שרת התרבות והתקשורת נאדין דוריס הגיעה אתמול (ב’) לפרלמנט עם בשורה חשובה: אגרת הטלוויזיה, עיקר המימון של ה-BBC, לא תעלה בהתאם לאינפלציה בשנתיים הקרובות. חשוב יותר: בתום הצ’רטר של גוף השידור בסוף 2027 האגרה, שכיום מהווה מס שטוח לכל מי שיש לו דרך לצפות בתכנים טלוויזיוניים, תוחלף במודל מימון אחר. איזה? לא ברור, דוריס לא יודעת להגיד בעצמה. היא מבחינתה פותחת את הדיון הלאומי בנושא, ותחליט בסוף. רבים מאשימים את הממשלה שמדובר בחלק ממבצע “בשר אדום”, שם קוד לשורת הצהרות של הממשלה שנועדו להסיט את האש מהחשיפות הבלתי נגמרות של מסיבות בדאונינג 10 בניגוד להנחיות הקורונה. אחרים מוסיפים שזה רצון להתנקם ב-BBC, שלא היה נחמד מספיק לממשלה שהסתבכה. אחרים טוענים שזה הדבר הנכון בעולם בו צריכת התוכן הטלוויזיוני השתנתה. ולמרות שיש מי שחוששים לעתידו ועצמאותו של ה-BBC, לא בטוח שההצהרה של הממשלה היום באה לטובת מטרה כזו | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
בזמן שהמערכת קוצפת ושוצפת בגלל מסיבות מ-2020, קורים עוד כמה דברים, לפעמים גם בחסות המסיבות האלו. אחד הדברים האלו, לכאורה, הוא ביטול האגרה ל-BBC והכוונה להחליפה במודל מימון אחר, שעוד לא ברור מה הוא. יש רבים שחושבים שהדבר נועד לפגוע ב-BBC תוך כדי הצלת בוריס ג’ונסון מהלחץ הציבורי הגואה. לגבי המטרה השנייה כמעט אין ספק, ואם המטרה הראשונה נכונה אז לא בטוח שהצעד של הממשלה באמת יקדם אותה.
קצת רקע
מסיבות או לא להיות
במשך יותר מחודש וחצי בוריס ג’ונסון מתמודד עם גל של חשיפות עיתונאיות על מסיבות שנערכו בדאונינג 10 (ולעתים במשרדי ממשלה אחרים) במהלך 2020, בניגוד להנחיות הקורונה. על החשיפות האחרונות שבהן תוכלו לקרוא כאן (טוב, כמעט אחרונות. מאז חשפו עוד איזו אחת או שתיים. אי-אפשר כבר לעמוד בקצב). אחרי ניסיון טיוח מאוד לא מוצלח של בוריס ג’ונסון הזעם הציבורי נגדו עלה מאוד, וסייע לאופוזיציה לקבע את המסגור של המפלגה השמרנית כמפלגה בה יש “חוק אחד להם וחוק אחר לכל השאר”. השמרנים מדשדשים בסקרים כבר זמן רב, וככל שעובר הזמן הקריאות לבוריס ג’ונסון להתפטר רק הולכות ועולות, כולל מתוך מפלגתו שלו.
אבל בוריס ג’ונסון הוא לא אחד שיוותר בקלות. מעבר לניסיון שלו למשוך זמן באמצעות החקירה של משרתת הציבור הבכירה סו גריי, הדיווחים מספרים על כמה מבצעים שמתכננים בדאונינג 10 כדי להציל את עורו הפוליטי של ג’ונסון. אחד מהם זכה לשם “כלב גדול” (או “להציל את כלב גדול”, בתרגום ישיר), במסגרתו עובדים בכירים בדאונינג 10 יפגשו את גלגלי האוטובוס מקרוב כדי שג’ונסון יוכל להגיד שהוא מטפל בתרבות העבודה הבעייתית בדאונינג 10 מבלי להקריב את הקריירה שלו. השני, שרלוונטי יותר לענייננו, הוא מבצע שזכה לשם “בשר אדום” (כי מתברר שיש יותר גרוע ממחולל השמות של צה”ל). במסגרת המבצע הזה השמרנים יקדמו בהליך בזק שורת רפורמות שידברו לבייס השמרני, במטרה להחזיר את הפופולריות של ג’ונסון למה שהייתה לפני שלל הפרשות. בדאונינג 10, יצוין, מכחישים את הטענות לשתי התכניות הנ”ל. אבל רבים לא מאמינים לכך.
