פרשת גרינסיל ממשיכה להסתעף והחבל סביב צווארו של דייוויד קמרון מתהדק. לאחר שנחשף שקמרון עשה לובינג ישיר לשר האוצר עם תחילת המגיפה, גילויים חדשים נערמים. מתברר שעוד לפני הקורונה הוא ניסה לדחוף ישירות לשר הבריאות את התוכנה שחברת גרינסיל קפיטל פיתחה. אחרי שבועות של שתיקה, קמרון הוציא הצהרה בה בעיקר התחמק מאחריות ורק הודה שאולי היה צריך לפעול אחרת מבחינה בירוקרטית. ראש הממשלה לשעבר גורדון בראון החל לקרוא לחוקים מחמירים יותר על לובינג על-ידי חברי ממשלה לשעבר. ונראה שלבוריס ג’ונסון נמאס, כי הוא הודיע על פתיחה בחקירה של הנושא. בלייבור לא מרוצים, ודורשים חקירה פרלמנטרית. הפרשה הזו יכולה להיות זהב עבור הלייבור, ותלוי עד כמה הם יתמידו עם זה | צילום: ארון הואר, דאונינג 10
סצנה שזכורה לחובבי הפוליטיקה הבריטית היא אחת מ-2016. ראש הממשלה: דייוויד קמרון. המקום: בית הנבחרים. הסטינג: שאלות לראש הממשלה. הסיטואציה: חבר הפרלמנט מהלייבור דניס סקינר, שידוע בלשונו החריפה, שאל את קמרון שאלה שטען ששאל אותו עוד בימי ממשלת הקואליציה. לפי סקינר, קמרון לא ענה לו אז, ואמר: “אולי ‘דודג’י דייב’ (דייב הנכלולי, בתרגום חופשי) יענה לי הפעם”. יו”ר בית הנבחרים דאז ג’ון ברקו אמר שזו לא מילה פרלמנטרית במיוחד, ודרש מסקינר שיחזור בו מהמילה הזו. סקינר סירב, בטענה שקמרון עשה רבות כדי לפלג את הציבור הבריטי ושהוא חושב רק על כיסו האישי. בלית בררה, ברקו דרש מסקינר לעזוב את המליאה לשארית היום. בזמן האחרון נראה שאולי סקינר לא השתמש בתואר כה לא הולם.
תזכורת
כתבתי על התסבוכת של דייוויד קמרון בהרחבה כבר כאן, אבל הנה תזכורת: לאחרונה נחשף שלאחר שקמרון התפטר מראשות הממשלה ב-2016, הוא הלך לעבוד בחברת גרינסיל קפיטל. ב-2018, החברה הצליחה לזכות במכרז שעוסק בניהול הפיננסים של ההתקשרות בין ה-NHS לבתי המרקחת שעובדים איתו. סוג ההתקשרות הזה אושר בימי קמרון כראש הממשלה, כשהבעלים של גרינסיל קפיטל, לקס גרינסיל, דחף לכך. המסקנה המתבקשת (אך לא בהכרח נכונה): גרינסיל דאג שתחום פיננסי בו החברה שלו מתמחה יהיה חלק מההתקשרות בין ה-NHS לבתי המרקחת, ולאחר מכן השתמש בשירותיו של ראש הממשלה לשעבר, שמכיר את המערכת מכל הכיוונים, כדי להבטיח – לא בהכרח באופן כשר – שההצעה שלו תתקבל. ואם זה לא מספיק, נחשף גם שכשהתחיל משבר הקורונה ב-2020, קמרון שלח מסרונים ישירות לשר האוצר רישי סונאק כדי להשיג הלוואות במימון המדינה. סונאק סימס בחזרה שהעניין בבדיקה.
כל הדברים האלו לא התקבלו מאוד יפה. הלייבור העבירו ביקורת קשה על ההתנהלות הזו, הן של קמרון והן של סונאק. המפקח על הלוביסטים לא מצא שקמרון הפר את הכללים החלים עליהם, והוועדה לסטנדרטים בחיים הציבוריים לא יכולה לחקור מקרה מהסוג הזה. אבל הרוחות לא נרגעו, ובימים האחרונים העסק המשיך להתפתח.
כוס בירה
ראשית, נחשף שבאוקטובר 2019 דייוויד קמרון ישב לכוס בירה עם שר הבריאות מאט הנקוק. זו לא הייתה סתם כוס בירה בין חברים. באוגוסט 2019 גרינסיל ניסה לשכנע את הנקוק שה-NHS ישתמש באפליקציה בבעלות החברה שלו כדי לשלם משכורות לעובדים. הנקוק, כך נראה, האמין שהרעיון עצמו הוא טוב, אבל העדיף שמישהו אחר יפתח את האפליקציה. באוקטובר 2019 התקיימה אותה ישיבה על בירה בין קמרון להנקוק. קמרון ניסה לשכנע את הנקוק לתת את החוזה הזה לגרינסיל קפיטל. או, במילים אחרות: קמרון ניצל את הקשרים האישיים שיש לו עם שרי הממשלה כדי לעקוף את הצינורות המקובלים. וצריך להבהיר: קמרון לא הועסק בחברה הזו בתור לוביסט, אלא בתור יועץ, מה שבכלל מעלה ריח רע.
הנקוק טוען שהוא דיווח על תוכן השיחה שלו עם קמרון, “כפי שראוי”. קמרון, לפי מה שדווח שסיפר לחבריו, לא מתחרט. אחד מחבריו אמר שקמרון פשוט “היה נלהב” לגבי האפליקציה הזו. טוב, כשחברה משלמת כמו שצריך אז הרבה יותר קל להתלהב מהפרויקטים שלה, גם אם לא נראה שהשר הממונה השתכנע שהביצועים שלהם הכי טובים.

ההצהרה של קמרון
אחרי שבמשך זמן קמרון סירב להגיב לציטוט, שלשום (א’) דייוויד קמרון פרסם הצהרה לתקשורת. ההצהרה הזו נפתחה בתיאורים שיש להם רלוונטיות מסוימת, אבל פחות מעניינים. בקצרה, הוא תיאר מה היה טיב הקשר שלו עם לקס גרינסיל בתקופתו בדאונינג 10 (כמעט לא קיים), ושכשעבד בגרינסיל קפיטל הוא עשה זאת כיועץ גאופוליטי ולא כדירקטור או כל דבר אחר.
לגבי מאורעות 2020, הוא כתב שהוא מבין את החשש מהיכולת של שרים וראשי ממשלה לשעבר להשפיע על מקבלי ההחלטות, אבל שצריך להבין את הקונטקסט: מגיפה עולמית. משבר כלכלי גלובלי. הוא האמין שהחברה בה עבד יכולה לסייע לממשלה באמצעות האפליקציה שניסה לקדם מול הנקוק, ולכן פנה ישירות לפוליטיקאים. ההלוואה הייתה אמורה לממן את המשך הפיתוח שלה. לדבריו, הוא לא הפר שום כלל. כמו כן, הממשלה בסוף לא קיבלה את ההצעות שלו, כך שהוא לא באמת השפיע על שום דבר. אבל, הוא קיבל את הרעיון שהוא היה צריך לפנות לא באמצעות מסרונים ומיילים אישיים לשרים בממשלה, אלא בצינורות המקובלים.

או, במילים אחרות, קמרון אומר דבר מאוד פשוט: נכון שעקפתי את הצינורות המקובלים, אבל לא הפרתי שום כלל ללוביסטים, וגם הייתי לוביסט דיי כושל, אז אפשר להירגע. ההצהרה הזו היא מופת של התחמקות ממענה אמיתי להאשמות שבאמת עומדות מולו: הוא ניצל את קשריו האישיים ואת היכרותו עם המערכת כדי לעקוף את הצינורות המקובלים ולדחוף את החברה שלו לקדמת התור. האם יכול להיות שהוא באמת האמין במוצר כפי שהוא טוען? בהחלט. אבל המחשבה שבזמן עבודה על תגובה למגיפה שר האוצר מקבל מסרונים על הלוואה בשביל לפתח אפליקציה במקום להיות מרוכז בכל התשלומים שהוא צריך לחלק, פשוט כי לקמרון יש את המספר שלו, היא מדהימה. אבל מבחינתו מדובר יותר בעניין בירוקרטי שהוא לא היה צריך לעקוף, ולא מהותי.
ד”ש מגורדון
אתמול (ב’), מי שיצא על קמרון במאה קמ”ש היה קודמו בתפקיד ראש הממשלה, גורדון בראון. לדבריו, לראשי ממשלה לשעבר “אסור לעולם” לעסוק בעבודת לובי. השרים המכהנים, לדבריו, לא צריכים להתמודד עם זה. לדבריו, אם החוקים הקיימים לא מספיקים כדי למנוע מצב כזה, יש לחוקק חוק שיאסור על ראשי ממשלה ושרים לשעבר לעסוק בלובינג למשך חמש שנים מרגע עזיבת התפקיד. כמובן, החוק הזה יצטרך הרבה יותר הידוק מכך: דייוויד קמרון מעולם לא קיבל תג לוביסט. כלומר, כל חוק יצטרך לכלול גם לובינג בפועל, ולא רק לובינג באופן רשמי. וזה כבר יהיה יותר מסובך, כי כל דבר שהוא לא רשמי הוא יותר חמקמק.

חבר הפרלמנט השמרני ברנרד ג’נקין, יו”ר ועדת הקישור (ועדה של כל יושבי-ראש הוועדות הפרלמנטריות, שמתכנסת אחת לתקופה ולרוב מתשאלת את ראש הממשלה), תהה מה אמור לקרות בשנה השישית. כמו כן, לדבריו, חוקים שמגבילים את עבודתם העתידית של אנשים על-בסיס עבודת העבר שלהם לא עובדים. בכל מקרה, גם הוא מוטרד למדי ממה שהתגלה, והוא טען שתרבות פוליטית מהסוג הזה היא כמו חומצה.
חוקים כנראה לא יהיו, אבל משנה הנראות. דייוויד קמרון פשוט נהיה סמל לקרוניזם (בגדול, נפוטיזם אבל בהתאם לשייכות מפלגתית במקום קרובי משפחה). מבחוץ, נראה שקמרון ציפה שעצם היכרותו עם סונאק והנקוק תביא לקידום החברה שלו. ייתכן שהוא חשב באמת ובתמים שגרינסיל קפיטל היא החברה הנכונה לכך. אבל קשה להאמין שהוא בכלל לא מיתמם בשום שלב.
פתיחה בחקירה
כמה שעות לאחר התייחסותו של גורדון בראון לנושא, בוריס ג’ונסון החליט שהגיע הזמן לסגור את הסיפור הזה. הממשלה הודיעה על פתיחה בחקירה שתבדוק את כל פרשת גרינסיל. את החקירה יוביל עורך הדין נייג’ל בורדמן, והחקירה תהיה מטעם משרד הקבינט. הדבר לא נוצר בחלל ריק, וקדמו לכך הרבה מאוד דרישות של חברי הפרלמנט של הלייבור לרדת לשורש העניין. כמו כן, בהתחשב בכך שגם ככה יש שאלות לגבי חוזים על ציוד מיגון לקורונה שמאט הנקוק חתום עליהם, גם הם מריחים מקרוניזם, ג’ונסון כבר לא היה יכול להרשות לעצמו להתעלם מהעניין. מה גם שלזרוק את קמרון אל מתחת לגלגלי האוטובוס זה לחלוטין עדיף על פני לעשות את זה להנקוק.

חקירה כזו, כמובן, שמה גם את הממשלה בסיכון. אנחנו יודעים על שני שרי קבינט, סונאק והנקוק, ועל עוד שני שרים זוטרים במשרד האוצר עמם קמרון יצר קשר. בורדמן עשוי להסיק, תאורטית, שמישהו שם הפר את הקוד המיניסטריאלי, מה שיצריך את התפטרותם. קשה לדעת מה היה מאחורי הקלעים, ותמיד ייתכן שג’ונסון ידע למה הוא ממנה את בורדמן. אבל בכל מקרה, האפשרות התאורטית קיימת.
גם זה לא הספיק ללייבור. לדבריהם פעולות הממשלה הן “לקויות”, ושהממשלה מנסה בעיקר לטאטא את העניין מתחת לשטיח. הדרישה של הלייבור היא שכל המעורבים יעידו בפני הפרלמנט. כך, הסבירה שרת הקבינט של ממשלת הצללים רייצ’ל ריבס, תהיה אפשרות אמיתית לרדת לחקר האמת בלי לאפשר להסתיר דבר. יהיה מעניין לראות עד כמה הלייבור תתמיד עם הסיפור הזה: לפרשת דומיניק קאמינגס היא נתנה לדעוך. הפעם יש פה סיפור רציני בהרבה מיועץ שמפר הנחיות קורונה: מדובר כאן בשערורייה שמערבת שרי ממשלה בכירים ומעלה סימן שאלה מעל כל התרבות הארגונית של הממשלה הנוכחית ושל המפלגה השמרנית. נראה.
לסיכום
האם אכן דייוויד קמרון ראוי לתואר “דייב הנכלולי”? יש עוד הרבה שצריך להתברר ואין לי כוונה לחרוץ דין מראש. לא ברור שכפי שסקינר אמר, הוא דאג רק לכיסו שלו. קשה להגיד עד כמה הקשרים של קמרון עם גרינסיל כשהיה ראש ממשלה נבעו ממחשבה על הג’וב הבא. ייתכן שכן, אבל נצטרך יותר הוכחות. מה שכן, עם כל גילוי, הנראות היא שקמרון היה מוכן להתעלם מהצינורות המקובלים ולנצל את קשריו האישיים מבלי להתייחס למשמעות של הדבר. ייתכן שאין פה שום עבירה פלילית, אבל זה עדיין עשוי ליפול תחת “כשר אבל מסריח”. או, במילה אחת, נכלולי.