בשבוע האחרונה בריטניה חווה גל של הפגנות אלימות מצד פעילי ימין קיצוני, בתגובה לרציחתן של שלוש ילדות בעיירה סאות’פורט. דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות הפיצה שמועה שמדובר במבקש מקלט מוסלמי בזמן שמדובר ביליד בריטניה שלפי המשטרה אין לו שום קשר למשטרה או לאסלאם. אבל לפעילי הימין הקיצוני, שחלקם הגיעו באופן מאורגן ולא ספונטני, זה לא הפריע מלהגיע לשורת ערים, לפגוע במסגדים ובשוטרים כחלק מקמפיין אנטי-הגירה. ראש הממשלה קיר סטארמר הכריז על צעדים ברמת המשטרה כדי להתמודד עם ההפגנות ושלח איום מרומז למדי נגד בעלי הרשתות החברתיות. כעת, הוא יצטרך להוכיח שבניגוד לקודמיו בתפקיד הוא כן יודע איך להתמודד עם האלימות | בתמונה: זרי זיכרון לנרצחות, סאות’פורט (צילום: Hornbeam Arts, פליקר)

במרץ האחרון ראש הממשלה דאז רישי סונאק נאם מחוץ לדאונינג 10 והזהיר מכך שכוחות פוליטיים קיצונים מתחזקים בבריטניה ומסכנים את הדמוקרטיה הבריטית. הוא הזכיר את האסלאמיסטים והימין הקיצוני בנשימה אחת, אבל בפועל כיוון את מרבית האש לעבר האסלאמיסטים שמפגינים נגד ישראל ומלחמתה בעזה ותומכיהם כמו ג’ורג’ גאלוויי. אבל בשבוע האחרון עושה רושם שדווקא הימין הקיצוני הוא זה שמטריד את המערכת הפוליטית. וכל זה בגלל מקרה הרצח המזעזע של שלוש ילדות בעיירה סאות’פורט.

הרצח בסאות’פורט

בתחילת השבוע (ב’) בצהריים קרה מקרה מזעזע בסאות’פורט, הנמצאת בשטח השיפוט של ליברפול רבתי. שוטרים שהגיעו לבית ספר לריקוד בעיירה מצאו פצועים רבים מדקירה, רובם ילדים. מתוכם, שלוש ילדות בגילי 6, 7 ו-9 נרצחו. בנוסף, גם שני בוגרים נפצעו כשניסו לעצור את הדוקר. הפשע היחידי של הפצועים היה ללכת לערב ריקודים ברוח שירי טיילור סוויפט.

אני חושב שלא צריך להתעכב על זה שאין הצדקה לרצח מכוון, בטח שלא לרצח של ילדים. צריך גם להגיד שהבעיה של פשעי דקירה בבריטניה היא ממש לא חדשה, למרבה הצער. אבל המקרה הזה היה מזעזע במיוחד לאור כמות הנפגעים בו. משטרת מרסיסייד מצאה יחסית במהירות חשוד, קטין בן 17 שחי בכפר בנקס הקרוב לליברפול רבתי. הבעיה הייתה שבשל מגבלות חוקיות לא היה ניתן בתחילת הדרך לחשוף את שמו או יותר מדי פרטים. זה פתח את הפתח להפצת דיסאינפורמציה בעניינו (שמו אמנם נחשף מאז, אבל לענייננו זה לא רלוונטי).

דאונינג 10 מואר בוורוד לזכר קורבנות הרצח בעיירה סאות'פורט
דאונינג 10 מואר בוורוד אמש (ו’) לזכר קורבנות הרצח בסאות’פורט. צילום: לורן הארלי, דאונינג 10

מוצאן של שמועות

מהר מאוד הופצה שמועה ברשתות החברתיות שהחשוד ברצח הוא מבקש מקלט מוסלמי שהגיע לבריטניה באמצעות סירה שחצתה את תעלת למאנש. מי שמיהר לתפוס טרמפ על השמועה הזו היה טומי רובינסון, המזוהה עם הימין הקיצוני הבריטי, וגם במחאה נגד האנטישמיות שהתקיימה בלונדון בסוף נובמבר הוא לא התקבל בברכה על-ידי המארגנים. בנוסף, ראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’ רמז, כאילו הוא רק שואל שאלות, שאולי המשטרה מסתירה את הקשר של המקרה לטרור.

עוד לפני שניגש לעניין העובדתי, צריך להגיד דבר חשוב יותר: זו הייתה משרוקית כלבים. עניין הסירות עם מבקשי המקלט שמגיעות לבריטניה באופן לא מוסדר מטריד לא מעט בריטים, והוא באמת יוצא משליטה. צריך להגיד שעוד ועוד אנשים שמגיעים באופן שיותר מהיר מפיתוח התשתיות במדינה אז אותם מבקשי מקלט יוסיפו ללחץ על המערכת. אבל אפשר להגיד שהגעה באופן הזה מייצרת לבריטניה אתגרים או שאפשר לעשות להם דמוניזציה. כמובן, לא כל מבקשי המקלט הם נשמות טובות, ולא צריך לחלק מעמד פליט לכל דורש כאילו מדובר במכונית בתכנית של אופרה וינפרי. לשם כך נועדו הבדיקות של האינדיבידואלים שמבקשים מקלט. אבל השמועה הזו נועדה לצבוע את כל מבקשי המקלט כמי שמסכנים את סביבתם וליצור להם דמוניזציה.

אבל יש פה גם עניין עובדתי: זה פשוט לא נכון. ראשית, לא מדובר במהגר מכל סוג. המשטרה הבהירה שהוא נולד בבריטניה. המשטרה כן ציינה שהוריו הגיעו לבריטניה מרואנדה, אבל רק 2% מאוכלוסייתה הם מוסלמים. אמת, זה לא שולל לחלוטין את האפשרות שמדובר במוסלמי, אבל זה הופך את הקישור המיידי בין היותו בן מהגרים לבין היותו מוסלמי ללא מבוסס. ובכל זאת, בהמשך המשטרה גם מסרה שאין לחשוד קשר לאסלאם. עוד נאמר בשמה שהמניע שנחקר אינו טרור אלא בריאותו הנפשית של החשוד. אמת, הובהר שיכול להיות שעם מציאת עוד פרטים יימצאו ראיות שיקשרו אותו לטרור, אבל זה לא הופך את השמועות למבוססות יותר.

ההפגנה בסאות’פורט, ואלו שבעקבותיה

העובדה שהשמועות היו לא נכונות לא הספיקה כדי למנוע מהתעוררות לאומנית להתרחש. יום לאחר הרצח (ג’) בשעת ערב החלה הפגנה אלימה מחוץ למסגד בסאות’פורט. בהפגנה הזו נזרקו חפצים כבדים לעבר המסגד (שזגוגיותיו נשברו), ובמהרה העניין הפך לפרעות של ממש: חפצים שהתעופפו לכל עבר, חוסר הצלחה של המשטרה להשתלט על ההפגנה, שוטרים שנפצעו ומכוניות משטרה שהועלו באש. תושבי השכונה נאלצו להסתגר בבתיהם בזמן הזה, והעידו על מראות מחרידים. הנחת העבודה של המשטרה הייתה שהמפגינים היו אנשי ליגת ההגנה האנגלית (EDL), ארגון ימין קיצוני (שרשמית לא פעיל יותר) שרובינסון הוא איש מפתח בו. יום למחרת, יצוין, תושבי השכונה יצאו בפעילות קהילתית מעוררת השראה ותיקנו את הנזק שנגרם לרחוב.

ההפגנה זכתה לגינויים מהממשלה כבר למחרת היום. ראש הממשלה קיר סטארמר צייץ שההפגנה הייתה “השתלטות על האשכבה לקורבנות באמצעות אלימות ובריונות [ש]העליבה את הקהילה המתאבלת”. שרת הפנים איווט קופר כינתה את האירוע “ביזיון גדול” שנעשה על-ידי “בריונים מחוץ לעיר”. פוליטיקאים אחרים הצטרפו בימים הבאים.

אבל קשה להגיד שזה ממש הרשים מישהו, בהתחשב בכך שיום לאחר מכן (ד’) התקיימו הפגנות ימין קיצוני בכל רחבי בריטניה. הן התקיימו בלונדון (סמוך לרחוב דאונינג), במנצ’סטר, בהרטליפול ובאלדרשוט (דרום אנגליה). בלונדון המפגינים שרו שירי הלל לטומי רובינסון והתעמתו עם המשטרה במה שהגיע למאה עצורים. במנצ’סטר הם הפגינו מול מלון בו שוכנו מבקשי מקלט. בהרטליפול שוב הוצתה מכונית משטרה וחפצים הושלכו לעבר השוטרים.

זמן תגובה

נראה שהעסק יוצא משליטה, וסטארמר החליט לעשות מעבר לציוץ בטוויטר. שלשום (ה’) הוא קיים שיחה עם גורמי המקצוע ולאחר מכן מסיבת עיתונאים בדאונינג 10 (הפרלמנט, יצוין, יצא לפגרה). אגיד מראש שאני לא יודע מה היו המילים הראשונות שלו בגלל בעיה במיקרופונים בתחילת הדרך, בכל הערוצים ששידרו את הנאום. בכל מקרה, לחלק החשוב לענייננו הוא הגיע אחרי שהמיקרופונים חזרו לפעול. את המפגינים הוא כינה “מיעוט חסרי דעת בחברה שלנו” שהגיעו מחוץ לעיר כדי לשים על הכוונת מסגד רק בגלל שמדובר במסגד. סטארמר, שאזכיר שלפני שנכנס לפוליטיקה היה פרקליט המדינה, הבהיר שלא מדובר בהפגנת לגיטימית, אלא באלימות, הפרת סדר ואיום על שלטון החוק.

סטארמר לא התבייש להגיד שמדובר באנשי ימין קיצוני, אבל הבהיר שהתגובה שהממשלה מתכוונת לנקוט בה אינה נגד הימין הקיצוני לבדו אלא נגד כל מי שיפגין באלימות. התגובה היא שהמשטרה תעבוד באופן מאורגן לאורכה ולרוחבה של בריטניה. הבעיה, הוא הסביר, היא שאותם בריונים עוברים באופן מאורגן מעיר לעיר ואינם מפגינים באופן ספונטני. המשטרה, שבבריטניה הינה בעלת מבנה ביזורי, צריכה את היכולת להתמודד עם כך באמצעות חלוקת מודיעין ואמצעים. הוא שלל את הרעיון של מתן סמכויות נוספות למשטרה בטענה שאין בכך צורך, ושיש צורך לאפשר לה לעבוד בצורה יעילה יותר על פני בריטניה כולה. האמצעי שננקט כעת, לדבריו, כבר בשימוש כדי להתמודד עם אוהדי כדורגל חוליגנים, כך שאין פה משהו חדש כמו הרחבה של אמצעי קיים לצרכים נוספים.

אבל סטארמר כמו סטארמר גם היה חייב להימנע מאמירת דברים מחייבים מדי. לדוגמה, הוא פנה למנהלי הרשתות החברתיות והזהיר שהפצת ההסתה בהן מהווה גם היא פשע, ושעל החוק להישמר גם ברשתות. אבל כשנשאל מה יעשה בעניין, הוא אמר שזה ייפתר ב”שיחה בין בוגרים”. הוא נשאל יותר מפעם אחת אם לדעתו הפצת הקונספירציות של נייג’ל פרג’ קשורה לעניין, והוא רק אמר שהוא מתמקד במשפחות השכולות.

מה מכאן?

קשה לדעת לאן דברים ילכו, אבל נראה שייקח זמן עד שדברים יירגעו. טומי רובינסון טען שסטארמר עושה צעדים שיהפכו את בריטניה למדינת משטרה, מה שקיבל גיבוי מהבעלים של טוויטר אילון מאסק. נייג’ל פרג’ ביקר את סטארמר על כך שהציג את הימין הקיצוני כשורש הבעיה במקום להתייחס אליו כאל תגובה לעובדה שהחוק והסדר בבריטניה מתפורר ולכן יש צורך באכיפה קשוחה יותר. ואמש כבר הייתה התפרעות נוספת, בסנדרלנד שבצפון מזרח אנגליה, בה תחנת משטרה הועלתה באש.

מצד אחד, פרג’ לא לגמרי מדבר שטויות כשהוא שיש חוסר נחת בציבור ממצב החוק וסדר. דוגמה לכך יכולה להיות קרב כנופיות שהתרחש השבוע בסאות’אנד-און-סי, בו נעשה שימוש במצ’טות. אין ספק שיש צורך לטפל בכך. מצד שני פרג’ במקרה הטוב עושה לעצמו חיים קלים כשהוא מתעלם מכך שפעולת הימין הקיצוני – למרות שלא מאורגנת על-ידי ארגון בודד – אכן מאורגנת באופן שיטתי ורוכבת על אותן תחושות כדי לעודד אג’נדה הרבה יותר קיצונית מזו של רוב הציבור (הביקורת, יצוין, היא לא על ארגון שיטתי של הפגנות באופן כללי, אלא על ארגון של הפגנות אלימות).

איך שלא יהיה, מדובר במבחן הראשון של קיר סטארמר כראש הממשלה להבטיח את מה שהוא עצמו מגדיר כמבחן הראשון של ממשלה: להביא ביטחון. מדובר לא רק בטיפול בגורמי ימין קיצוני. מדובר גם בצמצום מקרים כמו זה שאירע בסאות’פורט מלחזור על עצמם. מדובר גם בטיפול בכך שהמשטרה לא רוצה לתת ליהודי חובש כיפה לעבור ליד הפגנה פרו-פלסטינית כי היא חוששת שזה יעורר מהומה. והמקרים אינם סימטריים, אבל סטארמר יצטרך לטפל בכולם. נצטרך לחכות ולראות אילו פירות תקטוף הטקטיקה שלו, אבל הם יצטרכו להיות טובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *