ממשיכים לבחון את מצעי המפלגות, והפעם: המנה העיקרית, מצע מפלגת הלייבור שצפויה להפוך למפלגת השלטון בקרוב. המצע, שעוסק בעיקר בכלכלה אבל גם בבריאות, הגירה, מדיניות חוץ, רווחה ומלחמה בפשע נראה אמין יותר ממצעי המפלגות האחרות מבחינת שאלת ההיתכנות שלו. וזו גם נקודת החולשה הגדולה שלו: אין סיכוי שהשקעה קטנה כל כך תספיק לשקם מערכת ציבורית חולה | בתמונה: כריכת המצע

אחרי שהשמרנים השיקו את מצע הבחירות שלהם, הגענו לחלק היותר מעניין – מצע הבחירות של המפלגה שאמורה להיות מפלגת השלטון בעוד שלושה שבועות, אם התחזיות נכונות – מצע מפלגת הלייבור. כמובן, הבטחות פוליטיות של לפני הבחירות צריך לקחת בעירבון מוגבל, אבל בבריטניה יש לכך חשיבות חוקתית: בית הלורדים לא יתנגד למדיניות שמופיעה במצע הבחירות. אחרי הביקורת על קיר סטארמר (מצד השמרנים אבל גם מצד מפלגות שמאליות יותר) לפיה אין לו תכנית והוא מנסה לא לעצבן אף אחד ולא לומר כלום, עכשיו הגענו לרגע האמת. מה יש לקיר סטארמר להציע לבריטים בבחירות האלה?

לפני התוכן

ראשית, סטארמר עצמו בולט מאוד במצע. במפלגה השמרנית השתמשו בדגלי יוניון ג’ק במקום תמונות של ראש הממשלה סונאק, במצע הלייבור יש תמונות רבות של סטארמר בכל פרק, וגם של שרי קבינט הצללים שלו בהתאם לנושא (רייצ’ל ריבס בכלכלה למשל). כותרת המסמך היא פשוט Change. אורכו של המצע הוא 136 עמודים, הרבה יותר ארוך ממצע השמרנים (80 עמודים בלבד).

מלבד מדיניות, במצע מופיעים גם סיפורים אישיים של אנשים שהמדיניות של הלייבור אמורה להיטיב עמם, בעיקר מצביעים שמרנים לשעבר על פי עדותם. בחלקים הרלוונטיים – מופיעים ציטוטים מפי מומחים שמאשרים כי המדיניות שהלייבור מציעה תשפר את המצב: למשל, שוטר בכיר מאמץ את ההמלצות לגבי המשטרה, מנהלת בית חולים מאמצת את ההמלצות לשיפור מערכת הבריאות והשחקנית אימלדה סטונטון (“הכתר”, “הארי פוטר”) מאמצת את ההמלצות בתחום התרבות.

תמונה של קיר סטארמר לאחר השקת מצע הלייבור, ברקע האוטובוס של הלייבור למערכת הבחירות
נמצא במרכז. קיר סטארמר (צילום: מטה קיר סטארמר)

פרק המימון של המצע מופיע כחלק מאותו מסמך, בניגוד למצע השמרני והליברל-דמוקרטי, שם שאלת המימון מופיעה במסמך נפרד. זה לא רק הבדל צורני, אלא מצביע על החשיבות העצומה שסטארמר מייחס לשאלת האחריות התקציבית ולחסן את עצמו מהביקורת הת’אצ’ריסטית לפיה ללייבור אין איך לממן את כל ההבטחות היפות לבוחרים.

התוכן

קיר סטארמר הגדיר למפלגה חמש משימות בטווח הארוך: צמיחה כלכלית, אנרגיה זולה וירוקה, ביטחון אישי, שוויון הזדמנויות ובניית ה-NHS. עם זאת, ברור שלא כל ההבטחות שוות מבחינת רמת הדחיפות שלהן, ולכן בתחילת הכהונה, על פי המצע, תתמקד ממשלת סטארמר בדברים הבאים: ייצוב הכלכלה, קיצור התורים ב-NHS, הקמת פיקוד חדש ללוחמה במבריחי מבקשי המקלט, הקמת חברת אנרגיה ממשלתית שתמומן באמצעות מסים על חברות הגז והנפט, מלחמה בפשע וגיוס 6,500 מורים למערכת החינוך. עכשיו נבחן את המצע, פרק אחר פרק.

