רק אל תקראו לזה “השקה מחדש”. אתמול (ה’), ראש הממשלה קיר סטארמר נשא נאום ובו שישה יעדים מדידים, או “אבני דרך” כלשונו, לפיהם הציבור אמור לשפוט את ביצועי הממשלה עד לבחירות הבאות. המטרות הן להעלות את רמת החיים, לעבור לאנרגיה נקייה, להפוך את הרחובות לבטוחים יותר, להביא לכך שיותר ילדים יתחילו את בית הספר כשהם מוכנים לכך, לבנות מיליון וחצי בתים ולקצר את זמני ההמתנה ב-NHS. לרבים, למרות הניסיונות להכחיש, זה נראה כמו “השקה מחדש” אחרי חמישה חודשים קשים לממשלה החדשה. רבים גם הרימו גבה על כך שלא היה שום יעד מדיד לגבי ההגירה, למרות שהרצון להורידה מהווה עניין בוער בפוליטיקה הבריטית. ומה עם היעדים האלו – האם הם פחות אמביציוזיים, או פחות ישימים? איך שלא יהיה, סטארמר הימר, והוא יצטרך להתמודד עם תוצאות ההימור | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
זה לא חומק מעינו של אף אחד שעוקב מספיק שממשלת הלייבור הזו בצרות. הסקרים לא מחמיאים בלשון המעטה, השווקים הגיבו בעצבנות משהו לתקציב, וגם המגזר החקלאי כולו רותח מכעס על הממשלה. המזל של ראש הממשלה קיר סטארמר הוא שעד לבחירות הבאות יש – בהנחה שלא יהיו הפתעות – לפחות שלוש שנים (טכנית ארבע וחצי, אבל מהתקדימים ההיסטוריים עולה שהבחירות הבאות כנראה יתקיימו מתישהו ב-2028). פירוש הדבר הוא שעד שיגיע זמנו של האלקטורט להעניש או לתגמל את הממשלה יש מספיק זמן לשנות את דעתו. את זה בדיוק סטארמר ניסה לעשות אתמול (ה’), בדיוק חמישה חודשים אחרי שנכנס לראשונה לדאונינג 10, כשנשא נאום שמוסגר על-ידי התקשורת כניסיון ל”השקה מחדש” של הממשלה (והיריבים הפוליטיים ניסו להראות זה כניסיון נואש). בנאום הוצגו שש “אבני דרך”, הכינוי שסטארמר הצמיד ליעדים מדידים פחות או יותר שממשלתו אמורה לעמוד בהם עד הבחירות הבאות. כעת נשאר לראות אם הוא יצליח.
תוכן הנאום
בלי הקדמות נוספות, הנה הנאום. סטארמר על לפודיום עם הסלוגן “תכנית לשינוי” (Plan for Change). לדבריו, יש הרבה מה לשנות. השירותים הציבוריים, הסביר, על הקרשים, ואפילו ה-NHS הנערץ מאבד את אמון הציבור. לבריטניה כבר שנים אין ממשלה שתקיים את חובתה לאזרחים, וגם המצב הכלכלי לא פשוט עם חור פיננסי עצום. אבל, הבהיר סטארמר, הוא מבין שעליו להישפט לא לפי התירוצים אלא לפי היכולת שלו לתקן את המצב. וכדי לתקן את המצב, יש צורך בפשרות. לכן מדובר במסע לא פשוט “עם מעט מאוד תודות” בהתחלה, אבל סטארמר הדגיש שהוא שם את המדינה לפני המפלגה.
לכן סטארמר הגיע להציג תכנית, שעושה בו-זמנית שני דברים. ראשית, היא פועלת לטובת חמש משימות העל שסטארמר הגדיר כבר לפני כשנתיים (הצמיחה הגבוהה ביותר ב-G7, הישענות על אנרגיה ירוקה לחלוטין עד 2030, הכנת ה-NHS לעתיד, הפיכת הרחובות לבטוחים יותר ומתן הזדמנות שווה בחינוך לכל הילדים). שנית, מחייבת את שירות המדינה (שלפי סטארמר צריך לצאת ממגדל השן) לממשלה מוכוונת משימה, ובכך משנה גם את סגנון המשילות בבריטניה.
סטארמר הסביר שיש יסודות שבריטניה זקוקה להם: יציבות כלכלית, ביטחון לאומי ואבטחת הגבולות. זה מה שמניע את הממשלה, וכדי שיהיה ניתן לדרוש ממנה דין וחשבון הוצגו שש אבני הדרך שאמורות להיות מושגות בפרלמנט הנוכחי. ראשית, העלאת רמת החיים בכל חלקי בריטניה, כחלק מהגעה לצמיחה הגבוהה ביותר ב-G7. שנית, בניית מיליון וחצי בתים. שלישית, הפיכת הרחובות לבטוחים יותר ולחימה בפשיעה. רביעית, שיא של ילדים בגיל 5 שמוכנים להתחיל את בית הספר. חמישית, אנרגיה ירוקה עד 2030. שישית, קיצור התורים ב-NHS ל-18 שבועות לכל היותר.
הוא הודה שמדובר במטרות לא פשוטות להשגה, אבל שחייבים להשיג. הרעיון הוא לא לגרום לממשלה להיראות טוב, אלא להביא לשינוי שבריטניה כה נואשת לו. הוא גם הביע ביקורת על אנשי שירות המדינה בווייטהול, שכן למרות שהוא לא חושב שיש ביצה לייבש בהחלט יש יותר מדי משרתי ציבור שהתמכרו ל”ניהול דעיכה”. זה, יחד עם הציניות הפוליטית, מיתרגם לחוסר עשייה. לכן, למשל, הממשלה תעביר חקיקה שתייעל את אישורי הבנייה לבתים ותשתיות, ועל הדרך תשלח את הנימביסטים ללכת לחפש.
ניתוח הנאום
היעדים האלו, כאמור, אמורים להיות מדידים. הציבור אמור להיות מסוגל להבין אם המטרה הושגה או לא בלי מונחים תאורטיים יותר מדי. זה אכן מה שניתן: מיליון וחצי בתים נוספים זה יעד ברור מאוד. כנ”ל תור לבדיקה רפואית של לא יותר מ-18 שבועות. בחלק מהמקרים הממשלה מציגה יעד ברור, שמסיבה לא מובנת סטארמר לא טרח להכניס לנאומו. לפי אתר הממשלה, היעד לאנרגיה ירוקה עומד על 95% עד 2030 (ירידה מ-100% בעבר), מה שרק משאיר את השאלה אם אמור להיות מספר אחר עד לבחירות. גם אבן הדרך הנוגעת לשיעור ילדים המוכנים לבית הספר יש ללכת לאתר הממשלה, שם נכתב שהיעד הוא להגיע משני שליש כיום ל-75% עד 2028. לגבי הרחובות הבטוחים יותר, הכוונה היא להוספת 13 אלף שוטרים שיוכלו לסייר ברחובות מבלי שיישלחו לפצות על חוסרים במקומות אחרים.
הבטחה באמת עמומה היא העלאת רמת החיים, שתיבדק באמצעות עליית התמ”ג לנפש ברמה ארצית ואזורית, מבלי לתת מספר ספציפי. לפי הצפי, ההכנסה הפנויה של משק הבית הממוצע תעלה בחצי אחוז בשנה בלי קשר לכלום. כשנשאל אם ייתן לעצמו ציון עובר אם התחזית תתגשם, סטארמר התחמק, כהרגלו, מלתת תשובה ישירה ומניחה את הדעת.
יש מה להגיד על כל זה. ראשית, דיי ברור שסטארמר למד דבר או שניים מג’ו ביידן, שלמרות שהצליח להביא לנתונים כלכליים טובים כשל בלגרום לציבור האמריקאי להרגיש שמצבו השתפר, והתוצאות בהתאם. סטארמר מבין שזה לא מעניין את הציבור אם הוא הצליח להביא לצמיחה הגבוהה ביותר ב-G7, אם הציבור לא מרגיש את זה בכיס. לכן סטארמר רוצה להעלות את ההכנסה הפנויה, את מספר הבתים ולהוריד את זמן ההמתנה לרופא מומחה. אלו דברים שאנשים ירגישו, ובהתאם ירצו להצביע בגללם שוב ללייבור. ובכל מקרה, אתר הממשלה מספק גם אמצעים ולא רק מטרות. אבל, כפי שהצביע הפרשן הפוליטי של ערוץ 4 גארי גיבון, עדיין מדובר בהבטחות, משהו שאנחנו באמת מצפים לקבל לפני הבחירות. לכן, למרות שבלייבור ניסו להתחמק מהמושג “השקה מחדש”, למישהו יש ספק שהנאום הזה הוא כל דבר אחר חוץ מהשקה מחדש?
שנית, כשכתבתי בטוויטר בכותרות את שש אבני הדרך, מגיבים רבים לעגו שזה מגיע מז’אנר “בעד מה שטוב ונגד מה שרע”. העניין הוא שאנחנו לא לפני בחירות, וסטארמר לא מנסה לשכנע אנשים להצביע לו כרגע. במקום זאת, הוא מטיל על עצמו משימה, והשאלה היא אם עד לבחירות הבאות הוא יעמוד בה או לא, ואם המחיר ששולם כדי לעמוד בה היה שווה את זה.
שלישית, כנראה ששמתם לב שאין פה שום יעד להגירה. סטארמר הבהיר שזה לא אומר שהניסיון להוריד את ההגירה ירד מהפרק, אלא שהתעדוף הוא שונה. אבל קצת קשה להתחמק מהתחושה שהדבר נובע מפחד של סטארמר וממשלתו שהם לא יצליחו לעמוד ביעד. סטארמר אף פעם לא הצטיין ביותר מדי אומץ לב, ולמרות שכל אבני הדרך האלו מהוות הימור מצדו, שכן הוא עלול להיכשל, הרעיון להתחמק מהצבת מטרה מדידה לגבי אחד הנושאים הבוערים בפוליטיקה הבריטית מראה על פחדנות יתרה או שיקול דעת פוליטי לקוי.
התגובות
כמובן שבלייבור פרגנו, אבל היו גם ביקורות. כך למשל, בשירות המדינה לא ממש אהבו את זה שסטארמר האשים אותם בהתמכרות ל”ניהול דעיכה”. לדבריהם זו הייתה זליגה לרטוריקה של דונלד טראמפ ונייג’ל פרג’. בפועל, למרות שזה אכן מתכתב עם הרטוריקה של המפלגה השמרנית, סטארמר הדגיש שהוא לא בא לדבר על “דיפ סטייט” ושטויות מהסוג הזה, ונזהר מאוד מטון פופוליסטי של ממש. סטארמר הוא בפירוש איש הממסד שבא לבצע בו רפורמות תפישתיות, ולא לעלות עליו עם D-9. לכן, זה נראה לי מעט בכייני.
אבל הייתה גם ביקורת על התוכן. דייוויד ג’ונסטון, שר במשרד החינוך עד הבחירות, הראה עם שורת עובדות ונתונים שאם מתחשבים במצב בבריטניה לפני שהגיעה הקורונה, המטרה של סטארמר לגבי החינוך לא כל-כך אמביציוזית. למעשה, הביקורת על כך שסטארמר לא מאוד אמביציוזית הגיעה משלל גורמים. אחרים, לעומת זאת, חושבים שסטארמר לקח על עצמו קצת יותר מדי. במכון למחקרים פיסקליים (IFS) הסבירו שייתכן שבלייבור נזכרו לשנות את האופן בו שירות המדינה פועל קצת מאוחר מדי, ושהם היו צריכים לחשוב על זה כשהיו באופוזיציה ולא חמישה חודשים לתוך הממשלה.
לסיכום
צריך הרבה מאמץ כדי להסתכל על הנאום הזה כעל משהו שאינו ניסיון נואש של סטארמר. גם רישי סונאק הציג בשלב מוקדם של כהונתו חמש מטרות מדידות וביקש שהציבור ישפוט אותו לפי הצלחתו לעמוד בהן. רק שסונאק נכנס לתפקיד בין מערכות בחירות ולא בזכות ניצחון באחת. אמת, היו בחירות פנימיות במפלגה השמרנית בהן הוא התמודד והיה יכול להציג מצע, אלא שהיה מדובר במערכת בחירות של חודשיים. סטארמר היה ראש האופוזיציה יותר מארבע שנים. הוא בנה במהלכן שורה של הבטחות ומשימות בהן התחייב לעמוד כשיהיה ראש הממשלה. איך קורה מצב בו רק עכשיו, חמישה חודשים לתוך הכהונה, אנחנו מקבלים את אותן “אבני דרך”? שום דבר כאן לא נשען על נתונים סודיים, והיה ניתן לעשות את העבודה גם מהאופוזיציה. זה טוב שיש יעדים מדידים, אבל היה אפשר להציג אותם עוד בשלב המצע.
נשאלת גם השאלה אם סטארמר יצליח לעמוד במשימות האלו, וכמה הוא ייתן לעובדה שהוא לא פופולרי להפריע לו. אם הוא הולך להיכנס לקרב ראש בראש עם הנימביסטים כדי לבנות עוד בתים ותשתיות, זה לא הולך להיראות טוב בסקרים הקרובים. זה יכול להשתלם פוליטית בעתיד אם אכן ליותר צעירים תהיה אפשרות לגור בבית משלהם, אבל בתחילת הדרך זה יכאב, וסטארמר וממשלתו יצטרכו להתמודד עם זה. איך שלא יהיה לסטארמר כבר אין לאן לברוח, ואין יותר שפנים לשלוף מהכובע.
הערה לסיום
יש מי שמספידים את סטארמר כבר עכשיו. אני אזכיר שבתחילת כהונתה הראשונה המפלגה השמרנית בראשות מרגרט ת’אצ’ר פיגרה בענק בסקרים, ולא פעם הגיעה למקום השלישי, אחרי הלייבור והליברלים. מה שהחזיר אותה להוביל בסקרים היה מלחמת פוקלנד, כשלוש שנים לאחר שנבחרה. אזכיר גם שכחצי שנה לפני בחירות 2019, הליברל-דמוקרטים הובילו בסקרים, וכולנו יודעים איך זה נגמר. רוצה לומר: העובדה שכרגע הלייבור נמצאת במצב רע בסקרים אין פירושה שזה יהיה המצב ב-2028 או 2029, ולכן לא כדאי לקבוע כבר עכשיו מה יהיו התוצאות בבחירות.