מוקש ברנהם

האם קיר סטארמר הצליח להתחמק מהאיום הגדול ביותר עליו? בעקבות התפטרותו של אנדרו גווין מהפרלמנט, ראש עיריית מנצ’סטר רבתי אנדי ברנהם (בתמונה) ביקש לחזור לבית הנבחרים. למרות שהוא טען שזה כדי לעזור לממשלה המכהנת, בפועל לכולם ברור שהוא רוצה להיות חבר פרלמנט כשיגיע הזמן לנסות להדיח את סטארמר מראשות הלייבור. אבל אז הוועד המנהל הארצי של המפלגה, בהובלת סטארמר, הודיע לברנהם שהוא לא יכול לרוץ. הדבר עורר ביקורת רבה בתוך הלייבור עצמה ורבים דורשים שהדבר יישקל מחדש. אלא שלא בטוח שלסטארמר היו אופציות טובות יותר | צילום: הפורום הכלכלי העולמי

זה לא היה סוד (למרות שהוכחש) שראש עיריית מנצ’סטר רבתי הפופולרי אנדי ברנהם נושא את עיניו לראשות מפלגת הלייבור, כלומר לראשות הממשלה. הבעיה שלו הייתה שכדי להפוך לראש המפלגה, הוא צריך להיות חבר פרלמנט, דבר שהוא אינו. אבל לרגע היה נראה שנפתחה בפניו הדרך, עם התפטרותו של חבר הפרלמנט אנדרו גווין ופתיחת מחוז הבחירה שלו לבחירות ביניים. אלא שבהנהלת המפלגה החליטו לחסום אותו מריצה. צעד זה אמנם ימנע ממנו לאתגר את ראש הממשלה קיר סטארמר, אבל פתח קופת שרצים לא פחות בעייתית.

קצת רקע

כאמור, למרות הכחשותיו, כבר כמה חודשים שהתקשורת מדווחת על הניסיון של אנדי ברנהם לחזור לפרלמנט ולחכות לרגע המתאים לאתגר את קיר סטארמר על ראשות המפלגה, ומכאן על ראשות הממשלה. הרגע הזה, ככל הנראה, אמור להיות הבחירות המקומיות ולפרלמנטים של ויילס וסקוטלנד במאי, בהן הלייבור אמורה לנחול תבוסה כואבת ויהיה קשה לסטארמר להצדיק את הישארותו בתפקיד.

אלא שחוקת הלייבור דורשת שראש המפלגה יהיה חבר פרלמנט, בעוד ברנהם הוא ראש עיר ומכך שלא מחזיק במושב בבית הנבחרים. לכן, עליו היה לחזור קודם כל לפרלמנט, רצוי לפני הבחירות הכלליות של 2029. בשיטה הבריטית, הדבר יכול להיעשות באמצעות בחירות ביניים: מאחר שעל הנייר המנדט של כל חבר/ת פרלמנט הוא אישי ולא מפלגתי, הפסקת כהונה מצריכה שהאלקטורט יבחר מחליפ/ה בבחירות מיוחדות במחוז הבחירה הזה בלבד.

בשבוע שעבר הגיעה ההזדמנות: אנדרו גווין, המייצג את מחוז הבחירה גורטון ודנטון, הודיע על התפטרותו מטעמי בריאות. גווין, נגיד בקצרה, נבחר לפרלמנט מטעם הלייבור, כיהן בממשלה כשר במשרד הבריאות ואז הודח ממנו והושעה מהמפלגה לאחר שהתגלו תכתובות פוגעניות שלו. לענייננו, גורטון ודנטון זה מחוז בחירה בו הלייבור זכתה לרוב מוצק בבחירות 2024, והוא ממוקם במנצ’סטר רבתי. כלומר, זה המגרש הביתי עבור ראש העיר האהוד, ולמעשה כבר זמן רב מחוז הבחירה סומן כמקום פוטנציאלי לכניסה לפרלמנט. תוסיפו לזה את העובדה שתזמון ההתפטרות מבטיח שברנהם (אם ינצח בבחירות הביניים, כמובן) ייכנס לפרלמנט בזמן לשליפת הסכינים שתבוא בעקבות הבחירות המקומיות. זה אומר שמבחינת ראש הממשלה עצמו, כניסה של ברנהם מעלה את הסיכונים, ולא רק בגלל הפופולריות שלו.

אנדי ברנהם מגיש בקשה להתמודד

הצעד הבא עבור ברנהם היה להגיש בקשה להתמודד בבחירות הביניים מטעם הלייבור. מאחר שהוא ראש עיר שנבחר ישירות, הדבר מסובך יותר עבורו, ודורש גם אישור של הוועד המנהל הארצי של הלייבור (NEC). כמו כן, מועמדות כזו תדרוש מברנהם להתפטר מראשות העיר, מה שיגרור בחירות ביניים לתפקיד, למרות שהוא התחייב שיישאר בתפקיד לפחות עד לסיום הכהונה ב-2028.

היה ברור כבר מההתחלה שיש ב-NEC יותר מדי חברים שירצו לחסום את ברנהם מלהתמודד. חלקם נאמנים של סטארמר עצמו, ואחרים מקורבים למאתגרים פוטנציאליים אחרים שיעדיפו שלפייבוריטים שלהם תהיה פחות תחרות. בנוסף, לא כולם יתלהבו מהרעיון להעמיד למבחן את הפופולריות של הלייבור עצמה במנצ’סטר רבתי, עם מועמד שלא ייהנה מהמוניטין של ברנהם. תוסיפו לזה את העובדה שלמרות הרוב המוצק של הלייבור בגורטון ודנטון ב-2024, ממש לא בטוח שהלייבור תצליח לגבור על הרפורמה והירוקים, ובכלל לא היה בטוח שברנהם יהיה מוכן לוותר על התפקיד שלו בשביל סיכון שייצא קירח מכאן ומכאן. צריך להגיד, זה לא שכולם היו נגד ברנהם. בכירים ואישים בולטים בלייבור כמו סגנית ראש המפלגה לוסי פאוול (שנחשבת לשתולה של ברנהם) והסגנית הקודמת אנג’לה ריינר הביעו תמיכה במתן אפשרות לברנהם לייצג את המפלגה אם הוא יבקש לעשות כן.

שלשום (ש’), כשהגיע הדדליין הסופי, אנדי ברנהם פנה רשמית ל-NEC וביקש להתמודד מטעם המפלגה בבחירות הביניים. הוא הסביר בפנייתו שהוא החליט לעשות זאת אחרי מחשבה מעמיקה, בגלל החשש שבחירות הביניים יכניסו למנצ’סטר רבתי פוליטיקה מפלגת (כנראה התכוון למפלגת הרפורמה, ואולי גם לירוקים). כמו כן, הוא שיבח את הרקורד של הממשלה והבטיח: “אני אהיה [בפרלמנט] כדי לתמוך בעבודת הממשלה, לא לפגוע בה, והעברתי את הערובה הזו לראש הממשלה”.

I have today written to the Chair of Labour’s National Executive Committee seeking permission to enter the selection process for a candidate for the forthcoming Gorton and Denton by-election.

Read my letter here.👇🏻 pic.twitter.com/TwKgADsuSB

— Andy Burnham (@AndyBurnhamGM) January 24, 2026

צריך להגיד שזו הצהרה נחמדה, אבל רצוי לקרוא אותה בהקשר: הנרטיב הציבורי הוא שברנהם רוצה להיות בפרלמנט כדי להחליף את סטארמר, וברנהם עשה מעט מאוד מאמצים לשנות אותו. לכן, עצם רצונו לרוץ מהווה למעשה הכרזה שראש הממשלה צריך ללכת לטובת מישהו שישאיר ללייבור סיכוי ב-2029.

ה-NEC עונה לאנדי ברנהם

בשלב הזה נשאלה השאלה מה יחליטו עשרת חברי ה-NEC לגבי ברנהם. ביום למחרת הבקשה של ברנהם (א’) שרת הפנים שאבאנה מאמוד, שהיא גם יו”ר ה-NEC, אמרה בריאיון שהוא “פוליטיקאי יוצא דופן” ושהוא היה “פרלמנטר נהדר” כשהיה בפרלמנט בשני העשורים הראשונים של המילניום, וכמו כן שצריך להאמין לו כשהוא אומר שאין בכוונתו לחתור תחת סטארמר. מנגד, סטיבן סווינפורד, הפרשן הפוליטי של הטיימס, פרסם שבעלי בריתו של סטארמר ב-NEC מתכוונים לחסום אותו, משני נימוקים: ראשית, רצון להימנע מבחירות ביניים במנצ’סטר ולסכן את שליטת הלייבור במטרופולין. שנית, החשש שהדבר ייתפס כאותה “פסיכודרמה” פוליטית שגרמה לציבור למאוס בשמרנים כשהם היו בשלטון.

התהיות לא נמשכו זמן רב, ולפני שבבריטניה הגיעו לצהריים ה-NEC דחה את בקשתו של ברנהם. בהודעה של המפלגה, שפורסמה מאוחר יותר, הוסבר שהדרישה מראשי ערים נבחרים לקבל את אישור הוועד מקורה ברצון להימנע מבחירות ביניים כפולות כמו מה שהיה קורה לו ברנהם היה מקבל אישור. לפי ההודעה, בצל הבחירות במאי אין הצדקה לבזבוז כספי ציבור בשביל בחירות במנצ’סטר, ו”למרות שהמפלגה בטוחה בשמירה על ראשות העיר, ה-NEC לא יכול לשים את שליטת הלייבור במנצ’סטר רבתי בשום סיכון”.

Breaking: ⁦@UKLabour⁩ statement setting out reasons for blocking ⁦@AndyBurnhamGM⁩ pic.twitter.com/NyuEsWp7oo

— iain watson (@iainjwatson) January 25, 2026

בדיון ב-NEC, בו השתתפו לא רק בעלי זכות ההצבעה, סטארמר הוביל את הקו לחסימתו של ברנהם בשלושה נימוקים: ההבטחה של ברנהם לסיים את הכהונה, החשש שה”פסיכודרמה” תפגע בלייבור בבחירות במאי והטענה שאין הצדקה לבזבוז כספי ציבור על בחירות ביניים בעירייה. האחרון, כאמור, גם נכנס לנימוקים הרשמיים. כמובן, ניתן להניח שבפועל היו לסטארמר כמה סיבות נוספות להתנגד לכניסתו של ברנהם לקלחת בווסטמינסטר. בכל מקרה, ההחלטה עברה כמעט פה אחד: שמונה הצביעו נגד ברנהם, ורק לוסי פאוול הצביעה בעדו.

התגובות

ההחלטה הזו ספגה ביקורת רבה מכל הכיוונים. ראשית, מברנהם עצמו, שצייץ שהוא “מאוכזב” מההחלטה ו”מודאג” ממשמעותה. את העקיצה האמיתית הוא השאיר לסוף, אחרי שהבטיח את תמיכתו במי שהמפלגה תבחר להיות המועמד/ת בבחירות הביניים: “העובדה שהתקשורת עודכנה בהחלטת ה-NEC לפניי מספרת לכם את כל מה שצריך לדעת על האופן בו מפלגת הלייבור מנוהלת בימים אלו”. כי אם הסאבטקסט של החלטתו לרוץ לא היה מספיק ברור, אז הנה ביקורת ישירה על סטארמר.

I am disappointed by today’s NEC decision and concerned about its potential impact on the important elections ahead of us.

To whoever is Labour’s candidate and to our members in Manchester and Tameside: you will have my full support and I will be there whenever you need me.

1/2

— Andy Burnham (@AndyBurnhamGM) January 25, 2026

גם אחרים לא תמכו בהחלטה: חלק תומכי ברנהם, ואחרים חוששים שזה יתדלק חתרנים אחרים בשל הסרת התחרות העיקרית שלהם. ג’ון מקדונל, שהיה שר האוצר בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין, טען שזה היה צעד “מגעיל” ושסטארמר היה יכול להראות “מנהיגות אצילית אך במקום [קיבלנו] פחדנות”. ריצ’רד הולדן, שר התחבורה בממשלת הצללים השמרנית, הדהד את הציוץ כהבעת הסכמה. קרל טרנר, חבר לייבור שאיים להתפטר מהפרלמנט בגלל תכנית הממשלה לצמצם את השימוש בחבר המושבעים, כתב שהחלטת ה-NEC פירושה “להשאיר על הספסל את המקבילה הפוליטית שלנו למסי”. שרת התחבורה לשעבר לואיז הייג הפצירה בסטארמר לחזור בו והזהירה שהמפלגה תתחרט על זה. אנדריאה איגן, מזכ”לית האיגוד המקצועי Unison, גרסה שהיה צריך להשאיר את ההחלטה מי ייצג את המפלגה בבחירות הביניים לסניף המקומי. גם במפלגה הירוקה נשמעה ביקורת. סגן ראש מפלגת הרפורמה ריצ’רד טייס טען שבלייבור מפחדים להתמודד נגד מפלגתו.

אבל, חלק כן תמכו. שר השיכון סטיב ריד הסביר שזה כדי למנוע “אי-נוחות” מתושבי מנצ’סטר רבתי שיצטרכו לבחור ראש עיר חדש. חברי הפרלמנט ג’ון סלינג’ר וסטיב רייס שיבחו את ה-NEC על ההכרעה המהירה, בטענה שזה יאפשר לקבור את הפסיכודרמה ולהתאחד מאחורי מועמד מוסכם. מייק טאפ, השר לענייני הגירה, לא הזכיר את ברנהם בשם אבל אמר ש”הציבור מצפה מאיתנו לעשות את העבודה שנבחרנו לעשות”, רמיזה לכך שברנהם נבחר לראשות עיריית מנצ’סטר רבתי ושאת המנדט הזה הוא צריך לכבד ותחתיו לשרת. לבסוף סטארמר עצמו הגיב והסביר שזה כדי למנוע בזבוז משאבים של הלייבור עצמה על בחירות לא הכרחיות.

האם זה היה צעד חכם?

כפי שהסבירה הפרשנית הפוליטית של סקיי ניוז, בת’ ריגבי, לסטארמר לא היו באמת אפשרויות טובות. או שהוא היה מאפשר לברנהם להתמודד, ואז מתמודד עם חודשים שבהם היו מחכים לברנהם לעשות את הצעד שלו, מה שהיה פוגע ביכולת הממשלה לתפקד – או שהוא היה נוהג כפי שנהג ומתמודד עם זעם המפלגה. בסביבתו של סטארמר החליטו ללכת על האפשרות השנייה למרות הכאב שזה יגרום בטווח הקצר. אחת הסיבות, כפי שריגבי מציינת, היא שעד כה סטארמר נהנה מתמיכת “השמאל הרך” במפלגה, בעיקר כי היריב העיקרי שמסתמן מולו הוא שר הבריאות וס סטריטינג שנמצא בימין הלייבור, ולכן נחשב כאופציה עוד יותר גרועה. אבל ברנהם עצמו נחשב לשמאל רך, כך שזה היה מחסל את סטארמר. מצד שני, לכו תדעו אם תמיכת השמאל הרך תישאר אחרי שהנציג האולטימטיבי שלו נחסם.

האם זה היה הצעד הנכון? אני חושב שהסיכויים של סטארמר להחזיק מעמד הרבה זמן אחרי הבחירות במאי הוא קטן, אבל הוא בטוח יותר גדול בלי אנדי ברנהם בסביבה. אבל אגיד שהתפתח בטוויטר ויכוח מעניין בין שני פרשנים פוליטיים של עיתונים המזוהים עם הימין: דן הודג’ס מהדיילי מייל גרס שההחלטה הזו הייתה “המסמרים האחרונים בארון הפוליטי” של סטארמר. לעומתו, נואה הופמן מהסאן סבורה שהיה עדיף להתחמק מהפסיכודרמה הצפויה. הודג’ס השיב שזה ייראה הרבה פחות טוב בשביל סטארמר אחרי בחירות הביניים בגורטון ודנטון (במקביל ובלי קשר, ברנהם עצמו חזה הפסד ללייבור). בהמשך הוסיף שאם האסטרטגיה היחידה שנשארה לך כדי לשמור על הכיסא היא לחסום את המתחרים, הסיפור כבר נגמר.

לסיכום

יש פה שני דברים להתייחס אליהם: ראשית, המהלך של אנדי ברנהם היה מגושם. לא ברור מה גרם לו לחשוב שהמכתב שלו ל-NEC ישכנע מישהו שמדובר בצעד אלטרואיסטי לטובת מנצ’סטר ולא מהלך אופורטוניסטי להחריד. וכשזה המצב, הוא היה בעמדה הרבה יותר חלשה מול מועמדי הרפורמה והירוקים. וכל זה עוד לפני שהסניף המקומי של גורטון ודנטון החליט שדווקא הוא מכולם יהיה מועמד המפלגה. יכול להיות שהוא מועמד יותר חזק מכל אחד אחר, ויכול להיות שעצם הדחייה שלו פגעה בסיכויים לנצח בבחירות הביניים, אבל זה רק מוכיח כמה הצעד הזה לא היה מבריק כמו שרבים הסתכלו עליו, ובעיקר השאיר את סטארמר עוד יותר חבול ממה שהיה בלאו הכי.

שנית, התגובה של סטארמר. אני מסכים עם ריגבי שלא היה אפשר להגיב טוב לדבר הזה. וכאמור, אני חושב שהוא בחר ברע במיעוטו. אבל גם רע במיעוטו זה עדיין רע: כבר עכשיו מתגבש מרד של חברי לייבור שדורשים מה-NEC לשקול את צעדיהם מחדש. העובדה שהוא סילק מהדרך את מה שהיה גורם לו ליותר כאב ראש לא אומר שהוא לא צריך לטפל בעניינים בתוך המפלגה. כעת נראה איך הוא מתמודד עם הרע במיעוטו, וההיסטוריה שלו לא מנבאת לא טובות.