גבולות בטוחים

הלייבור מבטיחה לבטל את תכנית רואנדה של השמרנים. לא כי מדובר בחרפה מוסרית והתאכזרות לאנשים שהחיים התאכזרו אליהם גם ככה, אלא כי היא לא יעילה. במקום, יוקם פיקוד לביטחון הגבולות שתפקידו למנוע את פעילות ההברחה של בני אדם מאירופה לאנגליה בדרך הים. הוא יהנה מסמכויות שדומות לסמכויות ללוחמה בטרור. יגויסו עובדים חדשים שתפקידם לטפל בבקשות המקלט במטרה לייתר את האכסניות הזמניות למבקשי מקלט. מי שבקשתו תידחה ואין לו זכות להיות בבריטניה – יגורש למדינה בטוחה (שאינה רואנדה). בעימותים, קיר סטארמר התחמק מלענות על השאלה של רישי סונאק: “ומה אתה מציע במקום רואנדה?” כאן, יש סוף סוף תשובה – יהיה גירוש של מבקשי מקלט אם בקשת המקלט שלהם תידחה.

שר החוץ של רואנדה וינסנט בירוטה עם שר הפנים הבריטי ג'יימס קלברלי
תלך לפח. שר הפנים ג’יימס קלברלי במעמד עדכון ההסכם עם רואנדה, לצד שר החוץ של רואנדה וינסנט בירוטה (צילום: ממשלת בריטניה)

יציבות כלכלית

הפרק הכי ארוך במצע. כפי שסטארמר הבטיח, לא תהיה העלאה של מס הביטוח הלאומי, מס ההכנסה או המע”מ. עם זאת, תהיה סתימת פרצות בחוקי המס – למשל הימנעות מתשלום מס ירושה על ידי הוצאת כספים לנאמנות מחוץ לבריטניה או סטטוס non-dom, שאפשר לאנשים להתחמק מתשלום מס בבריטניה על ידי הגדרה כלא תושב המדינה (למשל – אשתו המיליארדרית של רישי סונאק עשתה זאת והיא לא משלמת מס בבריטניה למרות שבעלה ראש הממשלה של בריטניה).

הלייבור מבטיחה גם השקעה בנמלים, בתעשיית הרכב והפלדה הבריטית, בתעשייה ירוקה ובתשתיות התחבורה. לא תהיה גם העלאה של מס החברות במסגרת רצונו של קיר סטארמר לעודד השקעות ולא להיות מפלגה רעה לעסקים. המצע חוזר על התחייבות להלאמת הרכבות: לא יחודשו חוזים למפעילים ותפעול הרכבות יעבור ל-Great British Railway. יוקם גוף עם נציגות לנוסעים שיפקח על רמת השירות.

רכבת
החוזים לא יחודשו. צילום: ג’ף שפארד

ממשלת הלייבור מבטיחה גם להשקיע בשירות הדואר שלה, כולל פיצויים למנהלי הסניפים שחייהם נהרסו בשערוריית הורייזון.

בדיור – מובטחת בנייה של 1.5 מיליון בתים חדשים, בעדיפות לקרקע שכבר בשימוש. זה יקרה על ידי שינוי חוקי התכנון והבנייה והעברת סמכויות לרשויות המקומיות. ממשלת הלייבור של בלייר הביאה לעולם את הביזור ((devolution לרשויות המקומיות ולממשלות סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד והממשלה של סטארמר תעמיק את המהלך הזה. בתחום האנרגיה, שמרכזי מאוד במצע, מובטח כי עד 2030 כל החשמל בבריטניה יופק באופן לא מזהם. כבר היום יותר מ-40% מהחשמל בבריטניה מופק ממקורות מתחדשים. זה אומר השקעה באנרגיית רוח (המקור העיקרי), אבל גם באנרגיה סולארית ואנרגיה גרעינית. לצורך כך, תוקם חברת אנרגיה בבעלות ציבורית, Great British Energy. מקום מושב החברה יהיה סקוטלנד. רק בחלק הזה של המצע מופיע בפעם הראשונה משבר האקלים – הלייבור רוצה שבריטניה תעמוד ביעדי האקלים שלה, ותגן על החופים משחיקה ועליית מפלס הים.

להחזיר את השליטה ברחובות

לייבור מתכוונת להילחם בסכינאות על ידי איסור רכישה של חרבות, מצ’טות ולהבים שונים אונליין ובכלל. נער שיימצא מחזיק סכין יישלח לתכנית חדשה לשיקום. כמו כן, בכל יחידת משטרה יהיה כוח ייעודי לטיפול בפשיעה מינית ואלימות מגדרית. המטרה שהוגדרה למשטרה היא להעלות את מספר הפשעים המפוענחים. היום, בעידן בו פשעים רבים מבוצעים באינטרנט, דרושה השקעה בטכנולוגיה כדי שהמשטרה תעסוק גם במניעת פשיעה ולא רק ברדיפה אחרי עבריינים אחרי שפשע בוצע.

משטרה בבריטניה
התחייבות לפעולה מצד המשטרה. צילום: ניק וידאל-הול

הלייבור מבטיחה גם צדק היסטורי לנפגעי פרשת הדם המזוהם, פרשת וינדראש בה נעצרו וגורשו אנשים חפים מפשע, אסון הילסבורו והאלימות המשטרתית נגד כורים באורגריב בשנות ה-80.

להסיר חסמים להזדמנויות

כאמור, אחת המטרות הדחופות ביותר של הלייבור היא גיוס 6,500 מורים למערכת החינוך, כדי להבטיח שתלמידי בבריטניה ילמדו מתמטיקה (למשל) רק ממורה למתמטיקה, ולא, נניח, ממורה לספורט או למחשבים כפי שנהוג בכמה בתי ספר. תהיה גם רפורמה בפיקוח על בתי ספר – אם 90% מבתי הספר בבריטניה זוכים לציון “טוב” או “מצוין” כנראה שמשהו לא עובד. כמו כן, הלייבור תקדם איסור מוחלט על טיפולי המרה, בניגוד לעמדה ההססנית של השמרנים.

לבנות שירות בריאות לאומי שמוכן לעתיד

הלייבור מבטיחה 40 אלף תורים חדשים בשבוע כדי לקצר את רשימות ההמתנה ב-NHS, כולל שת”פ בין בתי חולים שכנים כדי למקסם יעילות. אכן, חוסר תקשורת והתיאום בין גופי ה-NHS השונים הוא רעה חולה. תוקם מערכת תורים חדשה: כיום מי שרוצה תור לרופא בבריטניה צריך להיכנס מיד ב-8 בבוקר למערכת ולנסות להשיג תור לאותו יום. מי שנכנס בשמונה ושתי דקות מוצא עצמו פעמים רבות בלי שום תור זמין. תהיה גם השקעה בבריאות השיניים (שכיום לא זמינה למבוגרים ב-NHS, רק לילדים) ובבריאות הנפש.

גרפיטי של האותיות NHS בתוך לב
הבטחה לשיפור. צילום: דאנקן קאמינג

משרתים את המדינה

השינוי הבאמת גדול בפרק הזה הוא מתן זכות הצבעה מגיל 16. אבל זוכרים את הרפורמה בבית הלורדים שהלייבור חיברה בעזרתו של גורדון בראון? זו שהבטיחה להחליף את בית הלורדים בבית עליון שיש בו נציגות למועצות המקומיות ולממשלים המבוזרים? טוב, אז תשכחו מזה לבינתיים. במצע מוזכר שהמפלגה עדיין מחוייבת לרפורמה הזו, אבל היא לא דחופה – שזה בפוליטיקה בריטית אומר שזה לא יקרה בכהונה הראשונה של ממשלת הלייבור. לכל היותר, הלייבור כרגע תעביר חוק שקובע כי לורד חייב לפרוש עם הגיעו לגיל 80.

הלייבור מבטיחה לשפר את הקשר עם סקוטלנד (ממילא הוא יהיה פחות לעומתי מאשר מול השמרנים) אבל ממשיכה בהתנגדות לעצמאות סקוטית ושלילה של משאל עם חדש. בתת הפרק העוסק בוויילס, סטארמר מצולם עם השר הראשון של וויילס ווהן גת’ינג, שהסתבך לאחרונה בקבלת תרומת ענק מחברה מזהמת והפסיד הצבעת אי אמון. כנראה שלא היה זמן להצניע במצע את הקשר עם השר הראשון שבקושי שלושה חודשים בתפקיד וכבר נראה כמו סוס מת פוליטית.

תמונה של ווהן גת'ינג, השר הראשון של ויילס
התפארות תמוהה. ווהן גת’ינג (צילום: סנד’)

בריטניה מתחברת מחדש

הפרק העוסק במדיניות חוץ מאשרר את המחויבות של בריטניה לבריתות וההסכמים שלה, בניגוד לשמרנים שלא שוללים פרישה מהאמנה האירופית לזכויות אדם (שצ’רצ’יל היה ממנסחיה). עוד בתכנית: הידוק הקשרים עם האיחוד האירופי ומחוייבות לחברות בנאט”ו, מחוייבות גם לברית AUKUS עם אוסטרליה וארצות הברית ומחוייבות לסיוע צבאי, כלכלי ופוליטי לאוקראינה. כאן משבר האקלים מופיע פעם נוספת: בריטניה תשאף להיות מנהיגה עולמית בתחום ולצד שינויים בכלכלה הבריטית, תייצר בריתות בינלאומיות למיתון והתמודדות עם שינוי האקלים.

בנושא הישראלי-פלסטיני, מצע הלייבור קורא להפסקת אש מיידית, שחרור כל החטופים וסיוע הומניטרי לעזה. הכרה במדינה פלסטינית, שאינה “מתנה” משום מדינה אחרת וזכותו המלאה של העם הפלסטיני, כתרומה לפתרון שתי מדינות. זה די עמום, כמו שסטארמר אוהב: זו לא מחויבות לחכות עם ההכרה לתום המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, אבל זה גם לא אומר שזה יקרה עכשיו ומיד.

דאונינג 10 מואר בדגל ישראל לאור הטבח בעוטף עזה שהביא למלחמת חרבות ברזל
משחקים על הגבול. דגל ישראל על דאונינג 10 לאחר טבח 7 באוקטובר (צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10)

מימון

כאמור, מדובר בחלק אינטגרלי מהמצע. הסעיף הכי גדול בטור ההכנסות (מעל 5 מיליארד) הוא סגירת הפרצות בחוקי המס. אני לא יודע אם ההערכה הזו ריאלית, אבל בטוח שלמסות משהו שלא ממסים אותו היום נשמע יותר ריאלי שיכניס הרבה כסף לקופה מאשר התכנית השמרנית או הליברל-דמוקרטית, שבונות על עוד 7 מיליארד ליש”ט ממלחמה בהעלמת מס – אם היה כל כך קל להשיג 7 מיליארד לקופת המדינה בלי להעלות מסים, למה זה לא נעשה עד היום?

סיכום

כוחו של מצע הלייבור הוא בכך שמכל המצעים שפורסמו עד עכשיו – הוא נראה הכי אמין. כאמור, לא ברור איך הליברל-דמוקרטים (שלא יהיו בשלטון) או השמרנים (שגם לא יהיו בשלטון) יממנו את ההשקעות העצומות שהם מתכננים, או הורדת המסים העצומה במקרה השמרני. לבנות על סכומי עתק שייכנסו פתאום ממלחמה בהעלמת מס נראה אופטימי מדי.

אבל זו גם נקודת החולשה הגדולה של הלייבור. המצע שם דגש על ה”כאוס” שמשאירים השמרנים אחרי 14 שנים בשלטון. יודעים כמה פעמים המילה “כאוס” מופיעה? אתם לא צריכים, ספרתי בשבילכם: 38 פעמים. אירוני משהו, כי ב-2015 היו אלה השמרנים בראשות דייויד קמרון שהזהירו מפני “כאוס” עם אד מיליבנד והלייבור. הם לא טועים – נדמה אין שירות ציבורי אחד בבריטניה שמתפקד כמו שצריך או שחי על הקצה. מהמועצות פושטות הרגל ועד למשטרה הכושלת.

אבל מול הכאוס הזה והעובדה שהלייבור באמת תירש עיי חורבות מהשמרנים, מצע הלייבור לא מספיק שאפתני. לשם השוואה: השמרנים מבטיחים הורדות מסים בשיעור של 17 מיליארד ליש”ט. כאמור, לא ברור איך הם יממנו את זה. הליברל-דמוקרטים מבטיחים השקעה ציבורית של מעל 19 מיליארד. כאמור, לא ברור איך הם יממנו את זה. בלייבור – סך כל ההשקעה תהיה 4.8 מיליארד, בתוספת עוד 4.7 מיליארד ל”תכנית השגשוג הירוק”. אם המצב כל כך עגום (והוא עגום) אין שום סיכוי שדי בסכומים האלה כדי להתחיל לתקן אותו. כשזה מגיע ממכון מחקר לא שמאלני במיוחד כמו המכון ללימודים פיסקליים ולא רק מהירוקים, האגף השמאלי של הלייבור או ה-SNP – זה לא נראה טוב.

תמונה של ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר
איפה האמביציה? קיר סטארמר (צילום: מטה קיר סטארמר)

ואני מדבר פה רק על הטווח המאוד קצר. בטווח הארוך – משבר האקלים, אולי הבעיה הגדולה של דורנו, לא זוכה פה אפילו לפרק משלו, אלא כחלק מהפרק העוסק באנרגיה ובמדיניות חוץ, כאילו אנחנו שוב בשנות ה-90 ולא מבינים את גודל האתגר. האם זה סטארמר שמצניע את הנסיגה שלו מהמחוייבות הסביבתית? האם זה פחד מהמצביעים בפרברים שחוששים שצעדים ירוקים יכבידו להם עוד יותר על הכיס?

מה שבטוח הוא שאם הלייבור לא תהיה יותר שאפתנית, היא לא תפתור את הכאוס, היא לכל היותר תעסוק בקוסמטיקה.

2 Replies to “התכנית לשינוי”

  1. ״משבר האקלים, אולי הבעיה הגדולה בדורנו״.
    הנושא שנוי במחלוקת. בעולם המדעי ניטש ויכוח אם בכלל קיים משבר אקלימי.

    מה שבטוח, זה שזו לא הבעיה הגדולה בדורנו.
    שוב, לבלוג הזה יש אג׳נדה מאוד ברורה; שמאל פרוגרסיבי.

    על אף האג׳נדה השגויה שלו, כיף לקרוא את נבכי הפוליטיקה הבריטית בעברית. כתוב יפה וקולח.

    1. שינוי האקלים הוא לא נושא שנוי במחלוקת ואני לא אעמיד פנים כאילו “יש דעות לכאן ולכאן” כשהדעות הן מעל 90% מהמדענים בכיוון מאוד ברור: https://science.nasa.gov/climate-change/evidence/
      תודה על המחמאות ושמח שאתה נהנה לקרוא. אגב, אם אתה עוקב אחרינו אז אתה בטח יודע שאנחנו לא חוסכים כאן ביקורת מהשמאל הפרוגרסיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *