צניחה חופשית

השווקים הגיבו לתכנית הכלכלית של שר האוצר קוואזי קווארטנג, והם הגיבו רע. אתמול (ב’) המסחר בשווקים הפסיפיים הצניח את הלירה שטרלינג לשוויה הנמוך ביותר לעומת הדולר זה עשורים. בנוסף, גם הריבית על חובות הממשלה עלתה מאוד. קווארטנג והבנק המרכזי הוציאו הודעות על כוונתם להגיב, אבל הדבר יצר את הרושם שלא נשמע מהם עד נובמבר, מה שפגע בערך הלירה שהספיקה להתאושש מעט במהלך היום. באופוזיציה קראו להשבת הפרלמנט מהפגרה, ובלייבור לא פספסו את ההזדמנות להציג את השמרנים כמופקרים כלכלית. במקביל, נפילת ערך הפאונד התסיסה את מתנגדיה של טראס בתוך המפלגה השמרנית, וכבר החלו השמועות על מרד, שאם טראס לא תצליח להשקיט מצב המפלגה יהיה בכי רע | צילום: ג’ודי דין

לתכנית הכלכלית של ליז טראס ושר האוצר קוואזי קווארטנג ייקח זמן עד שהיא תראה תוצאות על הצמיחה, אבל התגובה של השווקים לא איחרה לבוא, וקשה להגיד שהיא הייתה מפרגנת: אתמול (ב’) הלירה שטרלינג ירדה לערכה הנמוך ביותר מול הדולר. היא התאוששה בהמשך היום, אבל יחד עם העלייה בריבית על החובות הממשלתיים קשה להגיד שזה היה יום מוצלח עבור ליז טראס.

מה בדיוק קרה?

בשבוע שעבר (ו’) שר האוצר קוואזי קווארטנג הציג בפני הפרלמנט “מיני-תקציב”, שהיה הכל חוץ מקטן. מטרתו, כפי שהציג אותה קווארטנג, היא עידוד צמיחה. השיטה היא כלכלת צד-היצע, או בשם הגנאי שלה “כלכלת חלחול”. כלומר, הממשלה תוריד מסים, מה שיועיל בעיקר לעשירים ולתאגידים, אבל ייצור סביבה מזמינה יותר לפעילות עסקית ובכך תיווצר צמיחה שתיטיב עם כולם. קווארטנג הודיע על ביטול העלאת הביטוח הלאומי מהשנה שעברה, ביטול ההעלאה המתוכננת של מס החברות, ביטול המדרגה העליונה של מס הכנסה ועוד. אמת, היו גם דברים שיסייעו למעמדות הנמוכים יותר, כמו הורדה של מדרגת המס הבסיסית ב-2023, אבל הרוב לחלוטין יסייע בעיקר לעשירונים העליונים.

מאיפה כל זה ימומן? בשלב הראשון הגדלת החוב הממשלתי, וראשת הממשלה ליז טראס סבורה שהצמיחה שתיווצר תגדיל למעשה את הגבייה ממסים. רק שהממשלה סירבה לפרסם את התחזית העצמאית של המשרד לאחריות תקציבית לגבי המיני-תקציב הזה, ההצהרה עצמה הייתה חפה מנתונים ממשיים, ותחזיות של מכוני מחקר צופים אפקט אינפלציוני לא קטן שיצריך את בנק אנגליה, הבנק המרכזי, להעלות את הריבית ל-5% וכמו כן יש צפי להגדלת הגירעון למרות הצמיחה הצפויה. הדבר גרם לאופוזיציה לבקר את הממשלה על כך שהיא פועלת בחוסר אחריות.

כבר ביום ההכרזה היו לכך השפעות לרעה על ערך המטבע, אבל אתמול (ב’) הבריטים התעוררו לידיעה שבזמן שעות הפעילות בשווקים הפסיפיים הלירה שטרלינג נפלה בכ-5%, לשווי של 1.0327 דולר, שיא שלילי לפחות מאז 1971 (כבר ראיתי טענות שזה מאז שהדולר הומצא, אבל לכך לא מצאתי גיבוי בנתונים). כתבים, מומחים ועוד הסבירו את הקריסה הזו של הלירה כחוסר אמון של השווקים בתכנית הכלכלית של טראס וקווארטנג, שלמעשה בונה על צמיחה לא אינפלציונית במציאות כלכלית שיש בה מרחב צר מאוד לצמיחה כזו. יצוין שעד שאנשי המגזר הפיננסי בסיטי של לונדון הגיעו לעבודה, המטבע החזיר קצת מערכו, ועדיין מדובר במכה קשה. בנוסף, הריבית על ההלוואות הממשלתיות עלתה בחדות וכעת עומדת על 4.5% להלוואות של שנתיים ו-4.2% לעשר שנים.

