ההלוויה נגמרה, חוזרים לעבודה. בימים הקרובים לממשלתה הטרייה של ליז טראס יש הרבה מאוד עבודה, לפני שהפרלמנט ייצא לפגרה לצורך כנסי המפלגות. טראס עצמה נסעה לעצרת הכללית של האו”ם, שם רבים ממתינים לראות כיצד תלך הפגישה שלה עם נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן, כשהרמזים המטרימים לא מבשרים על הלך רוח חיובי. בבית, הממשלה תצטרך להשלים את ההבהרות לגבי האופן בו תעזור לעסקים עם חשבונות האנרגיה המאמירים. ומעל כל זה נמצאת המדיניות הכלכלית של הממשלה, שמתמקדת ביצירת צמיחה באמצעות הורדת מסים, מה שגורם לרבים לתהות אם הדבר לא יגרום למעשה לעובדים הפשוטים להחזיר את חובות הממשלה כדי להציל את התאגידים מעוד מס. אבל טראס מאמינה שהגישה שלה לכלכלה כבר תאזן את עצמה לטובת כולם, גישה לא פופולרית בבריטניה. רק שהעובדה שהממשלה מסרבת לפרסם את התחזית של המשרד לאחריות תקציבית לא מעוררת ביטחון | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10
אחרי ששלשום (ב’) נערכה ההלוויה המלכותית של המלכה אליזבת’ השנייה, תמו ימי האבל ואתמול הגיע הזמן לחזור לעבודה. וזה אומר גם, בין השאר, פוליטיקה. והו, לפוליטיקאים יש המון על הראש, בגלל שלל המשברים שהעת האחרונה מספקת. בסוף השבוע הפרלמנט ייצא לפגרת כנסי המפלגות, ועד אז יש לראשת הממשלה ליז טראס, שנמצאת רק שבועיים בתפקיד, המון על הראש. מצד שני, רק מחר (ה’) הפרלמנט ישוב להתכנס, עקב הצורך לאפשר לחברי הפרלמנט שרוצים בכך להישבע אמונים שוב, הפעם למלך החדש צ’רלס השלישי. זה משאיר לו”ז צפוף למדי. הנה קצת מכאב הראש של הימים הקרובים.
הדוד מאמריקה
נתחיל עם המקום בו ליז טראס נמצאת כעת: ניו-יורק. טראס הגיעה לעיר לצורך העצרת הכללית של האו”ם. טראס תיפגש עם שועי עולם שונים (כבר נפגשה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון), אבל בבריטניה מתעניינים בפגישה אחת ספציפית: זו עם נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן. יש לכך מספר סיבות. ראשית, כי ביידן דחה את הפגישה עם טראס שהייתה אמורה להיערך כשהגיע ללונדון לצורך הלוויית המלכה. הסיבה הרשמית היא שהעצרת הכללית תאפשר להם מספיק זמן לדבר, אבל יש כבר מי שהעריכו שמדובר במתיחות בין טראס וביידן על רקע הכוונה של בריטניה לשנות באופן חד-צדדי את פרוטוקול צפון אירלנד (ביידן, נזכיר, הוא ממוצא אירי).
עניין נוסף הוא שטראס הודתה אתמול (ג’) בבוקר שהסכם סחר עם ארצות הברית אינו נראה באופק. כמה לא נראה באופק? המילים המדויקות של טראס היו שהיא לא רואה שיחות בנושא מתחילות “בטווח הקצר או הבינוני”. צריך להבהיר, סיבה לכך היא לא רק הכעס האמריקאי על עניין פרוטוקול צפון אירלנד, אלא גם כי טראס הציבה מטרות סחר אחרות. כלומר, לשיטתה. ואפשר להבין: גם בוריס ג’ונסון נאלץ לסגת לפני שנה מהרעיון של הסכם סחר כולל והציע להסתפק בהצלחות נקודתיות בתחום הסחר עם האמריקאים. ועם זאת, קשה שלא לחשוב שהמשך הנסיגה הזה הוא לא תוצר של הקו האדום שממשל ביידן מציב לבריטניה בנושא הפרוטוקול.
ולסיום, ציוץ מאת הנשיא: “נמאס לי מ’כלכלת החלחול’ (trickle-down economics). זה מעולם לא עבד”. מה העניין? מבקריה של טראס בבריטניה מאשימים אותה שהצעדים הכלכליים בה היא מתכוונת לנקוט (תכף נגיע אליהם) הם בדיוק אותה “כלכלת חלחול”, קרי שבמקום למסות את העשירים עדיף לתת להם סביבה בה ישתלם להם להשקיע ולהניע את הכלכלה, וכך העושר יחלחל מטה. רבים בבריטניה סברו שהציוץ הזה של ביידן יום לפני הפגישה הוא לא בדיוק סימן מעודד עבור טראס.
I am sick and tired of trickle-down economics. It has never worked.
We’re building an economy from the bottom up and middle out.
— President Biden (@POTUS) September 20, 2022
אבל כדאי לזכור שלמרות השבועיים האחרונים, בריטניה אינה מרכז העולם. לביידן יש גם אינטרסים ביתיים. “ביידן הוא נשיא של איגודי עובדים ונציג של המפלגה הדמוקרטית”, מסביר עידו דמבין, מייסד הבלוג “מר דמבין הולך לוושינגטון” המסקר פוליטיקה אמריקאית. “ציוץ כזה משחק לבייס שלו מצד אחד (כולל הפרוגרסיבים) וגם משרת את המועמדים של המפלגה הדמוקרטית לסנאט ולקונגרס במדינות יותר קשות יום (אוהיו, פנסילבניה), שם מעמד הפועלים נשחק עד דק והרפובליקנים מריצים מיליונרים מול אנשים שנתפסים כנציגי שטח אותנטיים”. עם זאת, דמבין לא שולל את האפשרות שבמקביל מדובר גם במסר לטראס.
חשבון חשמל
אם אתם זוכרים את הימים הרחוקים האלו בהם לבריטניה עדיין הייתה מלכה, אז אתם בוודאי זוכרים שכנראה האתגר הגדול ביותר שעומד בפניה של טראס כראשת ממשלה חדשה הוא משבר יוקר המחיה, בדגש על מחירי האנרגיה. ביום מותה של המלכה טראס הציגה תכנית לפרלמנט כדי לסייע בנושא הזה: נכון לעכשיו, מחיר הגג על אנרגיה אומר שמשק בית ממוצע משלם בשנה על אנרגיה 1,971 ליש”ט. העדכון למחיר הגג שייכנס לתוקפו ב-1 באוקטובר אמור להעלות את התשלום הממוצע ל-3,549 ליש”ט לשנה. טראס מתכוונת שהמדינה תספוג את ההעלאה ולעצור את עליית המחירים כך שחשבון החשמל הממוצע יגיע ל-2,500 ליש”ט בלבד. המחיר הזה יישאר קבוע למשך שנתיים, הזמן שבו טראס מקווה לשקם את משק האנרגיה הבריטי. בנוסף, באופן זמני יוסר ההיטל הירוק מחשבונות האנרגיה, כדי להקל את העומס על הציבור. לפי טראס, העניין אמור לחסוך למשק בית ממוצע כאלף ליש”ט בשנה, בנוסף ל-400 ליש”ט שהובטחו תחת בוריס ג’ונסון.
טראס הבטיחה גם סיוע לעסקים, שאינם נהנים מההגנה של מחיר גג וחשבונות האנרגיה שלהם השתוללו בחודשים האחרונים (מה שהביא לסגירתם של לא מעט עסקים). טראס הבטיחה מחירי גג גם למגזר העסקי, לתקופה קצרה יותר של חצי שנה. העניין הוא ששם היא לא הביאה פרטים נוספים, כך שלא ברור מה יהיה סדר הגודל של ההגנה הזו. הדיון היה לפני כמעט שבועיים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים את הפרטים שכן ההודעה על כניסתה של המלכה להשגחה רפואית הגיעה ממש תוך כדי הדיון בפרלמנט, ובאותו ערב הוכרז מותה של המונרכית. ימי האבל לא אפשרו להתקדם עם הסיוע, אבל הם לא ממש גרמו לספקי החשמל לאפשר לעסקים להשתמש בחשמל בחינם. כעת הם מחכים לעזרה. היום (ד’) הממשלה תציג תכנית מפורטת יותר, ואז נראה כמה העסקים הקטנים יוכלו להסתמך על הסיוע הממשלתי.
מאיפה הכסף?
ועוד עניין הוא ההתנהלות הפיננסית של הממשלה. טראס מסרבת להצעת הלייבור לממן את הסיוע הזה באמצעות מס על רווחים לא צפויים של חברות האנרגיה. אבל עלות התכנית, לפי ההערכות, תעמוד על כ-100 מיליארד ליש”ט. מאיפה יבוא המימון? הגדלת החוב הממשלתי. הדבר מעלה המון ביקורת: הטיעון הוא שטראס מעדיפה לתת לציבור, האנשים העובדים, לשלם את המחיר של הסיוע הזה במקום שחברות הענק יעשו זאת.
אבל פה העניין לא נגמר: מחרתיים (ו’) שר האוצר קוואזי קווארטנג יציג לפרלמנט מיני-תקציב. לפי הדיווחים, הוא יכלול בין השאר החזרה לאחור של העלאת הביטוח הלאומי שנעשתה תחת בוריס ג’ונסון וביטול ההעלאה המתוכננת של מס החברות. ייתכן שיהיו עוד דברים על הפרק, כמו שינוי לארנונה לעסקים, אבל נחכה ונראה ביום שישי. טראס גם רמזה שכנראה שלא יהיה מדובר בקיצוצי המס האחרונים תחת שלטונה. הגישה של טראס זוכה להרבה מאוד ביקורת, בטענה שהיא עוזרת בעיקר לאלו שיש להם מספיק. עוד עניין שזוכה לביקורת שקווארטנג שוקל להסיר את המגבלה על בונוסים לבנקאים, כדי לעודד את המגזר הפיננסי בסיטי של לונדון. המגבלה הזו היא למעשה שאריות מימי חברותה של בריטניה באיחוד האירופי בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. הסיבה לביקורת היא, שוב, התחושה שהממשלה הזו עובדת בשביל העשירים.
ומה תשובתה של טראס לעניין? בריאיון שנתנה לסקיי ניוז היא הסבירה שהיא מעוניינת לעודד צמיחה (ולפי הדיווחים, קווארטנג הנחה את אנשי האוצר “להתרכז רק בצמיחה”). לדבריה, אם היא תוריד את מסי החברות הדבר לא יועיל רק לעסקים, שכן זה ייצור צמיחה והשקעות שייטיבו עם כל האוכלוסייה, והצמיחה הזו גם תגדיל את המסים שהמדינה תוכל לגבות (טראס גם מאמינה שהגישה שלה לחשבונות האנרגיה תוריד את האינפלציה). את הטיעון שהורדות המס עוזרות בעיקר לעשירים היא דחתה בטענה שהם אלו שמשלמים את רוב המס מלכתחילה. הגישה הזו, של מדיניות כלכלית שמי שרואים את הפירות בטווח הקצר הם בעיקר בעלי האמצעים בטענה שבטווח הארוך כולם ירוויחו מכך, היא מה שגורם לכך שמבקריה של טראס מנפנפים מולה בטענת “כלכלת החלחול”, מושג שטראס ותומכיה נמנעים מלהשתמש בו במפורש.
לכאורה נראה שטראס בטוחה בגישה הכלכלית שלה, לא? ובכן, חצי כוח. משרד האוצר מסרב לפרסם את ההערכה של המשרד לאחריות תקציבית (גוף שהוקם על-ידי שר האוצר של דייוויד קמרון, ג’ורג’ אוסבורן) לגבי המיני-תקציב של קווארטנג. זה אומר שלא תהיה תחזית לגבי השפעת המדיניות על הצמיחה או בחינה של עמידה של הממשלה בכללי התקציב. עקרונית, הממשלה לא עושה משהו לא חוקי, שכן המשרד לאחריו תקציבית מחויב רק לשתי תחזיות בשנה, לרוב על הכרזות התקציב של הסתיו והאביב. במקרה הזה, המשרד הגדיל ראש. משרד האוצר הבהיר שבמקרה הזה חוסר הנכונות לפרסם את התחזית נובע מהצורך למהר עם הצגת האמצעים, ושהוא נשאר מחויב לתחזיות החצי-שנתיות. רק שרבים מאמינים שהתחזית פשוט הרבה יותר קודרת ממה שמוכנים להודות בממשלה.
לסיכום
ליז טראס צריכה להתעסק בהרבה מאוד, אבל נראה שהיא נחושה להצעיד קדימה את המדיניות הכלכלית אליה התחייבה במרוץ לראשות המפלגה השמרנית: מסים נמוכים כדי ליצור צמיחה, גם במחיר של הגדלת הגירעון. זאת, בהנחה שהדבר יגרור צמיחה שגם תאפשר לגבות יותר מסים כדי להתמודד עם הגירעון וגם תיטיב עם כל האזרחים. רבים בציבור חשים אי-נוחות מהעניין אבל טראס הבהירה שהיא מוכנה להיות לא פופולרית כדי לממש את המדיניות שלה. עכשיו נצטרך לראות איך דברים יעבדו: אם הגישה שלה תקצור הצלחות, היא צפויה לשפר את הפופולריות שלה בדיוק כמו שמרגרט ת’אצ’ר הצליחה לקראת בחירות 1983. אם הדבר לא יצלח, הרי שטראס גם נקטה במדיניות לא פופולרית וגם לא הביאה לאפקט המבוקש. במקרה כזה היא עלולה לעלות לשמרנים בהפסד קטסטרופלי.