הכנס השנתי של המפלגה השמרנית מאחורינו. הנואמים המרכזיים היו בוריס ג’ונסון, דומיניק ראב, פריטי פאטל ורישי סונאק. בזמן שהשרים דיברו על האתגרים של ההווה הקרוב, בוריס ג’ונסון ביקש להיות אופטימי ולפרוש חזון לעתיד שאחרי הקורונה. הוא רוצה, כמאמר הסלוגן שאומץ למפלגה, “לבנות מחדש טוב יותר”. בכך, הוא לא מבקש רק לתת חזון ליום שאחרי, אלא גם מבקש לנתק את עצמו משני קודמיו הזכורים לרעה בשל מדיניות הצנע שלהם. וכמובן אי אפשר בלי מתקפות על ראש מפלגת הלייבור, שמדבריהם ניתן לחשוב שהוא עדיין ג’רמי קורבין | צילום: פיפה פאולס, דאונינג 10

אתמול (ג’) הסתיים הכנס השנתי בן ארבעת הימים של המפלגה השמרנית, תחת הסיסמה “לבנות מחדש טוב יותר”. באנגלית, Build Back Better, זה בהחלט נשמע יותר טוב. הכנס, שכמו הכנסים של המפלגות האחרות התקיים בזום, כלל נאומים של בוריס ג’ונסון, פריטי פאטל, רישי סונאק ודומיניק ראב, וכמו כן שיחות של שרים אחרים עם קמפיינרים של המפלגה. הכיבוד היה, כמובן, ביתי. הפוסט הבא יסקור במיוחד את הנאום של ג’ונסון, אבל בקצרה גם את הנאומים של פאטל, סונאק וראב.

על הסיסמה

כמו עם הסלוגן של הלייבור, כדאי להתעכב רגע גם על הסלוגן השמרני. “לבנות מחדש טוב יותר”. מי שעוקבים אחרי הפוליטיקה האמריקאית ימצאו שזה הסלוגן בו משתמש המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג’ו ביידן. לא הצלחתי למצוא מי היה קודם, כי אצל שניהם מצאתי שימוש בסלוגן חודשים אחורה. והאמת היא שזה גם לא כזה משנה. כי יש הבדל מאוד מהותי באופן בו כל אחד מהם משתמש בסלוגן. ביידן, על כל מגרעותיו, הוא האלטרנטיבה לנשיא הנוכחי. הוא למעשה מבטיח לבנות מחדש על ההריסות שקודמו מתכוון להשאיר לו. שזה, בגדול, דומה גם לסיסמת ה-Make America Great Again של טראמפ מ-2016, שגם היא הבטיחה בפועל לתקן את נזקי קודמיו.

בוריס ג’ונסון, לעומת זאת, הוא ראש הממשלה המכהן. לפניו היו שני ראשי ממשלה שמרנים. האם הוא מתכוון לבנות מחדש על ההריסות שהם יצרו? ובכן, כן ולא. במקרה שלו הסלוגן הוא דו-משמעי. יש צורך לבנות מחדש כי הקורונה גרמה להרבה מאוד הריסות. אבל ה”טוב יותר” מבטיח לא סתם לבנות מחדש, אלא לשדרג את מה שהיה קודם, שדורש שיפור. זו עוד דרך של ג’ונסון לנתק את עצמו ממורשת הצנע של שני קודמיו. וחייבים להודות, זה קצת יותר אלגנטי ממה שג’יימס קלברלי אמר בריאיון לקראת הכנס. שם הוא אמר ש”אנחנו מתקדמים עם הדברים שאמרנו שנעשה כדי לתקן את המדינה שירשנו מהלייבור”. להזכירכם, ראש הממשלה האחרון מטעם הלייבור הגיש למלכה את התפטרותו במאי 2010.

שזה, כשחושבים על זה, דיי סימטרי למה שקיר סטארמר עושה עם סיסמתו “הנהגה חדשה”. הוא לא רק מציע הנהגה חלופית לזו של השמרנים. הוא גם מבקש לנתק את עצמו מהמורשת של קורבין. גם הלייבור וגם השמרנים הגיעו למצב בו הן צריכות להתנתק מהעבר המאוד קרוב שלהן.

נאום ג’ונסון

כנהוג בכנסים האלו, ג’ונסון נתן את הנאום הסוגר של הכנס. אבל נתחיל בו, ומשם נמשיך לשרים שנאמו לפי סדר הופעתם בכנס.

הקדמה

לאחר סרטון פתיחה קצר, החל הנאום. לאחר שהודה לפעילי המפלגה על הניצחון המזהיר ב-2019 (ועל כך ש”הצילו את המדינה מסוציאליזם”), הוא עבר לדבר על המצב הלא פשוט בו העולם נמצא כרגע. הוא הודה שלו כבר נמאס מהווירוס, שתוקף לא רק בני אדם אלא את כל מארג החיים האנושי, ושהוא וממשלתו עושים הכל כדי להתמודד עם המצב הזה. הוא הבטיח שהכנס הבא כבר ייערך פנים אל פנים.

אבל, הוא מזהיר, אין טעם לצפות לחזור לחיים הקודמים שהיו לנו. איבדנו יותר מדי. אנחנו לא נחזור לעולם של פעם. ההיסטוריה מלמדת אותנו, הוא אומר ובצדק, שאירועים בסדר הגודל הזה לא סתם באים לביקור, אלא משאירים חותם. הם הטריגר לתהליכים חברתיים וכלכליים. לכן, הוא מבטיח, הממשלה מתכוונת “לבנות מחדש טוב יותר”.

כדי להרגיע, הוא מבהיר שמי שטוענים שההידבקות בקורונה גרמה לו לאבד את המוג’ו הם רק מי שרוצים לעצור את הממשלה מלהמשיך ולפעול. לדבריו, הוא הגיע לטיפול נמרץ כי הוא היה שמן מדי. לכן, כעת הוא מקפיד על דיאטה (ולהזכירכם, הוא גם השיק מדיניות למלחמה בהשמנה). לעומת זאת, הוא טוען שהמדינה התמודדה טוב עם המגיפה (אם הוא אומר) בגלל שבריטניה הייתה במצב טוב. זאת, בזכות מדיניות שמרנית אחראית של השנים האחרונות. אבל בו בזמן, הקורונה גם גילתה הרבה מאוד בעיות במבנה הכלכלי והחברתי של בריטניה.

לכן, הוא לא מתכוון פשוט “לחזור לנורמליות” לאחר שהמגיפה תהיה מאחורינו, כי זה פשוט לא מספיק. הוא רוצה לשפר את התשתיות ולהגדיל את מאגר ההזדמנויות. הוא רוצה לעשות את זה באמצעות יוזמה.

התכנית

כדי לממש את החזון שלו לבנות מחדש טוב יותר, יש צורך בכמה דברים. ראשית, שירות בריאות מוצלח. לכן, הממשלה מגייסת עוד אחיות ותבנה עד 2030 עוד קרוב לחמישים בתי חולים. אבל זה לא מספיק. הרי העולם משווע לחיסון. לכן הממשלה גם משקיע במחקר מדעי. כמו כן, הוא מבטיח שהממשלה תעשה את מה שממשלות הבטיחו במשך עשורים: לדאוג למימון של בתי אבות ובכך למנוע ממיליונים חוסר צדק. עוד על הכוונת, כעוד חלק משמירה על ההיגיינה, הוא מלחמה בפשיעה. לכן עוד שוטרים מגויסים, עם יעד של 20 אלף, ניתן גיבוי לאותם שוטרים וכמו כן הממשלה פועלת לסיום השחרור המוקדם של פושעים אלימים. כמובן, לא נשכח מתחום החינוך, עם הבטחה לתמוך כספית בתלמידים מהשכבות החלשות. באותה הזדמנות הוא גם חזר על הבטחתו למימון השכלה מקצועית.

אחת ההבטחות הגדולות שלו נגעו לתחום הסביבה. הוא הבטיח להשקיע בטורבינות רוח, באמונה שעד סוף העשור כל הבתים בבריטניה יוכלו להישען על אנרגיית רוח. הוא אמר שהרוח לבריטניה היא מה שהנפט לערב הסעודית, רק בלי פליטת גזי החממה. הייתי בוחר בדימוי שלא יגרום לזה להישמע כאילו הוא רוצה לייצא לעולם רוח, אבל זה רק אני. בכל מקרה, ההשקעה גם תעזור לעמוד ביעד של פליטת אפס גזי חממה עד 2050 וגם תיצור עשרות אלפי עבודות חדשות. המטרה היא ליצור סביבה כלכלית שנותנת מקסימום מקום ליוזמה וכוללת בה מינימום פשיעה.

בוריס ג'ונסון - לבנות מחדש
לבנות והרבה. בוריס ג’ונסון (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

פנייה ליריבים

אבל עם כל ההשקעה של המדינה בדברים האלו, הוא אומר, לפעמים המדינה צריכה לקחת צעד אחורה ולתת מקום למגזר הפרטי. בשלב זה פונה לאגף השמאלי של הלייבור, שרוצה להסתמך על המדינה. זו לא המדינה שמספקת את התרופות. זו לא המדינה שמפתחת את החיסון. זו לא המדינה שייצרה את הציוד הנדרש במהירות. זה היה המגזר הפרטי.

המדינה, כיאה לזמני חירום, הגדילה מאוד את תחום אחיזתה, עם סגרים, הגבלות ותמיכה כלכלית. בשמאל, במפלגת הלייבור, הוא טוען, מברכים על התרחבות תפקידה של המדינה. רוצים להשאיר את תפקידה ומעורבותה בכלכלה בגודל דומה גם אחרי שהסיוט ייגמר. זה לא יהיה הדבר הנכון לעשות.

ג’ונסון מעוניין לתקן את שוק הדיור, ומעוניין ברפורמות שיאפשרו ליותר אנשים לקנות בתים. כך, יהיה אפשר לעבור מדיבור על “הדור השוכר” לדיבור על “הדור הקונה”. דרך זה הוא שוב חוזר להבדל בין השמרנים ללייבור. השמרנים רוצים לתת עוד כוח לאינדיבידואלים. בלייבור אולי נהנים מבתים מפונפנים בצפון לונדון, אבל לא מעוניינים בבעלות על בתים לכל אחד אחר.

“אנחנו רוצים להשתדרג, הם רוצים להשתנמך”. השמרנים גאים במורשת הבריטית. הלייבור רוצים להוריד פסלים ולשכתב את ההיסטוריה הבריטית. במציאות, תומכי הורדת הפסלים לא תומכים בשכתוב ההיסטוריה, אלא טוענים שיש חלקים בה שכבר לא נכון להתגאות בהם וראוי יותר שיוצגו במוזיאון. השמרנים גאים לשיר את “משלי בריטניה!”, מה שהגיוני שכן הם משקיעים בבניית ספינות שתיצור עוד עבודות בכל המדינה ובעיקר בסקוטלנד. הלייבור לא עשו דבר כדי להגן על האיחוד.

הוא פונה לרגע ל”ספרטיסטים הלאומנים הסקוטים” שרוצים לקרוע את האיחוד, ואומר שזה הזמן לעבוד יחד. ואז חוזר להאשמות נגד הלייבור, כי בזמן שהשמרנים גאים במי שמשרתים את המדינה, הלייבור לא מסוגלים להצביע בעד הגנה עליהם מחקירות בלי ראיות חדשות על דברים שבוצעו לפני חמישים שנה. זה בולשיט, שכן זו הממשלה שלא כוללת את תקופת “הצרות” בחוקים שלה. וכמובן, זו הממשלה שמחליטה החלטות קשות בנושא הקורונה בזמן שהלייבור מבקרת מהצד.

