אתם חוגגים עצמאות, ובינתיים ברחבי בריטניה יצביעו בבחירות המקומיות ובבחירות לאסיפת צפון אירלנד. באי הבריטי, הפוקוס העיקרי הוא על ההפסדים שהשמרנים צפויים לספוג בצל פרשת המסיבות ומשבר יוקר המחיה. השמרנים נמצאים במצב כל-כך רע, שהם ניסו כמעט להתעלם מהרמה הלאומית ולהתרכז נטו ברמה המקומית. מפלגות האופוזיציה, לעומת זאת, שמחו לשים על ראש שמחתן דווקא את כשלי הממשלה, למרות שברור גם להן שלכל היותר הצלחתן בבחירות המקומיות “תעביר מסר” לממשלה בנושאים האלו. בינתיים, בצפון אירלנד הבחירות הן בעלות אופי קצת יותר אלים, והתוצאות שלהן עשויות לסחוף את האזור למערבולת פוליטית. כל מה שצריך לדעת על הבחירות שמתקיימות היום (ה’) | בתמונה: הסמל על בניין מועצת וסטמינסטר, שעשויה לעבור מהשמרנים ללייבור (צילום: Ham II, ויקיפדיה)

בזמן שבישראל יצאו לחגוג את יום העצמאות, בבריטניה ילכו לקלפיות בשביל להצביע בבחירות המקומיות. רבים מחכים לראות את התוצאות, שעשויות להיות קריטיות, בעיקר עבור ראש הממשלה בוריס ג’ונסון. גם בצפון אירלנד מחכים בנשימה עצורה, עם בחירות לאסיפה המחוקקת שעשויות להיות בעלות השפעה מרחיקת לכת על הסדרי הברקזיט וההסדרים הפוליטיים באזור. הנה כל מה שצריך לדעת.

מקומי מול לאומי

כבר דיברנו על כך שהבחירות המקומיות בבריטניה הן למעשה דרך למדוד את דעת הקהל לגבי הפוליטיקה הלאומית. זה מביא לכך שיש שימוש ברטוריקה שמתאימה לפוליטיקה הלאומית, בשילוב של נושאים מקומיים. הפעם, יש פחות עירוב: ניקח את תשדיר הבחירות האחרון של השמרנים ואת זה של הלייבור. התשדיר של השמרנים מתעסק נטו בעניינים המקומיים: כמה מסי מועצה רשויות בשליטתם מקצצות, כמה בורות בכביש הן מתקנות (נתעלם כרגע מהעובדה שזה נאמר במספרים מוחלטים ולא באחוזים) וכדומה. התשדיר של הלייבור התעסק בעניינים לאומיים, הבטיח הבטחות שלא יקוימו בלי שהלייבור תהפוך למפלגת השלטון וקרא להצביע נגד השמרנים “כדי לשלוח מסר” לבוריס ג’ונסון וממשלתו.

הטעמים לכך ברורים: בריטניה כרגע עוברת את אחד ממשברי יוקר המחיה הגדולים שידעה. הממשלה מציעה לכך מעט מאוד פתרונות לטווח הקצר. הדבר זכה להדגשה בריאיון שג’ונסון נתן שלשום (ג’) ל-Good Morning Britain של רשת ITV. הריאיון נמשך יותר מעשרים דקות, אבל מתוכו כנראה יזכרו הרבה פחות. המראיינת סוזנה רייד הציגה לו כמה דוגמאות לאינדיבידואלים שנאנקים תחת עליית המחירים הכבדה, כשהבולטת שלהם הייתה אלסי, פנסיונרית שעברה לאכול ארוחה אחת ביום ומשתמשת בכרטיס החינמי שלה לאוטובוס כדי לשהות בו רוב היום ולא לצרוך אנרגיה בבית. ג’ונסון הסכים שזו בעיה אבל דיבר על מעשי הממשלה שיסייעו למשבר האנרגיה בטווח הבינוני והארוך, למרות שיש מי שזקוקים לפתרון עכשיו. כדי להוסיף על כך, הוא הזכיר בחוסר טאקט שהוא זה שהציג את הכרטיס החינמי לאוטובוס, מה שגרם לו להיראות מנותק.

במילים אחרות, לשמרנים יש סיבה לנסות להוריד את הנושאים הלאומיים מסדר היום (למעט הנאום של ג’ונסון בפני הפרלמנט האוקראיני), כי כרגע הם לא משכנעים שהם נותנים להם מענה. מאותה סיבה, ליריבים שלהם יש את כל הסיבות בעולם להזכיר אותם. כפי ששמו לב כתבים רבים, בשלטי התמיכה של השמרנים, בהם נכתב “Local Conservatives”, המילה “מקומי” קיבלה דגש הרבה יותר מובהק מהמפלגה עצמה. כנראה שיש חברי מועצה שנמצאים בסיטואציה לא נוחה בגלל בוריס ג’ונסון.

יוקר המחיה

נדבר בכל זאת על עניין יוקר המחיה יותר לעומק, מבחינת הפתרונות שמוצעים. הדבר בא לידי ביטוי בדיבייט שערך ערוץ 4 בין נציגים של השמרנים, לייבור, הליברל-דמוקרטים והירוקים. ויקטוריה אטקינס, שרה לענייני כליאה, ניסתה להראות דברים שהממשלה עושה כדי להתמודד עם יוקר המחיה, אבל לא הצליחה לשכנע שזה מספיק. בצר לה, היא עברה לדבר על מסי המועצה, וציינה שהמועצה בה מסי המועצה הם הנמוכים ביותר הם במועצה שמרנית, ולכן הצבעה לשמרנים בבחירות המקומיות יכולה לסייע ליוקר המחיה. ג’ונסון עצמו טען שתחת מועצות שמרניות מסי המועצה על בתים ברמה D (המגורים מחולקים לרמות A עד H, שביניהן המסים משתנים) נמוכים יותר. יצוין שבודקי עובדות של Full Fact וערוץ 4 הגיעו למסקנה שאמנם נהוג למדוד ככה איפה המסים גבוהים יותר, אבל שזו שיטה מיושנת ומטעה. מס ממוצע ליחידת דיור – שיטה בעייתית בפני עצמה, בגלל מבנה השלטון המקומי בבריטניה – מראה שדווקא בלייבור גובים פחות (ולפי חישוב אחר הלייבור גובה פחות גם ברמה D).

וס סטריטינג, שר הבריאות בממשלת הצללים, ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי וקרלה דנייה, אחת מראשות המפלגה הירוקה, דיברו בדיבייט על מה הממשלה צריכה לעשות כדי להתמודד עם יוקר המחיה. בראש ובראשונה, מס חד-פעמי על הרווחים הבלתי צפויים של חברות האנרגיה, שמגיעים למיליארדי ליש”ט. כמובן, זה מאוד משעשע לקשור את העניין הזה עם הבחירות המקומיות: גם אם מועצת וסטמינסטר הכחולה תמיד תיצבע באדום פתאום, המועצה לא תוכל להטיל את המסים האלו. זה עניין של הממשלה, שתישאר שמרנית כך או כך. התקווה של האופוזיציה, כפי שעולה מתשדיר הלייבור, היא שזה ישלח מסר לממשלה השמרנית שהציבור לא מרוצה מהדרך בה היא מתמודדת עם יוקר המחיה. העניין המקומי עצמו נדחק לשוליים.

שערוריות

הבחירות האלו קורות על רקע פרשת המסיבות (פארטיגייט), במסגרתה עובדים של דאונינג 10 וגם בוריס ג’ונסון עצמו השתתפו במסיבות אסורות במהלך הגבלות הקורונה. בוריס ג’ונסון ורישי סונאק אף נקנסו בשל כך, וחקירת המשטרה עודנה נמשכת ועשויה להניב לג’ונסון קנסות נוספים. ג’ונסון, בנוסף לכל, גם הבטיח כל הזמן לפרלמנט שכל הכללים נשמרו. בגלל המעשה עצמו אבל עוד יותר בגלל מה שנראה כמו ניסיון טיוח (הוא טוען שאמר את מה שאמר בתום לב), רבים דורשים שיתפטר, אבל בממשלה מגנים עליו. אם נחזור לדיבייט, רבים בקהל סבורים שג’ונסון אכן צריך להתפטר. ויקטוריה אטקינס טענה שהדבר לא עולה בשיחות שלה עם מצביעים, וקרלה דנייה עקצה אותה שזה נכון רק אם היא בוחרת מראש מצביעים ספציפיים. בכל מקרה, רבים חושבים שהשערוריות האלו עשויות להביא למכה שתונחת על השמרנים בדמות חברי מועצה רבים שיאבדו למפלגה.

