מהמפה, האופוזיציה דורשת דיון חירום והלחץ על טראס לחזור בה רק גובר. אבל היא וקווארטנג בשלהם, מסרבים להיכנע לדוקטרינה הכלכלית המקובלת. אמנם היום (ו’) הביא עמו קצת חדשות טובות כמו חזרת המטבע לשיעורו משבוע שעבר והודעה על צמיחה ברבעון השני של 2022, אבל גם אותן היה צריך לסייג. כעת צריך לראות כמה ההימור של טראס ישתלם לכלכלה בטווח הארוך, ולטראס עצמה בתוך המפלגה בטווח הקצר | צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10
זה קצת לא יפה אבל כרגע זה נראה גם לא רחוק מהאמת: נכון לעכשיו, הרגע הכי מוצלח בכהונתה הקצרה של ליז טראס כראשת הממשלה היה המוות של המלכה. מאז שתמו ימי האבל, שר האוצר קוואזי קווארטנג הציג את ה”מיני-תקציב” שלו לפרלמנט, ולאחר מכן היה נראה שהכלכלה הבריטית פשוט מתרסקת על הסלעים. האופוזיציה וגופים כלכליים שונים מנסים ללחוץ על הממשלה לחזור בה מהתקציב הזה, אבל בינתיים הממשלה עומדת על שלה, ונתונים מהיום אולי נותנים לה סיבה טובה.
תקציר הפרקים הקודמים
לפני שבוע בדיוק (ו’) קוואזי קווארטנג הציג לפרלמנט “מיני-תקציב”, למרות שהיה הכל חוץ מקטן. התקציב הזה כלל הרבה מאוד רפורמות, ביניהן ביטול המדרגה העליונה של מס הכנסה והפחתת שיעור המס במדרגה התחתונה, ביטול ההעלאה המתוכננת של מס החברות, ביטול העלאת הביטוח הלאומי ועוד שורה של מסים שיופחתו או יבוטלו כליל. זאת בנוסף לעזרה שהממשלה מתכוונת לתת לאזרחים באמצעות סבסוד מחירי האנרגיה. כל זה, לפחות בשלב הראשון, אמור להיות ממומן על-ידי הגדלת החוב הממשלתי. בהמשך, כך מאמינים טראס וקווארטנג, הצמיחה שתיווצר כתוצאה מהמדיניות הזו תממן את ההקטנה הזו בהכנסות מבלי שיהיה צורך להמשיך ללוות או לחלופין לקצץ בהוצאות הממשלה.
רבים ביקרו את הרפורמות האלו. העובדה שנמנעה מהמשרד לאחריות תקציבית האפשרות לפרסם תחזית כלכלית על התקציב הזה ושקווארטנג לא סיפק נתונים במהלך נאומו בפרלמנט (מה שהביא את מקבילתו של קווארטנג בממשלת הצללים, רייצ’ל ריבס, לכנות אותו “תפריט ללא מחירים”) העלו ספקות רציניים לגביו. תחזיות עצמאיות של גופים לא ממשלתיים דיברו על הגברת האינפלציה, שתביא להעלאת הריבית על-ידי בנק אנגליה (הבנק המרכזי) וכמובן הגדלת החוב הלאומי. הדבר הזה הביא את האופוזיציה וגם לא מעט בתוך המפלגה השמרנית לחשוש מפני המיני-תקציב הזה.
בטווח המידי, לכל הפחות, החששות היו מוצדקים. בתחילת השבוע (ב’) הלירה שטרלינג ירדה לשפל חדש בערכה מול הדולר והריבית על האג”ח הממשלתי זינקה, מה שהוסיף עוד כסף שהממשלה תידרש לשלם על החובות הקיימים שלה. רבים פירשו זאת כתגובה של השווקים למיני-תקציב, ואם לדייק את הנוסח אז כהבעת חוסר אמון של השווקים במיני-תקציב. העובדה שגם בנק אנגליה וגם קוואזי קווארטנג דיברו על תגובה בנובמבר לא בדיוק סייעה לאמון השווקים. הדבר הביא ביקורת מהאופוזיציה וגם סימני תסיסה בתוך המפלגה השמרנית, כשחלק מחבריה עשויים לא להצביע בעד הרפורמות האלו כשיגיעו לבית הנבחרים.
מה קרה מאז?
