המרוץ מתחיל

זהו זה. שלב הטיזינג נגמר, אפשר להתחיל באקשן. מוקדם יותר הערב נסגר שלב הגשת המועמדות למרוץ לראשות המפלגה השמרנית. לא פחות מעשרה חברי פרלמנט מתמודדים במרוץ שמסתיים בדאונינג 10. כל כך הרבה, שהמפלגה שינתה את כללי המרוץ כדי למנוע מעוד אנשים להתמודד. והמרוץ הזה יוכרע על נושא עיקרי אחד: ברקזיט. וזה שיש עשרה מתמודדים, מבטיח בערך עשר גישות לברקזיט | צילום: טום רובינסון

עכשיו, אחרי שנסגרה ההרשמה, המרוץ לראשות המפלגה השמרנית ולראשות הממשלה מתחיל רשמית. לזהות המנצח/ת תהיה משמעות בכל הנוגע לניהול הברקזיט, עם תומכים ביציאה בכל מחיר, התנגדות ליציאה בכל מחיר ואפילו אחד עם תקווה לבטל את הברקזיט לחלוטין. אם המרוץ לראשות המפלגה הליברל-דמוקרטית נראה כמו מרוץ רגוע וספורטיבי בין שני חברים טובים, המרוץ לדאונינג 10 עלול להיות מכוער בהרבה.

כללי המשחק

בדרך כלל, חוקי התחרות בנסיבות שכאלה אומרות שעל כל מועמד/ת להיות חבר/ת פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית, ולקבל את תמיכתם של שני חברי פרלמנט שמרנים נוספים. לאחר מכן, אם יש יותר משני מתמודדים, מתחילים בסבבי הדחה. חברי הפרלמנט בלבד מצביעים למתמודדים השונים, ובכל פעם המתמודד/ת הכי פחות פופולרי/ת מודח/ת. כך, עד שנותרים שני מתמודדים בלבד, ואז חברי המפלגה כולה זכאים לבחור. המנצח/ת בהצבעה זו זוכה במרוץ כולו.

אבל, הפעם החליטו לשנות את הכללים. הדבר נבע מכך ש-13 חברי פרלמנט הספיקו להכריז על כוונתם להתמודד לראשות המפלגה. כדי להימנע ממצב בו עוד ועוד מתמודדים מגישים מועמדות ונוצרים עוד ועוד סבבי הצבעה בלתי נגמרים שיאריכו את התהליך, החליטו לנסות משהו טיפה שונה. זה ככל הנראה עבד, בהתחשב בעובדה ששניים מאלו שהכריזו על מועמדותם חזרו בהם לאחר שינוי הכללים. כמו כן, המועמד סם ג’ימה פרש במהלך היום, לאחר שלא הצליח לגייס את התמיכה הדרושה במסגרת הכללים החדשים.

בכל מקרה, עכשיו התחרות הרבה יותר קשוחה. ראשית, כדי להגיש מועמדות יש צורך בתמיכתם של שמונה חברי פרלמנט, במקום שניים. שנית, כעת כדי לא להיות מנופים מהמרוץ, יש להשיג בסיבוב הראשון, שיתקיים ביום חמישי, לפחות 17 קולות של חברי פרלמנט (מתוך 313 שמכהנים כרגע). בסבבים שלאחר מכן, שייערכו משלישי עד חמישי בשבוע הבא, יהיה צורך בלפחות 33 קולות. כל אלו שיקבלו פחות מכך ינופו. רק במקרה בו כולם יצליחו לעבור את הרף, יהיה ניפוי של מי שהגיע/ה אחרונ/ה. כך ימשיכו לנפות, עד שייוותרו רק שניים, ומתוכם חברי המפלגה כולם יידרשו לבחור את ראש/ת המפלגה הבא/ה. ב-22 ביוני תחל ההצבעה בקרב חברי המפלגה כולה, והתוצאות יימסרו ב-22 ביולי.

משמעות הדבר, גם בחוקים הנוכחיים וגם בחוקים שקדמו להם, הוא שחברי המפלגה כולם מצביעים על מתמודדים שעברו ניפוי של חברי הפרלמנט. פירוש הדבר הוא שקשיים רבים ייערמו בפני מי שצברו יותר מדי יריבים פוליטיים במפלגה. אם יריביו הפוליטיים של פלוני ירקמו דיל פוליטי יחד, הם עשויים להביא להדחתו אפילו שהוא פופולרי בקרב חברי המפלגה. לכן, כדאי לקחת את הפופולריות של המועמדים בעירבון מוגבל.

המועמדים

בגלל שיש עשרה מועמדים, לפרט את העמדות של כולם יצריך מאמר באורך הגלות. לכן, כאן אכנס רק לעמדתם בסוגיה הבוערת – הברקזיט – ולסיכויים ולאתגרים של כל אחד להגיע לסוף. פירוט על ניסיון ועל עמדות בתחומים נוספים יגיע כשיישארו רק שניים. לצורך הערכת הסיכויים נלקחו שתי הערכות שונות שנלקחו בשבוע שעבר בגארדיאן ובוויק. הערכות כלי התקשורת מבוססות על חברות ההימורים. בגלל שבהימורים הסיכויים מייצגים את ערך התשורה של הימור מוצלח, סך הסיכויים הוא יותר מ-100%. הסדר של המשתתפים הוא אלפביתי, בהתאם לשם המשפחה.

סאג’יד ג’אוויד

ברקזיט

שר הפנים סאג’יד ג’אוויד מעוניין ביציאה עם הסכם, ומקווה שלא יצטרך לבקש הארכה כדי להשיג אותו. הוא מעוניין לעשות שינויים ב-backstop. אם זה לא יצליח, הוא מדבר על דיגיטציה לגבול, שתוריד את הצורך בגבול קשה בצפון אירלנד. לדבריו, הטכנולוגיה מאפשרת להגיע למצב כזה תוך שנים בודדות. הוא גם מעוניין להציע את כל המימון להסדרים בגבול מהאוצר הבריטי. בנוסף, הוא מעוניין להכין את בריטניה למקרה של יציאה ללא הסכם. כמו כן, הוא שלל את האפשרות למשאל עם שני.

סיכויים

אמנם היה יכול לעזור למפלגה השמרנית שמואשמת באסלאמופוביה שבראשה יעמוד מועמד מוסלמי (גם אם חילוני), אבל לא בטוח שזה מה שיעזור לו. הוא הגיע למקום השמיני בסקר הפופולריות שנערך בקרב חברי המפלגה, עם 2.7% בלבד שבחרו בו ראשון. כמו כן, רבים מוצאים אותו לא כריזמטי. לכן, למרות שהעמדה שלו לגבי ברקזיט אמורה לתת לו קולות בקרב חברי המפלגה, סיכוייו הם סביב ה-3%.

מייקל גוב

ברקזיט

שר הסביבה מייקל גוב היה תומך קולני בברקזיט במהלך 2016. עם זאת, הוא לא רוצה להתאבד על זה. הוא מתנגד לרעיון של יציאה ללא הסכם, ולכן אומר שדחייה נוספת, מעבר ל-31 באוקטובר, היא אפשרית. עם זאת, גם עליה הוא לא מתחייב בכל מקרה, ואומר שהיא נועדה בעיקר למקרה בו בריטניה תצליח להגיע להסכם משופר ויידרש יותר זמן כדי לסגור את כל הפרטים וליישם את היציאה בפועל. הוא יעדיף הארד-ברקזיט על פני ביטול הברקזיט, ושולל כל אפשרות למשאל עם נוסף. בקיצור, הוא בעיקר מבטיח הסכם משופר, שלא בטוח שהאיחוד יסכים לתת לו. הוא גם מבטיח להגן על זכויותיהם של אזרחי האיחוד שחיים בבריטניה.

סיכויים

גוב הגיע למקום השלישי במרוץ להחליף את דייוויד קמרון. כלומר, מדובר בדמות עם כוח במפלגה. עם זאת, יש לקחת את זה בפרופורציות: ב-2016 רק חמישה הגישו מועמדות. עכשיו יש קצת יותר. על כך ניתן להוסיף שיש רבים שלא נותנים בו אמון, אחרי שב-2016 הבטיח את תמיכתו בבוריס ג’ונסון ואז החליט לרוץ בעצמו. הדבר קצת נתן לו שם של תוקע סכינים בגב. אולי זה גם מסביר למה בסקר שנערך, יותר ממחצית מהנשאלים מצאו את גוב לא אמין. וכמובן, לא בטוח שהסיכון שהוא מביא איתו למריחה נוספת של הברקזיט תעשה לו טוב בקרב האגף הקשה של המפלגה. ואם כל זה לא מספיק, במהלך הסופ”ש הוא הודה על כך שצרך קוקאין בצעירותו, והביע חרטה. הדבר מוביל להסחת דעת מהמדיניות אותה הוא מבקש לקדם. מבחינת סיכויים, הם נעים בין 11% ל-17%. בגלל שההערכות פורסמו טרם פרשת הקוקאין, ניצמד ל-11%.

בוריס ג’ונסון

ברקזיט

שר החוץ לשעבר בוריס ג’ונסון מבטיח שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר, יהיה אשר יהיה. הוא אמנם מעדיף לצאת עם הסכם, אבל מעוניין להוציא ממנו את ה-backstop. אם זה לא יעבוד, מבחינתו תהיה יציאה ללא הסכם. לדבריו, אם בריטניה תתכונן ליציאה ללא הסכם, הדבר יוכל ללחוץ על האיחוד להסכים למשא ומתן מחודש. בנוסף, הוא הודיע שבכוונתו לסרב לשלם את “דמי הגירושים” של הברקזיט בדמות 39 מיליארד ליש”ט, אלא אם יוצעו תנאים טובים יותר. החוקיות של הצעד הזה מוטלת בספק. עם זאת, הוא מודה שיציאה ללא הסכם עשויה לגרום לנזק לבריטניה.

סיכויים

אין ספק שג’ונסון הוא הפייבוריט של המרוץ הזה. ההערכות הפסימיות נותנות לו 69% סיכוי להיות ראש הממשלה הבא. הערכות יותר אופטימיות מעריכות שיש לו 90% סיכוי ויותר. אין ספק שהדבר נובע מגישתו לברקזיט. הבעיה היא שהסיכויים האלו ניתנים בשלב מאוד מוקדם, ולכן ליריבים שלו יהיו את כל הסיבות בעולם לתקוף קודם כל אותו, כדי למנוע ממנו להגיע לגמר. ג’ונסון קנה לעצמו שם של שקרן פתולוגי, ובהתאם רוב הציבור לא נותן בו אמון. מישהו אף גייס במימון המונים מאתיים אלף ליש”ט כדי להעמידו לדין על נתון מעוות עליו חזר במהלך משאל העם של 2016. אמנם לבסוף בית המשפט העליון החליט שלא להעמידו לדין על כך (וטוב שכך), אבל יריביו הפוליטיים יוכלו להשתמש בגיוס ההמונים של סכום כזה נגדו. גם אם יגיע לגמר, 33% בסקר המפלגה אמרו שהוא המועדף עליהם. זה משאיר 67% שלא בכיס שלו. לכן, ג’ונסון הוא אולי המועמד המועדף, אבל ממש לא מועמד בטוח.

ג’רמי האנט

ברקזיט

שר החוץ ג’רמי האנט משוכנע שניתן להגיע לשינויים בהסכם היציאה של מיי עד ה-31 באוקטובר. ברצונו להגיע לשינויים ב-backstop באמצעות צוות שיורכב משמרנים אירוסקפטיים ומחברי DUP. אם זה לא יעבוד ולא תהיה בררה, האנט יעדיף לצאת ללא הסכם על פני ביטול הברקזיט. עם זאת, הוא מסרב להתחייב שלא תהיה דחייה נוספת בברקזיט, ובעיקר מעוניין להימנע מבחירות כלליות לפני הברקזיט.

סיכויים

האנט הוא לא בדיוק הטיפוס הכי אהוד במפלגה השמרנית, עם 4.1% חברי מפלגה שבחרו בו ראשון. עם זאת, כנראה שהגישה שלו כלפי ברקזיט עוזרת לו מעט, עקב ההבטחה להימנע מביטול הברקזיט בכל מחיר, כולל יציאה ללא הסכם. התחייבות שלא תהיה דחייה נוספת הייתה יכולה לסייע לו יותר. לכן, סיכוייו נעים בטווח של 10-11 אחוזים. לא הייתי בונה על זה, אבל יש לו סיכוי להעפיל לסבב ההצבעות האחרון בקרב חברי הפרלמנט.

מאט הנקוק

ברקזיט

שר הבריאות מאט הנקוק מתנגד בכל תוקף ליציאה ללא הסכם. לכן, הוא יעדיף לבטל את סעיף 50 על פני יציאה ללא הסכם. כמובן, הוא עדיין מעוניין ליישם את תוצאות משאל העם של 2016, ולכן מציע הוא מציע שיפורים להסכם של מיי. הוא מעוניין בהגבלת זמן על ה-backstop ובהסכם סחר חופשי עם האיחוד, שיאפשר יציאה מהשוק המשותף. יש לציין שהסכם סחר כזה ככל הנראה לא יפתור את בעיית הגבול בצפון אירלנד.

סיכויים

למרות שמיהר להגן על ה-NHS כשנודע שטראמפ מתכוון לדרוש מתן אפשרות לחברות אמריקאיות להתחרות על חוזים עם הארגון, לא נראה שזה עוזר לו. רבים בתוך המפלגה השמרנית, כאמור, הם הארד-ברקזיטרים. הרעיון שחוסר ההסכמה שלו לצאת ללא הסכם עלול להוביל לביטול הברקזיט כולו עלולה להיות לו לרועץ. שלא במפתיע, סיכוייו נעים בין אחוז אחד לשניים.

מארק הרפר

ברקזיט

גם מארק הרפר יעדיף יציאה ללא הסכם על פני ביטול הברקזיט, אבל גם רוצה בכל מאודו להגיע להסכם. לכן, הוא טוען שהוא צפוי לבקש הארכה נוספת, בטענה שזה יהיה לא ראוי להעמיד פנים שיש סיכוי להגיע להסכם ולהעבירו בפרלמנט לפני ה-31 באוקטובר. ברצונו לחזור למשא ומתן עם האיחוד על ה-backstop.

סיכויים

יכול להיות שזה קשור לזה שמיי לא רצתה אותו כשר בממשלתה. יכול להיות שזה קשור לכך שכאשר כיהן כשר תחת שרת הפנים מיי, שמו נקשר בקמפיין אנטי-מהגרים שנחשב בעיניי רבים לדוחה. אבל גם יכול להיות שזה קשור לכך שכולם מבינים שמה שהוא מציע לא ישים. האיחוד הודיע יותר מפעם אחת שההסכם לא פתוח למו”מ מחודש. הרפר הוא גם דמות הרבה פחות חזקה במפלגה מאשר גוב, עם 0.3% חברי מפלגה בלבד שבחרו בו ראשון. בהתאם, הסיכויים שלו נעים בין שליש אחוז לאחוז בודד.

אנדריאה לדסם

ברקזיט

מנהיגת בית הנבחרים לשעבר לא מעוניינת במשא ומתן מחודש ובטח לא במשאל עם שני. במקום זה, היא מעוניינת להפוך את היציאה ללא הסכם לחלקה יותר. בכוונתה לחוקק מספר חוקים לגבי אזרחי האיחוד החיים בבריטניה, להתחיל בהכנות ליציאה, ואז לשכנע מנהיגים באיחוד לשתף פעולה מהצד שלהם. זה, בגדול, הצעה לא סבירה במיוחד.

סיכויים

לדסם היא דמות חזקה במפלגה השמרנית. ב-2016, היא הגיעה לשלב האחרון במרוץ להנהגת המפלגה השמרנית, והייתה אמורה להתחרות ראש בראש עם ת’רזה מיי. בסופו של דבר היא משכה את מועמדותה. בכל מקרה, כמו עם גוב, היו אז הרבה פחות מתמודדים. היא גם השרה האחרונה להתפטר מממשלת מיי, כך שהיא יכולה לנסות לקנות לעצמה שם כאחד הקשים ששברו את גב הגמל. עם זאת, היא לא מאוד פופולרית בקרב חברי המפלגה, כשהיא מגיעה למקום התשיעי בלבד בסקר שנערך במפלגה. סיכוייה עומדים על בין 9 ל-11 אחוזים. עדיין אפשרי.

אסת’ר מקוויי

ברקזיט

שרת העבודה לשעבר אסת’ר מקוויי מעוניינת ביציאה על בסיס חוקי ארגון הסחר העולמי. כלומר, ההסכם עם האיחוד האירופי אמור להיות הסכם סחר בלבד. לדבריה, אם האיחוד ובריטניה יחליטו לא להקים גבול קשיח בצפון אירלנד, לא יהיה גבול קשיח. גם היא מעוניינת להתבסס על טכנולוגיות בגבול. בכל מקרה, לדבריה, יהיה אפשר להזיז את האיחוד האירופי מהתבצרותו אם יבינו שם שבריטניה רצינית לגבי יציאה ללא הסכם. כמו כן, היא לא שוללת את הרעיון של דומיניק ראב (ראו בהמשך) להשעות את הפרלמנט כדי שלא יחסום יציאה ללא הסכם. הצעד נחשב לקיצוני, ומקוויי טוענת שזה מראה שהיא תעשה כל מה שנדרש כדי להבטיח יציאה.

סיכויים

למרות היותה הארד-ברקזיטרית אפילו יותר נחרצת מבוריס ג’ונסון, היא לא מצליחה להתרומם. היא אמנם יותר פופולרית מג’אוויד או לדסם, אבל הסיכויים שלה ממשיכים לנוע על אחוז אחד בלבד. זאת, למרות שהיא הכריזה מזמן שהיא מעוניינת לרוץ לראשות המפלגה השמרנית, מה שהיה אמור לאפשר ליצור בסיס תומכים רציני.

רורי סטיוארט

ברקזיט

השר לפיתוח בינלאומי רורי סטיוארט הוא כנראה המתמודד הכי רומנטי מבין החברים כאן. לדבריו, אין באמת אפשרות לפתוח את הסכם היציאה של מיי למשא ומתן מחודש, ויציאה ללא הסכם תהיה אסון. מעבר לכך, לדבריו יציאה ללא הסכם היא הפרת הבטחת הבחירות מ-2017 ליציאה מסודרת מהאיחוד האירופי. הוא גם מתעקש שההסכם שמיי הגיעה אליו מוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי. לכן, הוא מציע אספות אזרחים שינסו להגיע לפשרה סביב ההסכם, אותה יהיה ניתן להעביר בפרלמנט.

סיכויים

בקרב חברי המפלגה השמרנית, הדבר היחידי שצועק יותר “אני רוצה להתאבד פוליטית” מהרעיון של סטיוארט, הוא תמיכה במשאל עם שני. זו הייתה התכנית של סם ג’ימה, וזה נאלץ לפרוש כזכור. אמנם סטיוארט מראה הרבה יותר נכונות לבחון ניואנסים משאר מתחריו, אבל לא בטוח שזה עומד לזכותו. הרעיון של מציאת פשרה פנימית סביב ההסכם הדחוי של מיי מעורר פלצות בקרב רוב השמרנים. עם זאת, סטיוארט מגיע למקום החמישי במדד הפופולריות שנעשה במפלגה השמרנית. כמו כן, סטיוארט מקיים קמפיין אנרגטי מאוד למען תמיכת הציבור, כדי לשכנע את חברי הפרלמנט שהוא יכול לנצח בחירות. לכן, במקום לבלות עם אפס סיכוי להצליח, המהמרים נותנים לו ארבעה אחוזים. סטיוארט הוא אדם מאוד אופטימי, ומאמין בלב שלם בסיכוייו לנצח.

דומיניק ראב

ברקזיט

שר הברקזיט לשעבר דומיניק ראב מעוניין לפתוח את הסכם היציאה מחדש, בטענה שיציאה ללא הסכם עדיפה על הסכם היציאה של מיי. לכן, יציאה ללא הסכם היא בהחלט בגדר אפשרות אצלו. לא רק זה, הוא אפילו אמר שישקול לבקש מהמלכה להשעות את הפרלמנט עד לאחר ה-31 באוקטובר, כדי למנוע ממנו לעצור הארד-ברקזיט. מדובר בצעד קיצוני, שהתקדים האחרון שלו הוא מ-1629 על-ידי המלך צ’רלס הראשון. במקרה שלו, הדבר הביא לתסיסה, מלחמת אזרחים באנגליה ולעריפת ראשו. כיום, אותה “השעיה” נעשית רק לקראת נאום פתיחת מושב חדש, ולא כדי למנוע מהרשות המחוקקת להציב גבולות לרשות המבצעת. לגבי הגבול בצפון אירלנד, גם הוא מדבר על סידורים מיוחדים, שבאיחוד טוענים שלא קיימים.

סיכויים

למרות היותו של ראב הארד-ברקזיטר על גבול הקיצוני, הוא לא מצליח להתרומם. ככל הנראה יש לרצון שלו להשעות את הפרלמנט חלק בכך. הדבר זכה לגינוי מקיר לקיר, והבהרה מג’ון ברקו שהוא לא ייתן לזה לקרות. למרות זאת, ראב לא מוכן להוריד את האופציה מן השולחן, מה שלבטח לא עוזר לו. נראה שגם לברקזיטרים של המפלגה השמרנית יש גבולות. כעת, סיכוייו נעים בין ארבעה לחמישה אחוזים. עם זאת, הוא במקום השני במדד הפופולריות בקרב חברי המפלגה השמרנית, ולכן עוד עשוי להפתיע.

מה צפוי?

לגבי המנצח/ת, אני לא מהמר. התרחישים הסבירים הם שהסיבוב הסופי יהיה בוריס ג’ונסון מול עוד מישהו/י. עם זאת, פוליטיקה היא ממש לא סך התרחישים הסבירים ביותר. ספק אם אנשים דמיינו ב-2014 שג’רמי קורבין יהיה לראש מפלגת הלייבור שנה לאחר מכן. אבל הנה אנחנו. לכן, אני נזהר מתחזיות לגבי זהות המנצח/ת.

מבחינת אופי המרוץ, מן הסתם המתמודדים יציעו רפורמות בשלל נושאים. עם זאת, שני דברים עיקריים יעמדו בראש מעייניהם של כל המתמודדים להוכיח למצביעים. ראשית, היכולת ליישם את ברקזיט והאופן הנכון ביותר ליישם אותו. עקב פרישתו של סם ג’ימה, הרימיינרים לא יקבלו ייצוג כלל. שנית, למנוע מג’רמי קורבין לנצח את הבחירות הבאות. המתמודדים ינסו להישאר ממלכתיים אלה כלפי אלה מן השפה אל החוץ, כדי לא להחמיר את הקרע בתוך המפלגה השמרנית וכדי לא לספק תחמושת למפלגות היריבות. מתחת לפני השטח, ככל הנראה יהיה הרבה יותר מטונף.

יהיה מעניין.