ממשיכים: סבב הצבעה נוסף לראשות המפלגה השמרנית התקיים היום (ה’) ונמצא מאחורינו. התוצאות מראות על הובלה אגפית במפלגה, אבל עדיין לא התגבשות מאחורי אישיות ספציפית. ההתחזקות של האגף הימני מאיימת על רישי סונאק ופני מורדנט, שעשויים למצוא את עצמם בחוץ. נגיד גם מילה על המועמדים שפחות הצליחו. וגם: על הצבעת האי-אמון המוזרה שמחכה לנו ביום שני | צילום: בנט קולבר, המשרד לפיתוח בינלאומי
עוד סבב הצבעה לראשות המפלגה השמרנית מאחורינו, כשחברי הפרלמנט של המפלגה בחרו את המועמדים המועדפים עליהם בדרך לניפוי שישאיר אותנו רק עם שני מתמודדים, שיצטרכו להילחם על לבם של כל מתפקדי המפלגה השמרנית. ומה שבעיקר אפשר להבין מהתוצאות זה שכלום עדיין לא ברור.
התוצאות
נתחיל, כמובן, במספרים. כרגיל, המועמדים מסודרים לפי מספר הקולות שקיבלו.
עברו
- רישי סונאק – 101
- פני מורדנט – 83
- ליז טראס – 64
- קמי בדנוק – 49
- טום טוגנדהאט – 32
נשרו
- סואלה ברוורמן – 27
יצוין שהפעם שני חברי פרלמנט של המפלגה לא הצביעו. בכל מקרה, יש כמה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהעניין הזה.
יש כיוון, אבל לא ליורש
כפי שכתבתי בפוסט הקודם, שיעור הקסם הוא שליש מהקולות. בהנחה שבשלב הזה מצביעים כבר לא ינטשו בין הסבבים, ברגע שמקבלים יותר משליש מהקולות הדבר מבטיח שלא ניתן לרדת מתחת למקום השני, ובכך בעצם להבטיח את המועמדות לשלב השני, בו כל המתפקדים מצביעים. במקרה שלנו, עוקפים את השליש ברגע שמגיעים ל-120 קולות. בסיבוב הקודם אף אחד לא התקרב, וגם כעת למקום הראשון חסרים עוד 19 קולות כדי להגיע למספר הנכסף. כלומר, חברי המפלגה הפרלמנטרית עדיין לא בטוחים עם מי הם ירגישו בנוח בתור ראש המפלגה החדש. כן, רישי סונאק בינתיים הכי אפקטיבי בהשגת תומכים, אבל הוא לא סוחף המונים, בטח לא כפי שבוריס ג’ונסון היה ב-2019.
אבל זה שאין התרכזות סביב אישיות מסוימת, אין פירושה שאין כיוון בו הפרלמנטרים היו רוצים לקחת את המפלגה השמרנית. אם שואלים את סואלה ברוורמן, שנפרדה מאיתנו, סונאק ופני מורדנט הם מהאגף היותר שמאלי של המפלגה. גם אם בנושאים מסוימים זה לא מדויק, אין ספק שהאגף הימני רואה בשניהם איום. אליהם אפשר להוסיף גם את טום טוגנדהאט, שאולי נצי במדיניות החוץ אבל קרוב למרכז הפוליטי בכל הנוגע לכלכלה. שלושתם יחדיו קיבלו 216 קולות, הרבה יותר מחצי מפלגה. המסקנה ברורה: כמיטב המסורת של המפלגה השמרנית לחפש את הקונצנזוס, רוב חברי הפרלמנט של המפלגה מעוניינים לכוון למרכז לטובת עמדה טובה יותר בבחירות הכלליות.
הסיכויים של אגף ימין
לכאורה, מצבו של האגף המרכזי של המפלגה מצוין, כששניים ממועמדיו מובילים את הטבלה. אבל כדאי להסתכל על זה בצורה יותר רחבה: לאגף הימני היו בסיבוב הזה שלוש מועמדות – ליז טראס, קמי בדנוק וסואלה ברוורמן. אתמול (ד’) שלושתן יחד השיגו 122 קולות, כבר יותר מהשליש המבוקש. היום הן קיבלו יחד 140 קולות. כלומר, הן הגדילו את כוחן המשותף. אמת, ברוורמן הודחה מהמרוץ, אבל היא הלכה כל-כך ימינה שתרחיש בו תומכיה יעברו להצביע לסונאק, מורדנט או טוגנדהאט לא מאוד סביר. אם טראס ובדנוק יצליחו לשמור ביניהן את מי שכבר הצביעו להן, הרי שלאחת מהן מובטח מקום בשלב הסופי של המרוץ. הסיכוי לראש בראש עם סונאק ומורדנט הוא סביר, אבל רחוק ממוחלט, וייתכן בהחלט מרוץ של מועמדת מאגף ימין (כנראה טראס) מול אחד משני אלו.
זה שם את סונאק ומורדנט, בעיקר את מורדנט, במצב בעייתי. כנראה שהולך להיות צפוף למעלה. מורדנט נמצאת במצב בעייתי יותר. כן, סוכני ההימורים נותנים למורדנט סיכוי של יותר מ-50% להיות ראשת המפלגה הבאה והפרשנים מאמינים שהמומנטום שייך לה. רק שההימורים האלו לא רלוונטיים כשיש פחות מ-400 איש שממש מצביעים ויכולים לעשות ביניהם ים דילים. כרגע סונאק מוביל על מורדנט ב-18 קולות. זה לא מעט אנשים לשכנע, בעיקר כשהקולות שהלכו לחבר השלישי באגף המרכזי, טוגנדהאט, מהווים רק 32 והמאגר לא גדול. סונאק כרגע מצליח יותר בקרב חברי הפרלמנט, ומורדנט עלולה לראות את עצמה נזרקת למקום השלישי. מצד שני, הסקרים לגבי הסיבוב הסופי לטובתה, וסונאק במצב חלש בהרבה שם. זה יכול לאפשר למורדנט לקחת אליה תומכים של סונאק, מתוך הנחה שיעדיפו אותה על פני מועמדת מהאגף הימני. וזו עלולה להיות נקודת החולשה של סונאק. העסק לגמרי פתוח מהבחינה הזו.
המפסידה והמפסיד הבא
נדבר גם על מי שהפסידה, סואלה ברוורמן. הטיקט של ברוורמן היה לשבור ימינה הכי חזק שאפשר, כולל הבטחה לצאת מבית הדין האירופי לזכויות אדם כדי “להשלים את הברקזיט”. נראה שהיא שברה קצת יותר מדי, מה שהרחיק ממנה מצביעים. ראשית, כי רוב חברי המפלגה לא רוצים להפוך את בריטניה למדינה שלא חברה בשום מוסד בינלאומי רק כי מדיי פעם זה מתברר כלא נוח. מה גם שהפרישה המוצעת הנ”ל תהווה הפרה של הסכם יום שישי הטוב, מה שמקשה על מי שתופסים מעצמם חברי פרלמנט אחראיים לקדם את ברוורמן. שנית, הניסיון הזה להיות יותר ימינה מהקיר רק יאפשר ללייבור להפוך את השמרנים לבוגימן, ובגלל שחברי הפרלמנט מצביעים קודם כל לפי מי שיעזור להם לנצח, לברוורמן לא באמת היה סיכוי.
ואפשר גם להמר על המפסיד של הסיבוב הבא: טום טוגנדהאט. כפי שצוין קודם, התרחיש בו מישהו מהמצביעים של ברוורמן יעבור אליו הוא לא גבוה. מצביעי טראס ובדנוק גם לא יתלהבו לעבור אליו, בגלל המעבר בין אגפים. מי שנשארו הם המצביעים של סונאק ומורדנט, שגם לא סביר שייסחפו לכיוון טוגנדהאט מהסיבה הפשוטה שסביר להניח שהם ירצו לשמור על הבחירה הנוכחית שלהם במרוץ. אם כבר, לסונאק ומורדנט יש סיכוי טוב לקחת עד הסבב הבא (שיתקיים ביום שני) מצביעים של טוגנדהאט. במילים אחרות, אין לו ממש מאיפה להביא מצביעים והוא האחרון מבין השורדים, כך שקשה לראות אותו שורד את הסבב הבא. כמובן, ייתכן התרחיש בו המצביעים של בדנוק ינטשו בהמוניהם לטובת טראס, אבל זה יאפשר לטוגנדהאט לשרוד עוד סיבוב אחד בלבד. זה לא באמת מפתיע: אין לו ניסיון מיניסטריאלי, ועם כל הכבוד לניסיון הצבאי שלו, הבריטים מתרשמים מזה פחות מהישראלים.
לסיכום
המרוץ הזה רחוק מלהיות סגור, אבל יש שלושה תרחישים סבירים לסיבוב האחרון: סונאק נגד מורדנט, סונאק נגד טראס ומורדנט נגד טראס. בגלל שהסקרים מדברים על כך שסונאק יכול לנצח בקרב המתפקדים רק את טוגנדהאט ואת ג’רמי האנט (שנפל בסיבוב הקודם), הסבירות הגבוהה היא שמורדנט או טראס יזכו בתואר. במילים אחרות, אני כבר נמצא בהיכון לכל הכותרות שיכילו רפרנסים לאשת הברזל.
בינתיים, עד לסבב ההצבעה הבא צפויים שני דיבייטים טלוויזיוניים: מחר (ו’) בערוץ 4 וביום ראשון ב-ITV. לאחר הסבב של יום שני צפוי גם להתקיים דיבייט בסקיי ניוז. ומי יודע – אולי מישהו מהם יצליח להעביר אליו מספיק מצביעים כדי להפתיע את כולם?
ועוד עניין אחד
הפוליטיקה לא נעצרה רק בגלל המרוץ הזה. אם אתם זוכרים מאתמול, סיפרתי לכם שהממשלה סירבה לשלב את הצעת האי-אמון של הלייבור בממשלה בלוח הזמנים הפרלמנטרי. התירוץ של הממשלה הוא שההצעה מכילה אזכור ישיר של בוריס ג’ונסון, ומרגע שההצעה אישית ולא רק בממשלה היא לא מחויבת למוסכמה. בלייבור טענו שזה בולשיט, ונתנו כדוגמה הצעת אי-אמון מ-1965 שגם הכילה אזכור אישי של ראש הממשלה דאז הרולד וילסון, ושג’ונסון כהרגלו מצפצף על המוסכמות. אני לא מומחה למשפט חוקתי, אבל יש טוויסט: הממשלה הגישה הצעת אי-אמון בעצמה. הצעת האי-אמון הזו לא מכילה אזכור של ג’ונסון, מה שלכאורה אמור לשים את השמרנים במצב יותר נוח להצביע בעד הממשלה, לעומת מצב בו הם היו צריכים להביע תמיכה ישירה בג’ונסון. הדיון וההצבעה יתקיימו ביום שני.