בקצרה? המון. יום לאחר נפילת ערך המטבע (ג’), קרן המטבע הבינלאומית הגיבה לתכניות של קווארטנג וטראס. קרן המטבע הסתייגה מאוד מהשימוש בחבילה פיסקלית ולא מוכוונת מטרה בתקופה אינפלציונית כזו, בטח כשהיא באה בניגוד לאמצעים המוניטריים בהם נוקט הבנק המרכזי. בנוסף, המיני-תקציב עלול להגדיל את האי-שוויון במדינה. לכן, כך הקרן, “התקציב ב-23 בנובמבר יהווה הזדמנות לממשלת בריטניה לשקול דרכים לספק תמיכה יותר מוכוונת מטרה ולהעריך מחדש את אמצעי המס, במיוחד לאלו שנהנים מהכנסה גבוהה”.
יום לאחר מכן (ד’) בנק אנגליה נקט בפעולה. הוא הודיע שכדי להחזיר את היציבות לשווקים, הוא יקנה במשך שבועיים אג”ח ממשלתי, פעולה שאמורה להוריד את הריבית על החוב הממשלתי וכדי להציל את החסכונות הפנסיוניים שנשענים על האג”ח הזה (לפי גורם בבנק אנגליה, לולא ההתערבות הזו קרנות פנסיה היו מתרסקות עוד באותו יום). זה משמעותי, שכן הבנק דווקא התכוון להתחיל במכירת אג”ח כדי להתמודד עם האינפלציה, וכעת הוא נאלץ לדחות אותה כדי לעשות בדיוק את הדבר ההפוך.
באותו יום קוואזי קווארטנג קיים פגישה עם בכירים במגזר הפיננסי כדי לנסות להרגיע את החששות. לפני הפגישה משרד האוצר נאלץ להכחיש הדלפה שהגיעה לתקשורת, לפיה קווארטנג מתכוון לבקש מהם שלא לעשות שורט על הפאונד. אני לא יודע מה קרה שם ומה לא, אבל עצם העובדה שיש הדלפה כזו לא מעודד. בקיצור, השבוע הזה הממסד הפיננסי היה כולו נגד מדיניות הממשלה, שלהנחתו רק מעודדת אינפלציה.
גם באופוזיציה הפוליטית הגיבו. אחרי שבשבוע שעבר הליברל-דמוקרטים וה-SNP דרשו להחזיר את הפרלמנט מהפגרה לצורך דיון חירום, גם ראש האופוזיציה קיר סטארמר הצטרף לקריאה. סטארמר, יצוין, חיכה עד לסוף הכנס השנתי של הלייבור בשביל הקריאה הזו, כדי שחלילה הוא לא יצטרך להתמודד עם ההשלכות שלה.
וכדי להוסיף על כל זה, הגיעו דיווחים שטראס מתכוונת לבקש ממשרדי הממשלה להקטין את ההוצאות שלהם, למרות שהבטיחה שלא יהיו קיצוצים בשירותים הציבוריים. טראס נאלצה להרגיע את החששות שגם ה-NHS יחווה קיצוץ, אבל רבים נותרו לא משוכנעים.
עומדים על שלהם
ליז טראס שמרה על דממת אלחוט יחסית עד אתמול (ה’), ואז נתנה בליץ ראיונות לתחנות המקומיות של ה-BBC. הדפוס במקבץ היה דיי דומה: להסביר שהחלק העיקרי של המיני-תקציב בכלל היה הסיוע לחשבונות האנרגיה (שם היא אמרה שמשפחות לא ישלמו יותר מ-2,500 ליש”ט בשנה, שזה כמובן מטעה שכן זוהי רק הערכה למשק הבית הממוצע); שהמשבר הכלכלי הוא עולמי; שהעלאת הריבית, שמקשה מאוד על מי שמשלמים משכנתא או סתם מחזירים הלוואה, היא בכלל באחריות הבנק המרכזי (שמגיב בין השאר גם לאפקט של מדיניות הממשלה); ובאופן כללי סירבה לקבל אחריות כלשהי להרעת המצב בשבוע החולף.
גם קוואזי קווארטנג עמד על שלו. “אנחנו נצמדים לתכנית הצמיחה שלנו ואנחנו נעזור לאנשים עם חשבונות האנרגיה” הוא אמר. עוד אמר שבלי התכנית הזו המדינה למעשה לא תהיה מסוגלת לגייס את כספי המסים הדרושים כדי לממן את השירותים הציבוריים. זה מסכם לא רע את הגישה הכלכלית של הממשלה הנוכחית: הורדת המסים תעודד צמיחה, שבתורה תביא לגביית יותר מסים.
למרות התסיסה במפלגה השמרנית, הרבה תמכו במדיניות החדשה. הלורד דניאל האנן כתב שהשווקים לא הגיבו למיני-תקציב אלא להתגברות הסבירות שקיר סטארמר יהיה לראש הממשלה בבחירות הבאות. זו טענה מעניינת, אבל זה אומר שהשווקים מגיבים לכך שהשמרנים יורים לעצמם ברגל, כי הלייבור מובילה בסקרים כבר קרוב לשנה. הלורד דייוויד פרוסט, לשעבר שר הברקזיט, אמר שהאזהרות מגיעות מאנשים “שעדיין חיים בעולם האינטלקטואלי של גורדון בראון”, שלדבריו הביאו לשנים של צמיחה נמוכה. אם נתעלם רגע מכך שב-12 השנים האחרונות זו האחריות של השמרנים, פרוסט מתאר כאן מעולה את הגישה של טראס. היא יוצאת נגד ה”אורתודוקסיה” של משרד האוצר והכלכלנים, והנה היא מתעקשת גם כשהדברים לא מסבירים פנים. האורתודוקסיה תנבח, התכנית הכלכלית תעבור.
איך זה הולך?
בהתחלה קשה היה להגיד שזה הלך מדהים. קודם כל, השווקים לא הגיבו היטב. סבב הראיונות של טראס הביא לירידה נוספת בשיעור הלירה. אבל יותר חמור בשביל זה לשמרנים היו הסקרים. סקר של YouGov חזה לשמרנים רק 21% מהקולות, לעומת 54% ללייבור. סקר של People Polling חזה אמנם רק 50% ללייבור, אבל 20% לשמרנים. צריך להבין: המפלגה השמרנים מעולם לא קיבלה פחות מ-30% מהקולות. לא פלא שאחד מחברי הפרלמנט של המפלגה קרא לזה “השמדה”.
Our latest VI poll has Labour with a *33pt* lead over the Tories, the highest of any recorded poll since the late 1990s. (Fieldwork 28-29 Sep)
Con: 21% (-7 from 23-25 Sep)
Lab: 54% (+9)
Lib Dem: 7% (-2)
Green: 6% (-1)
Reform UK: 4% (+1)
SNP: 5% (+1)https://t.co/qjE87FPC0i pic.twitter.com/ddQLH2tixo— YouGov (@YouGov) September 29, 2022
כמובן, צריך לשים דברים בפרופורציה: הלייבור לא תקבל 54% וגם לא 50%. צריך לחזור עד 1931 כדי למצוא רוב מוחלט לאיזושהי מפלגה. בשביל למצוא מצב בו מפלגה קיבלה יותר מ-45% תמיכה צריך לחזור ל-1970, אז הצליח בכך אדוארד הית’, ואם מעוניינים ספציפית בלייבור אז לבחירות 1966 תחת הרולד וילסון. רוצה לומר, יותר מחמישים שנה עברו מאז הפעם האחרונה שמפלגה הצליחה לעבור את ה-45% ויותר מתשעים מאז שהצליחה להשיג רוב מוחלט. לחשוב שקיר סטארמר חזק מספיק כדי לשבור את התקרות האלו זה קצת נאיבי (אולי את התחתונה, אולי). סביר להניח שהנסקרים רצו לשלוח מסר לטראס שהם לא מרוצים, ופחות ממש לענות למי הם באמת יצביעו ברגע האמת. אבל זה לא אומר שטראס לא צריכה לדאוג. גם אם נסתכל נטו על המגמה, דעת הקהל כרגע מתכוונת לשלוח את השמרנים לאופוזיציה וליותר מכהונה אחת (אזכיר שמאז 1945 היה רק מקרה אחד בו מפלגה הצליחה לחזור לשלטון מערכת בחירות אחת בלבד לאחר שהודחה ממנו).
חדשות טובות?
עקרונית, היום (ו’) הביא איתו גם חדשות טובות. קודם כל, ערכו של המטבע עלה מספיק כדי לחזור למצב שקדם להכרזה על התקציב. אבל צריך לסייג את זה: ראשית, לפי הטלגרף (לא בדיוק עיתון אנטי-שמרני), זו לא בדיוק הצלחה של הממשלה, אלא דווקא נובע מספקולציות שטראס עשויה בכל זאת לשנות כיוון. ברויטרס גם מייחסים זאת להתערבות של בנק אנגליה עם קניית האג”ח. במילים אחרות, העלייה הזו היא לא כי מדיניות הממשלה מוכיחה את עצמה, אלא כי יש תקוות שהיא תבוטל ועד אז בנק אנגליה מציל את הממשלה מעצמה. שנית, המטבע שוב חווה ירידה לאחר שפורסם שהמשרד לאחריות תקציבית לא יפרסם תחזית פיסקלית לפני המתוכנן. אני לא כלכלן, אבל לפחות לפי הפרשנויות עושה רושם שאם הלירה עולה בערכה, זה למרות ולא בגלל המדיניות התקציבית.
עניין נוסף הוא שפורסמו נתונים על הרבעון השני של 2022, שהראו שהייתה צמיחה של 0.2% ברבעון זה. הדבר כמובן לא מראה דבר על הכישורים הכלכליים של טראס, שכן אנחנו מדברים על אפריל עד יוני, ועדיין יש לכך חשיבות. בנק אנגליה העריך מוקדם יותר החודש שבריטניה כבר במיתון, עם צמיחה שלילית ברבעון השלישי (שעוד לא נגמר). הצמיחה ברבעון השני סותרת את ההערכה הזו, מה שמאפשר לתומכיה של טראס לדחות גם תחזיות שחורות אחרות שלו לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה. אבל גם כאן כדאי לסייג: מיתון עדיין אפשרי עד סוף 2022, תחזית מוקדמת יותר של הבנק.
So the pound has come back stronger than it was before the ‘mini-budget’ and now the ONS admits it was wrong about a recession and the economy actually grew in the second quarter.
We don’t have a financial crisis in this country. We have a media crisis. https://t.co/DITLa8jlaV
— Brendan Clarke-Smith MP (@Bren4Bassetlaw) September 30, 2022
מה בהמשך?
אני לא מתיימר לתת תחזית כלכלית, אבל מרוב הפרשנויות הכלכליות דיי ברור שההחלטה הפוליטית של טראס וקווארטנג היא לקחת הימור. אם בניגוד לציפיות הגישה הכלכלית הזו, בשילוב פעולות מצד בנק אנגליה, תביא לצמיחה בלי יותר מדי אינפלציה, כולם ייאלצו לאכול את הכובע וייתכן שנראה לראשונה ניצחון חמישי ברצף של השמרנים. אבל אם התחזיות יתממשו המצב הכלכלי בבריטניה יהיה בכי רע והבחירות הקרובות עשויות לגרום להפסד של השמרנים ב-1997 להיראות כמו תוצאה מבטיחה. טראס עושה את זה גם כחלק מהמלחמה שלה ב”אורתודוקסיה” של הכלכלנים ובממסד, ונראה ששום דבר לא יזיז אותה מדרכה.
לפעמים פוליטיקאים בוחרים להמר, במה שנראה לפעמים כמו מדיניות מופקרת. ב-2021 בוריס ג’ונסון הימר מספר פעמים על יכולתם של החיסונים לייתר את הצורך בהגבלות קורונה יותר מבסיסיות, וזה הצליח לו (לפחות מהבחינה הזו שמערכת הבריאות לא קרסה). טראס עושה את אותו הדבר עם הכלכלה. אבל היא לא משדרת ביטחון בהימור הזה. היא וקווארטנג נפגשו היום עם אנשי המשרד לאחריות תקציבית, והוחלט שלמרות שהמשרד יספק להם תחזית פיננסית ב-7 באוקטובר, היא לא תתפרסם לפני ה-23 בנובמבר. זה, כאמור, גרם שוב לירידה בערך המטבע.
המבחן הכלכלי הבא של טראס יהיה בתוך המפלגה: האם היא תצליח לגרום לכל מי שצריך להיעמד מאחוריה כדי להעביר את האמצעים הפיננסיים האלו בפרלמנט, או שהיא תיתקל במרד רציני שיכשיל אותן? ואם יעברו, האם ברוב מספיק גדול כדי לא לשדר שטראס רגע מנפילה? התקופה הקרובה לא הולכת להיות קרובה עבור ראשת הממשלה, ולא בגלל האתגרים החיצוניים.