קיר סטארמר - לבנות מחדש
מבקר מהצד. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

לסיום

לאחר מכן, הוא עובר שוב לדבר על ההישגים ועל ההבטחות: ברקזיט, מהפכה ירוקה, כלכלה דינמית ועוד ועוד ועוד. כך בריטניה תהפוך למדינה הכי טובה בעולם. הוא לא מעוניין לתת לשום מגיפה ולשום תקופה קשה להפריע לו לראות את העתיד המזהיר שעוד מחכה לבריטניה.

אז מה היה לנו?

אפשר לחלק את הנאום של ג’ונסון לשלושה חלקים: המצב הנוכחי ובזכות מי הוא לא נורא כמו שהיה יכול להיות (תוך דחיקת הקורונה לשוליים); החזון לעתיד לבוא; מתקפות על היריבים הפוליטיים. בחלק הראשון, לשם שינוי, הוא כן מזכיר את קודמיו בתפקיד ומתגאה במדיניות הכלכלית שלהם. זה גם משלים את החלק השלישי, בו הוא מאשים את הלייבור ברצון להתערבות של המדינה. הסיבה מאוד ברורה: אחרי תכנית כלכלית קיינסיאנית לשיקום המשק שהוצגה בקיץ, ג’ונסון צריך גם לפנות לקהל שיותר ימני כלכלית. זאת, תוך כדי הסתרת העניין שחלק מהתכניות שלו מגדילות את כוחה של המדינה. הוא תמיד היה בעד מגזר ציבורי לא צר כלל שנשען על שוק חופשי. בכל פעם הוא מדגיש חלק אחר. הפעם הוא לא התנער משני קודמיו, אבל הנאום הזה יישכח. הסלוגן שלו עוד ילווה אותנו תקופה, וכשיהיה צורך הוא ישתמש בו כדי להתנער ממדיניות הצנע הלא פופולרית שלהם.

מה שמעניין זה שהתקיפות שלו על הלייבור נעשות כאילו ג’רמי קורבין עדיין ראש המפלגה וקיר סטארמר מעולם לא החליף אותו. וסטארמר גם נאבק בקצה השמאלי של הלייבור. אבל אנחנו בפוליטיקה, ולפעמים מנכיחים אגף שאין לו באמת נוכחות כדי להשאיר את המצביעים. ג’ונסון לא יעשה לסטארמר חיים קלים בכל הנוגע לניסיון שלו להתנתק מקורבין. מה שכן, מטופש מצד ג’ונסון להתלונן על כך שהאופוזיציה “מבקרת מהצד” את ההחלטות של הממשלה שלו. בימים כאלו נדרש מהאופוזיציה להאיר על המקומות בהם הממשלה נכשלת כדי שתוכל לתקן. היא לא אמורה להריע על זה שהמדינה עוד לא קרסה.

לגבי החזון לעתיד לבוא, ג’ונסון בהחלט מציג כמה תכניות. הוא הציג אותן בתחום האנרגיה, הכלכלה, שוק העבודה, שוק הדיור ועוד. אבל אם סטארמר הציג חזון מאוד כללי בלי להגיד שום דבר קונקרטי, ג’ונסון אומר המון דברים קונקרטיים עם מעט מאוד אמירות (למרות שהיו) על המדינה שהוא היה רוצה לראות בסוף הדרך. טוב, ראינו מה קרה לקורבין שהציג את שניהם בו זמנית.

בוריס ג'ונסון - לבנות מחדש
פונה לימין. בוריס ג’ונסון (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

הנאומים האחרים

כאמור, ג’ונסון לא היה היחידי שנאם. הנה מה שהיה לשרים הבכירים שלו לנאום, לפי סדר הופעתם.

דומיניק ראב

שר החוץ דומיניק ראב חתם את היום הראשון של הכנס. אם ג’ונסון דיבר מעט מאוד על הקורונה, ראב הרחיב מעט יותר. הוא, כמובן, דיבר על ההישגים בהתמודדות עם הקורונה: אנשי הצבא שהקימו בתי חולים שדה, המרוץ למציאת חיסון וכדומה. אבל הוא גם דיבר על הישגים אחרים, כמו התדמית של בריטניה בעולם והוצאת הברקזיט לפועל. טענה דיי מדהימה, בהתחשב בכך שהממשלה מבקשת להעביר חוק שיסייע לה לעקוף את ההסכם שהיא עצמה קידמה. לאחר מכן עבר להבטיח שרק השמרנים יכולים להפוך את בריטניה לגלובלית, רק הם יכולים להחזיר לבריטניה שליטה על התחומים עליהם חולש האיחוד האירופי ועוד. כמובן, זה לא יהיה שלם בלי מתקפות על הלייבור. ראב הזכיר שסטארמר קרא להצביע לקורבין בבחירות 2019, ושהכוחות במפלגה שבחרו בקורבין לא נעלמו. העובדה שהשמרנים חוזרים לקורבין כי אין להם הרבה מה להגיד על סטארמר עצמו טיפה עצובה.

פריטי פאטל

את היום השני חתמה שרת הפנים פריטי פאטל. הנאום התחיל בסרטון שמתגאה במורשת השמרנית לגבי “חוק וסדר”. הנאום גם הוא עצמו התמקד בחוק וסדר, ולדבריה הוא מוצב בעדיפות גבוהה. היא חלקה מחמאות רבות לכוחות המשטרה. כמובן, על הכוונת היו המפגינים של Black Lives Matter וחלקים אחרים בשמאל הפחות מנומס. עוד על סדר היום: מדיניות הגירה חדשה, כולל מהפכה בתחום הענקת המקלט לפליטים. כמובן, הרפרור הוא לאלו שחוצים את תעלת למאנש. אבל, יש לציין, היא גם מתכוונת לקצר את הזמן לקבלת מעמד פליט. המערכת החדשה אמורה לסייע למי שמגיע להם מעמד פליט אבל לא תאפשר ניצול ציני של המערכת. עד אז, היא תמשיך לרדוף אחרי אלו שנכנסים למדינה באופן לא חוקי. היא מודעת לכך שהמדיניות שלה לא פופולרית בקרב חוגי השמאל, והיא מוכנה להתמודד עם זה. לפחות קורבין לא היה אצלה כזה אישיו.

רישי סונאק

ונסיים בנאום של מי שחתם את היום השלישי של הכנס, שר האוצר רישי סונאק. סונאק דיבר על התחום הכלכלי כמובן. הוא אמר שזו המדיניות הכלכלית השמרנית של השנים האחרונות שאפשרה לממשלה לתמוך המשק בזמן הסגר. לדבריו, המדיניות הזו מייצגת ערכים בריטיים כמו אחריות אישית וכוחו של האיחוד. לאחר מכן, ותסלחו על הקצרנות, הוא נתן רשימה מאוד ארוכה של הישגים ותמיכות כלכליות שהממשלה סיפקה, ודוגמאות לאנשי מופת. לאחר מכן, הוא שוב הזכיר את המנטרה הקבועה שלו, שהוא לא יכול להציל כל עבודה, ושזה כואב לו. לכן, הוא מבטיח ליצור הזדמנויות חדשות עבור כולם. הוא כמובן ביקר את תומכי הגדלת החוב, והזהיר שהחלטות קשות מחכות בכל פינה.

לסיכום

בוריס ג’ונסון נתן לשרים שלו לדבר על ההווה הלא מזהיר, כדי שהוא יוכל לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: להיות אופטימי לגבי העתיד. זה סוד הקסם שלו, זה מה שמצליח להביא לו תמיכה בכל פעם. לכן, שרישי סונאק ידבר על הקשיים הכלכליים הלא כיפיים שעוד ממתינים. שדומיניק ראב ידבר על המאמצים להתמודד עם המחלה. שפריטי פאטל תדבר על פליטים שמגיעים בסירות קטנות. בוריס ג’ונסון הוא אופטימי, והוא רוצה לבנות מחדש. רצוי טוב יותר. אז תנו לו לדבר על זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *