חגיגה דמוקרטית כפולה באנגליה: גם בחירות מקומיות בחלק מהמועצות , וגם בחירות ביניים במחוז הבחירה רנקורן והלסבי. בבחירות המקומיות הזרקור יופנה אל עבר הניסיונות של השמרנים לא להפסיד יותר מדי, הרצון של מפלגת הרפורמה להראות שהיא לא טובה רק בסקרים, ושל הלייבור לעבור מתחת לרדאר. ברנקורן והלסבי הקרב הוא בין הלייבור, שעלולה להפסיד מחוז בחירה שהיה אמור להיות מובטח. המאתגרת היא מפלגת הרפורמה, שיצרה כל-כך הרבה ציפיות, שלמרות שהפסד שלה שם יהיה מובן הוא עלול להיתפש כאכזבה. יהיה מעניין | בתמונה: גשר יובל הכסף ברנקורן (צילום: פיל שירלי)

היום (ה’), בזמן שמדינת ישראל מציינת 77 שנים להקמתה, וכשבחלקים בעולם מציינים את יום הפועלים, באנגליה חלק מהתושבים ילכו לקלפיות. רוב המשתתפים בחגיגה הדמוקרטית הזו ילכו להצביע למועצה המקומית בה הם חיים – בין אם לחבר מועצה באזור הבחירה שלהם ובין אם לראש העיר, תלוי באזור – ואליהם יתווספו גם תושבי מחוז הבחירה הפרלמנטרי רנקורן והלסבי, שיבחרו בבחירות ביניים חבר פרלמנט חדש. כולם מתכוננים לבעיטה בשתי המפלגות הגדולות – הלייבור והשמרנים – ונשארה רק שאלה אחת: כמה חזקה תהיה הבעיטה?

הבחירות המקומיות

נתחיל בבחירות המקומיות. כשיגיעו התוצאות, וזה ייקח כמה ימים, מה שחשוב לזכור זה שבגלל שהבחירות לא מתקיימות בכל בריטניה ואפילו לא בכל אנגליה, יש הטיות לטובת מפלגות ספציפיות ונגד אחרות. לכן, מה שנרצה לדעת זה פחות כמה חברי מועצה בסוף כל מפלגה הצליחה להשיג, ויותר כמה היא הוסיפה או הורידה מעצמה לעומת מה שהיה לה לפני הבחירות. מי שמיועדות להפסדים גדולים הן הלייבור והשמרנים, בדגש על האחרונה.

בתוך השמרנים יש מי שלא פוסלים אפשרות שהמפלגה תאבד את רוב חברי המועצה שיש לה כעת. היא אמנם מובילה על הלייבור בסקר של הבחירות המקומיות, אבל זה רק בגלל שהבחירות השנה נערכות באזורים שפחות נוטים ללייבור. ובכל זאת, ראשת המפלגה קמי בדנוק והמעגל הקרוב שלה מקווים שהאכזבה מהלייבור תביא לכך שהמכה של השמרנים תהיה פחות כואבת, או לפחות תהדהד פחות בתקשורת. ובואו נגיד שיש ללייבור ממה לחשוש: בנוסף לבחירות לחברי המועצה, יתקיימו בחירות ישירות לארבעה ראשי ערים של רשויות ממוזגות (האחראיות על אזורים גדולים). לפי אחד הסקרים, ייתכן שהלייבור לא תזכה באף אחד מהם, למרות שהיא זו שלרוב מצליחה במרוצים מהסוג הזה. מי שצפויים לנצח הם הרפורמה, הירוקים והשמרנים. אם זה אכן יהיה המצב, זה יהיה מביך לסטארמר.

תמונה של קמי בדנוק נואמת
מקווה שמצב הלייבור יציל אותה. קמי בדנוק (צילום: אדוארד מאסי, המפלגה השמרנית)

וזה כמובן מביא אותנו למי שרוצה להראות הישגים נאים: נייג’ל פרג’, ראש מפלגת הרפורמה. הוא ירצה להראות שהסקרים המחמיאים הם לא רק תמיכה שקל להביע בפני הסוקרים בטלפון, אלא גם משהו שממש טורחים ויוצאים מהבית בשבילו. לפי חלק מההערכות, ייתכן שבמועצות מסוימות המפלגה תקבל רוב מוחלט ותצטרך לנהל אותן. זה יציב לפרג’ אתגר חדש: האם מפלגתו היא פשוט מכונת קמפיינים משומנת היטב, או שהיא גם ממש מסוגלת לנהל דברים? בדנוק טוענת שהרפורמה היא פשוט “מפלגת מחאה”, ואם פרג’ יקבל לידיו מפתחות של מועצה כלשהי הוא יצטרך להראות שהוא יותר מזה. קושי נוסף שיעמוד בפני פרג’ הוא שבגלל שזו פעם ראשונה שלו, אין לו דרך לנהל ציפיות ולדעת מה ייחשב להישג ומה לכישלון – פתח להרבה ספינים.

בחירות הביניים ברנקורן והלסבי

העניין השני הוא בחירות הביניים במחוז הבחירה רנקורן והלסבי. הבחירות האלו מתקיימות בגלל התפטרותו של חבר הפרלמנט מייק אמסברי, שנבחר לפרלמנט מטעם הלייבור. הסיבה להתפטרות היא שהוא היכה אזרח ברחוב, דבר שגם זיכה אותו בעשרה שבועות מאסר על תנאי. כעת, המושב ריק וצריך למלא אותו.

בבחירות 2024, כשאמסברי התמודד שם, הוא זכה ב-52.9% מהקולות. המקום השני הגיע רק ל-18.1%. לכאורה, הדבר אמור להפוך את בחירות הביניים האלו ללא מעניינות: מועמדת הלייבור קארן שור אמורה לנצח בהליכה, וזהו. אבל אלו לא זמנים רגילים בפוליטיקה הבריטית, שנכון לעכשיו אינה בדיוק פוליטיקה דו-מפלגתית פרופר, ודברים משתנים. האכזבה מהלייבור כמפלגת השלטון כה חזקה, שרבים סבורים שיש למועמדת רפורמה שרה פוצ’ין סיכוי לנצח. שני סקרים ממרץ חוזים לה ניצחון (אם כי עדיין בטווח טעות הדגימה), וגם סוכנויות ההימורים שמות את רוב הז’יטונים על ניצחון של הרפורמה.

זה שם לחץ על שתי המפלגות: על הלייבור, כי אם היא תפסיד מושב שניצחה בו בכזה יתרון, זה יהיה מביך ויראה כמה המדיניות של הממשלה מתקבלת רע בציבור. היא בכל מקרה תהיה במצב מביך משהו, שכן היא כנראה תאבד נתח נאה מהקולות, אבל הפסד של ממש יעשה כותרות. על הרפורמה, מנגד, יש לחץ בגלל הציפייה לניצחון. אם פוצ’ין תפסיד, הדבר ייראה כמו פגיעה במומנטום של המפלגה. אמת, בגלל התנאים של הלייבור זה לא נורא עבור הרפורמה להפסיד, אבל זו תהיה העמדת פנים לחשוב שזו לא תהיה אכזבה.

המחשבה היא שככל הנראה כמה מאות קולות יפרידו בין שור לפוצ’ין, לכאן או לכאן. בלייבור מקווים לגרום למצביעים שמרנים שלא רוצים במפלגת הרפורמה להצביע ללייבור, מה שנראה כמו מהלך נואש למדי. מנגד, השרה ללא תיק ומנכ”לית מפלגת הלייבור אלי ריבס האשימה את השמרנים בכך שהם לא עושים מספיק כדי להביא מצביעים ובכך נותנים לרפורמה את הבחירות על מגש (כי הם לא נותנים למתנדנדים בין הרפורמה לשמרנים סיבה להצביע לשמרנים). בקיצור, הלייבור לחוצים, אבל גם ברפורמה לא ממהרים לחגוג.

לסיכום

קשה לדעת מה יהיה בבחירות המקומיות ובבחירות הביניים ברנקורן והלסבי, אבל כולם לחוצים. חלק בלחץ לא להפסיד יותר מדי, ואחרים בלחץ לא לנצח מעט מדי. צריך לזכור שמי שהזרקורים באמת יופנו אליהם יהיו קודם כל נייג’ל פרג’, שירצה לחגוג ניצחון מוחץ, וקמי בדנוק, שחברי מפלגתה רק מחכים להזדמנות להפילה. בלייבור בעיקר מקווים לצאת מזה עם השפלות שיעברו מתחת לרדאר. אבל בינתיים נראה שבריטניה נמצאת בפאזה (קשה להגיד כרגע אם זה מצב קבוע) שהיא לא דו-מפלגתית, אלא לפחות תלת-מפלגתית. זאת, כמובן, בנוסף למפלגות נוספות כמו הליברל-דמוקרטית והירוקה שגם מאתגרות את המפלגות האחרות והופכות את המערכת הפוליטית למבוזרת יותר. בימים הקרובים נדע איך זה בא לידי ביטוי.

תמונה של נייג'ל פרג'
גם הוא תחת לחץ. נייג’ל פרג’ (צילום: גייג’ סקידמור)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *