דוקטור למגדר

כל מדינה והגרבוז שלה. במקרה של בריטניה, כך מתברר, מדובר בשחקן דייוויד טננט. כשהוא קיבל פרס על פעילותו למען קהילת הלהט”ב הוא ייחל לעולם בו שרת הסחר והעסקים קמי בדנוק “תחדל מלהתקיים” בשל דעותיה הטרנספוביות, ואז צמצם את זה לזה שהוא “רק רוצה שהיא תשתוק”. היותו של טננט גבר לבן ושל בדנוק אישה שחורה יצרו מיד תגובת נגד רצינית מצד המפלגה השמרנית וגורמים אחרים שנוקטים בגישתה כלפי הסוגייה של זכויות טרנס*. התגובות בלייבור נעו בין תמיכה בטננט לבין הסתייגות לא מחויבת מהאופן בו התבטא. ודיון של ממש בסוגייה עצמה? אנחנו בקמפיין, מה לנו ולמדיניות? | צילום: Super Festivals

דייוויד טננט. שחקן. אתם מכירים אותו ככל הנראה בתור הדוקטור העשירי מסדרת המד”ב המצליחה “דוקטור הו”. לא פוליטיקאי בשום צורה. ועדיין, איכשהו, הוא כבר כמה ימים מעסיק את התקשורת הפוליטית. טננט, כנראה יגידו רבים, “יצא גרבוז”. כלומר, אמר משהו מאוד אידיוטי על היריב הפוליטי אל מול קהל תומך, ובכך הצית ויכוח שבו אותו יריב פוליטי יכול לגרוף נקודות בזמן שהצד בו טננט תומך צריך להיכנס לפסטיבל גינויים. מדיניות לא יצאה משם, אבל זה כן מספק הצצה למלחמה ב-woke שהופכת לדומיננטית בפוליטיקה הבריטית.

למה אנחנו מדברים על דייוויד טננט?

בשבוע שעבר דייוויד טננט קיבל את פרס הלהט”ב הבריטי, על היותו “אחד התומכים הנועזים” של הקהילה. בנאום קבלת הפרס הוא אמר שזה אבסורד שבכלל צריך לחלק פרס על דבר כזה, כי לתת לאנשים להיות מי שהם כל עוד הם לא פוגעים באף אחד זה “היגיון פשוט”. ואז הוא הוסיף: “בכל מקרה, עד שנתעורר וקמי בדנוק תחדל להתקיים…” ובשלב הזה נעצר על-ידי מחיאות כפיים ותשואות מהקהל. לאחר מכן הבהיר: “אני לא מאחל לה כל רע, אני רק רוצה שהיא תשתוק”, והבהיר שכל עוד אנחנו בעולם בו אנו חיים (כלומר, כזה בו קמי בדנוק קיימת ומדברת), זה כבוד גדול עבורו לקבל את הפרס.

למקרה שהשם מצלצל לכם מוכר אבל אתם לא בטוחים מאיפה: קמי בדנוק היא שרת הסחר והעסקים והשרה לשוויון בממשלת בריטניה. היא ניסתה להתמודד על ראשות המפלגה השמרנית לאחר התפטרותו של בוריס ג’ונסון, אך לא הצליחה להתקדם לשלב המכריע. הסיבה שטננט הזכיר דווקא אותה היא שבדנוק לא בדיוק אהודה על קהילת הלהט”ב, הוקלטה קוראת לטרנסיות “גברים”, סירבה להציב באירוע השקת קמפיין הפריימריז שלה שירותים ניטרליים ובאופן כללי נחשבת לאלילה של כל המתנגדים ל-woke. סוגיית זכויות הטרנס*, אזכיר, הוא סוגייה נפיצה בפוליטיקה הבריטית. השאלה הגדולה ביותר בעניין היא מרחבים לנשים בלבד (כמו שירותים, או לחלופין פעילויות ספורט), והחשש של המתנגדים להכרה בטרנס* שגברים יגדירו את עצמם כנשים במרחב הציבורי כדי לחדור למרחבים שאמורים להיות מוגנים.

אבל הדבר החשוב לענייננו – כלומר, הסיבה בגללה הדבר עורר סערה – הוא שקמי בדנוק היא אישה שחורה. דעות עליה בצד, זה לא נראה טוב כשגבר לבן (גם אם סקוטי ולא אנגלי) אומר “אני רק רוצה שהיא תשתוק” על אישה שחורה, בטח לא אחרי שהוא פחות או יותר ייחל לעולם בו היא לא קיימת. וגם, באופן כללי, לייחל לעולם בו יריב פוליטי לא היה קיים זה משהו שפחות חכם לעשות על במה, גם אם הקהל מריע.

התגובות הראשונות

אני מניח שלא אפתיע אתכם אם אספר שקמי בדנוק לא קיבלה את זה יפה. “אני לא אשתוק”, היא צייצה. “אני לא אושתק על-ידי גברים שמתעדפים תשואות מסטונוול (ארגון להט”בי שמזוהה כיום עם השמאל – אב”מ) על פני הבטיחות של נשים וילדות. ידוען עשיר, שמאלני ולבן מעוור על-ידי אידיאולוגיה שהוא פשוט לא יכול לראות את הנראות של תקיפת האישה השחורה היחידה בממשלה בכך שהוא קורא לסיום קיומי”. וכמובן, אי-אפשר בלי מינוף לרווח פוליטי: “טננט הוא אחד מהידוענים שתומכים בלייבור. זו דוגמה מוקדמת לאיך החיים ייראו אם הם ינצחו […] אל תתנו לצרי האופקים ולבריונים לנצח”. אתמול (א’) היא כבר דרשה מטננט התנצלות, שטרם הגיעה או זכתה לתגובה.

Tennant is one of Labour’s celebrity supporters.
This is an early example of what life will be like if they win.

Keir Starmer stood by while Rosie Duffield was hounded. He and his supporters will do the same with the country.

Do not let the bigots and bullies win. (2/2)

— Kemi Badenoch (@KemiBadenoch) June 25, 2024

בדנוק לא הייתה לבד. ראש הממשלה רישי סונאק צייץ גם הוא התייחסות: “אם אתם קוראים לנשים לשתוק ומייחלים שלא יתקיימו, אתם הבעיה”. שר הפנים ג’יימס קלברלי, אדם שחור גם הוא, נתן גם הוא את הטייק שלו: “אני לא בטוח שדייוויד [טננט] מבין את האירוניה בלנסות להשתיק את הפוליטיקאית השחורה הבכירה ביותר בהיסטוריה הבריטית, בשם ה’הגנה’ על קהילת מיעוט. אבל אני מקווה שהוא יבין למה זה שגוי ויתנצל”.

אבל לא רק פוליטיקאים מקצועיים נכנסו לקלחת. אי-אפשר לעשות דיון בריטי על זכויות טרנס* בלי שהסופרת ג’יי קיי רולינג תיתן את הטייק שלה. למקרה שאתם לא בעניינים, רולינג היא בצד שרוצה מאוד להגביל את ההכרה בטרנס* בשם זכויות הנשים. למעשה, רק מספר ימים לפני הנאום של טננט, רולינג פרסמה טור בטיימס בו אמרה שהיא מתקשה להצביע ללייבור בגלל שהיא לא משוכנעת שראש המפלגה קיר סטארמר באמת שינה עמדה לגבי זכויות נשים. בטור עצמו אין משהו מיוחד חוץ מזה שבדרך כלל הפלטפורמה האהובה עליה להיכנס בלייבור על הסוגייה הזו היא טוויטר. את תומכי הגישה של טננט היא כינתה “הטליבאן המגדרי” וצייצה מחדש שלל ציוצים שתומכים בבדנוק.

תגובות מנגד

כמובן, הלייבור לא הייתה יכולה לעמוד מנגד. חלק מחברי המפלגה החליטו שההגנה הכי טובה היא התקפה. “לא כל הנשים השחורות חושבות אותו דבר”, צייצה דון באטלר, מועמדת לפרלמנט מטעם הלייבור ואישה שחורה בעצמה. “אני מסכימה עם דייוויד טננט. זה הכל, זה הציוץ”. בדנוק שמחה לעוט על הציוץ הזה והשיבה: “אלו הפנים האמיתיות של מפלגת הלייבור”, תוך שהיא מאשימה את סטארמר שהוא מאפשר למועמדים מטעם המפלגה לעשות עבורו את “העבודה המלוכלכת” של ההשתתפות בדיון על הנושא הרגיש הזה. עוד הוסיפה ש”הרעילות של הדיון מגיעה משמאל”.

Not all Black women think the same.

I agree with David Tennant.

That’s it, that’s the tweet.

— Dawn Butler ✊ (@DawnButlerBrent) June 26, 2024

קיר סטארמר עצמו, כהרגלו, ניסה בעיקר להגיד הרבה מילים בלי להגיד שום דבר מחייב. “לא הייתי מתבטא בדרך בה הוא התבטא”, אמר כשנשאל על ההתבטאות של טננט. “אני חושב שזה טוב שיש לנו את הדיונים הערים האלו, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מכבדת”. זה גינוי מאוד רפה. אמנם מתפרש מהם שהדברים נגד בדנוק היו לא מכבדים, אבל גם זה נאמר בעקיפין. המסר הוא שזה אולי סגנון קצת גס רוח, לא הטעם של סטארמר חלילה, אבל לא איזה משהו לא לגיטימי להגיד. הדגש שלו היה על השיח, ואפילו בו הוא לא דאג לספק עמדה של ממש.

הקושי של הלייבור

התשובה הזו של סטארמר לא ממש מפתיעה: בדיבייט שנערך ב-BBC בינו לבין סונאק הוא אמר שהוא יגן על מרחבים לנשים בלבד, אבל שיש מספר קטן של אנשים שנולדו למגדר הלא נכון וצריך להתייחס אליהם בכבוד. שזה אומר… מה? האם הוא מתכוון לעשות שירותים מיוחדים לטרנסיות? האם טרנסית שתעבור ניתוח להסרת איבר המין תוכל להיכנס לשירותים? הוא אמנם צודק מבחינה משפטית שהרצון של סונאק לשנות את חוק השוויון כך שיכיל התייחסות מפורשת למין ביולוגי הוא מיותר, אבל סטארמר לא אומר שום דבר קונקרטי בסוגייה. רולינג לעגה לו: “זה מאוד חשוב להגן על זכויות נשים… אבל גברים גם יכולים להיות נשים, אומר ראש הלייבור”. באופן כללי, נראה שהיא מפחידה את סטארמר בימים שנותרו לבחירות, ובתגובה לטור בטיימס הלייבור הציעה לרולינג פגישה.

באופן כללי, נראה שהלייבור עושה סלטות באוויר בגלל הנושא הזה. בעבר סטארמר ניסה להיראות הרבה יותר פרו-טרנס* וניסה לתת הגדרה יותר מרחיבה לשאלה “מהי אישה?” מאשר איברי המין בלבד. בשבוע שעבר הוא כבר הספיק להתנגד ללימודי “אידיאולוגיית מגדר” בבתי הספר, שזה בגדול אומר להימנע מהתייחסות לזהות מינית ומגדרית בבתי הספר. מה אמורים לעשות תלמידים עם דיספוריה מגדרית שצריכים מישהו לדבר איתו? לא ברור. המפלגה אמנם כן רוצה לפשט את תהליך ההכרה בטרנסים, אבל היא פשוט לא מגשרת על הפערים בין מה שהיא אומרת. מה אמור לקרות לאותן טרנסיות שיזכו להכרה מהמדינה כשהן ירצו ללכת לשירותים ציבוריים? האם מבחינת הלייבור הן יוכלו להשתמש בשירותי הנשים או לא?

לא סתם, יש בקהילה הטרנסית מי שמתחילים ומתחילות לדאוג מהגישה של סטארמר, האיש שיעשה הכל אבל הכל כדי לא להגיד משהו בעל משמעות (יוצאת דופן הייתה גישתו הפרו-ישראלית בתחילת המלחמה בעזה). כשזה המצב, לא פלא שסטארמר לא מסוגל להגיד משהו בעל משמעות על הדברים של דייוויד טננט.

בחזרה לדייוויד טננט

לממשלה הזו לא חסרים אנשים שמוכנים להפוך טרנס* לשק חבטות כדי לדבר לבייס. הבייס הזה, אגב, לא מוגבל רק לימין. הסיפור הזה קרע את ה-SNP, האג’נדה האנטי-טרנסית נמצאת גם בסדר היום של מפלגת אלפה (המתחרה של ה-SNP) ושל מפלגת הפועלים של ג’ורג’ גאלוויי. איך שלא יהיה, לא ברור למה מכולם דייוויד טננט בחר לדרוש את השתיקה דווקא של קמי בדנוק (עם כל הכבוד, אני לא חושב שהוא באמת הסית נגדה, אבל זו כן אמירה שמצדיקה התנצלות), האישה השחורה היחידה בעסק. יכול להיות מאוד שהוא עשה את זה מתוך גזענות לא מודעת, שהפכה את בדנוק למטרה קלה עבורו.

מצד שני, אם היא הייתה אומרת דברים אנטישמיים, האם היה אסור להגיד “הלוואי שתשתוק” מחמת הגנת צבע העור? הדברים אינם זהים לחלוטין, אבל הם יכולים לעזור בהעברת נקודה: יכול להיות מאוד שטננט אמר את הדברים ממניעים בעייתיים ואפילו גזעניים ומיזוגיניים, ויכול להיות שהוא סתם לא חשב איך זה ייראה. אבל העיסוק לא היה בדברים שבדנוק אומרת או ביחסי הכוחות בינה לבין טננט. העיסוק היה בכמה קולות שנפלו ללייבור ולמפלגת הרפורמה מהכיס השמרנים יצליחו לאסוף מהרצפה.

והעובדה שיש בני אדם שמתמודדים עם ההחלטות של האנשים האלו? קיבלה משמעותית פחות התייחסות מהפוליטיקאים או מהתקשורת. יש שאלה איך משלבים טרנסיות במרחבים שאמורים להיות לנשים בלבד. אבל בסופו של דבר, איזו החלטה שלא תתקבל, תשפיע על חיים של בנות ובני אדם. לא נראה שמישהו מקדיש לרגע מחשבה לעניין הזה, וכל הסיפור הופך בעיקר לכדורגל פוליטי. באופן כללי הבחירות האלו לא הצטיינו במיוחד בהצגת מדיניות רצינית, אבל העובדה שבמקום לדון ברצינות בנושא הרגיש הזה הפוליטיקאים והתקשורת מתעסקים בעיקר במה אמר ידוען שלא מתמודד לשום תפקיד ציבורי אומרת הרבה על המצב של הפוליטיקה הבריטית בעידן הנוכחי. כמו כן, היא לא מעידה יותר מדי דברים טובים על המפלגה שמתיימרת להיות מפלגת השלטון ומפחדת לנקוט עמדה בנושא שנמצא על סדר היום כבר שנים.