בעוד שלושה שבועות מהיום (ה’) יתקיימו בחירות לשלל מועצות מקומיות ברחבי אנגליה. הדבר לא יהווה רק הצבעה על טיב השלטון המקומי, אלא גם חוות דעת על השלטון המרכזי. הדבר עלול אף להגיע לכדי הדחתו של ראש הממשלה קיר סטארמר, שמפלגתו נמחצת בין הירוקים לרפורמה. אבל גם לראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’, למרות שהוא צפוי להישגים, יש הרבה לחצים על הראש בגלל הטענות שהמומנטום כבר לא איתו | בתמונה: מועצת ברמינגהם, בה יתקיימו בחירות במאי (צילום: אוריה בר-מאיר)

בחירות מקומיות באנגליה מתקיימות כל שנה, אבל יש כאלו שמרגישות יותר קריטיות מהאחרות. למשל, אלו שיתקיימו ב-7 במאי, עוד שלושה שבועות מהיום (ה’) – התקופה שמוגדרת לפי המוסכמה כתקופת הקמפיין ובמהלכה נהוג שהממשלה לא מציגה מדיניות חדשה (הקמפיינים הושקו עוד קודם, אבל לא נורא). יש לכך כמה סיבות שכבר נדון בהן, אבל התחושה הכללית היא שהן עשויות לחרוץ גורלות, ובעיקר את זה של ראש הממשלה קיר סטארמר. אז הנה מה שצריך לדעת.

שיטת הבחירות

כרגיל, נתחיל בכללי המשחק. את ההרחבה ניתן לראות כאן, אבל הנה בקצרה הכללים שרלוונטיים לבחירות הנוכחיות: ישנם שני סוגים עיקריים של מועצות מקומיות – אורבניות ולא אורבניות. הלא אורבניות נחלקות לשני סוגים – אוניטריות (חד-שלביות) ודו-שלביות, כשתחת מועצה מחוזית שדואגת לפן האסטרטגי של ניהול האזור נמצאים רובעים מנהליים שאחראיים על מתן השירותים הבסיסיים. כמו כן, ישנה לונדון, שהיא אזור אורבני שמחולק לרובעים מנהליים שמעליהם רשות לונדון רבתי, כשהשנה הרובעים המנהליים משתתפים.

בחלק מהמועצות יש ראש/ת עיר שנבחר/ת ישירות, אבל רוב המועצות הולכות על השיטה הפרלמנטרית: הבחירות הן לחברי המועצה, והמפלגה שיכולה להשיג רוב מציבה את ראש/ת המועצה. בדומה לבחירות לפרלמנט, גם כאן הבחירות הן אזוריות-אישיות, כשהזוכה במספר הקולות הרב ביותר מנצח/ת בלי קשר לשיעור הקולות. מה ששונה מהפרלמנט הוא המחזוריות: בחלק מהמועצות יש בחירות לכל חברי המועצה פעם בארבע שנים, בחלק למחצית מחברי המועצה פעם בשנתיים ובשאר לשליש מהחברים פעם בשנה עם הפוגה בשנה הרביעית. היכן שיש מחזורים מהירים, הרעיון הוא לאפשר הענשה או תגמול מהיר של מפלגת השלטון במועצה.

מאחר שבכל שנה הבחירות נערכות באזורים אחרים, הבחינה היא פחות של איזו מפלגה סיימה עם יותר חברי מועצה ויותר מועצה, אלא כמה חברי מועצה ומועצות כל מפלגה הרוויחה (מאזן חיובי) או הפסידה (מאזן שלילי) ביחס לסבב שהתקיים ארבע שנים קודם לכן, שאמור להיות באותן מועצות. כל מפלגה מנסה להיות עם מאזן חיובי ככל הניתן, או לפחות לא עם מאזן שלילי עצום – תלוי במעמדה.

על מה המהומה?

למה בעצם הבחירות המקומיות מעסיקות כל-כך את הפוליטיקאים? השנה זה גדול במיוחד, מכמה סיבות. ראשית, במקביל יש בחירות לפרלמנטים הוולשי (סנד’) והסקוטי, ככה שהבחירות המקומיות באנגליה יהיו חלק ממערך גדול יותר. שנית, הבחירות האלו יכללו מספר מועצות שהבחירות שלהן היו אמורות להתקיים בשנה שעברה ונדחו בגלל רפורמה שהממשלה עורכת בשלטון המקומי. גם השנה הייתה אמורה להיות דחייה מאותם טעמים, אבל הממשלה חזרה בה. שלישית, כאמור, הרובעים המנהליים של לונדון יעמדו, ומאחר שמדובר בעיר הבירה הדבר מושך תשומת לב רבה.

תמונה של מועצת האקני
עניין רב בלונדון. בניין מועצת האקני (צילום: diamond geezer, פליקר)

אבל, כמובן, העניין הגדול ביותר הוא הפוליטי. אמת, לפי הסקרים הבריטים מבינים את החשיבות של השלטון המקומי בחייהם. עם זאת, פקטור רציני בהצבעה של הבריטים בבחירות המקומיות הוא לא שביעות הרצון מביצועי המועצה אלא מביצועי המפלגות בפרלמנט הבריטי שבווסטמינסטר. כך, הדבר מהווה אינדיקציה למצבן של המפלגות בסקרים, ואם תרצו זה הדבר הכי קרוב שיש לבריטים לבחירות אמצע. וזה אומר שלא רק ראש מועצת ברמינגהם או ראשת עיריית האקני מודאגים מהתוצאות, אלא גם ראש הממשלה, ראשת האופוזיציה וראשי שאר המפלגות. ואם השנה יש יותר עניין בבחירות, זה אומר שיש גם יותר דאגות.

מה על הכף?

רבים סבורים שהבחירות האלו – יחד עם הבחירות בוויילס וסקוטלנד – יהוו טריגר להדחתו של קיר סטארמר מראשות הממשלה. קמי בדנוק נמצאת במעמד יותר טוב במפלגתה, אבל תוצאות רעות מדי ישקפו את הקשיים שהמפלגה חווה. במקביל, המפלגות הפופוליסטיות – הרפורמה מימין והירוקים משמאל – ירצו להראות עקביות בהצלחותיהן. הליברל-דמוקרטים, שהפעם האחרונה בה הם סיימו עם מאזן חברי מועצה שלילי הייתה ב-2017, ירצו לשמור על הרצף.

תמונה של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר מהורהר בתוך מטוס
משרה על הכף. קיר סטארמר (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

מי שנמצאת בצרות הגדולות ביותר היא הלייבור. לא רק בגלל שאינה פופולרית, אלא כי היא מגנה על הכי הרבה חברי מועצה – 2,557, כמעט פי שניים מהמקום השני (1,362). כלומר, יש לה הרבה יותר מה להפסיד. הדבר נובע בגלל שלונדון רבתי היא אזור נוח ללייבור, וב-2022 המפלגה אף השתלטה לראשונה בהיסטוריה על מועצות כמו וסטמינסטר. לפי המומחים הגדולים של בריטניה לפוליטיקה מקומית, קולין רולינגס ומייקל ת’ראשר, אם במצב הזה הלייבור תראה ביצועים כפי שהראתה ב-2025, היא תפסיד כאלף חברי מועצה.

הלייבור נאבקת בשתי חזיתות. משמאל ישנם הירוקים, שינסו לאתגר בעיקר באזורים העירוניים, שנוטים לרוב לשמאל. בנוסף, עצמאים צפויים לרוץ באזורים עם ריכוזי מוסלמים גבוהים. מימין ישנה מפלגת הרפורמה, שתתחרה באזורים שהצביעו בשעתו לברקזיט ומהווים מטרה נוחה. בגלל שאלו רק הבחירות המקומיות השניות של הרפורמה, אז גם יש לה מעט חברי מועצה להגן עליהם (הם הושגו באמצעות עריקות ובחירות ביניים), כך שיש לה בעיקר מה להרוויח.

אבל, זה לא אומר שלנייג’ל פרג’ אין מה להוכיח: הוא נמצא בדעיכה בסקרים זה זמן מה, למרות שהוא מנסה להמעיט בה. הוא גם עומד לביקורת על כך שמועצות בשליטת הרפורמה העלו את מס המועצה, בניגוד להבטחות להוריד מסים. אמת, הטענה (שגם הוא השמיע) שהכוונה הייתה לרמה הלאומית לא מופרכת, וגם העלאות המס במועצות הרפורמה היו נמוכות מבמועצות בשליטת מפלגות אחרות, אבל הוא עדיין נמצא תחת לחץ רב. גם ההסבר שלו שהחוב של המועצות לא מאפשר להוריד את מס המועצה לא בהכרח עוזר לו. לכן, הוא צריך להראות שהמומנטום עדיין איתו, ותוצאה פחות ממרהיבה תיחשב למאכזבת.

לסיכום

הבחירות המקומיות האלו ייחשבו לקריטיות למדי, ופוטנציאלית יכולות לשנות את המצב בפוליטיקה הלאומית. הן לא יקדימו את הבחירות הכלליות, כי ללייבור לא יהיה אינטרס בכך, אבל ייתכן שנראה חילופי שלטון. זה בתורו יכול ליצור או סחרור נוסף במדינה, או לחלופין – אם יימצא ראש/ת ממשלה מוצלח/ת, שיכול/ה להוביל את חברי המפלגה – דווקא ליציבות בטווח הארוך. בקיצור, שווה להישאר ערים. כלומר, לא מילולית, כמעט לא יגיעו תוצאות במהלך הלילה שאחרי יום הבחירות. אבל יהיה מעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *