תכנית ברורה

בחירות לא מסתכמות בקמפיין בלבד. המפלגות מתיימרות להביא למדינתן עתיד טוב יותר אם רק תינתן להן ההזדמנות. במילים אחרות, הגיע הזמן לבחון מצעים, ואנחנו נתחיל במצע המפלגה השמרנית. רישי סונאק הבטיח בו שאיפה לביטול הביטוח הלאומי ומלחמה עיקשת בהגירה – חוקית ולא חוקית. זאת בנוסף להכנה לחוסר היציבות העולמי וכניסה “פרגמטית” לעולם של מאבק במשבר האקלים. אבל בסופו של דבר, למרות הניסיון להיראות שאפתני, מדובר במצע אנמי משהו, שאין בו יותר מדי ממתקים לחלק לבייס או לאגף הימני של המפלגה. כמו כן, רבים מפקפקים שהוא בכלל בר-מימון | בתמונה: כריכת המצע

עונת המצעים הגיעה! בבריטניה, מצע הבחירות של כל מפלגה מהווה חלק מהתרבות הפוליטית. חלק מזה הוא עניין חוקתי: לפי המוסכמה, בית הלורדים מערים משמעותית פחות קשיים על חקיקה שהוצעה במצע הבחירות של מפלגת השלטון. אבל יש לזה גם את האקט הרחב יותר: השקת המצע הוא אירוע לכל דבר, שנעשה בפני קהל ועם מענה על שאלות עיתונאים. הראשונים להשיק מצע מסודר היו הליברל-דמוקרטים, אבל נתייחס אליהם בהמשך. אתמול (ג’) מפלגת השלטון השמרנית השיקה את מצע הבחירות שלה, תחת הכותרת “תכנית ברורה, פעולות נועזות, עתיד בטוח” (Clear Plan, Bold Action, Secure Future). הנה מה שהיה בו.

לפני התוכן

לפני שנדבר על ההבטחות שנמצאות במצע, כדאי לדבר קצת על התצוגה שלו. ב-2019, מצע הבחירות השמרני נשא על הכריכה, באופן יוצא דופן, את תמונתו של ראש המפלגה והממשלה דאז, בוריס ג’ונסון. הפעם, נראה שנעשתה חזרה למה שיותר מקובל, והוא כריכה שנושאת את צבעי המפלגה והסלוגן, בלי שימת ראש המפלגה במרכז. זה כמובן מעלה את השאלה אם זה בגלל חזרה לתלם, או שבניגוד לג’ונסון סונאק כרגע הוא לא מותג שמוכר כרגע (לא שהמפלגה השמרנית בפני עצמה כן מוכרת, אבל מילא).

אבל זה לא ההבדל היחידי. ב-2019 המצע כלל תמונות של רבים ממועמדי המפלגה. הפעם, אין תמונות כלל. ובכל זאת, אם ב-2019 המצע היה מכריכה לכריכה באורך של 64 עמודים, הפעם הוא באורך של 80 עמודים. אמנם הרבה מזה נופח באמצעות חלוקה ליותר פרקים שכל אחד מהם מקבל שער משלו ועוד עמוד שהוא כולו היוניון ג’ק, ועדיין: סונאק עושה מאמצים להיראות כמי שיש לו רעיונות חדשים והרבה.

ועוד עניין הוא שהשם של כל פרק מתחיל ב”התכנית שלנו”. מבחינה צורנית, סונאק מדגיש שיש לו תכנית לכל דבר שתרצו. זה הבידול שסונאק הולך עליו מהלייבור: אני יודע מה אני עושה ולאן אני מכוון, קיר סטארמר לא. בפועל אחוזים מרשימים מהתוכן הם יותר התפארות במה שסונאק כבר עשה ותזכורות למה שקרה תחת ממשלות הלייבור.

התוכן

וכעת, נעבור לתוכן עצמו. הכותרת של כל פסקה כאן היא למעשה הכותרת של הפרק במצע (בלי החלק של “התכנית שלנו”). עם זאת, כדי לא להאריך יתר על המידה, ההתייחסות תהיה להבטחות, בלי הרקע והאזהרות מפני הלייבור, אלא אם יהיה בכך צורך. בואו נתחיל.

