נראה שהמשא ומתן על הברקזיט הולך לקראת פיצוץ: גורם בדאונינג 10 הדליף שאנגלה מרקל אמרה לבוריס ג’ונסון שלא ייתכן הסכם בלי הישארותה של צפון אירלנד באיחוד המכסים. באירופה ובגרמניה הכחישו שהדברים נאמרו או שזו עמדת האיחוד, אבל הסערה הפוליטית כבר החלה. ב-DUP יצאו בהאשמות נגד אירלנד, ונייג’ל פרג’ הזכיר לגרמניה את עברה האפל. מתנגדיו של ג’ונסון האשימו אותו שכל מה שהוא עושה זה לשחק במשחק האשמות. אבל יכול להיות שזה הרבה מעבר לכך: יכול להיות שג’ונסון פשוט מנסה להכשיר את התנאים לכך שהאיחוד יסרב לאשר דחייה של הברקזיט, אותה יהיה חייב לבקש בסוף השבוע הבא | צילום: ממשלת בריטניה
תיראו מופתעים, אבל לא נראה שהולך להיחתם הסכם חדש בין ממשלת בריטניה לבין האיחוד האירופי. אני יודע, הלם גמור. ויותר ברצינות: בדאונינג 10, לפחות לפי מקורות בפנים שלא דיברו בשמם, הרוחות הן שהסכם כנראה שלא יהיה כבר בזמן לפסגת הנציבות האירופית שתחל באמצע השבוע הבא. מה שקרה זה שראש הממשלה בוריס ג’ונסון שוחח בטלפון עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. לפי המקור, מרקל לא ממש התרשמה מהחלופה ל-backstop שהציע בוריס ג’ונסון, ואמרה שבלי שצפון אירלנד תישאר באיחוד המכסים – או שלפחות לרפובליקה האירית יהיה וטו על ניסיון לצאת ממנו – הוא “לא סביר”. זה גרם למקור להגיד שהסכם הוא “בלתי אפשרי”. המקור גם האשים את האיחוד ברצון לחרב את הסכם יום שישי הטוב.

אז מה קורה כאן?
המקור אולי לא דיבר בשמו, אבל קשה להאמין שבוריס ג’ונסון לא עומד מאחורי ה”מקור” הזה. כבר כשהוא פרסם את החלופה שלו, דיברתי על כך שכנראה מדובר במשחק האשמות מצד ג’ונסון. מדובר בהסכם שקשה לראות את האיחוד מסכים לו, הן בגלל התלות במוסד צפון אירי שלא מתפקד כבר שנתיים וחצי, הן בגלל הצורך במעברי גבול (גם אם מעטים) ובגלל עוד מספר סיבות. כך, ג’ונסון יכול להעמיד פנים שהוא הציע הצעה, היה רציני, אבל באיחוד לא היו מוכנים להתפשר. כעת, עם האמירה הזו של מרקל (בהנחה שאכן נאמרה, שכן באיחוד כבר העלו הסתייגויות מהאמירה המיוחסת ובקנצלרייה כבר הכחישו) ממשיכה לשרת אותו במשחק הזה. עכשיו, יוכל ג’ונסון לטעון, האיחוד רק רצה לחשק את בריטניה לשוק המשותף ולאיחוד המכסים, ולזה הוא לא היה מסוגל להסכים. לכן, כפי שאמר המקור, כנראה שלא יהיה הסכם, ואין דרך לצאת מהאיחוד אלא בלי הסכם.
כמובן, ייתכן שג’ונסון משחק במשחק מתוחכם בהרבה מסתם משחק האשמות פשוט. אפשרות אחת היא שהוא מנסה להשתמש במשחק ההאשמות הזה כדי להפעיל לחץ על האיחוד. אם יציאה ללא הסכם – שתגרום לפגיעה גם באיחוד עצמו – תהיה רשומה על שמו של האיחוד, אז אולי יהיה אפשר לשכנע את צוות המו”מ להתגמש קצת. כך, יהיה ניתן להשיג הסכם שיהיה יותר לרוחה של בריטניה. אפשרות שנייה היא שלג’ונסון ברור שהוא לא מסוגל להגיע להסכם שיבטיח גבול פתוח, עצמאות בריטית מוחלטת בכל הנוגע להסכמי סחר ואחדות בין האי הבריטי לצפון אירלנד. לכן, הוא מעדיף כבר לנסות לצאת ללא הסכם, אך מעדיף לעשות זאת בדרך של פיצוץ המו”מ כדי להקטין את הסיכוי שהאיחוד יאשר דחייה של הברקזיט. כזכור, בשבת שבוע הבא, ה-19 באוקטובר, ג’ונסון יחויב לבקש דחייה, אלא אם יצליח להביא הסכם.
המערכת הפוליטית
כמובן, המערכת הפוליטית, בבריטניה ומחוצה לה, לא הייתה יכולה להישאר אדישה. נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק מניח שאנחנו אכן במשחק ההאשמות המדובר. הוא צייץ: “בוריס ג’ונסון, מה שנמצא בסיכון זה לא ניצחון במשחק האשמות מטופש. מה שבסיכון זה העתיד של אירופה ושל בריטניה, וכמו כן הביטחון והאינטרסים של העמים שלנו”.
בבריטניה עצמה, נייג’ל פרג’ השתמש בידיעה כהוכחה לכך ש”האיחוד האירופי מעולם לא עמד לשאת ולתת בתום לב”. הוא לא עצר שם. הוא גם טען ש”אף ממשלה בריטית לא תוכל להשלים עם גרמניה שמספרת לנו שחלק מהממלכה צריך להישאר באיחוד האירופי. הבחירה כעת ברורה: ברקזיט נקי (כלומר, ברקזיט ללא הסכם – אב”מ), או להישאר באימפריה מתחמשת חדשה”. הרפרנס לחלקה של גרמניה בשתי מלחמות העולם דיי ברור. זו כמובן לא הפעם הראשונה בה יש שימוש בעולם המושגים הזה: במשאל העם שהתקיים ב-1975 לגבי חברותה של בריטניה בקהילה האירופית, תומכי העזיבה טענו נגד הרעיון שגרמניה, בה נלחמה בריטניה פעמיים, תוכל להכתיב מדיניות בבריטניה. פרג’ לא היה היחידי שתקף את האיחוד. ראשת ה-DUP ארלין פוסטר טענה שהדבר חשף את “הכוונות האמיתיות של דבלין לגבי צפון אירלנד באיחוד המכסים לנצח”, ואמרה שמפלגתה לא תסכים לשום תרחיש כזה.
No British Government could ever accept Germany telling us that part of the UK has to stay in the EU.
The choice now is clear: A clean break Brexit, or stay in a new militarised empire.
Time to choose freedom.
— Nigel Farage (@Nigel_Farage) October 8, 2019
כמובן, היו גם מי שתקפו את ג’ונסון עצמו. קיר סטארמר, שר הברקזיט בממשלת הצללים, אמר שג’ונסון “לעולם לא ייקח אחריות על הכישלון שלו להציע הסכם אמין”. השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג’ן צייצה ש”הניסיון של ממשלת בריטניה להעביר את האשמה על פיאסקו הברקזיט לכל אחד אחר מלבדה – היום זו אנגלה מרקל – הוא שקוף באופן פתטי”.
The UK government’s attempt to shift the blame for the Brexit fiasco to anyone but themselves – today it’s Merkel – is pathetically transparent.
— Nicola Sturgeon (@NicolaSturgeon) October 8, 2019
אז מה היה לנו?
שני דברים ניתן להגיד בוודאות. ראשית, שלתקשורת הודלפה מדאונינג 10 אמירה המיוחסת למרקל, שבאירופה מסרבים לאשר שאכן נאמרה (הדבר, כמובן, לא אומר שהיא לא נאמרה). שנית, שהמערכת הפוליטית בבריטניה ובאיחוד האירופי סוערת סביב העניין הזה. לכך, ניתן להוסיף שיש סיכוי טוב שמי שעומד מאחורי ההדלפה הזו הוא לא אחר מאשר בוריס ג’ונסון. אם בכוונתו אכן לשחק במשחק האשמות, הרי שכבר מזמן מדובר במשחק האשמות שמכוון לבייס. החלוקה, כפי שהיה ניתן לראות מהדוגמאות שהובאו כאן, דיי ברורה: ברקזיטרים מאשימים את האיחוד בחוצפה שבדרישה המיוחסת למרקל, בעוד הרימיינרים מסרבים להסיר את האשמה מג’ונסון.
מאחר שזו לא הפעם הראשונה בה משחק ההאשמות הולך בדרך הזו, ומאחר שייתכן מאוד שג’ונסון מנסה להקשות על האיחוד להסכים לדחייה של הברקזיט, קשה להתחמק מכך שבניגוד לקורבין, ג’ונסון כנראה קיבל החלטה. גם המפלגה השמרנית וגם הלייבור היו דיי מפולגות ב-2016 סביב השאלה האירופית. מצביעי שמרנים ומצביעי לייבור הצביעו הן בעד ברקזיט והן נגדו. בזמן שקורבין מנסה להמשיך להיות מפלגה סוציאליסטית שלא סבה סביב השאלה האירופית, נראה שג’ונסון החליט שהמפלגה השמרנית תהיה מפלגה לברקזיטרים, והוא מוכן להסתכן באובדן המצביעים הרימיינרים.
כמובן, אנחנו לא יכולים לדעת מה יעלה בגורל הדחייה. בשביל זה ניאלץ לחכות לפחות עוד 11 ימים. ועד אז: שקט, מאשימים.