משמעויות

בואו נדבר רגע על המשמעויות של מה שקרה. קודם כל, ונראה לי שלא צריך להרחיב, אם ערך המטבע יורד, הרי שעבור תושבי בריטניה סחורה מיובאת שמחירה בדולרים לא השתנה דורשת כעת יותר לירות שטרלינג, כלומר במובנים מקומיים היא מתייקרת. כמובן, תנודות בערך המטבע יש כל הזמן ובכל מקום, אבל כשמדובר בירידות כל-כך חדות, וכשגם ככה המגמה בחודשים האחרונים היא צלילת הערך (בתחילת השנה לירה אחת הייתה שווה ליותר מ-1.3 דולר), זה כבר סיפור אחר. בקיצור, אנחנו מדברים פה על אפקט אינפלציוני.

לריבית גם יש אפקט לא סימפטי. לפי החישוב, הריבית על החוב הממשלתי פירושה שהממשלה תצטרך להוציא בשנה 10 מיליארד ליש”ט רק על החזר החובות. גם את זה יהיה צריך לממן מאיפשהו. האם הממשלה תחליט שהיא מעלה מסים בחזרה? אולי מקצצת בשירותים הציבוריים? או שהיא תלווה עוד כסף בשביל זה? אף אחת מהאופציות לא באמת קוסמות, אבל איכשהו יהיה צריך לשלם את המחיר. בקיצור, שני הדברים

התגובה הכלכלית

היה ברור שלא ניתן להתעלם מהמסר שהשווקים שלחו לבריטניה. בעצם, אפשר: בזמן שהלך בין משרדים, קוואזי קווארטנג נשאל על-ידי עיתונאי מה בכוונתו לעשות בעניין וסירב להשיב. וזה שלא שהגיעה בשורה מבנק אנגליה, שהוציא הודעה לתקשורת בה נכתב:

“כפי שהוועדה למדיניות מוניטרית (הגוף בבנק אנגליה שאחראי על העלאת הריבית – אב”מ) הבהירה, בישיבתה המתכוננת הבאה היא תבצע הערכה מלאה של השפעת הודעות הממשלה ונפילת השטרלינג על הביקוש והאינפלציה, ותנהג בהתאם. הוועדה לא תהסס לשנות את הריבית ככל שיידרש כדי להשיב את האינפלציה למטרה של 2% באופן בר קיימא בטווח הבינוני, בהתאם לתפקידה”.

הודעה שבהחלט מבשרת על פעולות החלטיות שיגיעו בקרוב, אה? בכל זאת, הפרשנות להתאוששות המטבע בין ההודעה על נפילתו לבין ההודעה היא שבשווקים ציפו לפעולה כלשהי מצד בנק אנגליה. רק עניין אחד: “ישיבתה המתוכננת הבאה” של הוועדה היא ב-3 בנובמבר. אמת, היא יכולה לבצע ישיבת חירום לא מתוכננת, כי אף אחד לא תכנן שילוב של סטגפלציה (מיתון בשילוב אינפלציה) במקביל לממשלה שהמשקיעים תופשים את התנהלותה הכלכלית כמופקרת. יש גם שמועות שעוד השבוע היא תיפגש כדי להעלות את הריבית שוב. אבל הבנק סירב לאשר זאת באופן רשמי. זה הוביל לכך שלמרות ההתאוששות שנרשמה במהלך היום, לאחר ההודעה שווי הפאונד אל מול הדולר ירד בשני סנטים, מה שהוביל אותו למקום לא הרבה יותר גבוה ממה שהשווקים הפסיפיים הביאו אותו. בסופו של דבר הפאונד התייצב על קצת פחות מ-1.07 דולר, ועדיין לא היה ניתן לטעות במשמעות התגובה.

אבל יש עוד למה לחכות בנובמבר: קווארטנג בסוף שבר שתיקה והודיע שהתכנית הפיסקלית שהממשלה תכננה לפרסם לקראת תחילת 2023, תפורסם בסוף ב-23 בנובמבר. אז גם תצא תחזית של המשרד לאחריות תקציבית. מה אתם כל-כך לחוצים? זה בעוד פחות מחודשיים ואם זו הייתה פוליטיקה ישראלית היינו גם מכניסים בחישוב את החגים.

התגובה הפוליטית

באופוזיציה

המתנגדים של טראס וקווארטנג חגגו. הלייבור בימים אלו מקיימת את הכנס השנתי שלה, וחבריה לא פספסו את ההזדמנות ללכת לממשלה על הראש. רייצ’ל ריבס, שרת האוצר בממשלת הצללים, אמרה בנאומה שהמסר מהשווקים היה ברור, והזהירה שצעדיו של קווארטנג “שמים את כלכלת בריטניה בסכנה”. אד מיליבנד, לשעבר ראש הלייבור וכיום שר הצללים למשבר האקלים, אמר בריאיון ש”השמרנים איבדו את המוניטין שלהם ככשירים כלכלית”. ג’רמי קורבין, ראש המפלגה לשעבר וכיום מי שנלחם על חזרה למפלגה הפרלמנטרית, לעג לכך שכשהוא הציע להגדיל את החוב הלאומי לטובת השקעות שונות הוא הותקף על-ידי השמרנים. בהתחשב בכך שהשיח הכלכלי מזהה דווקא סוציאליזם עם חוסר אחריות כלכלית, אין ספק שבלייבור נהנו מהיפוך העולמות הזה.

גם מחוץ ללייבור ההתקפות הגיעו. חברת הפרלמנט שרה אולני (ליברל-דמוקרטית) דרשה להחזיר את הפרלמנט מהפגרה כדי לאפשר לו לתשאל את הממשלה. קריאה דומה השמיע גם איאן בלאקפורד, ראש ה-SNP בווסטמינסטר, שגם לעג לכוונתו של קווארטנג להמתין עד סוף נובמבר. פלייד קמרי, המפלגה הבדלנית הוולשית, ביקשה לנצל את “הקריסה הכלכלית” כלשונה כדי לדרוש עצמאות. מה שעובד.

במפלגה השלטון

אבל האופוזיציה היא החלק הפחות מעניין. עושה רושם שהסיפור עושה לממשלה הטרייה נזק של ממש בתוך המפלגה השמרנית. עוד לפני הנפילה הזו, הטלגרף פרסם שטראס עשויה להתמודד עם מרד פנימי במפלגה אם ערך הלירה יהיה פחות מדולר. המרד הזה עשוי להגיע באמצעות הצבעה נגד ההצעות התקציביות של קווארטנג או באמצעות שליחת מכתבי אי-אמון לוועידת 1922, הגוף המנהל של המפלגה הפרלמנטרית, כדי להדיח את טראס מראשות המפלגה. אז השטרלינג עודו מעל הדולר, אבל זעם מתוך המפלגה הגיע גם הגיע. לפי מקורות של הדיילי מירור כמה מכתבים כבר נשלחו.

האם הסוף של ליז טראס מעבר לפינה? בואו נירגע. ראשית, ייתכן מאוד שלמרות ההחלפה בהנהגה, שטראס נהנית מכך שלאחר הכישלון להדיח את בוריס ג’ונסון באי-אמון, הספירה של שנה עד ההצבעה הבאה ממשיכה למרות החלפת הראש. שנית, במפלגה השמרנית מאוד אוהבים לנצח בבחירות, ודיי ברור להם שאם טראס תודח הדבר רק יחליש את המפלגה החבולה ממילא. יהיה צורך לתת לממשלה החדשה, שאת רוב ימיה העבירה בהתאבלות על המלכה המנוחה, מספר כלשהו של ימי חסד, או מצד שני שלא רק התחזית תהיה קטסטרופלית אלא גם ההווה, באופן כזה שהשארתה תביא נזק גדול יותר מסילוקה בזמן כה קצר.

אבל אלו כן חדשות רעות עבור טראס. צריך לזכור שטראס היא ראשת המפלגה השמרנית עם התמיכה הנמוכה ביותר בקרב חברי הפרלמנט של מפלגתה מאז החלה שיטת הבחירות הפנימיות הנוכחית. הדיווחים שיש עכשיו, גם אם יש זמן עד שיבשילו למשהו רציני, הם עדות לקרקע המאוד לא יציבה עליה טראס עומדת. גם צריך לזכור שטראס לא קיבלה מנדט מהציבור לשנות באופן כה חד את הגישה הכלכלית של בוריס ג’ונסון, אלא רק ממתפקדי המפלגה שלה, מה שיגביר את התסיסה. אבל גם אם היא תשרוד, הנזק למפלגה עשוי להיות גדול. כך למשל, יש גורמים שחוששים שמרד שיבוא לידי ביטוי בהצבעה נגד הממשלה יביא להשעיית המורדים, באופן דומה לזה שעשה ג’ונסון למורדים רימיינרים ב-2019. מהלך כזה עשוי לרסק האגף המרכזי של המפלגה, להאיץ את תהליך הדוגמטיזציה שהיא גם כך עוברת, ולשלוח המפלגה למדבר פוליטי.

לסיכום

נפילת ערך השטרלינג ועליית הריבית על חובות הממשלה מבשרות שתיהן על שני חוסרי יציבות: כלכלית ופוליטית. כלכלית, כי נראה שהפעולות הפיסקליות של טראס את קווארטנג לא מרגיעות את השווקים אלא יוצרת בהם זעזוע, דבר שפוטנציאלית עשוי רק להחמיר את האינפלציה הגואה גם כך. פוליטית, כי ליז טראס גם ככה לא קיבלה קרקע יציבה לנהל עליה מדינה, ונראה שכעת העסק מתפורר אפילו יותר. גם אם מתנגדיה הרבים במפלגה השמרנית לא ינסו להפיל אותה באופן ישיר, התסיסה הזו תבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות שלא ייטיבו עם טראס. אם טראס לא תצליח להרגיע את התסיסה הזו, היא עשויה למצוא את עצמה צוללת יותר מהר מהפאונד של אתמול בבוקר.