גבירותיי ורבותיי: יש אופוזיציה בווסטמינסטר. קיר סטארמר, בשיתוף פעולה עם מפלגות אופוזיציה אחרות ואפילו כמה שמרנים, הצליח לגרום לבוריס ג’ונסון להודיע שיחריג עובדי בריאות זרים מתשלום מס הבריאות שמתוכנן לעלות באוקטובר. זאת, לאחר שיממה בלבד קודם לכן ג’ונסון אמר שאין בררה אלא לגבות את המס הזה גם מהם. כעת, סטארמר מתחיל לצבור קרדיט על פניית הפרסה הזו של ג’ונסון, שיכול להתחיל להזיע | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי
האם יש דבר כזה אופוזיציה אפקטיבית? הרי בסופו של דבר, ברוב המקרים היא במיעוט פרלמנטרי. בגלל שהיא פועל יוצא של מה שנשאר מהפרלמנט אחרי שהממשלה קמה, היא לא קמה על ערכי יסוד משותפים. לכן, גם כשיש לה רוב (כמו בקיץ 2019 אחרי שבוריס ג’ונסון נהיה לראש הממשלה) היא לא מסוגלת להסכים על דרך פעולה. לכן, לאופוזיציה יש שם, בעיקר בישראל, של אנשים שצועקים ולא משיגים דבר.
אבל, ראשית, אל תזלזלו ב”צעקות” האלו. הם חיוניים למשטר דמוקרטי-פרלמנטרי תקין. שנית, ויותר חשוב, לעתים אופוזיציה בהחלט יכולה להיות אפקטיבית ולהביא לשינויים עוד טרם עלתה לשלטון. קיר סטארמר, ראש האופוזיציה מזה כחודש וחצי, הראה זאת שלשום ואתמול (ד’-ה’) היטב. כן, דווקא בימים בהם יש איזושהי תחושה שצריכה להיות אחדות ושאסור שתהיה ממשלה מול אופוזיציה.
מההתחלה
שלשום (ד’) היה סשן רגיל של שאלות לראש הממשלה. קיר סטארמר, בהתאם לפרוטוקול, קיבל שש שאלות מובטחות מתוקף תפקידו. באחת מהן, הוא שאל: “בכל יום חמישי אנחנו יוצאים החוצה ומוחאים כפיים למטפלים שלנו. רבים מהם מסכנים את חייהם למען כולנו. האם ראש הממשלה חושב שזה בסדר שמטפלים שמגיעים מחו”ל ועובדים אצלנו בקו החזית צריכים לשלם סכום של מאות – לפעמים אלפי פאונד – כדי להשתמש ב-NHS בעצמם?”
נעשה כאן סדר: עקרונית, כל עוד בריטניה כפופה לחוקי האיחוד האירופי, מהגרים שמגיעים מחוץ לאיחוד האירופי צריכים לשלם לפי חוק דמי ביטוח ל-NHS. זאת, בזמן שתושבי בריטניה מממנים את ה-NHS דרך מסים רגילים ולא ייעודיים. מי שנמצאים על ויזת סטודנט או ויזת מהגרים צעירים צריכים לשלם 300 ליש”ט לשנה. מהגרים על כל סוג אחר של ויזה צריכים לשלם 400 ליש”ט לשנה. החל מאוקטובר, הסכום למהגרים מהוויזה היקרה צפוי לעלות ל-624 ליש”ט לשנה. סטארמר, כפי שאפשר להבין, חושב שזה לא ראוי שעובדי מערכת הבריאות שמגיעים מחוץ לבריטניה או האיחוד ומסכנים את חייהם עבור תושבי בריטניה בימי הקורונה צריכים לשלם את הסכומים האלו.
בוריס ג’ונסון לא הסכים איתו: “אני מקבל ומבין את הקשיים עמם מתמודדים אנשי הצוות המדהימים של ה-NHS, וכמוהו (סטארמר – אב”מ), נהניתי באופן אישי ממטפלים שהגיעו מחו”ל, ולמען האמת, הצילו את חיי. כך שאני לחלוטין מודע לחשיבותם. מצד שני, אנחנו חייבים להסתכל על המציאות – זה שירות לאומי אדיר, זה מוסד לאומי. הוא זקוק למימון והתשלומים האלו בפועל עוזרים לנו לגייס כ-900 מיליון פאונד, וזה מאוד קשה למצוא בנסיבות הנוכחיות מקור חלופי. אז עם כל הכבוד לנקודה שהוא העלה, אני לא חושב שזו הדרך הנכונה קדימה”.
השאלה הבאה של סטארמר נגעה לחוק ההגירה שהממשלה מקדמת לימים שאחרי הברקזיט. גם הוא וגם איאן בלאקפורד כשהגיע תורו, קראו לג’ונסון לתקן את ההצעה כך שתאפשר לעובדי בריאות להגר ביתר קלות. ג’ונסון כמובן סירב, בטענה שההצעה שלו תאפשר שליטה בהגירה.
פניית פרסה
חשבתם שזה נגמר שם? חשבו שוב. סטארמר מיהר לפרסם עצומה באתר הלייבור, בה קרא לאזרחים לתמוך ביוזמה לבטל את מס הבריאות עבור מהגרים שעובדים במערכת הבריאות. קשה להגיד שהעצומה הזו הייתה הצלחה מסחררת: קצת יותר מ-10,000 איש חתמו עליה. זה לא מעט, אבל במדינה של מעל 60 מיליון איש זה גם לא מאוד מרשים. היו עצומות שזכו להצלחות גדולות בהרבה. אבל במקביל, סטארמר החל להפעיל לחץ יחד עם מפלגות אחרות כדי לקדם את העניין הזה. הטוויטר געש בעקבות האמירה של ג’ונסון, בה הודה לצוותים הרפואיים שהצילו את חייו והמשיך עם “מצד שני…”.
מה שג’ונסון לא חשב שיקרה זה שגם חברי פרלמנט שמרנים ילחצו עליו לתת לעובדי הבריאות מחו”ל פטור מהמס. הם הסבירו שהדבר למעשה מהווה סוג של אמירת תודה לאותם עובדי בריאות שעובדים כה קשה למען כולם. ויליאם וראג (Wragg), יו”ר ועדת אדמיניסטרציה וחוקה, צייץ שהגיע הזמן להיות נדיבים “כלפי מי שעשו כל-כך הרבה טוב”. רוג’ר גייל הסביר בציוץ משלו על כוונתו לתמוך “בקריאות חוצות המפלגות” להחריג את עובדי הבריאות ממס הבריאות למהגרים. הוא גם חשף את הבלוף של ג’ונסון: 900 מיליוני הפאונד שהוזכרו קודם? גייל בדק עם ספריית בית הנבחרים (המקבילה הבריטית למרכז המחקר והמידע של הכנסת). 900 מיליון זה הסכום שנאסף מכל הזרים, עובדי בריאות ואחרים. גייל ביקש מידע לגבי הסכום שנאסף מעובדי הבריאות, אך הוא מעריך שלא מדובר ביותר מ-50 מיליון. לא סכום מבוטל, אבל הרבה יותר קטן.
I will support the nhs fee exemption for migrant nhs and care workers. Now is the time for a generosity of spirit towards those who have done so much good. I am sure that @Conservatives colleagues will be supportive.
— William Wragg MP (@William_Wragg) May 20, 2020
בסופו של דבר, הלחץ עשה את שלו. אתמול (ה’) דאונינג 10 מסר שג’ונסון “חשב על זה ברצינות”. פירוש הדבר הוא שעובדי מערכת הבריאות, כולל רופאים עצמאיים או מנקים בבתי החולים, יוחרגו בחוק ההגירה המתגבש בכל הקשור למס הבריאות. וזה בא אחרי ששרת הפנים פריטי פאטל נאלצה לעשות פניית פרסה משלה, ולהאריך בניגוד לרצונה את התמיכה במשפחות של עובדים זרים ממערכת הבריאות שאיבדו את חייהם לקורונה.
חגיגות הניצחון
סטארמר ניסה להישאר עם ארשת ממלכתית, אבל זה לא אומר שהוא לא ניסה להרוויח קצת נקודות מהעניין הזה. במספר ציוצים בטוויטר (למשל כאן וכאן), הוא אמר שג’ונסון “צדק שביצע פניית פרסה”. השימוש דווקא במונח “פניית פרסה”, במקום ב”שינה את דעתו”, “התחרט” או כל מונח אחר שיוכל לתאר את העניין הזה, הוא לא במקרה. הוא רוצה להדגיש שמדובר בניצחון של האופוזיציה על ראש הממשלה. זה מקבע אותו כראש אופוזיציה אפקטיבי, שמצליח להשפיע על הממשלה לפעול טוב. כפי שהוא אמר בנאום הניצחון שלו במרוץ לראשות מפלגת הלייבור, לא “אופוזיציה לשם אופוזיציה”, אלא אופוזיציה שעובדת עם הממשלה כדי להביא לתוצאות הטובות ביותר. והנה, יש תוצאות.
This is a victory for common decency.#ClapForOurCarers pic.twitter.com/zRgjSNftQw
— Keir Starmer (@Keir_Starmer) May 21, 2020
סטארמר, כמובן, לא היה היחידי שניסה לקחת לעצמו קרדיט. גם איאן בלאקפורד בירך על “פניית הפרסה מהמדיניות הטוֹרית (שמרנית – אב”מ) האכזרית הזו”. הוא המשיך ובירך על השינוי שנוצר בעקבות “לחץ של ה-SNP ואחרים”. בדיחה על עכבר ופיל, מישהו? ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית בפועל אד דייווי שמח גם הוא על השינוי במדיניות, וקרא לעבודה משותפת כדי להבטיח הקלות נוספות בתחום ההגירה לעובדי בריאות.
משמעויות
אפשר להתווכח האם אכן הייתה זו האופוזיציה שהביאה להצלחה הגדולה בעניין זה, או שהיו אלו דווקא השמרנים ששברו את גב הגמל. יש מן הסתם גם מי שיחשבו שהמדיניות המקורית של ג’ונסון הייתה נכונה. אבל זה לא משנה לענייננו: משנה הרושם שנוצר. והרושם שנוצר הוא שקיר סטארמר, יחד עם בלאקפורד, חברי אופוזיציה אחרים ואפילו קצת שמרנים, הצליח להוביל מאבק ולגרום לבוריס ג’ונסון – שמחזיק ברוב השמרני הגדול ביותר מאז 1987 – לעשות פניית פרסה מפוארת. התקשורת נותנת לסטארמר הרבה מאוד קרדיט על העניין הזה.
כאמור, סטארמר בערך חודש וחצי מכהן כראש האופוזיציה, וכבר הוא מראה שהוא יכול להיות אפקטיבי בתפקידו. כבר תקופה שטורי הדעה הבריטיים סוברים שסטארמר מבין איך לעשות אופוזיציה כמו שצריך. עבור ג’ונסון זה אומר שהחיים עומדים להיות קשים. ג’רמי קורבין היה ראש אופוזיציה נוח: מפלגות האופוזיציה האחרות, וגם גורמים בתוך מפלגת הלייבור, לא באמת רצו לעבוד איתו. סטארמר, לעומת זאת, יכול להביא לשיתופי פעולה. והוא גם לא מתנצל: באותו סשן שאלות לראש הממשלה, ג’ונסון אמר שהוא מקווה שסטארמר “יזנח את הטון השלילי שלו”. מעין “די להיות חמוצים” הגרסה הבריטית. סטארמר לא התבלבל ואמר: “34,000 מיתות זה שלילי”. ככה פשוט. וכעת הוא גם הראה שהוא לא מרפה, ומביא הישגים.
האם זה יספיק לו כדי להדיח את ג’ונסון בבחירות? לא בטוח. מה שכן בטוח זה שאם הוא ימשיך כך – למצוא את הנקודות הנכונות, שאפילו שמרנים מסוימים יסכימו עמן, ולהוביל סביבן מהלכים – הוא יגרום לג’ונסון להזיע.