צילום: Kuhlmann / MSC

מכתב פתוח

ת’רזה מיי כתבה היום מכתב פתוח ל-Mail on Sunday, בו היא הסבירה על הפעם הבאה בה הסכם הברקזיט שלה יעלה להצבעה לפרלמנט. היא ניצלה את ההזדמנות כדי לקרוא לציבור להצביע לשמרנים בבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו ביום חמישי (בהן, לפי הסקרים, המפלגה הולכת לקבל פחות מ-20% מהקולות); להסביר את התהליך שעבר ההסכם שלה עד כה; להאשים את כולם חוץ מאת עצמה בפארסה הזו; להצדיק את השיחות עם מפלגת הלייבור ולהאשים בעיקר את הפיצול בה בקריסתן; ועוד. לדבריה, ההצעה שתונח לפתחו של הפרלמנט בשבוע הראשון של יוני, תהיה הצעה שונה ממה שהוצג עד כה, כך שחברי הפרלמנט לא יצטרכו, כך מיי, לחשוב שוב על אותו הסכם. כך, היא מקווה, היא תוכל להשיג את תמיכת הפרלמנט. כמו כן, מיי כתבה שתשקול עם הקבינט הבאה של שורת אפשרויות להצבעה אינדיקטיבית, כדי לראות במה תומכים חברי הפרלמנט.

לא ממש ברור מה זה הולך להשיג, ממספר סיבות: ראשית, מיי התחייבה שאחרי ההצבעה על ההסכם, היא תגיע להתחייבויות לגבי תאריך פרישתה מראשות הממשלה. כלומר, אין שום ערובה שגם אם ההסכם יהיה מקובל על רוב הפרלמנט, שהמחליפים שלה לא יהיו מהאגף ההארד-ברקזיטרי ויחבלו בהוצאת ההסכם אל הפועל. זו אחת מהסיבות בגללן קורבין הפסיק את השיחות. שנית, נגיד שפתרנו את הבעיה הקודמת איכשהו, יש להסכם הזה עוד צד חוץ מהממשלה והפרלמנט, וזה האיחוד האירופי. מי קבע שהאיחוד יקבל את השינויים שיוכנסו בו? שלישית, מיי ממשיכה להתנגד למשאל עם שיאשר את ההסכם אליו תגיע. וינס קייבל, ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית, אמר שישקול תמיכה בהסכם אם הוא יובא למשאל עם בו תיכלל האפשרות להישאר באיחוד. אבל מיי מסרבת. מכל הסיבות האלו, לא נראה שהמכתב של מיי הולך לשפר במשהו את סיכוייה להעביר את ההסכם ולעזוב את דאונינג 10 כשהיא לא נזכרת כפארסה.

קרקע רעועה

למרות שהמכתב של מיי נראה כאילו נועד בעיקר להוריד מעצמה אשמה לפארסה שנקראת ברקזיט, היא צודקת שהפיצול במפלגת הלייבור בעייתי. קלייב לואיס, חבר בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין, אמר שאם האחרון לא יביא למשאל עם נוסף, מנהיגותו תהיה בסכנה. הוא גם חוזה התפטרות של שרי צללים רבים במקרה כזה. ללואיס היה גם מה לומר לחברי לייבור ששמחים עם סקרים שמבשרים שיסיימו במקום השני בבחירות לפרלמנט האירופי כל עוד הם עוקפים את השמרנים. לדבריו, ניצחון של מפלגת הברקזיט “תפתח את הדלת לפסאודו-פשיסטים” כמו נייג’ל פרג’. מפלגת change UK, אגב, טוענת שכבר אין זמן למשאל עם נוסף ולכן דורשת לבטל את הפעלת סעיף 50.

חוסר סובלנות

העובדה שבריטניה עדיין באיחוד האירופי מעצבנת לא מעט ברקזיטרים. חלקם לוקחים את המחאה שלהם מעבר לפוסטים בפייסבוק. חבר הפרלמנט מטעם הלייבור, כריס בריאנט, שהוא גם רימיינר, גילה שקיר המשרד שרוסס בכתובת “בוגד”. הכוונה היא, ככל הנראה, לבגידה בדמוקרטיה עקב חוסר יישום רצון העם כפי שהתבטא במשאל העם של 2016. זו ממש לא הפעם הראשונה, וזה בהחלט מדאיג. בריאנט אמר על כך ש”פעם לא היינו מדינה כזו – היינו מדינה שכיבדה חילוקי דעות פוליטיים, אבל בדרך כזו או אחרת איבדנו את זה”.

המרגל הצ’כי

ומהחדשות הרציניות לחדשות הביזאר. חבר הפרלמנט מטעם הלייבור ג’פרי רובינסון, נאלץ להכחיש שהוא היה מרגל מטעם צ’כוסלובקיה במהלך שנות השישים כחלק מהמלחמה הקרה. לפי ה-Mail on Sunday, הטענה לפיה רובינסון אכן ריגל עבור הצד המזרחי של מסך הברזל מגובה במסמכי ארכיון צ’כיים בני 390 עמודים. רובינסון ודובריו, כמובן, טוענים שמדובר בשקר. זו, אגב, לא הפעם הראשונה שטוענים שחברי לייבור ריגלו ספציפית עבור צ’כוסלובקיה. בשנה שעברה, נטען שלא אחר מאשר ג’רמי קורבין ריגל במהלך שנות השמונים עבור המדינה, שהתפצלה מאז.

מילקשייק בטעמים

לסיום, אם אתם פוליטיקאים המתויגים כימין קיצוני או פופוליסטי, כדאי לכם לאהוב מילקשייק. זאת, מהסיבה הפשוטה שגם לשמאל יש צורות מחאה שנויות במחלוקת. צורת מחאה שצוברת תאוצה נגד פוליטיקאים כאלה, היא השלכת מילקשייק. היום, מועמד מפלגת UKIP לפרלמנט האירופי, קרל בנג’מין, נפגע ממילקשייק שהושלך אליו זו הפעם הרביעית השבוע (לבנג’מין שלום, לבגדים פחות). בנג’מין ידוע לשמצה בעיקר בשל שכתב לחברת הפרלמנט מטעם הלייבור, ג’ס פיליפס: “לא הייתי אפילו אונס אותך”, ומאז סירב להתנצל בטענה שזו בדיחה. חלקים גדולים בציבור ממש לא אוהבים אותו, וכאמור בשבוע אחד הוא היה צריך להתנקות ארבע פעמים ממילקשייק שהושלך לעברו. והוא ממש לא היחיד. מוקדם יותר החודש, פעיל הימין הקיצוני והמועד העצמאי לפלרמנט האירופי טומי רובינסון, חטף פעמיים ממילקשייקים שהושלכו לעברו. השיא כנראה היה אתמול, כשמשטרת אדינבורו ביקשה מסניף מקדונלד’ס הממוקם בקרבת אירוע בחירות של נייג’ל פרג’, שלא למכור באותו ערב מילקשייק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *