האם נייג’ל פרג’ מאבד שליטה במפלגת הרפורמה? אתמול (ה’) הפוליטיקה הבריטית חוותה סערה בכוס תה לאחר שחבר הפרלמנט מטעם המפלגה, רופרט לואו (בתמונה), אמר כמה דברים מאוד לא מחמיאים על פרג’. למשל, שמדובר בסוג של “משיח” (ולא בקטע טוב) ושכרגע המפלגה היא יותר “מפלגת מחאה” מאשר מפלגה רצינית שיכולה למשול. פרג’ דחה את הטענות, אבל הדבר בכל זאת עשה רעש, ולו כי היה מדובר בפעם הראשונה בה חבר פרלמנט של המפלגה מעז לקרוא תיגר על פרג’ באופן הזה. המפלגה גם כך עוברת תהליכים של מיסוד (למרות שאחיזתו של פרג’ בה משוריינת היטב), והעובדה שפתאום אחד מחבריה הבכירים אינו יס-מן של פרג’ מהווה פוטנציאל להיחלשות ראש המפלגה הכריזמטי | צילום: בית הנבחרים הבריטי
לפעמים צריך טיפה אסקפיזם, אז הנה הפסקה קצרה מהגאופוליטיקה הסוערת לטובת רכילות פוליטית פרופר. אין זה אומר שהיא אינה בעלת משמעות בפני עצמה, וראוי לעסוק בה, אבל עדיין מדובר בחלק ממה שנקרא “בועת וסטמינסטר”, קרי התככים הפוליטיים שלא בהכרח משפיעים ישירות על חייהם של האנשים הפשוטים. והפעם, אחרי שנהנתה מחודשי פתיחה מוצלחים במיוחד, נראה שירח הדבש של מפלגת הרפורמה מראה סימני סיום. זאת, בשל מתיחות פנימית בין ראש המפלגה נייג’ל פרג’ לאחד מחברי הפרלמנט שלה, רופרט לואו (Lowe).
מי זה רופרט לואו?
הכירו את רופרט לואו, חבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה גרייט יארמות’. לתפקיד הוא נבחר חודשים ספורים לפני גיל 67. לפני שנכנס לפוליטיקה הוא היה ידוע בעיקר כיו”ר מועדון הכדורגל סאות’המפטון, אבל מעבר לכך הוא גם עבד במגזר הבנקאי, בין השאר בדויטשה בנק. מבחינה פוליטית הוא החל לפני שנים רבות. ב-1997 הוא התמודד לפרלמנט מטעם מפלגת משאל העם, שרצה על מצע של משאל עם על החברות הבריטית באיחוד האירופי ושנחשבת לאחראית לאובדן מספר נאה של מושבים לשמרנים (למרות שלא הכניסה אף חבר פרלמנט). ב-2019 הוא נבחר לפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הרפורמה (אז עוד מפלגת הברקזיט), שנהנתה מהתמיכה הגדולה ביותר. בבחירות הכלליות של 2019 הוא התכוון להתמודד לפרלמנט הבריטי, אך משך את מועמדותו. זאת, כחלק מאסטרטגיה כללית של נייג’ל פרג’ לא להריץ מועמדים במחוזות בחירה בהם השמרנים ניצחו ב-2017, כדי לא לפגוע בסיכוי להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי. לבסוף, לואו נבחר בבחירות האחרונות.
את העמדות של רופרט לואו לא קשה לנחש. הוא חבר במפלגת הרפורמה, ודעותיו בהתאם: הוא מתנגד חריף להגירה, קורא לאלו שמנסים להילחם במשבר האקלים “כת”, מבקר חריף את הממסד ונוטה להביע עמדות פופוליסטיות. אם יש משהו שאי-אפשר לקחת ללואו זה את העובדה שהוא בא לתת עבודה. אם פרג’ נראה כמו מישהו שעסוק יותר בעבודות מהצד מאשר בעבודתו כפרלמנטר, לואו מגיש שאילתות לשרים ולמוסדות המדינה חדשות לבקרים, ומעדכן את הציבור בתשובות שהוא מקבל. העבודה הזו, החיונית לפיקוח על הממשלה, והאופן היעיל בו הוא מעדכן את עוקביו בנושא, גרמו לו לצבור פרופיל משל עצמו. כשבינואר אילון מאסק קרא לנייג’ל פרג’ להתפטר מראשות הרפורמה, על רקע סירובו של האחרון לתמוך באיש הימין הקיצוני טומי רובינסון, שמו של לואו עלה כשם פוטנציאלי כיורש. לואו הודה למאסק על המחמאות, אבל הבהיר שגם לדעתו אין לרובינסון מה לחפש במפלגת הרפורמה.
מה רופרט לואו עשה?
הכל התחיל שלשום (ד’), בריאיון שנתן רופרט לואו לדיילי מייל. שם הוא הביע ספקנות במנהיגות של נייג’ל פרג’. הנה מבחר ציטוטים: “מוקדם מדי לדעת אם נייג’ל פרג’ יספק את הסחורה… הוא יוכל לספק אותה רק אם הוא יקיף את עצמו באנשים הנכונים”; “יש לו איכויות משיחיות. האם האיכויות המשיחיות האלו יזוקקו לכדי מנהיגות נבונה? אני לא יודע”; “עלינו להשתנות ממפלגת מחאה המונהגת בידי המשיח לכדי מפלגה בנויה היטב […] אנחנו צריכים להתחיל להתנהג כאילו אנחנו מנהיגים ולא סתם מוחים”; “הוא צריך ללמוד להאציל [סמכויות], לא הכל יכול לקרות דרך איש אחד”; ואולי הכואב ביותר: “אני לא הולך לעמוד לצד נייג’ל בבחירות הבאות אלא אם תהיה לנו תכנית ראויה לשינוי הדרך בה אנחנו מושלים מלמעלה עד למטה. אנחנו לא יכולים לטפח תקוות אצל אנשים שכה מתוסכלים מהאופן בו אנחנו נמשלים להיכשל בזה”. אתמול (ה’) הציטוטים האלו עפו לכל עבר ועשו שמח. זו הפעם הראשונה בה חבר פרלמנט מהמפלגה מבקר כך את פרג’.
פרג’ לא נשאר חייב. הוא התראיין ל-TalkTV וכשמראיין הארי קול הקריא בפניו את הציטוטים היה ניתן לראות את הכעס ניכר בפניו. “הוא טועה לחלוטין”, אמר. הוא הכחיש שמפלגתו היא מפלגת מחאה נטו, וטען שהעובדה שאנשים נוהרים אחריו היא מה שהביא למפלגת הרפורמה ניצחונות בחמישה מושבי בחירה. לדבריו, המפלגה כרגע קטנה מדי כדי לתפקד כפי שלואו היה רוצה, ושכרגע היא עוברת שינויים מבניים מרחיקי לכת. כשנשאל אם רופרט לואו יהיה חבר פרלמנט מטעם הרפורמה בבחירות הבאות, הוא השיב: “ובכן, אני מקווה שכן, אבל נראה שהוא עושה רעשים שאולי הוא לא יקבל אותנו”.
התגובות בחוץ
מי שחגגו על העניין היו השמרנים. זה לא מפתיע, שכן הם מרגישים מאוד מאוימים מהרפורמה, שלוקחת אליה הרבה מהאלקטורט הימני, ובכך מקשה עליהם לחזור לממשלה. כריס פילפ, שר הפנים בממשלת הצללים, אמר: “המלחמה הפנימית בראש הרפורמה רק מראה שחברי הפרלמנט שלה יותר עסוקים באגו של עצמם ובקידום השאיפות האישיות שלהם, מאשר בייצוג הציבור הבריטי”. עוד הוסיף ואמר שהדבר מראה שהמפלגה “לא רצינית, ותמיד תשים את האינטרסים האישיים לפני האינטרס הלאומי”. לאחר מכן, הוא גם הלך להתראיין על זה. זה, אני חייב להגיד, מעט חצוף כשזה מגיע ממישהו שמפלגתו כל-כך עסוקה במלחמות פנימיות שהיא סיפקה חמישה ראשי ממשלה ב-14 שנה, כש-2022 חוותה שלושה מהם. חבר הפרלמנט השמרני בן אוביז-ג’קטי צייץ שהמפלגה “סובלת מ’תסמונת האלבום השלישי’ אחרי שמונה חודשים” בלבד.
תגובות מצד הלייבור לא ראיתי, וזה גם מתבקש: הלייבור היא מפלגת השלטון ולמרות התמיכה הגדולה שהרפורמה זוכה לה בסקרים, מבחינה פרלמנטרית היא עדיין קטנה. להתייחס למריבות הפנימיות בה ייראה בעיקר פתטי. עדיף להם לתת לריבים הפנימיים לעשות את שלהם. לליברל-דמוקרטים, מטבע הדברים, אין מה להתייחס, שכן האנשים שמתלבטים בין שתי המפלגות האלו הם פלח מאוד קטן אם בכלל קיים.
למה זה חשוב?
על פניו, לא קרה פה משהו שמצריך התייחסות. ריבים פנים-מפלגתיים קורים תמיד. מה קורה פה שמעניין? ובכן, ראשית, כפי שצוין קודם לכן, זו הפעם הראשונה בה מישהו מהמפלגה משמיע ביקורת ישירה כל-כך על פרג’. שנית, שוב כאמור, רופרט לואו מתחיל ליצור לעצמו שם של יורש אפשרי לפרג’. פרג’ עצמו, למעשה, הציע שאולי לואו השמיע את הביקורת שלו בגלל שהוא שואף להיות ראש הממשלה. מבחינת פרג’ מפלגת הרפורמה מחזיקה בפוטנציאל להיות מפלגת השלטון הבאה, ובהתאם לואו יצטרך לעמוד בראשה כדי שיהיה לו סיכוי להגיע לדאונינג 10. שלישית, זה מגיע בצל נתוני גיוס תרומות שמראים שהרפורמה לא ממש מצליחה בתחום, ונשרכת הרבה אחרי המפלגות האחרות. רביעית, המפלגה עובדת על תהליכי מיסוד, שיהפכו אותה מחברה בע”מ של איש אחד למפלגה אמיתית בה לפעילים יש משמעות. בפועל, כמובן, פרג’ דאג לבצר היטב את שליטתו במפלגה ולהפוך את תהליך ההדחה שלו מהנהגתה לכמעט בלתי אפשרי, אבל זה תהליך שקורה.
תסכמו את כל זה ביחד, ותקבלו שכרגע מפלגת הרפורמה נמצאת בנקודה רגישה יותר מבעבר. למרות שהיא עדיין נהנית מהיותה חלק מתיקו משולש בסקרים (יחד עם הלייבור והשמרנים), ובחלקם אף מובילה, עניין התרומות מעיד על חולשה כלשהי. וכעת, גם מעמדו של פרג’ מתחיל להתערער. אמנם לא יהיה ניתן לכפות עליו להתפטר אם לא ירצה בכך, אבל אתגורים שכאלה מצד אנשים כמו רופרט לואו מביאים אותו למצב בו כבר אין לו יס-מנים כפי שהיה ניתן לחשוב בעבר. וכפי שהשמרנים הוכיחו במשך שנים רבות: גם אם החוקים אמורים לשמור על מקומו של ראש המפלגה, כשיש מספיק לחץ שום דבר לא יעזור. אז זה לא שפרג’ יודח מחר וגם לא בעוד שבוע ואפילו לא בעוד שנה. רוב הסיכויים שאם לא ירוץ בבחירות הבאות, זה יהיה מבחירה. אבל רופרט לואו יצר פוטנציאל רציני למפלגה בה פרג’ הוא לא המנהיג הכל-יכול, הרבה ממה שיצרה החוקה של פרג’. זה למה פרג’ כעס כל-כך, וזה למה השמרנים חוגגים. מה ייצא מזה? נחכה ונראה.