מה יכלול מבצע “בשר אדום”? שלל תכניות: דרך חדשה להתמודד עם הפליטים והמהגרים שחוצים את תעלת למאנש. עוד כסף ל-NHS כדי לפתור את בעיית התורים שנגרמה, בין השאר בגלל מבצע הבוסטרים. וגם, על הדרך, ביטול האגרה ל-BBC. התכניות הן לא בהכרח בלתי לגיטימיות, אבל סובלות מבעיה מוכרת של לך תוכיח שהן ענייניות ולא באו רק להציל את עורו של אדם אחד.
הבעיה השמרנית
צריך להגיד, למרות שה-BBC הוא עמוד תווך בבריטניה המודרנית ומהווה מקור גאווה לרבים, הרבה שמרנים לא אוהבים את ה-BBC. 50% מהמצביעים השמרנים חושבים שה-BBC מוטה לטובת הלייבור, לפחות בקטנה. רק 12% חושבים שהוא ניטרלי. זאת לעומת 30% ממצביעי הלייבור שחושבים שהוא מוטה לטובת השמרנים, פחות מ-32 האחוזים שחושבים שהוא ניטרלי. בזמן הברקזיט, רבים חשבו שה-BBC נקט בקו אנטי-ברקזיט מובהק. לכן, הרבה רוצים לטפל בו. הנה ביקורת שהשמיע חבר הפרלמנט פיטר בון בשבוע שעבר: “מה ששגוי לחלוטין זה שאנשים שמאמינים שה-BBC מוטה באופן מוסדי צריכים לסבסד אותו”. היה מדובר בחלק משאלה שבון הפנה לבוריס ג’ונסון בפרלמנט, וזה מה שהוא ענה: “למרות שאני מבין חלק מהביקורות שלו (בון) על ה-BBC, אני אגיד שזה מוסד לאומי נהדר”. יצוין שמחקרים ודוחות חלוקים ביניהם לגבי לאיזה צד פוליטי הסיקור ב-BBC מוטה, וזה לא בהכרח השמרני.
ה-BBC מצדו, חשוב להגיד, הציג באוקטובר תכנית 10 נקודות שבין השאר אמורה לעזור לגוף השידור לטפל בבעיות מערכתיות שונות שיש בו, כולל הטיית סיקור. התכנית אמנם מגיעה בתגובה לדוח שהגיע על הריאיון הידוע לשמצה של מרטין באשיר עם הנסיכה דיאנה, שהושג בדרכים לא כשרות, אבל הוא כולל התייחסות גם לנושא ההטיה.
מהי אגרת ה-BBC?
זוכרים את ימי אגרת רשות השידור, שהושתה על כל אדם שברשותו טלוויזיה, בין אם צפה בערוץ 1 או לא? אז בבריטניה זה עודנו המודל. אגרת ה-BBC (או בשמה המקומי, “דמי רישיון”) מחייבת כל אדם שצופה בתכניות טלוויזיה באמצעות כל מכשיר שהוא או מי שצופים בתכני ה-BBC באמצעות ה-iPlayer. והרי התעריף: מחיר רגיל יעלה לכם נכון להיום 159 ליש”ט לשנה. אם הטלוויזיה שלכם משדרת רק בשחור-לבן תצטרכו לשלם רק 53.50 ליש”ט לשנה. בני למעלה מ-75 עם הכנסה נמוכה זכאים לפטור מהאגרה, וישנן עוד כמה הנחות לקבוצות כאלה ואחרות. ב-2019 האגרות האלו הביאו ל-BBC כמעט 4 מיליארד ליש”ט, בהם הוא השתמש כדי לממן את ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו, אתרי האינטרנט והאפליקציות של תאגיד השידור. האגרות הללו לא מממנות הכל לבדן, אבל למעלה מ-75%. הממשלה, בשגרה, מאפשרת ל-BBC להעלות את האגרה בהתאם לאינפלציה. האגרה הזו היא חלק מצ’רטר שמקבל ה-BBC כל כמה שנים, כשהנוכחי בתוקף עד סוף 2027.
