ספינה שוקעת

אתמול (ה’) הריכוז של הפוליטיקה הבריטית הוסט מהמלחמה באוקראינה לטובת ההחלטה של חברת המעבורות P&O Ferries, במסגרתה פוטרו 800 עובדים ותיקים של החברה ללא התראה מראש, בצעד ספק חוקי. זאת, במטרה להחליפם בעובדי קבלן. העובדים, באמצעות האיגודים, כבר נכנסו לעימותים והחלו בהפגנות נגד החברה שנמצאת בבעלות אמירתית. הסיפור הגיע עד לחלונות הגבוהים של הפוליטיקה, שם נוצר קונצנזוס שצריך להילחם בהחלטה של P&O, וגם השמרנים הסכימו שאם יהיה צורך יש להעביר בהליך חירום חקיקה שתמנע ממקרים כאלו להישנות, עם כל הכבוד לזכות של החברה להחליט על פעולותיה הפיננסיות. באופוזיציה כבר מנסים להפוך את הסיפור הזה למנוף לחץ לפעול בתחום יחסי העבודה באופן רחב, אבל סביר יותר להניח שנראה מצד הממשלה פעולות נקודתיות | צילום: נילס יוהנס

מחר נגיע לעדכון השבועי על התגובה הבריטית למלחמה באוקראינה, אבל בינתיים משהו אחר שמעורר הרבה מאוד הדים: ההחלטה של P&O Ferries לפטר את כל העובדים הבריטיים שלה לטובת עובדי קבלן. זאת בתקופה שבה גם ככה נעשה קשה יותר לשרוד כלכלית. המערכת הפוליטית, משני צדי המפה הפוליטית, זעמו על ההחלטה. יש מי שרוצים לראות בכך הזדמנות לשפר את יחסי העבודה בבריטניה, אבל נצטרך לראות כמה הממשלה תשתף פעולה.

מה עשתה P&O?

הכירו את P&O Ferries, חברה שמפעילה מעבורות מבריטניה לאירלנד ולמערב היבשת. החברה נמצאת בבעלות הקבוצה DP World המבוססת בדובאי. אתמול (ה’) החליטו ב-P&O לפטר 800 עובדי מעבורות בריטים לטובת שימוש בעובדי קבלן. כדי להחמיר את זה, ההודעה ניתנה בשיחת וידאו, עם כניסה מידית לתוקף: “יום ההעסקה האחרון שלכם הוא היום”. התראה מראש? זמן להתארגן ולמצוא עבודה חדשה? הצחקתם אותם. בחברה הסבירו שזו הייתה “החלטה קשה מאוד אך הכרחית” שכן החברה ספגה הפסד של 100 מיליון ליש”ט, והייתה צריכה לפעול כדי שהחברה תוכל לשרוד. לזה חייבים להגיב בשאלה: העלות של העסקת העובדים הזו לעוד תקופה כדי לתת התראה ראויה לחפש עבודה חדשה, זה מה שהיה שובר אתכם? וזה עוד לפני שאלות עקרוניות גדולות יותר על יחסי עבודה.

עכשיו בטח תשאלו: זה חוקי בכלל? לפי עורכי דין לענייני עבודה שהתראיינו לגארדיאן, כנראה שלא. כמו בישראל, גם בבריטניה פיטורים מחייבים לתת התראה מראש על פיטורים, שלא יכולים להיכנס לתוקף מהרגע להרגע. זה לא החוק היחידי שהם עברו עליו, אבל נגיע לזה בהמשך. לפי ההערכות, העבירות האלו עשויות לעלות ל-P&O כמה מאות אלפי ליש”ט, שלבטח יהפכו את הסיפור הזה למשתלם למדי. אבל, ייתכן שיש כאן תחום אפור, כיוון שהחברה בבעלות אמירתית.

כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העובדים המפוטרים לא אהבו את זה. בתחילה הם אף התבצרו על המעבורות ובחלק מהמקרים הקפטנים אסרו לתת לעובדי הקבלן שכבר הגיעו לעלות לסיפון. הדבר נעשה בהוראת האיגוד המקצועי, האיגוד הלאומי של עובדי הרכבות, השַיִט והתחבורה (RMT). צוות הביטחון של החברה כבר התכוון לעלות למעבורות עם אזיקים כדי לפנות את העובדים המפוטרים, אבל לבסוף הם התפנו בשקט. בינתיים, נראה שב-P&O קיבלו את זה שהם כנראה לא נהגו באופן חוקי, והתחילו לדבר על חבילת פיצויים. ב-RMT פחות התרשמו, כך נראה, ובהתאם הם דורשים יותר ודאות ומתכוונים להמשיך להפגין נגד החברה. הציבור גם התעצבן, כפי שתעיד ההודעה של חברת P&O Cruises, שביקשה להבהיר שאין לה קשר ל-P&O Ferries.

P&O Cruises is part of Carnival Corporation & PLC and as such is entirely unrelated to P&O Ferries.

— P&O Cruises (@pandocruises) March 17, 2022

בפוליטיקה

אבל ההחלטה של P&O הביאה להרבה יותר ממאבק עובדים. בפוליטיקה נוצר קונצנזוס נגד ההתנהלות של P&O. כן כן, גם בממשלה השמרנית, זו שרוצה להתערב כמה שפחות בשוק. קודם כל, לפי דאונינג 10, הממשלה לא קיבלה שום הודעה על הכוונה לפטר את כל העובדים הללו. למה זה משנה? ובכן, הבטחתי עבירה נוספת: חוק האיגודים ויחסי העבודה מ-1992 דורש שכאשר חברה מתכננת לפטר יותר ממאה עובדים בבת אחת, עליה לעדכן את שר העסקים (כיום קוואזי קווארטנג) לפחות 45 יום מראש. 800, כפי שגילו ב-P&O, זה קצת יותר ממאה.

השר לשַיִט ותעופה במשרד התחבורה, רוברט קורטס, הגיע לפרלמנט כדי לדווח על טיפול הממשלה בנושא, והוא פתח בכך שהתנהלות החברה כלפי עובדיה הייתה “לחלוטין לא מקובלת”. בהמשך, לאחר כמה עדכונים על שיבושים בפעילות החברה בימים הקרובים כחלק מחילופי כוח האדם, גם הוסיף שהוא כועס על מה שנעשה לעובדים. הוא אמנם הדגיש שההתנהלות הפיננסית של החברה היא עניינה האישי, אבל שהיחס לא עובדים לא ראוי והבטיח לעבוד מול משרד הרווחה, מול P&O ומול האיגודים בעניין.

כאמור, היה מדובר בקונצנזוס, כשהמחלוקת הייתה יותר על כמה רחוק צריכה הממשלה ללכת. שרת התחבורה בממשלת הצללים, לואיז הייג, קבלה על כך שהחברה פועלת כך לאחר שבמהלך הקורונה קיבלה מהממשלה כספי סיוע במיליונים רבים, וקראה לקורטס לבחון את האפשרות לדרוש בחזרה את הכסף הזה וגם לבחון מחדש את החוזים הממשלתיים שיש ל-P&O. קורטס אמר שהחוזים הממשלתיים עומדים לבחינה. גווין ניולנדס, מקבילה של הייג ב-SNP, קרא לממשלה להיות מעורבת ישירות במשבר הנוכחי. ולא רק מהאופוזיציה: יו”ר ועדת התחבורה, יו מרימן השמרני, קרא לממשלה לעשות ככל שיידרש, כולל העברת חקיקת חירום אם צריך, כדי לא לתת למהלך לעבור. בריאיון לערוץ 4 מרימן הבהיר שהוא מודע לכך שמדובר בהתערבות בחברה פרטית, אבל שזה נחוץ כדי לשלוח מסר. הוא גם הדגיש שאי-אפשר לתת לזה להסתיים באסון יח”צ. חבר לייבור שהראה פעילות רבה הוא קרל טרנר, שמחוז הבחירה שלו נפגע קשות מהעניין.

הדלת המסתובבת

העניין הזה העלה עוד עניין: fire and rehire, הידועה בעברית גם כשיטת “הדלת המסתובבת”. הכוונה לפרקטיקה המוכרת בעיקר עם עובדי קבלן, שמפוטרים מדיי תקופה רק כדי שיוכלו להגיש מועמדות מחדש למשרה, ובכך לעבוד בתנאים גרועים יותר לעומת מצב בו היו עובדים באופן רציף. כמובן, המקרה הנוכחי אינו של דלת מסתובבת, שכן 800 העובדים המפוטרים לא הולכים לקבל הזדמנות להציע את שירותיהם מחדש. לא אתפלא אם עובדי הקבלן שיחליפו אותם יועסקו בשיטה הזו, אבל בכל מקרה זה לא המצב פה. ולמרות זאת, שיטת ההעסקה הזו עלתה. גווין ניולנדס הזכיר בפרלמנט את חוסר המעש של הממשלה בעניין, למרות שגם לדבריה מדובר בשיטה פסולה, ויו מרימן נשאל כך בערוץ 4. מדאונינג 10 נמסר שהממשלה תהיה בשוק אם יתברר שמטרת המהלך של P&O תהיה שימוש בשיטה הזו.

מאחר שישנו קונצנזוס חוצה מפלגות שהדלת המסתובבת היא לא שיטה לגיטימית, גם אם חוקית, שווה רגע בכל זאת להתעכב על השיטה, ולו לצורך רקע. באופן עקרוני לא ידוע כמה עובדים בדיוק מועסקים בשיטה הזו, אבל לפי דוח של קונגרס איגודי העובדים (TUC), שנת הקורונה הראשונה העלתה את המספר ל-9%. השיטה לא מוגבלת רק לעובדי קבלן, ונמצא שימוש בשיטות האלו גם בבריטיש איירווייז ובריטיש גז. באחרונה הדבר הביא לשביתת עובדים כדי להתנגד לשיטת ההעסקה הזו. מה הממשלה עשתה בנידון? בכל זאת, היא בעצמה מבקרת את השיטה. באוקטובר האחרון הממשלה חסמה הצעת חוק פרטית של בארי גרדינר (לייבור) שמטרתה לאסור על השיטה הזו לחלוטין. בממשלה הסבירו שמעדיפים לפרסם הנחיות בנושא במקום לקבוע דברים בחקיקה. נכון לעכשיו, לפחות לפי מה שאני מצאתי (אם אתם מצאתם, מוזמנים להפנות אותי) לא פורסמו גם הנחיות שכאלה.

כעת, למרות שזה לא בדיוק הסיפור של P&O, הממשלה נמצאת תחת לחץ לטפל בסיפור הזה סוף-סוף. קשה לי להגיד אם הפעם זה יקרה, ויש סיכוי סביר מאוד שהממשלה תעדיף לטפל ב-P&O וב-DP World באופן נקודתי, ולא להתחיל לבצע רפורמות רחבות בחוקי העבודה.

עוד נושאים

צריך להגיד, זה לא רק יחסי העבודה עצמם שעומדים פה לדיון. ראשית, כדי להכין את העובדים צפויים שיבושים של כשבוע וחצי בשירותי המעבורות של החברה. למרות שהחברה הבטיחה לממשלה שהיא תספק חלופות ללקוחותיה (חלקם נהגי משאיות שמובילים סחורות), בשטח לא נראה שזה ממש עבד, עם נהגי משאיות שנתקעו בקאלה, צרפת. עניין נוסף שעלה הוא הבטיחות, שכן רבים חוששים שהשבוע וחצי האלו הם מעט מדי זמן להכין את כל הצוותים לפעולה הלא פשוטה של הובלת המעבורות. וגם האזורים שבהן עובדת החברה נפגעים. קרל טרנר טען שהפעולה הזו לא רק פוגעת במפוטרים עצמם ובמי שמתפרנסים מהם, אלא גם פוגעת בדור העתיד של מחוז הבחירה שלו, שכן נלקחה מהם האפשרות להשתלב בענף הכה קריטי לפרנסת המחוז.

מה יקרה עם P&O?

ספק שב-P&O מישהו תיאר כמה גדולה תהיה ההתנגדות. צפו להתנגדות מצד העובדים, מן הסתם, כי אחרת היא כנראה לא הייתה מציידת את המאבטחים שלה באזיקים. אבל אני לא בטוח שהיא צפתה לכזה קונצנזוס פוליטי נחרץ נגדה. בכל זאת, זה לא מובן מאליו שחברי פרלמנט שמרנים קוראים במפורש להתערב במעשיה של חברה פרטית ולו כדי לשלוח מסר. כמה הממשלה באמת תלך עם זה רחוק? תלוי איך מסתכלים: אם יש ציפייה לרפורמות מרחיקות לכת, לא הייתי בונה על זה. זו בכל זאת ממשלה שגם חוק להתמודדות עם הלבנת כספים העבירה במודע עם המון פרצות. אבל במקום אנשי P&O הייתי מודאג: יש סבירות גבוהה מאוד שהממשלה כן תנסה להיכנס בהם ספציפית עד הסוף, כדי להראות שהיא עשתה את מה שצריך ושיעזבו אותה בשקט.

יש לזה סבירות גבוהה משלוש סיבות: ראשית, בוריס ג’ונסון מדבר על כך שלאחר הברקזיט בריטניה צריכה לעבור למודל של משכורות גבוהות. אם צוותים ותיקים של מפעילי מעבורות מפוטרים מעכשיו לעכשיו בשביל לפנות מקום לעובדי קבלן, זה מראה שהממשלה לא ממש בכיוון. לכן, היא צריכה לכל הפחות להפוך את הצעד הזה לדוגמה, גם אם לא תעשה שום דבר במבנה של שוק העבודה. שנית, מדיניות הדגל של הממשלה היא levelling up, כלומר יצירת הזדמנויות נוספות מחוץ ללונדון. חלק ממחוזות הבחירה שיושפעו מהמהלך של P&O הם מהאזורים בהם המדיניות הזו אמורה לטפל, מה ששוב יהרוס לבוריס ג’ונסון את היח”צ. שלישית, כשהעולם נכנס למצב של אינפלציה גואה ויוקר מחיה פסיכי, 800 אנשים שפוטרו בלי התראה וכעת צריכים להסתדר לבד גם לא ישחק לטובת הממשלה. לכן, לא הייתי מצפה לרפורמות מרחיקות לכת מממשלה שמרנית שעד לאחרונה הראש שלה היה בן ערובה בידי האגף הת’אצ’ריסטי של המפלגה, אבל כן לפעולות נקודתיות שלפחות יספקו נראות.

ובינתיים, כך זה נראה, העובדים לא מחכים לממשלה וייעזרו באיגודים כדי לעמוד על זכויותיהם.