ישראל פתחה במתקפה צבאית באיראן, והיא לא נשארה חייבת ותקפה חזרה. ייקח זמן עד שהאבק ישקע, אבל גם לבריטים יש זווית בסיפור. מההצהרות החלביות של הפוליטיקאים הבריטים, דרך השאלה אם יגנו או לא יגנו על ישראל ועד שחיקת מעמדה הבינלאומי לאחר שפורסם שהיא לא יודעה מראש בתקיפה. ועדיין, יש מעשים בשטח שמראים שבריטניה לחלוטין בחרה צד, והוא לא האיראני | צילום: לורן הארלי, דאונינג 10
בתור מי שהכשרתו היא של היסטוריון, אני הייתי מאוד שמח לא לחיות בזמנים היסטוריים, אבל כשאין בררה אין בררה. בכל מקרה, אני מניח שלא צריך לספר לכם שישראל תקפה אתרים אסטרטגיים באיראן, וייתכן מאוד שבפועל פתחה עמה במלחמה (גם אם מלחמת מנע). וגם בריטניה ביקשה להגיד דבר אחד או שניים בנושא. אז הנה, בקצרה, מה שהיה.
התגובות
נתחיל בתגובות הרשמיות והראשוניות לסיפור: כשהתקיפות רק החלו והאיראנים הספיקו להגיב רק עם כטב”מים, ראש הממשלה קיר סטארמר צייץ: “הדיווחים על התקיפות האלו מדאיגות ואנחנו מפצירים בכל הצדדים לקחת צעד אחורה ולהפחית את המתיחות בדחיפות”, והוסיף שזה הזמן לדיפלומטיה. שר החוץ דייוויד לאמי כתב בחשבונו דברים דומים. רק בהמשך אותו ערב, במענה לשאלות כתבים, הוא הזכיר את זה שבריטניה מגלה הבנה לזכותה של ישראל להגן על אנשיה ומודאגת מתכנית הגרעין האיראנית. לאחר שהחלו מתקפות הנגד האיראניות, הוא כתב שהוא “נזעק” מהמשך התקיפות וההרוגים והפצועים בישראל.
The reports of these strikes are concerning and we urge all parties to step back and reduce tensions urgently. Escalation serves no one in the region.
Stability in the Middle East must be the priority and we are engaging partners to de-escalate. Now is the time for restraint,…
— Keir Starmer (@Keir_Starmer) June 13, 2025
ראשת האופוזיציה קמי בדנוק הייתה טיפה יותר נחרצת, אבל לא בהרבה: היא אמנם כתבה ש”אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני”, אבל גם שכעת צריך “לעבוד עם בעלות בריתנו כדי למנוע הסלמה נוספת”. שרת החוץ בממשלת הצללים שלה, פריטי פאטל, נשמעה כמו לאמי כשצייצה שצריך לפעול לדה-אסקלציה. ומה היה לראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’ להגיד באותו יום? הוא התלהב מכך שהצליח להגיע ל-1.3 מיליון עוקב בטיקטוק. רק יום לאחר מכן (ש’) הוא נזכר שכדאי להגיד משהו בנושא, הצדיק את ישראל והאשים במצב את הסכם הגרעין של אובמה (מבלי להזכיר שארצות הברית יצאה ממנו ב-2018).
הפערים
בואו נשווה את ההצהרה של סטארמר להצהרות של מקביליו בעולם. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיותר ביקורתי כלפי ישראל מסטארמר, כלל בדבריו את הזכות של ישראל להגנה עצמית, ושלמרות שצרפת לא תעזור לישראל לתקיפות באיראן היא כן תעזור לה להגן על עצמה מתגובה איראנית. דברים על הזכות להגנה עצמית אמר גם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. וסטארמר? שום דבר. רוצה להימנע מהסלמה, בלי להזכיר את הזכות להגנה עצמית וגם לא את זה שבריטניה תסייע לישראל להתגונן ממתקפה איראנית. זה מוזר, כי אם להאמין לבנימין נתניהו, הרי שבשיחה פרטית סטארמר אמר לו שהוא מכיר בזכותה של ישראל להגנה עצמית – אז למה לא להגיד זאת בפומבי? זה בכלל מתבקש, כי הרי ממשלת בריטניה הנוכחית מנסה להראות שהיא מבדילה בין הפגיעה באינדיבידואלים בממשלה לבין תמיכה בביטחונה של ישראל.
עד כאן, היה אפשר לפטור את זה בכך שמבחינת סטארמר ולאמי המזרח התיכון הוא כאב ראש שהם לא מעוניינים להגדיל. אבל זה לא רק זה: לפי דיווחים, בריטניה לא סיפקה לישראל הגנה מול תגובת הכטב”מים האיראנית כפי שעשתה בשתי התקיפות הקודמות. עם זאת, יודגש, במתקפה השנייה הסיוע הבריטי היה חסר תועלת כיוון שהטייסים שעלו לאוויר לא נתקלו בשום מטרה שאפשר ליירט, ובכל מקרה נאמר שדברים יכולים להשתנות אם בבריטניה יסיקו שישראל זקוקה לסיוע. מול טילי הקרקע-קרקע של האיראנים, כנראה שאין לה כל-כך הרבה מה לעשות. אבל להגיד שתהיה עזרה, כפי שעשה מקרון, לא עולה כסף. אז למה לא? אמנם סטארמר ולאמי לא גינו את המתקפה הישראלית, מה שמצביע על כך שהם מכירים בעובדה שגרעין איראני הוא לא משהו שיגביר את היציבות, ועדיין הרטוריקה הזו תאכזב את מי שציפה לתמיכה במדיניות הישראלית.
ייתכן שחלק מהעניין נובע מכך שבריטניה, שמקיימת יחסים דיפלומטיים עם איראן, רואה את עצמה כגשר בין הרפובליקה האסלאמית לבין מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. בהתאם, בזמן שנתניהו דיבר עם סטארמר לאמי שוחח עם מקבילו האיראני. ולכן, אולי, וזו השערה נדיבה, בריטניה מעמידה פנים שהיא מהאו”ם.
ידע או לא ידע?
כשדייוויד לאמי נשאל על העניין בתקשורת, הוא הדגיש שוב ושוב שישראל תקפה באופן חד-צדדי, אבל סירב להגיד באופן מפורש אם ישראל יידעה את בריטניה מראש או לא. לי בהתחלה זה היה נראה כמו סימן מובהק לכך שבריטניה קיבלה התראה מראש, ולא רוצה להסתבך על פעולות תגמול איראניות. אלא שלפי הטיימס, ההיפך הוא הנכון: ישראל לא נתנה לבריטניה אינדיקציה רשמית שהעניין בדרך, ויכול להיות שלאמי פשוט היה נבוך להודות בכך. הסיבה לכך, לדברי מקורות ביטחוניים בריטיים, היא שישראל לא רואה יותר את בריטניה כ”אמינה” בשל העלאת המתיחות הדיפלומטית שהגיעה בעקבות הצעדים האחרונים מול ישראל בנושא עזה והשטחים. מדובר בפגיעה משמעותית במעמדה של בריטניה בעולם, דבר בעייתי בתגובה כה רגישה ביטחונית.
עם זאת, דין שמואל אלמס, הכתב הגאופוליטי של גלובס (וקולגה שלי, כמי שעובד שם), שם לב לדבר מעניין: באחת המתקפות הישראליות באיראן, מטוס תדלוק בריטי עשה מסלול מהבסיס שלו בקפריסין לאזור עיראק. האם יכול להיות שבריטניה סייעה אקטיבית לא להגנה של ישראל, אלא להתקפה מצדה באיראן? אלמס אמר לי שהוא סבור שכן, משתי סיבות: התזמון והנתיב אותו עשה המטוס. כמובן, הדבר לא מאושר ואני לא מתכוון לקבוע שזה מה שקרה (תוספת: גם הסבו את תשומת לבי שסיורים של מטוסי תדלוק כאלו באזור הם עניין לא מאוד נדיר). אבל כן תיתכן האפשרות שמתחת לפני השטח בריטניה מסייעת אקטיבית לישראל תוך כדי שהיא מעמידה פנים קרירות כלפיה.
כך או כך, ממש תוך כדי כתיבת שורות אלה, סטארמר הודיע שהוא שולח מטוסי קרב למזרח התיכון ואמר סוף-סוף בפה מלא שלישראל יש זכות להגנה עצמית. הוא עדיין רוצה להימנע מהסלמה וסירב להגיד באילו תנאים המטוסים האלו ימריאו לאוויר, אבל עושה רושם שלפחות במעשים הוא מעוניין בהצלחה צבאית של ישראל, ומוכן לסייע בכך ולו במעט. ייתכן גם שזה נובע מהרצון לשקם את התדמית של בריטניה כשותפה אמינה. לאן זה יתפתח? נראה.
יש גם את העניין של טראמפ. נכון לעכשיו, טראמפ נראה לי בעיקר מגמגם. לא בטוח שיידעו אותו על המתקפה, והוא בכלל רצה רק הסכמי שלום. לא הצליח לו באוקראינה, לא הצליח לו בעזה, ועכשיו נוספה מלחמה שלישית. בימים אלו היתה אמורה להתכנס ועידה אירופית לדון בהכרה במדינה פלסטינית (בינתיים הועידה נדחתה), אבל זאת היתה אמורה להיות גם ועידה שתדון ב”מה לעשות עם טראמפ והמיסים שלו”. אז בזמן שצרפת ובריטניה אומרות (בשקט) שהן תומכות בזכותה של ישראל להגנה עצמית, ובריטניה ממש שולחת עזרה (גם אם הניסוח מעומעם), הן בעצם לוקחות את היוזמה בזמן שטראמפ לא יודע כל כך מה לעשות.