תה מנחה

חדשות בקטנה: אנג’לה ריינר (בתמונה), לשעבר הסגנית של קיר סטארמר, נשאה נאום שנראה כמו השקת הקמפיין שלה לראשות הממשלה. מסמכים נוספים בפרשת מנדלסון נחשפו, וקשה להגיד שהם מוציאים את ראש הממשלה טוב. בממשלת הצללים השמרנית, שר המשפטים ניק טימות’י יצא נגד תפילה פומבית מוסלמית וחולל סערה, אך לפי שעה הוא זוכה לגיבוי מראשת המפלגה קמי בדנוק. בתחומי הבריאות, העיר קנטרברי סובלת מהתפרצות של דלקת קרום המוח ובמקביל ועדת החקירה של הקורונה הוציאה דוח על מצב ה-NHS בתקופה הזו (שלא היה מזהיר). ולסיום: איך המלחמה באיראן משפיעה על היחסים של בריטניה עם קפריסין? | צילום: מטה חברת הפרלמנט רופה הוק

לא רק המלחמה באיראן קורית, אלא גם עוד דברים. הנה כמה דברים זריזים שקרו לאחרונה בפוליטיקה הבריטית.

נאום עוף החול

בספטמבר, כשאנג’לה ריינר התפטרה מתפקידה כשרת הבינוי, סגנית ראש הממשלה וסגנית ראש מפלגת הלייבור בשל שערוריית מס (שאינה פלילית), היה ברור שהיא עוד תשוב לספסלים הקדמיים מתישהו. למעשה, היא נחשבת לפייבוריטית להחליף את קיר סטארמר בראשות הלייבור וראשות הממשלה אם וכאשר יתפטר, לצד שר הבריאות וס סטריטינג.

לאחרונה, עושה רושם שהיא מחממת מנועים לקראת חזרה לפוליטיקה. הטריגר העיקרי הוא נאום שהיא נשאה השבוע (ג’) בפני “מיינסטרים”, קבוצת שמאל רך שנחשבת למקושרת לראש עיריית מנצ’סטר רבתי אנדי ברנהם. היא אמרה שם שהזמן של הלייבור “הולך ואוזל” אם הממשלה לא תתאפס על עצמה ותיתן למצביעים את “השינוי שהם רצו כה נואשות לראות”. עוד טענה שהרפורמות של הממשלה בתחום ההגירה, ביניהן הארכת את זמן השהות הנדרש לפני זכאות למעמד תושב קבע ובחינת סטטוס פליט מדיי 30 חודשים, כ”אי-בריטיות” (un-British). יש להגיד שהרפורמות האלו לא פופולריות בלייבור וחלק מחברי הפרלמנט מאיימים בכלים פרלמנטריים כדי להביך את הממשלה בעניינן.

עבור רבים בתקשורת, כאמור, זה נראה כמו השקת קמפיין לבחירות המקדימות, שהצפי הוא שיגיעו אחרי הקטסטרופה הצפויה ללייבור בבחירות המקומיות והאזוריות בתחילת מאי. בעלי הברית שלה גם תדרכו את התקשורת שהם סבורים שהחקירה של רשות המסים נגדה תסתיים לפני הבחירות המקומיות, מה שיאפשר לה לרוץ בלי עננה מעל הראש. כמובן, יהיו ויכוחים אם ראוי שאחרי שהיא התפטרה בקלון היא תחזור לקדמת הבמה פחות משנה אחרי פרוץ הסקנדל, אבל אחרי מקרים כמו פריטי פאטל וסואלה ברוורמן לא יהיה כאן תקדים.

כמובן, מדובר בחדשות רעות עבור סטארמר. הודות למלחמה באיראן ולסירובו להיענות לבקשות של דונלד טראמפ לקחת חלק יותר פעיל, הוא זכה לשקט תעשייתי בתוך המפלגה בשבועות האחרונים. כעת, ריינר שוב מספרת שהוא חי על זמן שאול. בבית הנבחרים, ראשת האופוזיציה קמי בדנוק ניצלה זאת כדי ללעוג לו ואמרה שהמשותף לשתיהן הוא הרצון לראות את סטארמר מוחלף באישה חזקה. אבל צחוק בצד, זו תזכורת שלסטארמר יש חרב על הצוואר, ועליו יהיה להראות תוצאות כלשהן לפני מאי.

פרשת מנדלסון

אם אתם זוכרים, עניין שבגללו סטארמר בצרות בתוך הלייבור היא פרשת מנדלסון. בקצרה, פיטר מנדלסון מונה לשגריר בוושינגטון למרות שהיה ידוע שהוא היה חבר של הפדופיל ג’פרי אפסטין. אלא שחשיפות של מסמכי אפסטין בחודשים האחרונים חשפו כמה עמוק היה הקשר הזה, ושהוא נמשך גם אחרי ההרשעות של אפסטין. אחרי מאבק פוליטי פורסמו מסמכים על הליך המינוי של מנדלסון, והתברר שסטארמר שאל אותו על הקשר עם אפסטין, כך שעלתה השאלה מדוע הוא מונה מלכתחילה. סטארמר, יצוין, התנצל בפני הקורבנות של אפסטין ולקח אחריות על המינוי, אבל השאלות נותרו בעינן.

בשבוע שעבר הממשלה פרסמה מסמכים נוספים. אם לקצר, נראה שגם הליך המינוי של מנדלסון היה פגום (לכאורה) וגם שסטארמר לא נתן מספיק מקום לחששות שהעלה היועץ לביטחון לאומי ג’ונת’ן פאוול לגבי מנדלסון. פאוול, צריך להגיד, הוא מנוסה מאוד ובתוך העסק הזה של ממשל עוד מימי טוני בלייר. לכן, ההתעלמות ממנו מעלה הרבה מאוד גבות לגבי השיפוט של ראש הממשלה. אבל גם הליך המינוי בעייתי מאוד, שכן בספטמבר סטארמר הבטיח לפרלמנט שהוא בוצע כראוי, ואם יימצא שהוא הטעה את הפרלמנט ביודעין הרי שהמוסכמה דורשת שיתפטר. סטארמר בכל מקרה מכחיש את זה, ולדבריו גם יועץ שבחן את הדברים מצא שההליך היה תקין.

השמרנים ששו על ההזדמנות לתקוף את סטארמר בגלל העניין הזה. בדנוק ניצלה את שאלות לראש הממשלה השבוע כדי לדון בנושא, אך סטארמר התחמק ממענה ישיר לשאלות בצורה מביכה משהו. במקום זה, הוא טען שהיא עושה פליק-פלאקים לגבי המלחמה באיראן וגם עוד עניין שנדון בהרחבה בסיפור הבא. זו הייתה הופעה מביכה מאוד של סטארמר, והיה ברור – כפי שאמרה בדנוק עצמה – שהוא רוצה לדבר על כל דבר חוץ מאשר על הפרשה הזו. עם זאת, זה כבר לא נראה כמו אותו לחץ שאיים לחסל את הקריירה שלו כפי שהיה בחודש שעבר. כעת, עושה רושם שבלייבור יחכו בסבלנות לבחירות במאי כדי להדיח אותו. לא בגלל שזה כבר לא חשוב, אלא כי בטיימינג הנוכחי כבר מוטב לחכות.

אקט של דומיננטיות

ומהלייבור למפלגה השמרנית. את היחס העוין למהגרים של שר המשפטים הקודם בממשלת הצללים, רוברט ג’נריק, לא צריך להציג. אבל מתברר שגם למחליפו, ניק טימות’י, יש מה לומר בעניין. זה הסיפור: הארגון “אוהל הרמדאן” ארגן סדרת אירועים לכבוד האִפטאר, ארוחת הערב ששוברת הצום ברמדאן. האירוע המרכזי, שכלל גם תפילה המונית, התקיים בכיכר טרפלגר שבלונדון, בנוכחות ראש העיר סאדיק קאן. זה סיפר שאנשים “מכל הדתות, הגזעים והרקעים” הגיעו לשבור את הצום.

מי שפחות התלהב היה טימות’י. הוא צייץ שמדובר ב”אקט של השתלטות”. ההסבר: התפילה המוסלמית כוללת את המשפט הידוע “אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו”, ולכן – אם אני מסיק נכון מדבריו, כי הוא לא ממש טרח לנמק מעבר – זהו באקט של השתלטות שכן מדובר בביטול של כל דת אחרת. לכן, הוא אמר שהמוסלמים מוזמנים להתפלל במסגד, אבל שהכיכר שייכת לכולם, ושאסור שאירוע כזה יקרה שוב. חשוב לציין שהכיכר אירחה אירועים של דתות שונות, כולל חנוכה ופסחא.

Too many are too polite to say this.

But mass ritual prayer in public places is an act of domination.

The adhan – which declares there is no god but allah and Muhammad is his messenger – is, when called in a public place, a declaration of domination.

Perform these rituals in… pic.twitter.com/PIfJAgb7Zk

— Nick Timothy MP (@NJ_Timothy) March 17, 2026

הדבר ממש לא עבר בשקט. בפרלמנט, סטארמר השתמש בזה כדי לתקוף את בדנוק ודרש ממנה לפטר את טימות’י מממשלת הצללים. קאן אמר שאצל השמרנים היום אלו מוסלמים, מחר אלו יהיו יהודים והינדים (בהתחשב בזה שיהודים הם כבר היום מטרה, פשוט של קבוצה אחרת, זו דוגמה גרועה למדי). העובדה שטומי רובינסון, המזוהה עם הימין הקיצוני, הביע תמיכה בטימות’י, בטח לא עזרה, וסגנית ראש הליברל-דמוקרטים דייזי קופר טענה שזה מלמד הכל על מצב השמרנים.

ומה עשתה בדנוק? סירבה לפטר את טימות’י. לדבריה, בתפילה היו דברים שלא תאמו ערכים בריטיים, כמו דחיקת נשים לאחור (טענה שאוהל הרמדאן הכחישו). הרקע לטענה מהסוג הזה הוא נאום שהיא נשאה מוקדם יותר החודש, שכותרתו “שמרנות שרירית”, שבקצרה אומרת שעל כל תושבי בריטניה לקבל את הערכים הבריטיים. אלא שבין טענה מוצדקת נגד הדרת נשים במרחב הציבורי, לבין הטענה של טימות’י ממנה משתמע ששום תפילה מוסלמית במרחב הציבורי אינה לגיטימית. לשמרנים יש גם כך בעיה של אסלאמופוביה בתוכה, וההתנהלות הנוכחית לא תעזור לזה.

ענייני בריאות

נעבור לקצת דברים שקשורים בנושא שמאוד מעניין את הבריטים בכל ימות השנה: בריאות. ראשית, התפרצות דלקת קרום המוח בקנטרברי שבמחוז קנט. מקור ההתפרצות הוא ככל הנראה מועדון לילה בעיר, ומספר הנדבקים הגיע כבר לכשלושים, כולל שני מתים. הדבר נחשב להתפרצות מאוד מהירה ביחס למחלה, והממשלה התחילה לנקוט בצעדי חירום. בראשם, טיפול אנטיביוטי ומתן גישה לחיסונים למחלה, בעיקר למי שהיו במועדון הלילה הנ”ל, לסטודנטים באוניברסיטאות המרכזיות בעיר ולתלמידי תיכון. חשוב לדעת שהחיסון הזה לא הוצע לתינוקות שנולדו לפני 2015, מה שאומר שבני נוער וסטודנטים כיום אינם מחוסנים. למה זה מעניין בבלוג על פוליטיקה? ובכן, ראשית כי ממשלה נבחנת בזמן חירום. בסך הכל, נראה שהיא מגיבה היטב לעניין. שנית, כי כאמור שר הבריאות סטריטינג הוא מועמד מוביל לרשת את סטארמר, כך שהיכולת שלו להתמודד עם המשבר הזה יכולה להיות קריטית עבורו.

