שערוריית קאמינגס מסרבת לגווע במהירות. הדבר הביא לכך שאתמול (ב’) דומיניק קאמינגס מסר הצהרה לתקשורת על עלילותיו בדרהאם. הסיפור שלו אמנם כיסה חלק מהפרטים הבעייתיים מבחינתו בסיפורים שהגיעו לתקשורת, אבל מצד שני חשפו פרטים חדשים בעייתיים לא פחות. ובכל זאת, הוא מתעקש שהוא פעל במסגרת ההנחיות ומסרב להתנצל או לשקול התפטרות. הממשלה ממשיכה לגבות אותו והאופוזיציה וחברי פרלמנט שמרנים מסוימים ממשיכים לקרוא לפיטוריו. לכן, לא נראה שלמסיבת העיתונאים הזו היה אפקט של ממש. בינתיים, משטרת דרהאם קיבלה הנחיה לחקור לעומק את הסיפור הזה, מה שעלול לגרום לעלילה להסתבך | בתמונה: טירת ברנרד, בה קאמינגס ביקר על-פי עדותו לפני עזיבתו את דרהאם (צילום: פרנסיס הנאוויי)
שערוריית קאמינגס היא לא משבר תקשורתי רגיל. את המשברים התקשורתיים הקודמים שלו בוריס ג’ונסון פטר בכך שהוא אמר כמה דברים כלליים שלא ענו כלל על מה שנטען נגדו, ונתן לדברים לשקוע. אבל שערוריית קאמינגס מסרבת להיעלם, מה שהביא לצעד חריג למדיי: לתת לדומיניק קאמינגס לשאת דברים לתקשורת, שיסבירו את השערורייה בה הסתבך. לא רק זה: קאמינגס אפילו ענה לשאלות העיתונאים לאחר מכן.
תזכורת
למקרה שלא קראתם את הפוסט הקודם, הנה תקציר: בסוף השבוע נחשף שלאחר שאשתו החלה לפתח תסמינים של COVID-19, דומיניק קאמינגס לקח אותה ואת הילד לדרהאם שבצפון אנגליה, יותר מ-400 קילומטרים מביתו שבלונדון. קאמינגס טען שזה היה כדי להיות במקום בו משפחתו תהיה זמינה לטפל בילדו הקטן במקרה שהוא ואשתו יהיו במצב קשה עקב המחלה. אבל רבים טענו שלנסוע מרחק כל-כך גדול מהווה דבר לא סביר כדי להבטיח את שלומו של הילד, ולכן מדובר בהפרה בוטה של הנחיות ה”הישארו בבית” של ימי הקורונה. לכן, רבים דרשו את התפטרותו או את פיטוריו מתפקידו כיועצו הבכיר של ראש הממשלה בוריס ג’ונסון.
ואז?
כפי שהוזכר לעיל, אתמול (ב’) תושבי בריטניה יודעו כי בהמשך היום דומיניק קאמינגס הולך למסור הצהרה לתקשורת בחצר הבית של דאונינג 10, ואף לענות לאחר מכן על שאלות עיתונאים. קאמינגס התעכב בלא פחות מחצי שעה מהזמן שנמסר – מה שגרם לרבים בטוויטר לתהות אם הוא מגיע לדאונינג 10 היישר מדרהאם – אבל הוא הגיע. הוא מסר את הצהרתו לתקשורת, ואכן ענה לשאלות של העיתונאים. הוא מסר את ההצהרה באופן מתון ושקול, ולאחר מכן ענה לשאלות בסבלנות רבה. זה לבטח לא היה קל בשבילו: קאמינגס לא מחבב במיוחד את תקשורת המיינסטרים ורואה בה אליטה ליברלית, וסביר להניח שהוא עומד מאחורי התקפות רבות מצד השמרנים על התקשורת. אבל קאמינגס הבין שזו לא השעה לתקוף את התקשורת (למרות שטען שלא דיווחה במדויק), ושעליו לא לספק עוד חומרי בערה לשערורייה הזו.
אבל בואו נדבר תוכן: קאמינגס נתן את גרסתו לסיפור שפורסם בתקשורת. ב-27 במרץ, בעודו בעבודה, אשתו מרי וייקפילד התקשרה להודיע שהיא חולה. הוא עדכן מספר אנשים בדאונינג 10 ונסע הביתה. לאחר שעתיים וייקפילד הרגישה טוב יותר, וקאמינגס חזר לעבודה. מאוחר יותר, נפל לו האסימון שאם גם הוא יחלה לא יהיה מי שיטפל בילד שלהם. לכן, כבר באותו ערב הם נסעו כולם לבקתה בחווה של הוריו שבמחוז דרהאם. זאת, מבלי שדיווח על כך לבוריס ג’ונסון, שבשלב הזה כבר הספיק להידבק ב-COVID-19 בעצמו. ביום לאחר מכן הוא עצמו חלה. 15 יום לאחר מכן, ב-12 באפריל, הוא רצה לבחון את ראייתו לפני שינהג כל הדרך בחזרה ללונדון. לכן, הוא נסע כחצי שעה לטירת ברנרד. לדבריו הוא שמר על הריחוק החברתי. ביום למחרת הוא לקח את משפחתו בחזרה ללונדון. לדבריו, הוא לא עצר בדרך לדרהאם, אבל הודה שייתכן שעצר למלא דלק בדרך חזרה ללונדון. בכל זה היה גם ביקור בבית חולים לאחר שבנו חלה.
הפסקה רגע
יכול להיות שבשלב הזה הסיפור מרגיש לכם קצת אידיוטי. קשה יהיה לי להאשים אתכם. קודם כל, דומיניק קאמינגס הודה שהוא נהג בחוסר אחריות עוד לפני הנסיעה לדרהאם: הוא חזר לעבודה בדאונינג 10 אחרי שחזר לטפל באשתו מחויבת הבידוד. כלומר, יכול להיות שהיא בודדה את עצמה ממנו, אבל מאוד סביר להניח שהיא הייתה עם הילד עד שהגיע חזרה הביתה, והוא היה יכול לתפוס את זה דרכו. אני לא בטוח עד כמה בדיוק זה עובד מבחינת ההנחיות, אבל קשה להגיד שהגעה לעבודה אחרי שחזרת מביתך בו יש חשודה לקורונה היא המעשה האחראי לעשות. בעיקר אם מדובר בבית ראש הממשלה, שהדבקה המונית בו עשויה להיות חמורה ביותר.
וגם הסיפור עם הנסיעה לטירת ברנרד. אני מוכן להאמין לקאמינגס כשהוא אומר שהוא לא היה שם בסיור. אני גם מאמין שכפי שהוא סיפר, היה חשש שראייתו נפגעה בשל הקורונה בה נדבק (בדקתי, ויש כתבות שמצביעות על כך שייתכן שזה אכן עלול לקרות), ולכן רצה לבדוק את ראייתו לפני שיתחיל לנסוע מעל 400 קילומטר חזרה הביתה. אבל למה, לכל הרוחות, צריך לנסוע בשביל זה חצי שעה לאתר תיירותי? למה לא לנסוע לאיזה מקום מבודד קרוב לבקתה בה שהה? מה יש בטירת ברנרד שיכול לאשר שראייתו תקינה שאין במקום קצת יותר קרוב? שלא לדבר על הבטיחות בנסיעה כזו עם ראייה מפוקפקת. זה תמוה במקרה הטוב ומטומטם במקרה הרע.
ושוב צריך לשאול: האם באמת קאמינגס לא מכיר אף אחד בלונדון שיוכל לסייע לו? אם לא, יש מי שיגידו שבוריס ג’ונסון עצמו צריך להתפטר, שכן אם התשתית הקיימת לטיפול בילדים של חולי COVID-19 מביאה את העוזר שלו לנסוע יותר מ-400 קילומטרים, זה אומר שמי שאין לו איך לקבל עזרה מהמשפחה נמצא בצרה רצינית. אבל יש לציין, העובדה שהוא לא סיפר לג’ונסון עד שהגיע לדרהאם היא סבירה. אם הייתי צריך לקבל החלטה מהסוג הזה, גם אני כנראה מהלחץ הייתי שוכח לספר לבוס שלי. גם אם הוא ראש הממשלה.
חזרה לסיפור
כמובן, קאמינגס לא רק סיפר את הסיפור. היו עוד כמה דברים שהוא הדגיש. ראשית, לדבריו הוא נהג באופן אחראי ובהתאם להנחיות. יכול להיות שהנסיעה לדרהאם, גם אם הייתה תגובה קצת דרמטית, אכן עומדת בקריטריונים האלו. אבל כפי שהראיתי קודם, קאמינגס עצמו הודה בהתנהגויות שנעו בין תמוהות ללא אחראיות. שנית, שהוא מבין את התסכול והכעס שרבים חשו כלפיו. עם זאת, היה מדובר בסיטואציה “מסובכת וטריקית”. שלישית, והכי חשוב: הוא אמר לעיתונאים ששאלו אותו על כך, שהוא לא מוכן לשקול התפטרות ושהוא לא מוצא לנכון להתנצל על מה שעשה.
התגובות
קשה להגיד ברצינות שהנאום הזה שינה משהו רציני בדעת הקהל. מי שהיו בעד פיטורי קאמינגס קודם נשארו בעד פיטוריו גם אחר-כך, ומי שתמכו בהשארתו בתפקיד תמכו בו גם אחר-כך. אנחנו בעולם של פוזיציות (עדכון מה-26.5.2020: סקר של YouGov, שיצא אחרי פרסום הפוסט, דווקא מצא ששיעור האנשים שסבורים שקאמינגס צריך להתפטר עלה בשבע נקודות אחוז מאז מסיבת העיתונאים). אז בואו נעשה רק סיבוב מהיר על מה שאמרו הבכירים. בוריס ג’ונסון נשאל במסיבת העיתונאים היומית אם הוא מגבה את קאמינגס ללא תנאי. הוא ענה שהוא לא מגבה אף אחד באופן מוחלט, אבל שהוא מתקשה להאמין שישנה את החלטתו בנוגע לאי-פיטוריו של קאמינגס. הוא גם עומת עם הקביעה של מדעני התנהגות שהפרסום אודות מעלליו של קאמינגס פגע באמון הציבור בהנחיות, ועל כך ג’ונסון השיב שהציבור יצטרך להחליט בעצמו לגבי קאמינגס. בקיצור, כהרגלו של ג’ונסון, שום דבר בעל משמעות.
מהכיוון של קיר סטארמר ומפלגת הלייבור לא יצא משהו חדש. לא ברור אם זה כי הם ישנים על האף או כי הם יודעים שיש מי שיעשה את העבודה עבורם בכל הנוגע להשארת הסיפור הזה חי. למשל, אד דייווי, שטען שייתכן שקאמינגס חושב ש”הוא לא שבר את הכללים שנוגעים אליו, אבל כן את הכללים שנוגעים לכולנו”. איאן בלאקפורד כינה את מסיבת העיתונאים הזו “תאונת דרכים”, ואמר שעכשיו באמת אין לג’ונסון בררה אלא לפטר את קאמינגס. זה נוסף על ההצהרה של ניקולה סטרג’ון לתקשורת, בה הפצירה בתושבי סקוטלנד לא לזלזל בהנחיות בגלל הכעס שלהם על קאמינגס.
שרי הממשלה, כרגיל, הביעו תמיכה ביועצו של ראש הממשלה. המסרים של השרים דומיניק ראב, גווין ויליאמסון, מאט הנקוק ומייקל גוב היו למעשה אחד בניסוחים שונים. לפיהם, קאמינגס נתן גרסה מפורטת של הדברים, ברור שהוא נהג בהתאם לאחריות, אז תנו לנו להתמקד במה שחשוב כמו ההתמודדות עם COVID-19. מקווה שהם לא השתעממו מלרטווט זה את זה. חברי הפרלמנט היו קצת יותר מקוריים, כמו ג’וי מוריסי שטענה ש”העובדה שרק שמאלנים לא מרוצים מדברת בעד עצמה”. בפועל, גם חברי פרלמנט שמרנים המשיכו לקרוא לפיטוריו.
אפקט
כאמור, קשה להגיד שהיה אחד. כולם שוכנעו בצדקת דעתם הקודמת – הן בקרב הפוליטיקאים והן בציבור הרחב יותר. בנוסף, גורמים בסביבת ראש הממשלה לא יודעים אם קאמינגס הציל את עורו, או שעדיין פיטוריו נדרשים. חלק אומרים כך וחלק אומרים אחרת. וגם היה ברור שההצהרה הזו לתקשורת לא תשיג שום אפקט חוץ מלתת לבוריס ג’ונסון את התחושה שהוא עשה משהו.
מה שג’ונסון היה צריך לעשות כדי להיפטר מהעניין הזה, זה פשוט להגיד שהוא מבין שאנשים רבים מרגישים שהם לא יוכלו לדאוג לילד שלהם כפי שקאמינגס דאג לו. לכן, עליו לומר, הוא מתחייב להקים את התשתית שתאפשר לכולם לדאוג לילדיהם במקרה שיחלו ב-COVID-19. הוא אפילו לא היה צריך לקיים, אלא רק להראות שלביקורת הזו יש משמעות ושמתייחסים אליה. אבל ג’ונסון וקאמינגס החליטו להתייחס לעניין כאל אי-הבנה של הציבור וזהו. וגם אם אכן מדובר באי-הבנה של הציבור, הדרך לטפל במשבר יח”צ שכזה היא לא להגיד לציבור שהוא לא הבין כלום.
התפתחות נוספת
עוד דבר שקרה אתמול זה שהמפכ”ל בפועל של משטרת דרהאם הורה לחקור את הסיפור של קאמינגס בצורה יותר רצינית. לדבריו, יש עוד “שפע של ראיות” שצריך לחקור. פירוש הדבר הוא שגם אם האופוזיציה לא תצא מגדרה כדי להשאיר את הסיפור הזה חי, הפרשייה עשויה להסתבך ולהוסיף לחץ נוסף על הממשלה.
הולך להיות כיף.