כלכלה בטוחה, דינמית וצומחת

המטרה של הפרק הזה ברורה: להביא לירידה בחוב הלאומי עד לשנת הכספים האחרונה של הפרלמנט הבא. דרך אחת היא להפוך את הכלכלה הבריטית לידידותית יותר לעסקים. זה יכלול בחינה של הרחבת החזר ההוצאות ברגע שהמציאות הכלכלית תאפשר זאת, הבטחה שלא להעלות את מסי החברות וכמו כן ביטול הביטוח הלאומי לעצמאים. תכנית של עשר נקודות לטובת העסקים הקטנים והבינוניים גם כלולה: הקלת נטל הארנונה לעסקים; בחינת הרף בו עסק צריך להתחיל להעביר מע”מ; הגדלת הנגישות של עסקים אלו לקרנות ועוד.

אבל כלכלה דורשת גם תשתית, ולכן המצע מבטיח גם השקעות של עשרות מיליארדים בשיפור התנאים בפריפריה: תחנות ומסילות רכבת חדשות, שיפור הכבישים, שיפור רשת החשמל ועוד. המימון, כך מוסבר, אמור להגיע בעיקר מביטול פרויקט הרכבת המהירה (HS2) עליו הוכרז בכנס המפלגה האחרון, ושאמור לחסוך כ-36 מיליארד ליש”ט. עם זאת, בעוד בכנס לא ידעו להגיד אם החלק של ה-HS2 שכן ייבנה (בין לונדון לברמינגהם) יגיע עד מרכז לונדון, במצע כעת מתחייבים שכך יהיה. כל זה, בנוסף לתמיכות בפיתוחים שיאפשרו לתחבורה ביבשה, בים ובאוויר לפלוט פחות פחמן לאוויר. וכמובן, אי-אפשר בלי: הבטחה לייעול התהליך להקמת תשתיות, חלק מזה באמצעות הורדות בירוקרטיות מימיה של בריטניה באיחוד האירופי.

עניין נוסף בפרק הזה הוא בינה מלאכותית. ממשלת סונאק שמה לה למטרה להיות בחזית השימוש המיטיב בבינה זו, מתוך הבנה שהיא הולכת להיות קטר במשק. לכן המצע מבטיח, בין השאר, את הגדלת התקציבים למחקר ופיתוח והמשך הטבות המס בתחום. בעניין אחר, השמרנים גם מבטיחים לספק לסיטי של לונדון את מה שנחוץ כדי שתמשיך להוביל את העולם בתחום הפיננסים. כמו כן, ניתנה הבטחה עמומה לתמיכה בתעשיית הרכב הבריטית אל מול האתגרים המוצבים לה בחו”ל.

עניין כלכלי חשוב נוסף הוא הסכמי סחר, שכעת בריטניה חופשית לחתום עליהם כמדינה ללא מגבלות של האיחוד. בעניין הזה הבטיחו להשלים את ההסכמים שבעבודה עם הודו ועם המפרציות, וכמו כן לחתור להסכמים עם מדינות כמו שווייץ וישראל. במסגרת ההסכמים האלו, כך מובטח, לא תהיה פשרה על הבריאות או החקלאות של בריטניה (ההסכם עם אוסטרליה מעמיד את ההבטחה הזו בספק).

ועניין חשוב לא פחות הוא הקטנת הבירוקרטיה. זה יכלול את תיקון או הסרה של מחצית מתקנות האיחוד האירופי שבריטניה ירשה עד יולי 2026; הקטנת המגזר הציבורי לגודלו מלפני הקורונה כדי לממן את העלאת תקציב ההגנה ל-2.5% מהתמ”ג; הקטנת השימוש במגזר הציבורי ביועצים שמטרתם הבאת מגוון; הקטנת הכסף שנעשה באמצעות ועדות לא נבחרות (קוואנגו); ועוד. כל אלו אמורים לחסוך כ-20 מיליארד ליש”ט בשנה. בנוסף, כדי למנוע שביתות, הממשלה תמשיך לדרוש שירות מינימום בשירותים החיוניים.

להוריד מסים ולהגן על הפנסיות

הפרק הזה אמור להיות גולת הכותרת, בעיקר כדי שסונאק יוכל לפייס את אנשי האגף הימני במפלגתו ואת המצביעים שמתלבטים בין השמרנים למפלגת הרפורמה הפופוליסטית. ויש כמה הבטחות: קיצוץ בביטוח הלאומי מ-12% כעת ל-6% עד אפריל 2027, תוך שאיפה להעלים את המס הזה לגמרי כשהמצב יאפשר. זאת בנוסף להבטחה שהוזכרה קודם, לבטל את המס הזה לעצמאים. כמו כן, המצע מתחייב שלא להעלות את מס ההכנסה או המע”מ. בהתחשב בזה שזו גם הייתה ההבטחה ב-2019, מה שלא ממש התגשם בגלל אירועים שונים שלא בשליטת הממשלה, רצוי להיזהר עם הבטחות כאלו.

ויש הבטחות נוספות. כך למשל, שכר המינימום יעמוד על שני שליש מהשכר החציוני. אבל חשוב יותר, הרף להכנסות פטורות ממס לפנסיונרים יעלה בשיעור זהה לזה של קצבאות הזקנה, כך שלמעשה הן לעולם לא ימוסו במס הכנסה. כמו כן, לא יושתו מסים חדשים על הפנסיות. זה חשוב, כיוון שרוב הקהל השמרני הוא מבוגר ואם לא כבר בפנסיה אז מתקרב לשם.

וממה זה ימומן? באמצעות מלחמה בהתחמקויות ממס, מה שאמור להוסיף לקופת האוצר כ-6 מיליארד ליש”ט בשנה. זה קצת מוזר כשזה מגיע ממפלגת השלטון זה 14 שנה: אם זה כל-כך פשוט, למה זה לא קרה עד עכשיו?

מה שבאמת זועק זה שלא מדובר בפרק הראשון, אלא בשני. זאת, למרות שההבטחה להורדת מסים אמורה להיות ספינת הדגל של כל ממשלה שמרנית. נראה שהצוות של סונאק מבין שההבטחות פה נחמדות, אבל רחוקות ממה שהיו רוצים לראות באגף הימני של המפלגה (וכמו כן מדובר בפרק יחסית קצר), ולכן החליטו טיפה יותר להצניע את העניין.

לתמוך במשפחות

הפרק הזה טיפה מוזר. הוא כולל מעט הבטחות קונקרטיות: שינוי הכנסת הגג לקבלת קצבת ילדים כך שתחול על משק הבית בכללותו ולא לפי הכנסת האינדיבידואלים (מה שלפי המצע גורם לפגיעה בעיקר בהורים חד-הוריים עם הכנסה גבוהה); איסור שימוש בטלפונים ניידים בבית הספר על-ידי תלמידים); ובחינת אפשרות לשים בקרה הורית על הרשמה לרשתות החברתיות.

השאר או עוסק בעניינים יותר אמורפיים ולא מדידים, או מתגאה במה שהממשלה עשתה לאחרונה בכל הקשור למימון מעונות יום לילדים. בהתחשב בעובדה שבפועל הדבר הזה לא מצליח להתממש, קצת מוזר להתגאות בזה.

להכניס יותר אנשים למעגל העבודה

העניין הבא הוא מערכת הרווחה, שלטענת השמרנים מאז הקורונה הביאה לכך שהרבה אנשים שמסוגלים לעבוד מנצלים אותה כדי לא לעבוד. לפיכך, דרושה רפורמה במערכת. ראשית, מיקוד של קצבאות הנכות, כך שיגיעו למי שבאמת זקוקים להן, וכמו כן העלאת הרף בו בעלי מוגבלויות (פיזיות ונפשיות) מקבלים פטור מעבודה. בשאר הזמן, הם יקבלו את התמיכה לה הם זקוקים כדי לעבוד. כמו כן, האופן בו נבחן כושר העבודה ישתנה. בנוסף, מי שיסרבו לעבוד למרות שנמצא שהם יכולים יראו כיצד הקצבאות שלהם נלקחות מהם, והמרדף הממשלתי אחרי מי שמרמים את המערכת יימשך. וכדי לסגור את הפינה, מערכת הקצבאות תשתנה כך שיימנעו מצבים בהם משתלם יותר לא לעבוד מאשר לעבוד ולוותר על הקצבאות.

לתת לצעירים את ההזדמנויות והכישורים שהם צריכים

הפרק הזה כולל בעיקר התפארות בהישגים בתחום החינוך ב-14 השנים האחרונות (והיו). בכל הנוגע להבטחות קונקרטיות, אז מובטחות הטבות מס כדי לגייס מורים באזורים בהם יש מחסור, חיוב של שעתיים שבועיות של חינוך גופני, חיזוק הספורט התחרותי בין בתי הספר, לימודי מתמטיקה חובה עד גיל 18, חקיקה לפיקוח על חינוך ביתי ולפיקוח הורי על בתי הספר (החלק השני נעשה בעיקר בהקשר של לימודים על טרנס*), הסרת מכסות על בתי ספר דתיים, הרחבת החינוך המיוחד ועוד. בהשכלה הגבוהה, המצע מבטיח את הגדלת מספר ההתמחויות המקצועיות (במקום תואר אקדמי), ומימון העניין באמצעות סגירת קורסים שהנתונים לגביהם יראו שהם לא מקדמים את הסטודנטים. ההצעה הזו, יצוין, עלתה עוד בטרם השקת המצע ויצרה מחלוקת. החלק הזה גם כולל את התכנית לשירות לאומי חובה, שכבר התקבלה בסבר פנים לא מדהים כשסונאק העלה אותה בתחילת הקמפיין.

להגן על ארצנו מחוסר יציבות גלובלי

החלק הזה עוסק בסוגיית ההגנה, ובהתחשב בזה שמעט לפני הקדמת הבחירות סונאק ניסה להפוך את הנושא הביטחוני לנושא מפתח בבחירות, תמוה שהחלק הזה לא הגיע יותר מוקדם. הבטחת הדגל בפרק הזה היא העלאת תקציב ההגנה ל-2.5% מהתמ”ג עד 2030 וכמו כן פתיחה בקמפיין כדי שהוצאות ביטחון של 2.5% מהתמ”ג יהיו הסטנדרט במדינות נאט”ו (בניגוד ל-2% כיום, וגם בו לא תמיד עומדים). מעבר לכך המצע מבטיח לחזק את התעשיות הביטחוניות המקומיות, להשקיע במודרניזציה של הכוחות המזוינים והבטחת סיוע צבאי לאוקראינה. כמו כן, מובטחים שלל אמצעים באמצעותם בריטניה תחזק את קשריה עם העולם הדמוקרטיה אל מול האיומים שמציב הציר של רוסיה, איראן, סין וצפון קוריאה.

גם ישראל מוזכרת: השמרנים מחויבים לזכותה של ישראל להגן על עצמה, וכמו כן בכוונתה לחוקק חוק שיגביל גופים ציבוריים מהטלת חרם על מדינות. מנגד, המצע מאמץ את העמדה של שר החוץ הלורד דייוויד קמרון להכיר במדינה פלסטינית ברגע “עם התרומה הגדולה ביותר” לקידום תהליך השלום. פירוש הדבר הוא שמצד אחד לא מתכוונים להכיר מיד, אבל גם אין התחייבות שזה יהיה בעיתוי שישראל תסכים לו.

יש גם הבטחות לווטרנים, עוד קהל יעד שהשמרנים שמו עליו עין. העיקרית שבהן היא המשך קיומו של שר ייעודי לענייני וטרנים שיקבל תקציבים. אבל מעבר לכך מובטחות גם הקלות לווטרנים מחבר העמים שיבקשו ויזה וחקיקת זכויות הווטרנים. כמו כן, השמרנים יהפכו את תעודות הווטרנים למספיקות כתעודה מזהה להצבעה בקלפי. בהתחשב בזה שאלו השמרנים שחוקקו שצריך תעודה מזהה בקלפי, השאלה המתבקשת היא למה תעודות וטרנים לא נכללו מלכתחילה.

אבל לא הכל בפרק הזה הוא רק ביטחון. כך גם מובטח לחזור לסיוע למדינות נחשלות של 0.7% מהתמ”ג בהתאם ליעד האו”ם, אחרי שהקורונה הביאה את הממשלה להוריד אותו ל-0.5%. או מינוי שר לאזרחים בריטים שחיים בחו”ל. כמו כן, המצע מבטיח שבריטניה תהיה מובילה עולמית בתחום המאבק במשבר האקלים.

לשלוט בהגירה

עוד פרק שבהתחשב בכך שמדובר בנושא דגל בבחירות, לא ברור למה הוא נדחק כל-כך עמוק לתוך המצע. בכל הנוגע להגירה לא חוקית וכניסה לא מוסדרת של מבקשי מקלט, ההבטחה הראשונה היא יישום תכנית רואנדה ואיום באי-כיבוד בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) אם זה יפריע, וכמו כן הגבלת היכולת להציב אתגרים משפטיים לסילוק. זאת בנוסף להבטחה לאפשר לפרלמנט להציב מגבלה על פליטים שייכנסו לבריטניה באופן חוקי.

לגבי ההגירה החוקית, המצע מבטיח מצד אחד למשוך את ה”טובים והמבריקים” ביותר מרחבי העולם, אבל מצד שני רוצה שלא יגיעו יותר מדי. הדבר אמור להיעשות באמצעות הצבת מכסות הגירה שירדו מדיי שנה והקשחת התנאים בהם המהגרים יצטרכו לעמוד. כמו כן, מהגרים יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים להיטמע בחברה הבריטית, עניין שעל רקע תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי יכול להיות צעד מוצלח.

להביא לבריאות ושירות סיעודי טובים יותר

כאן מובטח מכל טוב למען שירות הבריאות האהוב כל-כך על הבריטים: עד סוף הפרלמנט הבא, נכתב, יהיו ב-NHS עוד 92 אלף אחים ואחיות ו-28 אלף רופאות ורופאים ביחס ל-2023. ההבטחה לארבעים בתי חולים חדשים ממצע 2019 “תמשיך להתבצע”, שזו דרך מעניינת להגיד שהממשלה היוצאת נכשלה בקיום ההבטחה. תכניות שונות שיוסיפו תורים למערך הדנטלי הקורס של ה-NHS. תכנית שתשחרר את הלחץ על בתי החולים ורופאי המשפחה באמצעות הישענות גדולה יותר על בתי מרקחת ומרפאות מקומיות. קיצוץ הבירוקרטיה ב-NHS באמצעות קיצוץ מספר המנהלים בו ב-5,500. קידום החוק שאמור להביא ל”דור נקי מעישון“. התחדשות טכנולוגית של ה-NHS שתוריד את העומס על הרופאים. שיפור ברפואת נשים ומניעת חדירת ה-woke לשירות הבריאות, כך שמילים כמו “אמא” לא יוחלפו ב”הורה יולד.ת” (במה שנראה בעיקר כמו רצון לרצות את האגף הימני במפלגה). שיפור בתחום בריאות הנפש, שסובל מקריסה משלו. וכמובן, התחייבות לשלם פיצויים לקורבנות שערוריית הדם המזוהים ומשפחותיהם.

רחובות בטוחים יותר

מעבר לחוצפה להזכיר את זה שהממשלה גייסה 20 אלף שוטרים חדשים כשהיא זו שפיטרה אותם מלכתחילה, או את הרחבת בתי הכלא בזמן שאסירים משוחררים מוקדם בגלל מחסור במקום, יש גם הבטחות. עוד 8,000 שוטרים יגויסו והמשטרה תקבל עוד סמכויות ושוטריה יעברו התמחויות שונות. תהיה חובה בחוק על מקומות מסוימים לעמוד ברף מינימלי של אבטחה, כדי למנוע עוד פיגועים כמו זה שקרה במנצ’סטר ב-2017. עבירות חדשות בנוגע לאלימות נגד נשים ייכנסו לספר החוקים, כמו שימוש בדיפ פייק כדי לגרום למישהי “לשחק” בפורנוגרפיה. הענישה תוחמר ומערכת המשפט תקבל בוסט כדי לזרז תהליכים, וכדי שיהיה איפה לשים את כל האסירים החדשים ייבנו עוד ארבעה בתי כלא עם 20 אלף מקומות עד 2030.

על רקע ההפגנות של פעילי האקלים וגם של ההפגנות נגד המלחמה בעזה, המצע מבטיח גם מלחמה בקיצוניות ובהפגנות שמאיימות על הסדר הציבורי. כך השמרנים מבטיחים לחוקק חוק נגד הסתרת פנים בהפגנות, שימוש בפירוטכניקה או טיפוס על אנדרטאות זיכרון. גם היכולת להגיד או להציג דברים מסוימים, למשל צלב קרס או לצעוק “ג’יהאד”. כמו כן, תיבחן האפשרות שעלויות השיטור של הפגנות כאלו יכוסו לפחות חלקית מכיסי המארגנים. בנוסף מובטחת אבטחה לנבחרי הציבור ואפס סובלנות כלפי אנטישמיות או אסלאמופוביה.

מעבר בר קיימא לאפס פליטות

בבחירות הקודמות, מלבד הברקזיט, נושא האקלים היה בראש סדר היום. העובדה שרק עכשיו הגענו לפרק שעוסק בכך מראה כמה התנועות הגלובליות שהחלו עם המלחמה באוקראינה פשוט הורידו את העניין למקום נמוך בסדר העדיפויות של הפוליטיקאים. בנוסף, מאז בחירות הביניים באקסברידג’ ודרום רייסליפ, בהן מדיניות “אזור אוויר נקי” של ראש עיריית לונדון סאדיק קאן עלתה ללייבור בניצחון, שתי המפלגות יותר זהירות בהבטחות שלהן להגעה לאפס פליטות.

בכל מקרה, השמרנים עדיין מבטיחים כמה דברים בתחום. הם מתכוונים להשיג עצמאות אנרגטית באמצעות משאבי הטבע (נפט וגז) שבים הצפוני של סקוטלנד, תוך השקעה במקביל באנרגיה מתחדשת, תוך הבהרה שהשמרנים ישמרו על החשמל עובד גם במחיר של אנרגיה מזהמת. כדי לחזק את האנרגיה הנקייה, יוקמו עוד טורבינות רוח בים, ייבנו מתקנים ללכידת פחמן, יושקעו 1.1 מיליארד ליש”ט בתעשיות הירוקות, הגדלת היצע האנרגיה הגרעינית ועוד. כמו כן, תעשיית הפלדה המקומית תוגן ויוטלו מכסי מגן על ייבוא של פלדה, ברזל ועוד ממדינות מזהמות.

כדי להקל על משקי הבית, ההיטלים הירוקים יורדו ולא יוטלו היטלים נוספים. כמו כן, הוועדה המייעצת בעניין משבר האקלים תצטרך להתחשב גם בנטל על האזרחים בהמלצותיהם לממשלה כיצד להתקדם בנושא. יושקעו 6 מיליארד ליש”ט כדי להפוך עוד בתים בבריטניה ליעילים אנרגטית. טורבינות רוח ביבשה יזדקקו להסכמה דמוקרטית של הקהילות המושפעות ופאנלים סולריים לא יוצבו על קרקע חקלאית.

לבנות יותר בתים במקום הנכון

גם בבריטניה יש מצוקת דיור קשה, ולשמרנים יש פתרונות. המצע מבטיח להיפטר מחוקים של האיחוד האירופי שלדבריהם מקשים על בנייה נוספת; לבנות מספר שיא של בתים ודירות חדשות מדיי שנה; הגדלת הצפיפות במרכז לונדון בדומה לפריז וברצלונה; בניית רובעים חדשים בערים כמו ליברפול ולידס; חידוש תכניות לדיור בר-השגה ועוד.

במקביל, ישנה גם תכניות לסייע למחפשי הדיור. כך למשל, הרף לתשלום מס בולים (מס רכישה על בתים) לקוני דירה ראשונה יעלה. בעלי בתים יידרשו לסלק דיירים שמתנהגים באופן שמפריע להתנהלות של הקהילה. חוקי שכירות חדשים יגנו על השוכרים והמשכירים בו בזמן. הליכי התכנון יוקלו, כך שמי שרוצים לבנות את הבית שלהם יוכלו לעשות זאת ביתר קלות. ומתחמי מגורים לא חוקיים של “מטיילים” (שם קוד לצוענים) יסולקו במהרה.

לחזק את הקהילות

החלק הראשון הוא בעיקר הבטחה ליישם את תכנית ה”השוואה כלפי מעלה” (levelling up) בה החל בוריס ג’ונסון, שתכלול השקעה בפריפריה ומתן יותר סמכויות לרשויות המקומיות. מצד שני, הם מבטיחים להחזיר לאחור את ההחלטה של סאדיק קאן להרחיב את אזור אוויר נקי לכל רחבי לונדון, בניגוד למנדט הדמוקרטי אותו קיבל קאן. באופן כללי, המצע מתחייב להיות “בצד של הנהגים” עם הבטחות נוספות, מבלי להתחשב בכך שזה עלול לגרום לעוד עומס בכבישים. כדי בכל זאת לעודד קצת שימוש בתחבורה ציבורית, המצע מבטיח להטיל מכסה של עד שני ליש”ט לנסיעה באוטובוס. זאת בנוסף לרפורמות ברכבת.

עוד מובטחת מלחמה ב-woke, שוב בעיקר בהקשר של טרנס*, עם הבטחה שהמין הביולוגי יקבל יותר דגש ביחס של החוק אל אנשים שונים. כמו כן, למרות שבמצע אומרים במפורש שהדברים הנעשים בטיפולי המרה הם “מתועבים”, השמרנים רק מבטיחים לבחון כיצד מתייחסים לטיפולים האלו בחקיקה, במקום להבטיח איסור מוחלט שלהם.

מנגד, המצע מתהדר בהיותה של בריטניה רב-תרבותית ובתמיכת הממשלה השמרנית בזכויות להט”ב, והמפלגה מבטיחה להתקדם לעבר הפיכתה של בריטניה למדינה הנגישה ביותר בעולם לבעלי מוגבלויות (כולל שאיפה לקבל את אירוח המשחקים האולימפיים לבעלי מוגבלויות שכליות).

להגדיל את הביטחון התזונתי

החלק הזה עוסק בעיקר בחקלאות. הוא מבטיח להגדיל את תקציב החקלאות במיליארד ליש”ט עד סוף הפרלמנט הבא, הצבת מטרה מחייבת חוקית לביטחון תזונתי, שיפור הליכי התכנון בתחום, שיפורים טכנולוגיים, פתרונות למצוקת הכוח האדם באמצעות אוטומציה והחלפת המהגרים העונתיים במהגרים שיבואו לחמש שנים, עמידה על האינטרסים של החקלאים בהסכמי סחר (שוב, ההסכם עם אוסטרליה מלמד אחרת) ותמיכה בתעשיית הדיג.

אין ספק שהפרק הזה נועד כדי לפנות לאזורים האגרריים, שנחשבים פחות למעוזי הלייבור ויותר לאזורי תחרות בין השמרנים לליברל-דמוקרטים. אבל כמו הרבה בייסים אחרים של המפלגה, גם הבייס הזה מתפייד לו וצריך לדבר גם אליו.

לתמוך בדרך החיים הכפרית שלנו

והנה עוד פרק שנועד לפנות בדיוק לאותו קהל יעד, אבל הפעם לא רק לחקלאים אלא לתושבי הכפרים באופן כללי. השמרנים הרי מאוד רוצים לשמור על “החגורה הירוקה” (שטחים שאינם בנויים מסביב ליישובים) למרות הצורך לבנות בתי מגורים חדשים. זה לא רק עבור פעילי אקלים, אלא גם עבור אנשים שחיים באזורי הכפר ולא רוצים לראות אורבניזציה. לכן מובטחת שמירה על הטבע, שמירה על מקורות המים (כעת רבים מהם מוצפים במי ביוב), יצירת יותר טבע עירוני, העברת תקציבים לפרויקטי שימור של פינות ירוקות ועוד. ההבטחה לשמור על החגורות הירוקות, באופן מעניין, נכנסה רק לפרק על הבינוי ולא לכאן, למרות שכן יש הבטחות שנמצאות בשני פרקים.

לתמוך במגזר הספורט והאמנות

הפרק הזה נועד לשמר את העוצמה הרכה של בריטניה כבירת תרבות. לכן המצע מבטיח השקעות נוספות ותמיכה בשני המגזרים האלו. בנוסף, יש גם התייחסות לתחום התקשורת, עם הבטחה לבחון כיצד ה-BBC ישמור על הרף הנדרש ממנו של הוגנות והימנעות ממשוא פנים, וכמו כן המפלגה מבטיחה לשמר את חופש הביטוי בתקשורת.

לחזק את הממלכה המאוחדת

כאן הכוונה היא כיצד לשמור על הממלכה המאוחדת, כשבוויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד יש תנועות למען עצמאות או התאחדות עם הרפובליקה האירית. חלק מכך מבטיח להמשיך עם תכנית ההשוואה כלפי מעלה, שמחולקת לכל הממלכה ברמות כאלו ואחרות. לכל האזורים האלו, עם ניואנסים כאלה ואחרים לפי הצרכים המיוחדים של האזור, מובטחות הורדות מס, שיפור הקישוריות התחבורתיות בתוך חבל הארץ, שיפור התשתיות והכלכלה ועוד.

לסיכום

כנראה שלא סתם המצע הזה הושק בערב חג השבועות, כי הוא חלבי משהו (בטח אם משווים את זה לאותו “בשר אדום” שבוריס ג’ונסון חילק לבייס בחודשיו האחרונים בתפקיד). הוא כולל כמה הבטחות גדולות בתחום הביטוי הלאומי וההגנה על קצבאות הזקנה והפנסיות, וכמובן ההבטחות למלחמה בהגירה וב-woke, אבל אין פה הרבה דברים שיוכלו לדבר לבייס או לאגף הימני של המפלגה השמרנית ולהיות גיים צ’יינג’ר. כמו כן, הרבה מאוד מהמצע הזה פשוט מעלה שאלות נוסח “איפה הייתם עד עכשיו?”. המפלגה, נזכיר, נמצאת 14 שנה בשלטון, ומבטיחה לעשות דברים שלא ברור למה לא נעשו עד כה.

וזה לא רק אני אומר: יש גם הרבה שמרנים שמרגישים שמדובר במצע אנמי (וזה עוד כשהשמרנים לא צפויים להגיע לשלטון ולכן כנראה שלא יצטרכו לקיים שום הבטחה, מופרכת ככל שתהיה). כמו כן, רבים לא בטוחים באופן בו אפשר בכלל לממן את המצע הזה. הרבה מהמימון להורדות המס נשען על תקוות לתשואות ממלחמה בהעלמות המס והקטנת תשלומי הרווחה, אבל מומחים סבורים שזה רחוק מלהספיק ושהשמרנים לא כנים לגבי הקיצוצים שיידרשו מהם. קיר סטארמר הלך אפילו יותר רחוק ואמר שמדובר בכזה חוסר אחריות תקציבי שזה מזכיר את המצעים של ג’רמי קורבין (סטארמר גיבה את שניהם, כך שאולי עדיף להימנע מזה). וכל זה במצע של המפלגה שמתיימרת להיות מפלגת האחריות הפיסקלית.

ועוד עניין אחד: בהשקת המצע סונאק הזהיר שסטארמר מתכוון לשנות את החוקים – הענקת זכות הצבעה לבני 16 ו-17 – כדי להשאיר את הלייבור ליותר זמן בשלטון, ולכן אסור לאפשר לו לקבל צ’ק פתוח. הדברים נכונים בפני עצמם, אבל בהתחשב בזה שסונאק היה שותף לממשלות ששינו את כללי המשחק כדי להקשות להדיח את השמרנים מהשלטון (הנה שתי דוגמאות), הייתי אומר שסונאק נמצא בבית מזכוכית.