אחרי שורת תרומות שערורייתיות, הרפורמה הצליחה לגייס בתוך יומיים בלבד 72 מיליון ליש”ט בלי שיהיה עליהן צל של קלון. כלומר, לפחות עד שהפרלמנט יעביר את הצעת החוק שתגביל תרומות מבריטים שחיים מעבר לים ותעבוד גם רטרואקטיבית לכל מה שהתקבל מאז סוף מרץ. התרומות הגדולות שקיבלה הרפורמה מעלות חשש שיש בהצעת החוק הרבה חורים ובהתאם ישנן דרישות לשינויים שיהפכו אותה למרחיקת לכת בהרבה. כך, למרות שהחקיקה החלה לפני יותר מחצי שנה, הרפורמה טוענת להתנכלות מצד הממסד. מי שחלוקים לגבי הגבלת תרומות הם האיגודים, התורמים הגדולים של הלייבור, שחוששים שמה שיתחיל במגבלות על יחידים ימשיך למגבלות גם עליהם. וגם: האם ההגבלות על הוצאות של מפלגות יוחמרו? | צילום: בנק אנגליה
בפעמים הקודמות שהכנסתי את מפלגת הרפורמה ותרומות באותו פוסט, זה היה בגלל שהמפלגה קיבלה עוד תרומה מפוקפקת, לפעמים עם חשד לעבירות על כללי האתיקה הפרלמנטריים או אפילו על הדין הפלילי. הפעם, נעסוק בתרומות שאין ספק בנוגע לכשרותן, אבל רבים טוענים שהן עדיין מסריחות. כעת עולה השאלה איך לטפל בריח.
התרומות הקודמות
לטובת ההקשר, תזכורת קטנה לגבי התרומות הקודמות. הבולטות שבהן הן אלו שקיבל באופן אישי ראש המפלגה נייג’ל פרג’, אחת מכריסטופר הרבורן, אוליגרך קריפטו המבוסס בתאילנד, על-סך 5 מיליון ליש”ט והשנייה מג’ורג’ קוטרל, שמעבר להיותו מעורב בקריפטו בעצמו הוא גם מחזיק בהרשעה בהונאה. הבעיה בשתי התרומות האלו הייתה שפרג’ החליט שזה לא העסק של אף אחד שהוא קיבל את התרומות האלו ולא דיווח עליהן, מה שלכאורה מנוגד לכללי האתיקה הפרלמנטריים (הדבר נחקר על-ידי נציב האתיקה של הפרלמנט, אך אין עדיין הרשעה). זה הוביל את פרג’ להתפטר מהפרלמנט לטובת בחירות הביניים המטופשות ביותר אי-פעם, בהן הוא התמודד ראש בראש עם הרוזן בינפייס.
מי שעוד הסתבך הוא סגנו של פרג’, ריצ’רד טייס. פעם אחת בגלל מימון שהוא כן דיווח עליו כנדרש, לצורך ביקור בישראל, אבל לא הצהיר על כך בדיון רלוונטי בפרלמנט, דבר שגם מנוגד לכללי האתיקה. משהו שכבר יכול להיות פלילי הוא שחברה בבעלותו של טייס לכאורה שימשה כצינור להעברת תרומות לרפורמה מאמא של ג’ורג’ קוטרל, תוך הסתרת זהותה של התורמת האמיתית.
וכמובן הסיפור האחרון: התחקיר ששודר בערוץ 4, שהראה כיצד גורמים ברפורמה, ולבסוף פרג’ עצמו, הסכימו לקבל תרומות מחו”ל למרות שהחוק אוסר על כך. פרג’ ניסה לטעון שהוא בכלל לא הקשיב בשיחה בה נכח. אלא שזה לא ממש שכנע, ואחרי שהלייבור והליברל-דמוקרטים הגישו תלונה, המשטרה אכן פתחה בחקירה פלילית של העניין. בקיצור, ברפורמה לא ממש יודעים איך לקבל כסף כמו שצריך, ובעיקר יודעים להתלונן שהממסד רודף אותם כשעולים עליהם.
תרומת ענק
ועכשיו לתרומות שהרפורמה לא פישלה איתן. בתוך יומיים, המפלגה גייסה 72 מיליון (!) ליש”ט, באמצעות שתי תרומות בלבד. הראשונה היא מאיל הקריפטו בן דילו, שהשתקע בארצות הברית, הורשע שם ב-2022 בעבירה על חוק סודיות הבנקאות בגלל שלא התקין במטבע הקריפטו שלו מנגנון שימנע הלבנת כספים, ובשנה שעברה קיבל חנינה מהנשיא טראמפ. הוא נתן 36 מיליון במטרה שהרפורמה תוכל להתחרות במפלגות הוותיקות בלי להתעסק כל היום בגיוס תרומות. מי שהשווה את התרומה ביום שלאחר מכן היה… כריסטופר הרבורן. כן כן, זה שהתרומה שלו נחקרת כעת על-ידי נציב האתיקה של הפרלמנט.
THE BLOCK: Crypto billionaires Ben Delo and Christopher Harborne each donated £36 million ($48.7 million) to Nigel Farage’s Reform UK, bringing the party £72 million in two days.
Delo’s gift was the largest single donation in British political history, before Harborne matched it… pic.twitter.com/0NrZNu0Ozt
— The Block (@TheBlockCo) September 12, 2026
כרגע, אין בעיה חוקית עם התרומות האלו. דגש על בינתיים. למעשה הפרלמנט עובד מאז סוף פברואר על הצעת חוק ייצוג העם, שתגביל את התרומות מבריטים גולים ל-100 אלף ליש”ט בשנה (לזרים אסור בכלל לתרום), ויש מי שרוצים להרחיב את ההגבלה גם לסוגים אחרים של תורמים. למעשה, בן דילו אמר שהוא תורם עכשיו כדי להספיק לפני שהחוק עובר. אלא שפה לא נגמר הסיפור: החוק מיועד להיות רטרואקטיבי, כך שיחול על כל התרומות שניתנו מאז 26 במרץ 2026. יודגש שהחוק הזה התחיל להתקדם לפני שהרבה מהתרומות של הרפורמה, כולל הבעייתיות, התגלו. בכל מקרה, פירוש הדבר הוא שיהיה צורך להחזיר את רוב התרומות.
דבר נוסף שקורה במקביל הוא בחינה של נציבות הבחירות את הכללים להוצאות של מפלגות. אסביר: כיום מותר למפלגה להוציא עד 34 מיליון ליש”ט ב-12 החודשים שקודמים ליום הבחירות. עד לא מאוד מזמן היה מדובר ב-19.5 מיליון, אבל השמרנים העלו את הסכום לפני הבחירות האחרונות בטענה שהסכום לא זז מאז 2000. כעת, לבקשת ממשלת ברנהם, נציב הבחירות ויג’יי רנגרג’אן בוחן מחדש את הכללים. ייתכן שהוא ימליץ על הקטנת הסכום המותר להוצאה, וייתכן שהוא יאריך את התקופה בה המגבלת תקפה. כך או כך, פירוש הדבר הוא שגם אם הרפורמה תוכל להשאיר אצלה את הכסף, היא תתקשה להשתמש בו.
רדיפה אישית?
ברפורמה התלוננו כמובן על רדיפה אישית. נייג’ל פרג’ אמר שהתרומות חוקיות ושלא ניתן להכריח אותו להשיב את הכסף. עוד הוסיפו שם שאם הלייבור תגביל תורמים כאלו, שנוטים לתרום לרפורמה, אז ממשלת רפורמה תגביל תרומות מאיגודי העובדים (שמהווים עמוד תווך ארגוני וכלכלי בלייבור. כבר נגיע לזה). בכל מקרה, אם החוק יעבור לא יהיה לרפורמה פשוט לשמור על הכסף, והם בעיקר יקוו שהטכניות לגבי השאלה אם דילו והרבורן נחשבים לגולים, הודות לנכסים שברשותם בשטחי בריטניה, תיטה לטובתם. זו הסיבה שבגללה הממשלה רוצה גם להוסיף לחקיקה סעיפים שלא יאפשרו לגולים להיחשב לתושבים רק כי יש להם נכסים בבריטניה, מה שגרם לרפורמה לטעון שכאן מדובר בניסיון לעצב את החוק נגדם. תלונה דומה הגיעה גם על העבודה של נציבות הבחירות על חוקי ההוצאות. ריצ’רד טייס הגדיר זאת כ”טקטיקות חדשות של הממסד לעצירת הרפורמה”.
אבל יש מי ששואלים: למה בעצם להסתפק בהגבלות על גולים? הרי אם דילו והרבורן יחליטו לחזור לבריטניה ליותר משנה, לא תחול עליהם שום מגבלה. יש מי שחושבים שצריך להגביל גם תרומות מכל אדם שהוא, יהיה מקום מגוריו אשר יהיה. חברי לייבור מסוימים גם הביעו כעס שלמרות שהצעת החוק האמורה הייתה עדיין בבית הנבחרים כשהגיעו התרומות הנ”ל, הממשלה לא ניצלה את ההזדמנות כדי להכניס את התיקונים, וכעת יהיה צורך לעשות את התהליך בבית הלורדים. כמובן, זה לא אומר שהממשלה לא תעשה את זה בהמשך, והיא גם שלחה מסרים שהיא תבחן את הנושא. גם העניין הזה נכלל בתלונות של הרפורמה, כמובן.
דבר האיגודים
עניין אחר שעולה הוא התרומות מהאיגודים המקצועיים, שמהווים את התורמים הגדולים ביותר של הלייבור וגם מהווים חלק בלתי נפרד מהמבנה החוקתי שלה. חברי האיגודים המזהים את עצמם רשמית עם המפלגה יכולים להשתתף בהליכים פנימיים שלה, כמו בחירת הראש שלה. האם גם את התרומות האלו צריך להגביל? ובכן, אחת הסיבות שהאיגודים לא מאוחדים סביב שאלת ההגבלה על תרומות מקומיות, היא החשש מ”מדרון חלקלק” שבסופו הגבלות גם על תרומות מאיגודים כשבעתיד הימין יחזור לשלטון. כך, חלקם תומכים בהגבלה על תרומות מכל אינדיבידואל שהוא וחלקם לא.
התוצאה: קונגרס האיגודים המקצועיים (TUC), שמאגד תחתיו איגודים שונים, הוציא הצהרה מעורפלת משהו. היא יצאה במאה קמ”ש על התרומות שקיבלה הרפורמה וטענה ל”אמריקניזציה” של הפוליטיקה הבריטית, אבל היא לא קראה במפורש להגבלה על תרומות מיחידים. מה שהיא כן עשתה זה לקרוא להבחנה בין יחידים עשירים לבין האיגודים. זאת משום שלפי האיגודים, הכסף שמגיע מהם הוא “הנקי ביותר בפוליטיקה”, כיוון שהוא מגיע מדמי החבר של האנשים העובדים.
מי שנותנת גב לדרישה להפרדה היא שרת הבינוי אנג’לה ריינר, שתהתה “איך הם מעזים” להשוות בין שני סוגי התרומות, בטענה שכספי האיגודים מפוקחים בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, בזמן שלדבריה פרג’ יהיה עכשיו בכיס של דילו והרבורן. ייתכן, אבל זה לא ישכנע את הימין, שקו מתקפה ותיק וישיר שלו על הלייבור הוא שמדובר במפלגה שפוטה של האיגודים, מה שמונע ממנו לנקוט בצעדים שלא נושאים חן בעיניי ראשי האיגודים שמנסים להשיג עוד העלאה במשכורת באמצעות שביתה.
לסיכום
הדיון על מימון מפלגות והוצאות של מפלגות הוא דיון שחשוב לקיים. ייתכן שהמודל הנכון הוא מגבלה על תרומות בלי מגבלה על הוצאות, כמו בארצות הברית, אבל זה גורם לכיליון של זמן רב על קישוש תרומות. ייתכן שזה המודל הבריטי כפי שהוא עכשיו, כלומר אפשר לגייס כמה כסף שרוצים אבל יש הגבלה על הוצאות, אבל זה עדיין משאיר לעשירים מופלגים דרך לקבל דריסת רגל גדולה למדי. ייתכן שדווקא המודל הישראלי, של מימון מפלגות מכספי מסים לצד מגבלות קשוחות על תרומות, הוא העדיף, אבל זה בא על חשבון כסף שיכול להגיע לאזרחים. אני לא אקבע כאן.
גם צריך לזכור שלא משנה מה יהיה התוצאות, מישהו ימצא את עצמו בעמדת נחיתות בגלל זה. אם יוחלט להגביל תרומות, הרפורמה תסבול מזה. אם יהיו הגבלות על תרומות מהאיגודים, הלייבור תיפגע מזה. אבל זה לא אומר שהישארות בסטטוס קוו היא מה שלא יפלה אף אחד: הירוקים גייסו בשנתיים האחרונות פחות מ-2 מיליון ליש”ט, ומן הסתם מגבלות יותר קשוחות על תרומות והוצאות ייטיבו עמה. בקיצור, עצם העובדה שיש מישהו שייפגע מרפורמה לא יכולה למנוע ביצוע של הרפורמה, כי אחרת היא לא תתבצע לעולם. מה שהפוליטיקאים צריכים לעשות זה להשתמש במיטב האמצעים שעומדים לרשותם כדי להבטיח שהדיון יהיה ענייני ולא בא ליצור יתרון לא הוגן לאף אחד. התרומות החדשות והשאלות שהן מעלות מקשות על המשימה הזו.