שנית, יצא חלק נוסף בדוח ועדת החקירה של התגובה למשבר הקורונה ב-2020. הוא מצא שה-NHS כמעט קרס, והדבר נמנע הודות למאמצים של עובדיו. הדבר נבע בעיקר בשל הקיצוצים שנעשו בו בשנות הצנע של דייוויד קמרון, שהקשה עליו להיות מוכן למגיפה. הדבר גרם לכך שחולי קורונה אבל גם חולים אחרים לא קיבלו את הטיפול הנאות, ועל זה נוספו עוד כמה אלמנטים. ראשית, הסיסמה “הישארו בבית” שנועדה לעודד את הריחוק החברתי גרמה לרבים לחשוב ששירותי הבריאות סגורים, ובכך להימנע מטיפול רפואי. שנית, הבידוד של חולים מאהוביהם ברגעיהם האחרונים לא הועיל למצבם והוועדה מצאה שיש למצוא פתרונות טובים יותר. הדוח הזה נראה כמו מצע להצעה לרפורמה רדיקלית ב-NHS, ולא בלתי סביר שסטריטינג יציע אחת כזו.

צרות מול קפריסין

טוב, אולי בכל זאת משהו על המלחמה באיראן. כידוע, לבריטניה יש בקפריסין שני בסיסים צבאיים: אקרוטירי ודקליה. בריטניה קיבלה ריבונות בשני הבסיסים האלו כחלק מהסכם על העצמאות של קפריסין ב-1960. החודש, בעקבות המלחמה, אקרוטירי הפך למטרה לכטב”מים איראניים, שככל הנראה נשלחו מלבנון או עיראק, ואחד מהם גם הצליח לפגוע. זאת, למרות שבריטניה לא אפשרה לפעולות התקפיות של ארצות הברית לצאת מהבסיסים.

הדבר גרם לקפריסאים רבים לחוש שהנוכחות הבריטית באי גורמת למדינתם להפוך למטרה. בהתאם, נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס אמר שהבסיסים הם “השלכות קולוניאליות” והבטיח שברגע שהמלחמה תסתיים הוא ינהל “שיחה ישירה” עם הממשלה הבריטית על עתידם. צריך להגיד שכל משא ומתן על עתיד הבסיסים יהיה מסובך כיוון שבהתאם להסכם שהעניק לבריטניה את הריבונות בהם, הוא לא יכלול רק את שתי המדינות, אלא גם את יוון, טורקיה ונציגי קהילות משני צדי הגדר הקפריסאית.

מבחינת בריטניה, הבסיסים האלו חשובים מאוד כדי להגן על האינטרסים שלה ושל בעלות בריתה. אבל יש קפריסאים שחיים באזור הבסיסים שחשים שלא נעשה בהם שימוש כדי להגן עליהם, אלא רק על האינטרסים הבריטיים. אני בספק שנראה בקרוב איזשהו שינוי בסטטוס קוו, אבל נראה שבריטניה תידרש להראות שהנוכחות שלה באזור לא הופכת את קפריסין למטרה אלא מיטיבה עם תושבי האי. אגב, לא בטוח שממשלה שמרנית שהייתה שולחת המון כוחות לאזור הייתה משפרת את התחושה, בעיקר אם בתגובה האיראנים היו הופכים את קפריסין למטרה עוד יותר מובהקת. בכל מקרה, איך בריטניה תשפר את התחושה? נצטרך לחכות לשש אחרי המלחמה ולראות.