למרות שהיא מבטיחה עצמאות (לפחות יחסית) ל-BBC מפופולריות נטו או מגחמות הממשלה, האגרה הזו זוכה ללא מעט ביקורת. מדובר במס שטוח, קרי שמשק בית עני ישלם כמו משק בית עשיר. שנית, הענישה על ניסיון להתחמק מתשלום עשויה להגיע למאסר, מה שמעלה את השאלה אם לא נסחפנו קצת. עוד עניין הוא שמדובר באגרה אנכרוניסטית משהו: היא התחילה ב-1946, ואז ה-BBC היה ספק התכנים הטלוויזיוניים היחידי בממלכה. כלומר, אם הייתה לכם טלוויזיה, הייתם צופים ב-BBC ולא הייתה שאלה למה זה שיש לכם טלוויזיה מצדיק לשלם על זה ל-BBC. היום, נו, המצב טיפה שונה. וגם, כאמור, ה-BBC זוכה להרבה ביקורת שהסיקור שלו מוטה, מה שמעלה את השאלה למה מי שלא רוצה לממן סיקור כזה צריך לעשות את זה.
מה עשתה הממשלה?
שלשום (א’) שרת הדיגיטל, התרבות, המדיה והספורט, נאדין דוריס, צייצה: “ההודעה הזו על האגרה תהיה האחרונה. הימים שהקשישים אוימו בעונש מאסר ופקידי הוצאה לפועל שדופקים על הדלת תמו. הגיע הזמן לשוחח ולדון בדרכים חדשות לממן, לתמוך ולמכור תוכן בריטי נהדר”. לציוץ התלווה קישור לדיווח של הדיילי מייל על התכניות של דוריס. שם נכתב שלאחר משא ומתן עם ראשי ה-BBC, דוריס החליטה שבשנתיים הקרובות יוקפאו דמי האגרה על 159 ליש”ט לשנה, למרות שהאינפלציה כרגע עומדת על יותר מ-5%, מה שאומר שה-BBC יצטרך לקצץ בתקציב כ-2 מיליארד ליש”ט מהוצאותיו בשש השנים הקרובות. לאחר מכן, כך הדיילי מייל, דוריס שוקלת להעלות את דמי האגרה בשיעור מופחת מזה של האינפלציה, מה שאולי יצריך קיצוצים נוספים. כשייגמר הצ’רטר ב-2027, אם יישארו בשלטון, השמרנים צפויים להציע דרך מימון חדשה ל-BBC, שתשקף את עליית גורמי סטרימינג כמו נטפליקס.
This licence fee announcement will be the last. The days of the elderly being threatened with prison sentences and bailiffs knocking on doors, are over.
Time now to discuss and debate new ways of funding, supporting and selling great British content. https://t.co/sXtK25q27H
— Nadine Dorries (@NadineDorries) January 16, 2022
כדאי להתייחס לכמה דברים. ראשית, דוריס שיתפה את הידיעה לפני שעדכנה את הפרלמנט בעניין, אחרי סופ”ש שלם של ידיעות בחדשות על כוונות השרה. הנוהג המקובל הוא שחברי הפרלמנט שומעים על מדיניות חדשה ראשונים, לפני התקשורת. אבל הממשלה הזו כבר מזמן לא שמה על המוסכמה הזו. שנית, לפיד הדיווח של המייל, שרים התלוננו שבהקשר של כל הדיווחים על המסיבות האסורות, “זה מרגיש כאילו ה-BBC לא יעצור עד שהוא (בוריס ג’ונסון – אב”מ) ילך”. זה, במחילה, בולשיט. ה-BBC אולי מסקר את המסיבות, אבל כך גם הערוצים האחרים, ורובם לא בצורה מלטפת במיוחד. מה גם שאף אחת מהחשיפות עד כה לא הגיעה מה-BBC. שלישית, יש שם טיעון דיי הוגן, שבהתחשב במשבר יוקר המחיה שבריטניה עומדת להיכנס אליו, בעייתי לתת לאגרה לעלות בהתאם לאינפלציה. עם זאת, חשוב לזכור שהממשלה קיבלה קריאות למספר צעדים אחרים, והיא סירבה לכולם.
בפרלמנט
אתמול (ב’) נאדין דוריס הגיעה לפרלמנט כדי להציג בפני חבריו את העניין.
פרולוג
לפני שדוריס התחילה בדבריה, יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל נזף כהרגלו בשרים על כך שהתקשורת קיבלה מידע על צעדי הממשלה לפני הפרלמנט. הפעם הוא. הוא הזכיר שהדרישה שהפרלמנט ישמע את הדברים ראשון היא חלק מהקוד המיניסטריאלי של הממשלה (שלפי המוסכמות, הפרתו תדרוש התפטרות), ושאם מדובר בהדלפה אז שהגיע הזמן שיבצעו בממשלה בדק בית רציני, כי היא סובלת מהבעיה הזו בכל המשרדים שלה.
נראה שהויל מזהה חולשה כלשהי אצל הממשלה. הוא תמיד נוזף בשרים, אבל לרוב מסתפק בלהגיד שההתנהגות לא מקובלת עליו ועובר הלאה. צריך ממש לעבור את הגבול כדי לגרום לו ממש להתעצבן. הפעם, הוא רמז שאו שהממשלה לא מסוגלת לתפקד מספיק כדי לשלוט בהדלפות ממנה לתקשורת, ואם זה לא המצב הרי שנאדין דוריס למעשה צריכה להתפטר מתפקידה. נראה שהוא מנצל את חולשתה הנוכחית של הממשלה, כדי להפעיל עליה עוד לחץ לחזור לתלם לא רק עם תרבות העבודה בדאונינג 10, אלא גם בהתנהלות שלה מול הפרלמנט.
דבר השרה
הלאה, למה שבאמת מעניין. נאדין דוריס הדגישה שהיא גאה ב-BBC, בתכנים שהוא מייצר, בכבוד שהוא עושה לבריטניה ברחבי העולם ובכך שהוא מספק לרבים בבריטניה עצמה שעות של הנאה. אבל, יש דברים שלא ניתן להתעלם מהם: ראשית, ישנו משבר של יוקר המחיה. בעייתי לצפות שבזמנים כמו אלו המדינה תגדיל עוד יותר את דרישות התשלומים שלה ממשפחות עובדות. במעמד זה רק ראוי להזכיר שזו הממשלה הנוכחית שהעלתה את המסים לשיא שלא נראה כמותו מאז שנות החמישים, ומסרבת להורידם. בכל מקרה, בגלל הדבר הזה, דמי האגרה יוקפאו לשנים 2022 ו-2023 (האגרה מתעדכנת באפריל), ולאחר מכן תעלה בהתאם לאינפלציה. שנית, יש צורך לחשוב, לקראת סוף הצ’רטר ב-2027, האם בעולם של שירותי סטרימינג זה נכון שמודל המימון של ה-BBC יהיה באמצעות מס שטוח. או במילים אחרות, האגרה תגיע לקצה. מה יחליף אותה? לא ברור.
אל דאגה, ה-BBC לא יישאר נטול מימון: הממשלה תעזור במימון מכיסה והיא גם תרחיב את היכולת של ה-BBC לפנות לגופים פרטיים כדי להשיג מימון נוסף או הלוואות בהיקף רחב יותר ממה שניתן כיום. עם זאת, היא הכירה בכך שה-BBC יצטרך להסתמך על פחות מזומנים, אבל גם אמרה שהגיע הזמן שהניהול בארגון יהיה יותר יעיל, כפי שראשי גוף השידור התחייבו בעבר.
בנוסף לכך, דוריס אמרה שעל ה-BBC לעבוד על ההטיה שיש בסיקור שלו, כפי שהוא עצמו התחייב לאחר שיצא דוח בעניין. לדבריה, “המילים חייבים להפוך למעשים”, במה שנשמע כמעט כמו איום. בכל מקרה, בסוף הנאום היא שוב חזרה על כמה שהיא רוצה שה-BBC ימשיך להיות מוסד מכובד ואהוב. כמובן, היא לא ממש יכולה אחרת: לפי הסקרים, ל-63% מהציבור יש דעה חיובית עליו, לעומת 23% בלבד שדעתם עליו שלילית. אף בייס פוליטי לא שווה ריצה כזו לתוך הקיר בטענה פומבית שה-BBC הוא נורא ואיום.
תגובות
חברי הפרלמנט הגיבו להודעה של דוריס. ראשונה עלתה מקבילתה של דוריס בממשלת הצללים, לוסי פאוול. פאוול נכנסה בדוריס במאה קמ”ש: אחרי שאמרה, במילים פרלמנטריות כמובן, שדוריס ליקקה לבוריס ג’ונסון מאז שההסתבכות שלו העמיקה בשבוע שעבר, היא טענה שכל הסיפור הזה הוא רק ניסיון של הממשלה לחלץ את ראשהּ מהצרות הפוליטיות אליהן נכנס. זאת, כשלשרה אין אפילו מושג במה תחליף את האגרה. מסגור נוסף שהיא נתנה לרפורמה הייתה שמדובר ב”וונדליזם תרבותי” ובוונדטה נגד גוף השידור, לאחר שהעז לסקר את הפאשלות של הממשלה. פאוול גם אמרה שהממשלה “מתנהגת כדיקטטורה” ומנסה לפגוע בעצמאות ה-BBC. את תירוץ יוקר המחיה היא פטרה בכך שהממשלה יכולה להחליט שלא להעלות את כל המסים שהיא מעלה.
מתנגד נוסף הגיע מהספסלים השמרנים, בדמות אבי בית הנבחרים פיטר בוטומלי. הוא אמר שהוא לא מקבל את טיעוניה של דוריס לגבי יוקר המחיה, שכן הממשלה לא הציעה שום אלטרנטיבה לקיצוצים אחרים בתשלומים שהאזרחים מובילים לידי המדינה. ג’ון ניקולסון מה-SNP לעג לרעיון שהממשלה רוצה לסייע למשפחות קשות יום, כשהיא הייתה זו שביטלה את הפטור הגורף מאגרה לבני 75 ומעלה. על השמרנים הוא אמר שהם “שונאים את ה-BBC” ולא רוצים שיהיה לו עתיד.
ג’וליאן נייט (שמרני), יו”ר ועדת התרבות בפרלמנט, תמך ביוזמה הממשלתית, אבל הביע אכזבה מכך שהממשלה לא הציגה עדיין שום אלטרנטיבה לאגרה. ביקורת בסגנון הזה הגיעה גם משמרנים נוספים, חלקם חברי הוועדה. אחרים אמרו שגם אם נכון לחשוב על הסדר אחר, חשוב לשמור על ה-BBC כפי שהוא. אחד מהם אף רמז שהמניעים לא טהורים: “אני שמח על הדיון, אבל תוהה מאיפה הוא הגיע”. התשובה של דוריס לכל אלו הייתה שהשיחות עוד לא התחילו כך שהיא לא יודעת מה תהיה האלטרנטיבה, אבל שבכל מקרה “מי יודע מי יהיה כאן ב-2028?”.
חברי פרלמנט אחרים, למשל סמי וילסון מה-DUP, הביעו תמיכה גורפת בדוריס. וילסון קרא לאגרה “מס גולגולת” והאשים את ה-BBC בהטיה פוליטית. הוא, כמובן, לא היה לבד.
מחוץ לפרלמנט
ה-BBC הוא ממושאי הגאווה הגדולים של בריטים רבים, כך שהחלטה כזו לא עברה בשקט. היו מי שהגנו עליה. לדוגמה, ג’ון ויטינגדייל, שכיהן בתפקיד של דוריס בממשלת קמרון השנייה (2015-2016). בריאיון שנתן לערוץ 4, הוא טען שלא מדובר בחלק ממבצע “בשר אדום”, ושהציפייה הייתה שהודעה כזו תגיע הרבה יותר מוקדם. הוא טען שההחלטה מתבקשת, שכן מדובר במס שטוח ושה-BBC צריך להתאים את עצמו לזמנים. עם זאת, הוא התנגד לרעיון שה-BBC ימומן מפרסומות ואמר שיש להניח תשתית פס רחב ראויה לכל המדינה לפני שיעברו לכל מודל שיכלול דמי מנוי למעוניינים בכך בלבד.
המתנגדים באו לידי ביטוי בעיקר ברשתות החברתיות. מעבר לפרסומת הקלאסית בכיכובו של ג’ון קליז מ-1985, “מה ה-BBC אי-פעם עשה בשבילנו?“, הרשתות התמלאו ברשימת התכנים האדירה שה-BBC יוצר: משלל ערוצים, ארציים ומקומיים, דרך תחנות רדיו, תכניות לילדים ועוד. הרבה תומכים בשינוי מודל המימון השיבו לכך במחיקת תכנים מהרשימה שהם לא צורכים ושישמחו לא לשלם עליהם, או שהוסיפו עליהם רשימת כשלים שמבחינתם לא היוו תמורה לכספם. טענות מתנגדי הממשלה גם לא פסחו על הטענה שמדובר בפעולת הסחה מהמשבר הפוליטי שאליו בוריס ג’ונסון נקלע.
וכמובן, חייבים לדבר גם על תגובת ה-BBC. ראשי ה-BBC יצאו בהצהרה על החלטת הממשלה. על הקפאת האגרה נכתב: “זה מאכזב – לא רק למשלמי האגרה, אלא גם לתעשיות תרבות שמתבססות על ה-BBC לעבודה החשובה שהן עושות ברחבי בריטניה”. עוד נכתב שגם כך ה-BBC סובל מירידה ריאלית של 30% בהכנסות לעומת העשור הקודם, ושהקיצוץ הריאלי הנוסף הזה יצריך “החלטות קשות” ש”יפגעו במשלמי האגרה”. אבל הקובלנה היא רק על הפגיעה בהכנסות הנוכחיות. בהמשך נכתב: “אנחנו מצפים לדיון על הצ’רטר הבא, וכמובן, כל האפשרויות צריכות להישקל. ה-BBC שייך לציבור וקולו חייב להיות תמיד הרם ביותר כשזה מגיע לקביעת העתיד של ה-BBC”. בסך הכל נראה שראשי הארגון מבינים שהם בעצמם זקוקים לשינוי במודל המימון, ולו כי המודל הנוכחי גורם להם להפסדים. או שזה עניין אחר?
Statement on the Licence Fee settlement from Richard Sharp, BBC Chairman, and Tim Davie, BBC Director-General. https://t.co/lbi3zCVfEV pic.twitter.com/4K41QALoyy
— BBC Press Office (@bbcpress) January 17, 2022
בחינה אחרת
הנה סידור של כמה עובדות, לצורך נרטיב אפשרי: באמצע השבוע שעבר, במה שנמשך לתוך סוף השבוע, בוריס ג’ונסון מסתבך עד הצוואר. אחרי שמדווח שהממשלה מתכננת לצאת במספר הצהרות מדיניות שידברו לבייס השמרני, נאדין דוריס מגיעה עם החלטה שהצהרה שלה לפרלמנט על האגרה “תהיה האחרונה”. זה קורה, אם לסמוך על דבריו של ויטינגדייל, בעיכוב של כחודש מהמועד המקורי בו היה צפי להכריז על הצהרה כזו. דוריס מגיעה לפרלמנט כשהיא מודיעה על כמה החלטות לגבי הצ’רטר הקיים, אבל מכריזה שצריך לשקול מה יהיה מודל המימון בצ’רטר החדש. כששואלים אותה אילו אלטרנטיבות היא מציעה, היא מודה שאין לה מושג כי היא עוד לא דיברה עם אף אחד ולא יכולה לגבש עמדה. עוד היא אומרת שמי יודע מי מחברי הפרלמנט בכלל עוד יישב על הספסלים הירוקים כשיגיע הצ’רטר החדש.
עכשיו, הרשו לי לתפור פה גרסה אפשרית לסיפור: דוריס אכן מתכוונת להביא לסיומה של האגרה. אבל היא לא רצתה לעשות שכונה וביקשה להגיע לפרלמנט עם כמה רעיונות, אבל כמובן לפתוח את הכל להתייעצות. זה הדבר המקצועי: לעשות דיון כן, אבל שרים שמגיעים לפרלמנט ואומרים “אין לי מושג מה אני הולכ/ת לעשות” זה דיי חריג. אז ההצהרה התעכבה, כי היא עוד לא השלימה את העבודה. ואם על הקפאת האגרה צריך להודיע בהקדם, עם הצ’רטר החדש אפשר לחכות. אבל אז ג’ונסון הסתבך, והיה צורך לסייע לו. המזל של דוריס זה שכמו שהיא אמרה, לא בטוח שהיא תגיע לצ’רטר הבא. הבחירות יהיו יותר משלוש שנים קודם, שבהן מי יודע מה יקרה. אם השמרנים ינצחו הם יכולים לסגור את הקצוות אחרי הבחירות. אם הם יפסידו, אז זה בכלל לא רלוונטי. במילים אחרות: היא הכריזה על סיום האגרה. למי אכפת? היא זכתה באמון הבייס עכשיו, ותצטרך לתת דין וחשבון על העניין רק בעוד הרבה זמן. יכול להיות ש-BBC פשוט הבינו את זה?
מה יעלה בגורל ה-BBC?
כמובן, ניתן לצייר עוד הרבה נרטיבים מעבר לזה שהצעתי כאן, אבל זו הפרשנות שלי: כן, התזמון הוא לחלוטין חלק מאותו מבצע “בשר אדום” שמבקש לתת לבוריס ג’ונסון עוד קצת חסד. אבל לא מדובר בצעד שהממשלה לא הייתה מעוניינת בו. היא לא סיימה להכין את המהלך, ולכן קופצת על כך שיש עוד הרבה זמן להסדיר את כל הסיפור הזה, כדי להציג תכנית חצי אפויה ולתרץ ש”צריך לעשות על זה דיון”.
לכן, קשה לדעת איזו אלטרנטיבה הממשלה בכלל הייתה מעוניינת להציע. יכול להיות שבאמת הייתה לה מטרה להחליש את ה-BBC, אבל אם כן אז היא ירתה לעצמה ברגל. חברי הפרלמנט השמרנים בעצמם מאוד מוטרדים ממה שיחליף את האגרה, וזה אומר שהם לא יקבלו כל אלטרנטיבה. לו הממשלה הייתה פשוט קובעת עובדה שאלטרנטיבה מסוימת היא הרצויה, היה יותר קל לכפות על השמרנים ליישר קו ולהשאיר את הפרטים הקטנים למשא ומתן עם ראשי ה-BBC. אבל כעת, כשהחליטו ללכת על דיון פתוח שכולם מדברים בו, כל מי שיסתייגו מניסיון להחליש את ה-BBC יוכלו לנסות לכופף את ידה של הממשלה עוד לפני שיש מדיניות ברורה. יכול להיות שנאדין דוריס רצתה להתחיל בצעד שיהפוך את ה-BBC ליותר נחמד לממשלה השמרנית, אבל עכשיו היא הבטיחה שכל ניסיון כזה יהיה לה הרבה יותר קשה.
You guessed it.
Boris Johnson. pic.twitter.com/YJUVoyt9J0
— Sarah Jones MP (@LabourSJ) January 17, 2022