כולנו מעוניינים בנשימת אוויר צח, ורשות לונדון רבתי אף הגדילה לעשות בעניין כשהכריזה ב-2019 על לב לונדון כעל “אזור אוויר נקי” (ULEZ). כלומר, נסיעה ברכבים שלא עומדים בתקני זיהום שונים ישלמו קנס בגובה 12.5 ליש”ט על כל יום בו הרכב ייסע על הכביש. אזור האוויר הנקי של לונדון התרחב מאז כך שכיום הוא כולל את רוב מרכז המטרופולין, ובאוגוסט הקרוב העירייה מתכננת להרחיב אותו כך שיכלול כמעט את כל שטחי המטרופולין. הדבר הביא להתנגדות רבה מצד השמרנים ומצד תושבים רבים בפאתי לונדון, בין השאר בטענה שהדבר יהווה קנס על העניים ביותר בזמן שהתחבורה הציבורית לא מהווה אלטרנטיבה ראויה. חמש מועצות שמרניות – ארבע של רובעים מנהליים בלונדון ועוד אחת שכנה ללונדון – הגישו עתירה לבית המשפט נגד תכנית ההרחבה. בית המשפט אישר שלשום (ד’) לדון בעתירה על בסיס שתיים מתוך חמש העילות שעלו בכתב העתירה. בינתיים, מחכים | צילום: מאט בראון
על אפא”נ (אזור פליטות אולטרה-נמוכות) אפשר להגיד מה שאומרים על רוב התרגומים: באנגלית זה נשמע יותר טוב. אז נישאר עם יול”ז (ULEZ, שזה קיצור ל-Ultra-Low Emission Zone). טוב, גם באנגלית זה נשמע זוועה. נקרא לזה “אזור אוויר נקי”. בכל מקרה, יש דבר כזה בחלקים מלונדון, וראש העיר סאדיק קאן רוצה להרחיב אותו לאזורים נוספים בעיר. אבל הרבה מאוד גורמים במטרופולין פחות מתחברים לקונספט, ועכשיו הסיפור הזה הולך להגיע לבית המשפט.
מה זה אזור אוויר נקי (ULEZ)?
אז כאמור, ULEZ זה ראשי תיבות שפירושן “אזור פליטות אולטרה-נמוכות”, כלומר אזור אוויר נקי. מה זה אומר? כדי לצמצם בזיהום האוויר בלונדון, ב-2019 רשות לונדון רבתי (עיריית לונדון) השיקה את ה-ULEZ, שאמור לצמצם את הימצאות הרכבים המזהמים במרכז המטרופולין. איך זה עובד? אם כלי הרכב שלכם (מכונית, ואן או אופנוע) לא עומד בתקן פליטות מינימלי שהוגדר (לא נתחיל להיכנס לכל הפרטים היבשים), בלי קשר לגיל הרכב, תצטרכו לשלם על נסיעה באזורים שהוגדרו כאזור אוויר נקי לא פחות מ-12.5 ליש”ט ביום (או 100 ליש”ט, אם אתם נוהגים ברכב כבד). וחשוב להדגיש: לא מדובר באגרת גודש (שגם קיימת בלב העיר). אתם תחויבו בקנס הזה 24/7, למעט ביום חג המולד (25 בדצמבר). כנראה שאז סנטה קלאוס אוסף את הזיהום מהרכבים כדי לייצר פחם לשנה הבאה או משהו.
כשהעסק התחיל ב-2019 הוא כיסה את לב לבו של המטרופולין, בעיקר חלקים מווסטמינסטר, הסיטי של לונדון, למבת’, איזלינגטון, קמדן וסאת’ק. אזור האוויר הנקי התרחב פי 18, כך שכעת הוא מכסה כ-44% מתושבי המטרופולין וכולל את כל השטח של הרובעים המנהליים הנ”ל (למעט סאת’ק, שהקצה הדרומי שלו עדיין בחוץ), וגם את טאוור המלטס, האקני, הארינגיי, קנזינגטון וצ’לסי וגם חלקים מלואישהאם, גריניץ’, ניוהאם, וולת’אם פורסט ועוד. בקיצור, זה חלקים נכבדים מלונדון רבתי ושמתי מפה. לפי נתוני רשות לונדון רבתי, הדבר הביא להורדה דרסטית בשימוש בכלי רכב מזהמים, לירידה של כרבע בפליטת תחמוצות חנקן ולירידה של כמה אחוזים בפליטות פחמן. לא פלא, אם כן, שראש העיר סאדיק קאן לא מסתפק בכך, ובנובמבר העירייה הודיעה על הרחבה נוספת של אזור האוויר הנקי, שתיכנס לתוקף ב-29 באוגוסט 2023. מהמפה שהם צירפו, נראה שכמעט כל המטרופולין יהיה כפוף לחוקי ה-ULEZ. רק שיש כאלו שזה לא עובר להם חלק בגרון.
שנוי במחלוקת
לא כולם אוהבים את הקונספט של אזור אוויר נקי. זה נשמע מוזר: מי לא רוצה אוויר נקי באזור בו הוא חי? יש אפילו מי שנלחמו על כך, וה-ULEZ למעשה קם בין השאר בזכות מאבק של ארגון “אימהות למען ריאות”. בסופו של דבר אזור אוויר נקי פחות קם כחלק מהמאבק במשבר האקלים (וכפי שניתן לראות מהחלק הקודם, התרומה לצמצום פליטות הפחמן לא מדהימה), אלא כחלק מקמפיין בריאותי: “הריאות של הילדים לא יכולות לחכות”, כפי שאמרה אחת האקטיביסטיות. למעשה, עורך דין סביבתי הסביר לקראת השקת אזור האוויר הנקי שאחת הבעיות היא מנועי הדיזל, שממשלות עודדו את הציבור לקנות כדי לסייע במלחמה במשבר האקלים, אבל שהדבר הביא לפגיעה בבריאות התושבים.
מנגד, השמרנים באסיפת לונדון רבתי (מועצת העיר, שנבחרת בנפרד מראש העיר) לא היו בעניין. מי שהנהיג אותם לקראת השקת אזור האוויר הנקי, גארת’ בייקון, הסביר שמדובר בקנס על העניים. בכל זאת, לשלם 12.5 ליש”ט לכל יום בו נוהגים ברכב זה המון כסף (כ-4,500 ליש”ט בשנה אם אתם נוהגים כל יום), ובייקון אף תיאר את האגרה הזו כ”מס הגולגולת של סאדיק קאן”. זה לא מופרך לחלוטין: תחשבו שעבור אדם שחי באזור, ולא יכול להרשות לעצמו להחליף לרכב שעומד בתקן, רק הקפצה של הילדים לחוג תעלה לו 12.5 ליש”ט. כמובן, קיימת האפשרות להשתמש בתחבורה הציבורית, אבל כפי שהזכירו מתנגדי ה-ULEZ, מערך התחבורה הציבורית בלונדון משווע לסיוע ונטען שעבור רבים היא לא מהווה אלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי (והביקורת הזו נאמרה ב-2019, מאז מערך התחבורה של לונדון, ה-TfL, בכלל הספיק להיכנס לקשיים בצל הקורונה).
לקראת ההרחבה
כאמור, עיריית לונדון דווקא מרוצה מהפיילוט, והחליטה להרחיב אותו לכמעט כל שטח המטרופולין. אבל כפי שאתם יכולים להניח בנקודה הזו, יש מי שלא היו מרוצים מכך. למעשה, בהתייעצות עם הציבור שהתקיימה לפני קבלת ההחלטה, 60% מהמשתתפים הביעו התנגדות להרחבת אזור אוויר נקי לכל לונדון. קאן החליט להתקדם למרות הכל, בטענה שההתייעצות “אינה משאל עם”. זו טענה נכונה בפני עצמה, שכן התייעצות אינה בהכרח מדגם מייצג, ולפי סקרים שנערכו מדובר בנושא שנמצא במחלוקת של 50-50.
אבל את המתנגדים זה לא הרשים. השמרנים במועצה הוציאו בסמוך למועד ההכרזה על הכוונה להרחבת ה-ULEZ עצומה נגד ההרחבה. הם השתמשו בנתונים מאותה התייעצות, לפיהם גם 70% מתושבי פאתי לונדון התנגדו לעניין וגם 80% מהעצמאים והשכירים בפאתי לונדון. הדבר הגיוני משתי סיבות עיקריות: ראשית, פאתי לונדון הוא האזור שיושפע מההרחבה. תושבי מרכז לונדון, שברובו כבר מוגדר אזור אוויר נקי, מן הסתם יהיו אדישים יותר כי זו כבר מציאות חייהם. שנית, הזהות הלונדונית תמיד הייתה חלשה יותר בפאתי לונדון, שצורפו למטרופולין רק בשנות השישים ושכתובות הדואר בהן עדיין מתבססות על המחוזות אליהם השתייכו האזורים החדשים לפני ההצטרפות ללונדון. עד היום יש תושבים שלא ממש מבינים למה רשות לונדון רבתי מקבלת בשבילם החלטות. אבל קאן לא התרשם.
העתירה
ואם כבר דיברנו על זהות לונדונית בפאתי לונדון, אז בפברואר ארבע מועצות של רובעים מנהליים מפאתי המטרופולין – בקסלי, ברומלי, הארו והילינגדון – ביחד עם מועצת מחוז סארי (כולן שמרניות), שאמנם לא מהווה חלק מלונדון אבל תושביה שעובדים בלונדון יושפעו מהרחבת אזור האוויר הנקי, חברו יחד ועתרו נגד ההחלטה, בעיקר בנימוקים מנהליים. גם פה, קשה להגיד שזה מפתיע: הרובעים המנהליים אף פעם לא אהבו יותר מדי את הרשויות המטרופוליטניות ששמו מעליהן לאורך השנים (והיו כמה), שכן הן נתפשו כאיום על עצמאות הרובעים. ספציפית מועצת ברומלי מאז ומעולם הייתה עוינת במיוחד לצירוף שלה ללונדון רבתי, ויש לה גם היסטוריה משלה בעתירות נגד הרשות המטרופוליטנית בענייני תחבורה: בשנות השמונים היא עתרה נגד מדיניות סבסוד תעריפי התחבורה הציבורית של קן ליווינגסטון, בטענה שבהיעדר תחנת רכבת תחתית בשטחה היא תסבסד הנחות שתושביה לא ייהנו מהן, וניצחה.
במקביל לעתירה, לפי הדיווחים, הממשלה שקלה לקחת את הצד של אותם רובעים מנהליים. עקרונית, החוק מאפשר לממשלה לחסום מדיניות תחבורה של רשות לונדון רבתי אם היא יוצרת חוסר עקביות עם מדיניות התחבורה הארצית או שהיא מזיקה לתושבים שחיים מחוץ ללונדון. פול סקולי, השר לענייני לונדון (זה דבר), ייתכן מאוד שיש לממשלה קייס להתערב, והדבר עבר לבחינת אנשי המקצוע. הנימוק של סקולי לכך שאולי יש קייס הוא ההשפעה על אזורים סמוכים ללונדון, כמו סארי, הרטפורדשייר וקנט.
אבל לפני שהממשלה הכריזה באופן סופי מה קורה עם זה, שלשום (ד’) הייתה התפתחות עם העתירה. בית המשפט העליון באנגליה ו-וויילס אישר דיון בעתירה, אבל רק על בסיס שתיים מתוך חמש העילות שהמועצות העלו. הדיון עצמו צפוי להיערך ביולי. בסביבת סאדיק קאן אמרו שהם מתכוונים להמשיך במרץ עם התכנית, ושמחו על כך שרוב העילות לעתירה נדחו על הסף. ראש הממשלה רישי סונאק, מצדו, טען שההתפתחות היא ניצחון לשמרנים דווקא. לדבריו, הקמפיין השמרנית נגד ההרחבה יכול לסייע למפלגה מאוד בבחירות.
מה יהיה עם אזור אוויר נקי?
הדיון בבית המשפט כאמור ייערך רק ביולי. אבל יש דברים לדון עליהם. ההתנגדות של תושבי פאתי לונדון להחלת חוקי אזור אוויר נקי גם עליהם היא לא סתם לעשות דווקא לעירייה (או לפחות לא רק). נכון להיום, התחבורה הציבורית בפאתי לונדון לוקה בחסר לעומת מרכז המטרופולין, מה שעשוי להשאיר רבים בלי אלטרנטיבה ראויה לנסיעה ברכב המזהם שלהם. קאן אמנם הבטיח לתגבר את מערך האוטובוסים, אבל זה אומר כוח אדם והכשרות וציוד ואין הבטחה שזה יהיה מוכן בזמן. אם ייכשל בכך, הרי שבאמת ההרחבה תהווה בעיקר עונש על דלי האמצעים.
מצד שני, כפי שקאן אמר בריאיון לפייננשל טיימס, לא כולם באמת ירגישו בהרחבה הזו. הרי התשלום יינתן רק למי שהרכב שלהם לא עומד בתקן. אכן, יש כאלו שיתקשו להחליף את הרכב שלהם, אבל העירייה תחת קאן גם פתחה בתכנית לסייע למי שנשענים על קצבאות ולבעלי עסקים להחליף רכב או לחלופין להשתמש יותר באלטרנטיבות אחרות. כדי לפצות את מי שחיים מחוץ ללונדון אך עובדים בה, חברי פרלמנט של הלייבור מטעם מחוזות בחירה הסמוכים ללונדון פנו לממשלה בבקשה לספק מימון לתכנית דומה גם למצביעים שלהם.
הבעיה בגישה של קאן היא שלא ברור עד כמה התשתיות מוכנות לספק אלטרנטיבה להרחבה הזו כדי לא להפוך אותה לקנס עוני. הבעיה של השמרנים היא שהם לא ממש מספקים פתרון אלטרנטיבי. הרי אזור אוויר נקי לא נועד להתעלל בתושבים, אלא לשמור על בריאותם מפני זיהום אוויר (ואם לשפוט לפי נתוני העירייה, המהלך הביא תוצאות). זה עניין שאמור לעניין גם את השמרנים, אבל הם לא ממש הציעו דרך אחרת להתמודד עם זיהום האוויר החמור בלונדון. אפשר להתנגד לקונספט של אזור אוויר נקי, אבל היה מתבקש שהשמרנים לפחות יקדמו פתרון אחר. אבל כשראש הממשלה אומר במפורש שהתנגדות למהלכים כמו אלו של העירייה מסייעת בקלפי, אז זה אולי יכול להסביר כמה דברים.