אבל גם קיר סטארמר בבעיה. בימים אלו חוזר העיסוק בצילום שלו מאפריל 2021, כשעוד היו מגבלות קורונה מסוימות, שותה בירה עם כמה מעובדיו במה שעשוי היה להתפרש כעבירה על ההגבלות. משטרת דורהם, בשטחה קרה האירוע, הגיעה למסקנה שלא נעברה שום עבירה, ובלייבור מנסים להיתלות בזה. הבעיה היא שאחרי שנחשפו פרטים חדשים, למשל ההשתתפות של אנג’לה ריינר בכינוס הזה למרות שהלייבור טענה שהיא לא נכחה שם או הזמנה של אוכל לשלושים איש, גורמת לעניין להיראות כמו התחפרות מהסוג שג’ונסון מצטיין בו כרגע. בריאיון משלו ל-Good Morning Britain, סטארמר התעקש שהכל נעשה לפי הכללים, אבל הוא התקשה לשכנע שהתכנסות של כל העובדים לאוכל ובירה הייתה שונה מחגיגת יום ההולדת של ג’ונסון. מצד אחד, הסקרים אומרים שבגדול הציבור מאמין לסטארמר שהוא שמר על הכללים. מצד שני, יש מי שחוששים שהסיפור הזה עלול לפגוע במומנטום של הלייבור.

שוברים את הכללים

אם יש עוד משהו שאפיין את מערכת הבחירות הזו זה השבירה של אחד הכללים הבסיסיים בה: “תקופת הרגישות“, במקרה של הבחירות המקומיות באורך של שלושה שבועות, במהלכה לא מכריזים על צעדי מדיניות גדולים כדי לא להשפיע על הבחירות. הממשלה השמרנית שברה את הכלל הזה ממש ביום הראשון של תקופת הרגישות, עם ההכרזה על שליחת מבקשי מקלט שנכנסים לבריטניה באופן לא חוקי לרואנדה. בינתיים, אגב, בגלל עתירות נגד ההחלטה, הסיכום הזה עשוי לא לצאת לפועל בחודשים הקרובים, למרות שג’ונסון הבטיח שהדבר יקרה בסוף מאי. במועצת הרטליפול, ראש העיר השמרני הכריז אתמול (ד’) על תכנית פיתוח חדשה, והעירייה נאלצה למחוק את הפוסט בנושא לאחר שקיבלה על כך ביקורת.

גם הלייבור חטפה ביקורת על שבירת הכללים. אתמול יצאה הודעה רשמית שקו אליזבת’, שיתחבר לתשתית הרכבות העיליות של לונדון רבתי, יושק בסוף מאי. יום לפני הבחירות. שר התחבורה גרנט שאפס האשים את ראש עיריית לונדון סאדיק קאן בשבירת תקופת הרגישות, שכן ייערכו בחירות למועצות הרובעים המנהליים של לונדון. בהתאם, שאפס אמר שהתלונן בפני נציבות הבחירות (יצוין שהממשלה הקנתה לעצמה שליטה בסדר העדיפויות של הנציבות). שאפס אמנם זורק אבנים בבית מזכוכית, אבל הוא צודק שהכלל הזה הופר. לזכותו של ג’ונסון ייאמר שהוא לקח את העניין יותר בקלות, ולקח לעצמו קרדיט על חלקו בקו אליזבת’ כראש עיריית לונדון לפני קאן.

תחזיות

אז מה התחזיות אומרות? המצב עבור השמרנים לא נראה מזהיר. לפי הערכה של YouGov, למשל, לא ברור שהשמרנים יצליחו להחזיק במועצת וסטמינסטר. עכשיו, צריך להבין משהו: מאז 1964, אז נערכו הבחירות הראשונות למועצה בגבולותיה הנוכחיים, השמרנים שולטים ללא עוררין בווסטמינסטר. אם האחיזה שלהם במועצה הזו לא בטוחה, הם בבעיה אמיתית. אם הלייבור ממש יצליחו לשים את הידיים על המועצה הזו, יהיה מדובר במכה מוראלית לשמרנים. ולא רק שם הם בסכנה. מצד שני, רוב המועצות באנגליה בהן יש בחירות הן בשליטת הלייבור, מה שיקשה עליה להפיק רווחים. בנוסף, ההערכה של YouGov מראה שמועצות שבשליטת הלייבור כנראה יישארו שלה, אבל לא בוודאות מאוד גבוהה, מה שמראה שאולי הלייבור לא יזכו לתוצאה לה הם מפללים.

אבל בואו נדבר במספרים: הרי מה שסופרים זה כמה חברי מועצה וכמה מועצות כל מפלגה הפסידה או הרוויחה. לפי תחזית אחת, השמרנים עשויים להפסיד באנגליה, ויילס וסקוטלנד יחד יותר מ-500 חברי מועצה, מה שישאיר אותה עם פחות מאלף מושבים במועצות המדוברות. הלייבור, לפי התחזית הזו, צפויה להרוויח יותר מ-800 מושבים חדשים. הליברל-דמוקרטים עשויים להרוויח קרוב לחמישים מושבים חדשים. בטלגרף חוזים הפסד אפילו גדול יותר לשמרנים, של יותר מ-800 חברי מועצה. עם זאת, כדאי להיזהר בתחזיות לגבי הרווחים, כי לעתים הסקרים מזלזלים קצת בכוחם של חברי המועצה העצמאיים.

ויילס וסקוטלנד

עד כה עסקנו בעיקר באנגליה, אבל כדאי לתת מילה גם לגבי ויילס וסקוטלנד, בהן כל חברי המועצה עומדים לבחירה (בניגוד לאנגליה, בה רק חלקם). באחרונה, מפלגת השלטון ה-SNP נמצאת בבעיה: רבים בציבור לא מרוצים מביצועי הממשלה בתחומי החיים השונים. בהתאם, נראה שהמפלגה חווה דעיכה בסקרים, למרות שעדיין שומרת על המקום הראשון. גם שם השמרנים בצרות, ונראה שבשיעורי התמיכה הלייבור צפויה לעקוף אותם בתחרות על המקום השני.

בוויילס לא צפויים שינויים גדולים בשליטה במועצות, בגלל שיטת הבחירות שמקשה על השגת רוב מוחלט, אבל ייתכן שהשמרנים יפסידו את המועצה היחידה בה הם כן שולטים. הלייבור מסוגלת מצד שני להחזיר לעצמה שתי מועצות שהפסידה ב-2017. פלייד קמרי, המפלגה הלאומנית בוויילס, צפויה לחטוף חזק עם יותר מארבעים מושבים שיאבדו לה, ופוטנציאלית גם את אחת המועצות בהן היא שולטת (בקואליציה עם עצמאיים).  בוויילס, צריך להגיד, לא כולם יזכו לבחור. אמנם כל המועצות עומדות טכנית לבחירה, אבל בחלק ממחוזות הבחירה מספר המועמדים שניגשו זהה למספר המושבים של המחוז, כך שבעצם לא ייערכו שם בחירות והמועמדים יקבלו מעמד של חברי מועצה באופן אוטומטי.

צפון אירלנד

ולסיום, הבחירות לאסיפת צפון אירלנד. שם הרבה עומד על הכף משתי סיבות: ראשית, כפי שהסביר לבלוג חבר האסיפה סטיוארט דיקסון (מפלגת הברית), השאלה כמה היוניוניסטים יצליחו וכמה הלאומנים והבלתי מזדהים יצליחו תשפיע על השאלה האם ממשלת בריטניה תחליט להשעות את פרוטוקול צפון אירלנד (באמצעות סעיף 16), שמקבע את מעמדה של צפון אירלנד לאחר הברקזיט. אם היוניוניסטים יצליחו יפה, הממשלה עשויה לעשות זאת. העניין השני הוא אם תקום בכלל ממשלה. בצפון אירלנד הממשלה היא דו-ראשית עם שר ראשון וסגן שר הראשון השווים במעמדם. השר הראשון מגיע מהמפלגה הגדולה בקואליציה (שמזוהה עם אחד הגושים), ולפי הסקרים נראה שלראשונה שין פיין הלאומנית ובעלת העבר הטרוריסטי צפויה לזכות במעמד. היוניוניסטים לא מוכנים לצעד הסימבולי הזה, ומסרבים להתחייב שיישבו תחת מישל אוניל כשרה ראשונה. אם יסרבו לשבת, לא תקום ממשלה וצפון אירלנד תיכנס לסחרור פוליטי.

הבחירות בצפון אירלנד נושאות אופי הרבה יותר אלים. כך למשל, אחת המועמדות לאסיפה, האנה קני ממפלגת אנשים לפני רווחים, הותקפה כשניסתה לתלות שלטים שיקדמו אותה (לא ברור בדיוק מי היו התוקפים). היוניוניסטים מה-DUP וה-TUV ארגנו עצרות נגד פרוטוקול צפון אירלנד, שנראה שבאו להתסיס את האווירה. זה הספיק כדי לגרום למפלגה היוניוניסטית השלישית, UUP, להדיר מהן את רגליה. במילים אחרות, הרבה עומד על הכף, ונראה שהבחירות האלו יהיו יותר ההתחלה של צרות פוליטיות מאשר הסוף שלהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *