היום (ה’) תושבי מחוז הבחירה הוברן וסנט פנקרס יצאו לקלפיות לטובת בחירות ביניים בהן יוחלט מי יהיה חבר הפרלמנט שיחליף את קיר סטארמר. מדובר במחוז בחירה שמאלי למדי, ובהתאם המאבק הוא בין הלייבור לירוקים. הראשונה תרצה מצדה להראות שהנוכחות של אנדי ברנהם מצליחה לעצור את הסחף למפלגות אחרות, בדגש על הירוקים. האחרונה תנסה להכניס את ראש המפלגה זאק פולנסקי לפרלמנט. וברפורמה ניסו לחגוג על המוצא של מועמדת הלייבור | בתמונה: בניין בהוברן (צילום: Cat Fung, פליקר)
ביוני תושבי מייקרפילד הלכו להכריע אם אנדי ברנהם יהיה ראש הממשלה. היום (ה’) תושבי מחוז הבחירה הוברן וסנט פנקרס ילכו להצביע מי יחליף את ראש הממשלה הקודם קיר סטארמר. הבחירות האלו הן בחירות הביניים הפרלמנטריות הראשונות מאז אנדי ברנהם נכנס לתפקידו, ולכן הלחץ על הלייבור לנצח חזק במיוחד. הנה מה שצריך לדעת.
לפני כן, הבהרה: בגלל חופשה, הפוסט נכתב שבוע מראש ותוזמן. ייתכן שמאז קרו מספר דברים ששינו את התמונה, ולכן יש לקחת את הכל עם מעט מלח.
למה מלכתחילה?
ב-1 בספטמבר ראש הממשלה לשעבר קיר סטארמר הודיע על התפטרותו מהפרלמנט. לדבריו, הדבר נעשה כדי שיוכל לעסוק בנושאים כמו יחסים בינלאומיים ואלימות נגד נשים. עם זאת, יש להגיד שמדובר בצעד חריג: ראשי ממשלה שמסיימים את התפקיד באמצע הפרלמנט נוהגים להחזיק במושב שלהם לפחות עד הבחירות הבאות, ובמקרים מסוימים (למשל ת’רזה מיי) גם אחריהן. מאז מלחמת העולם השנייה היו רק שניים שפרשו מהפרלמנט יחד עם סיום מגוריהם בדאונינג 10: טוני בלייר ודייוויד קמרון (חלק מכלי התקשורת הזכירו גם את בוריס ג’ונסון, אבל אצלו הנסיבות היו שונות ולכן הוא לכל הפחות מקרה עם כוכבית). למעשה, סטארמר עצמו אמר בעבר שבכוונתו להחזיק בתפקיד, וסביב בחירות 2024 גם לעג ליריבו רישי סונאק שאחרי ההפסד הוא יפרוש לקליפורניה. והנה, סונאק עדיין מייצג את מחוז הבחירה שלו – סטארמר לא.
כאן יש להגיד שההחלטה של סטארמר להתפטר מראה בעיקר כמה מעט כבוד הוא רוחש לתפקיד הפרלמנטרי בו החזיק, וספק אם אי-פעם התייחס אליו כאל יותר מהדרך החוקית להחזיק בתפקידים ביצועיים כמו התובע הכללי (התפקיד בשבילו רץ לפרלמנט ב-2015, למרות שההפסד של הלייבור בבחירות אלו מעולם לא אפשר לו להחזיק בו) ולאחר מכן ראש מפלגת הלייבור וראש הממשלה. הזמן בו הוא היה בקבנצ’ר, נטול תפקיד גדול באופוזיציה או בממשלה, במהלך כל 11 השנים וחצי שהוא בילה בפרלמנט, מסתכם בפחות משנה.
אני יודע שאני משווה לא מעט את סטארמר, שלפני הפוליטיקה היה פרקליט המדינה, לגנרלים הישראלים שנכנסים לפוליטיקה מבלי לשנות מיינדסט, והנה שוב אותו ניגון, כנראה בפעם האחרונה. כמו רבים מהם, גם סטארמר חש שאם הוא לא מקבל תפקיד ביצועי, אין סיבה שיכלה את זמנו בעבודה פרלמנטרית אפורה. אלא שלטעמי האישי במשטר פרלמנטרי מי שלא מעוניין בתפקיד של חבר פרלמנט לא ראוי גם לתפקיד ביצועי. חוסר הכבוד הזה שסטארמר רחש וכפי שניתן לראות עודנו רוחש לעבודה הפרלמנטרית מהווה לדעתי סיבה מרכזית לכך שהוא התקשה לתפקד כראש ממשלה. בכל מקרה, לאנשי הוברן וסנט פנקרס לבטח מגיע טוב יותר.
מה על הכף?
בעיקר השאלה האם אנדי ברנהם, עם הבוסט שהביא איתו ללייבור, יכול לנצח את המאתגרים של מפלגתו משמאל. כפי שתראו בהמשך, המצב במחוז הבחירה מביא לכך שאין ללייבור קרב נגד הרפורמה או השמרנים, אלא מול מפלגות כמו הירוקים. ברנהם יצטרך להראות שהרוח החדשה שהוא מביא איתו וההבטחה לשבירה שמאלה מצליחות לזכות באמון הבוחרים המתגוררים שם ולסיים את הפיצול בשמאל. אם הלייבור תפסיד עדיין יהיה לה רוב עצום בפרלמנט, אבל זו תהיה מכה מוראלית לא נעימה, ולאור ההקשר של ספקולציות רבות על בחירות מוקדמות, הפסד כזה יוכל לדחות אותן ככל שהן בכלל נשקלות.
בנוסף, אחד המועמדים הוא ראש המפלגה הירוקה זאק פולנסקי, שעד כה הנהיג את המפלגה מחוץ לפרלמנט. אם הוא ינצח, אז מעבר לתרומה למצב הרוח במפלגה, הדבר גם ייתן לפולנסקי עמדה בה הוא יוכל לאתגר את ברנהם מתוך הפרלמנט, להציב בפניו שאלות קשות ובאופן כללי לקבל יותר נגישות למערכת של וסטמינסטר.
המצב הפוליטי
בואו נצא לסיור בהוברן וסנט פנקרס. מחוז הבחירה נמצא בלב לונדון, מצפון לנהר התמזה (אך לא צמוד לגדה). מדובר במושב לייבור מובהק, ומאז שגבולותיו נקבעו לבחירות 1983 הלייבור תמיד ניצחה בו בפער משמעותי. עם זאת, בבחירות המקומיות שנערכו במאי השנה גם הירוקים זכו באזורים אלו ללא מעט הצלחה. האזור נחשב לשמאלי מאוד אפילו ביחס ללונדון, גם כלכלית וגם תרבותית. גם בהצבעה על הברקזיט, ההתנגדות שם ליציאה מהאיחוד האירופי הייתה חזקה מאוד, אפילו ביחס לשאר העיר הבירה.
כלכלית, מצד אחד ההכנסה שם גדולה יותר מהממוצע בבריטניה (לא בלונדון), אך יש שם פחות בעלי בתים ופחות אנשים עובדים. האזור גם יחסית מגוון מבחינה אתנית, כש-55% מהתושבים הם לבנים ורק 34% הם נוצרים. בקיצור, לא מפליא לשמוע שהלייבור הייתה מפלגת הבית במקום כל-כך הרבה שנים, ולא מפתיע שכעת התנאים האלו יכולים לשחק גם לטובת הירוקים.
מי נגד מי?
מטעם הלייבור רצה המועמדת סגל עבדי-ואלי, וכאמור מטעם הירוקים רץ זאק פולנסקי. השמרנים מריצים את איוון קמרון, הליברל-דמוקרטים את פטריק סטילמן, הרפורמה את פיטר ניומן ושיקום לבריטניה את טיילר ג’ונסון. כמו כן, גם מיודענו מהעבר ג’ורג’ גאלוויי ממפלגת הפועלים, שנהנה לאתגר את הלייבור מעת לעת, מתמודד. בנוסף אליהם עוד שמונה מתמודדים ממפלגות קטנות או פרודיות משתתפים במרוץ.
המובילים
כפי שאתם יכולים לנחש, בהוברן וסנט פנקרס מובילים סגל עבדי-ואלי וזאק פולנסקי. כרגע אין סקרים, אז יש ללכת עם ההימורים. לפי פולימרקט, לעבדי-ואלי יש סיכוי גבוה משמעותית לנצח. בפני זאק פולנסקי אכן עומדת משימה לא פשוטה, שכן הקולות שיגיעו לג’ורג’ גאלוויי כנראה לא יגיעו ממי שחשבו להצביע ללייבור, אלא לירוקים. עם זאת, לפי OddsChecker, הרבה יותר הימרו דווקא על פולנסקי. איך שלא יהיה, כל תוצאה שלא תהיה אחד מהשניים תהיה הפתעה.
עבדי-ואלי נולדה בסומליה והגיעה לבריטניה כבת לפליטים בשנות התשעים. מאז, כאזרחית, היא עשתה חיל במגזר השלישי ובפוליטיקה המקומית וכיום היא ראשת מועצת קמדן, שבתחומיה נמצא הוברן וסנט פנקרס. או כפי שאתם יכולים להבין, היא פעילה מאוד באזור הגיאוגרפי מטעמו היא מבקשת לרוץ לפרלמנט. ברפורמה ניסו להשתמש בסיפור החיים שלה נגדה, כשזיה יוסוף, המועמד של נייג’ל פרג’ לתפקיד שר הפנים, שאל “אתם מבינים מה קורה?” בהתייחס לכך שבלייבור בחרו במישהי שנולדה בסומליה. הדבר הוקע כגזעני, שכן הדבר נאמר בלי לדעת שום דבר על העשייה של עבדי-ואלי אלא רק התבסס על ארץ לידתה. רוברט ג’נריק, שמיועד להיות שר האוצר בממשלת רפורמה, ניסה להסביר שזו “שאלה לגיטימית” לגבי כל אחד שנולד בבריטניה בגלל שייתכן שהנאמנות שלו במקום אחר. עם כל הכבוד, זה משהו שצריך להוכיח, ולא רק להניח.
על זאק פולנסקי לא צריך להרחיב בהרבה מילים, בעיקר כי עשינו את זה כבר כשהוא נכנס לתפקידו כראש המפלגה הירוקה לפני יותר משנה. נכון להיום פולנסקי הוא חבר באסיפת לונדון רבתי, והסיבה שהוא חיכה עד עכשיו כדי לנסות להיות חבר פרלמנט, למרות שהיו כמה הזדמנויות, היא שהוא רוצה לייצג מחוז בחירה בלונדון. כעת נגמרו התירוצים, והוא נכנס למרוץ. כעת נצטרך לראות אם זה מספיק כדי לשכנע את תושבי הוברן וסנט פנקרס להצביע לו.