תומכים מושבעים

רפורמה חדשה בדין הפלילי באנגליה ובוויילס תבטל את חבר המושבעים בעבירות פליליות קלות. שר המשפטים דייוויד לאמי (בתמונה) טוען לייעול של 20% בבתי המשפט שמשוועים להקלה בעומס, אבל השמרנים זועמים על המהלך. מה המקור לזעם הזה והאם גם המצביעים מרגישים כך? | צילום: בית הנבחרים הבריטי

שר המשפטים דייוויד לאמי הודיע על רפורמה במערכת המשפט של אנגליה ו-וויילס, במסגרתה יופסק השימוש בחבר מושבעים לעבירות פליליות קלות שהעונש עליהן פחות משלוש שנים (מה שקרוי במשפט הישראלי עבירות מסוג חטא או עוון, או עבירות פליליות שאינן פשע). הסיבה למהלך, על פי לאמי, היא ייעול: מערכת המשפט הבריטית, כמו בכל העולם, סובלת מעומס רב שמקשה על עשיית צדק: כיום יש 78 אלף תיקים פליליים שתקועים, והמצב צפוי רק להחמיר. חבר מושבעים שצריך למנות, להדריך ולכנס מאט הליכים ומייקר אותם. לטענת לאמי, התוצאה תהיה שיפור של 20% במהירות בה תיקים פליליים מוכרעים.

אני לא מכיר גיבוי מחקרי לטענה שמשפטי מושבעים מביאים תוצאות צודקות יותר (ואני מזמין את קוראי הבלוג להאיר את עיני לכאן או לכאן), ובהתחשב בכך שהם אכן איטיים ויקרים – יכול להיות שהדבר הנכון יהיה לבטל את חבר המושבעים בכלל. אפילו אם טוענים שיש משהו טוב וצודק כשלעצמו במושבעים, ללא תלות בתוצאות, צריך לאזן את זה עם הפגיעה בצדק ששיטת המושבעים יוצרת בכך שהיא מאריכה הליכים.

בסוגייה הזו, ממשלת הלייבור, לעומת זאת, נוהגת בשמרנות מופלגת ועורכת רפורמה, במילותיו של אדמונד ברק, “כבן המטפל בפצעי אביו” – באופן הדרגתי, מתון, כדי לא להכניס את מערכת המשפט לכאוס עם שינוי קיצוני מדי.

מה טוענים תומכי חבר המושבעים?

עם זאת, במפלגה שנושאת את דגל השמרנות, מאוד לא אוהבים את הרפורמה הזו. רוברט ג’נריק, שר המשפטים בממשלת הצללים (ושעדיין רוצה להיות ראש המפלגה השמרנית), כתב טור זועם במיוחד לדיילי מייל ובו טען כמה טענות. הנה סיכום קצר וניתוח שלהן: לפי ג’נריק, ראש הממשלה קיר סטארמר ודייוויד לאמי בעצמם הביעו בעבר תמיכה במשפט מושבעים אפילו שהוא יקר, כחלק מהזכות להליך הוגן בבריטניה. זה כמובן טיעון לא חזק במיוחד, כי אם סטארמר ולאמי תמכו בעבר במדיניות שגויה – זה לא בהכרח דבר רע שהם לא מיישמים אותה או שינו את דעתם. ג’נריק מסביר שאפשר לייעל את מערכת המשפט בדרכים אחרות. ייתכן מאוד שהוא צודק, אבל זה כמובן לא סותר את הטענה שהצעד של לאמי מייעל אותה ושהוא צעד חיובי. ג’נריק גם טוען שאם רוצים לחסוך כסף – צריך להפסיק לבזבז כסף על מהגרים לא חוקיים – טיעון פופוליסטי, לא רלוונטי, וכל כך עלוב שאני אפילו לא אבזבז עליו מלל.

חבר הפרלמנט השמרן דייוויד דייוויס טוען שההשפעה האמיתית של הרפורמה של לאמי על יעילות בתי המשפט היא זניחה. אבל אפילו אם הוא צודק, האם זה לא טיעון דווקא להעמקה של הרפורמה ולביטול של חבר המושבעים במקרים נוספים?

לסמוך על האדם הפשוט

בטורו, ג’נריק מזהיר את הקוראים גם מכך ש”סטארמר לא סומך על ההיגיון הבריא של אנשים רגילים”. יש בכך משום הדהוד האמירה של מייקל גוב מלפני כמעט עשור על כך ש”לאנשים בבריטניה נמאס ממומחים” תוך האדרת ה”היגיון הבריא”, הקומון סנס, של העם הפשוט. אלא מה? הרטוריקה הפופוליסטית הזו לא עומדת כאן במבחן המציאות: אם זה היה נכון וסטארמר לא סומך על שיקול הדעת של אנשים רגילים, למה הוא משאיר את המשפטים בעבירות החמורות באמת – רצח, אונס ושוד – בידי מושבעים ודווקא את הקלות הוא מפקיע מהם?

מעל לכל, יש פה תמיכה במוסד המושבעים מסיבות היסטוריות ותרבותיות. תומכי חבר המושבעים מזכירים את מקורותיו העתיקים – בדרך כלל עם התייחסות למגנה כרטה מ-1215, מגילת הזכויות שנתן המלך ג’ון לברונים שמרדו בו. זו שגיאה היסטורית, שכן המגנה כרטה עוסקת בזכויות של ברונים בלבד. המיתוס לגבי המגנה כרטה כמעגנת את זכויותיו של כל בריטי מול המלך נולד במאה ה-17, על רקע מאבק המשפטנים הבריטים נגד המלכים משושלת סטיוארט שניסו לנהוג במקרים שונים כמלכים אבסולוטיים.

מרוב ניסיונות לקומם את ה”אנשים הרגילים” נגד הממשלה הרעה שכביכול רוצה לקחת מהם את הזכויות שלהם, אפשר לשכוח לבדוק מה האנשים באמת חושבים: סקר של YouGov מצביע על כך ש-41% מהבריטים דווקא תומכים בביטול חבר המושבעים בעבירות קלות (בשאלה דובר על עד חמש שנים, לא שלוש), 36% מתנגדים, והיתר לא יודעים. מעל לכל, הסקר מראה שלרוב הציבור הבריטי אין דעה מוצקה מדי לכאן או לכאן בשאלה הזו.

With the government proposing to scrap jury trials for crimes carrying a sentence of less than 5 years in order to try and clear the courts backlog, Britons are split on the proposal

Support: 41%
Oppose: 36%

Results link in replies pic.twitter.com/FqakuB2zwS

— YouGov (@YouGov) November 26, 2025

כשזה המצב, כנראה שאם השמרנים רוצים לראות לקומם את הציבור הבריטי נגד הממשלה הם יצטרכו לחפש סוגיות אחרות. בלייבור יצטרכו לבחון היטב האם הצעד הזה, שהוא כאמור לא דרסטי, הוא בכלל מספיק כדי להתמודד עם עומס התיקים, ואם לא – אולי זו באמת רק ההתחלה.