תפתחו יומנים ותרשמו: 4 ביולי. זה התאריך בו בחר רישי סונאק לבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת. המהלך המפתיע נעשה ככל הנראה בעקבות כמה נתונים כלכליים מחמיאים והרצון להימנע ממבוכות נוספות לפני בחירות בסתיו. הוא השאיר רבים פעורי פה, ורבים במפלגה השמרנית זועמים שכן הדבר נראה כחסר סיכוי בהתחשב בסקרים. מנגד, יש כאלו שמסרבים לאבד תקווה. אבל כעת זה סופי: ב-5 ביולי נדע אם ראש הממשלה ימשיך להיות סונאק, או שזה יהיה ראש האופוזיציה קיר סטארמר. יהיה מעניין | צילום: אדוארד מאסי, המפלגה השמרנית
מאז שרישי סונאק נכנס לדאונינג 10 היו ספקולציות לגבי מועד הבחירות הכלליות. האם הוא יהיה באביב 2024? אולי סונאק ימשוך עד הרגע האחרון ויערוך את הבחירות בסתיו 2024? אולי ממש עד הסוף, בינואר 2025? ואולי בכלל יפתיע ויערוך אותן בסתיו 2023? אחרי שהאביב והסתיו הקודם ירדו מהפרק, התחילו גם לעלות ספקולציות לגבי קיץ 2024. ובכן, אתמול (ד’) הזמן לניחושים תם: סונאק הודיע שהבחירות יתקיימו בעוד שישה שבועות: ביום ה’ ה-4 ביולי 2024. ריקליימינג מוצלח של הבריטים ל-1776, ללא ספק.
בכל מקרה, למה פתאום סונאק החליט שהגיע הזמן לבחירות? הנה קיצור תולדות אתמול.
הספקולנטים מתעוררים
אתמול החלו להגיע דיווחים שאולי רישי סונאק יכריז בקרוב על מועד לבחירות. בגלל שבבריטניה תקופת הבחירות היא בת מספר שבועות בלבד, פירוש הדבר הוא בחירות בקיץ. ספקולציות כאלו, כאמור, היו כל הזמן. אבל הפעם היו כמה סימנים מרשיעים. ראשית, בדאונינג 10 לא הכחישו. שנית, וחשוב מזה, רישי סונאק עצמו לא הכחיש. כשנשאל בפרלמנט, במסגרת שאלות לראש הממשלה, אם אכן יהיו בחירות בקיץ, הוא רק ענה את הקלישאה הרגילה שהבחירות יהיו “במחצית השנייה של 2024”. רק להזכיר, המחצית השנייה של 2024 מתחילה ב-1 ביולי. כלומר, הוא לא שלל את האפשרות שאכן הוא יכריז על בחירות בקיץ.
והיו סימנים מרשיעים אפילו יותר. פגישה של שרי הממשלה נקבעה לאותו אחר הצהריים. היה ברור שמשהו ברור קורה, שכן שר החוץ, הלורד דייוויד קמרון, קיצר את ביקורו באלבניה כדי להגיע לפגישה. שר ההגנה גרנט שאפס דחה ביקור מתוכנן בחו”ל כדי לנכוח בה. במקביל, שר האוצר ג’רמי האנט ביטל את הריאיון שהיה אמור לספק ל-ITV מאוחר יותר באותו ערב. חקיקה תקודם בהליך בזק כבר היום (ה’). כל הסימנים הראו: משהו גדול הולך לקרות. בהנחה שסונאק לא תכנן לכבוש את רואנדה ולנהל אותה בעצמו כדי להסיר כל ספק שמדובר במדינה בטוחה למבקשי מקלט, בחירות נראו כמו אפשרות הגיונית.
ואז הודיעו שתהיה הכרזה מיוחדת של סונאק מחוץ לדאונינג 10. כפי שכבר הוסבר כאן, מדובר בבמה המיועדת לנאומים הגדולים ביותר: כניסה לתפקיד ראש הממשלה, התפטרות מתפקיד ראש הממשלה, נאום אחרון בתפקיד, וגם הקדמת הבחירות. ובמקרה של סונאק, גם נאום שניסה להיות מנהיגותי לגבי עליית הקיצונים. בכל מקרה, היה קשה להתרשם שהולך לקרות משהו שהוא לא הליכה לבחירות.
ההצהרה
בלי עוד הקדמות, בואו נעבור למה שהיה לסונאק להגיד. הוא הסביר שהוא הפך לדמות בפרופיל גבוה, עם הפיכתו לשר האוצר, רגע לפני שהקורונה נכנסה לחיינו, ושהוא הוכיח שהוא לעולם לא יפקיר את הציבור הבריטי לבדו. וכמו אז כך גם היום, הוא הצליח להביא את הכלכלה הבריטית, שנכנסה לסחרור בעקבות משברים שונים, ליציבות. זאת, בהסתמך על נתוני האינפלציה שפורסמו באותו בוקר, לפיהם היא ירדה באפריל ל-2.3% (לעומת 3.2% במרץ). אבל, הסביר סונאק, הבאת יציבות כלכלית הייתה רק השלב הראשון, וכעת הגיע הזמן שהציבור יחליט מי צריך לקחת את היסודות המחודשים האלו ולהפוך אותם לעתיד בטוח ומשגשג עבור בריטניה – הוא, או קיר סטארמר. לכן, הוא ביקש מהמלך צ’רלס השלישי לקבוע את מועד הבחירות ל-4 ביולי. ואז, במה שקצת חוזר על הנאום שלו מהשבוע שעבר, הוא הזהיר שהעולם נהיה מסוכן יותר, ושקיר סטארמר לא ראוי לאמון הציבור שכן אין לו שום תכנית, בניגוד לסונאק שתמיד יש לו אחת, כמובן.
קשה להגיד שהנאום הזה היה מדהים. היו בעיות בסאונד, גשם התחיל לרדת תוך כדי הנאום וגרם לסונאק להיראות כמו חתול שהרגע סחטו, ומתנגדיו השמיעו בעוצמה, מחוץ לרחוב דאונינג, את השיר Things Can Only Get Better, ששימש את הלייבור תחת טוני בלייר בבחירות המפורסמות של 1997. אבל מעבר להגשה, גם התוכן לא היה סוחף. לא היה שם תוכן מעורר השראה, אלא בעיקר דיכאון אפרורי: העולם נהיה מסוכן, אבל אנחנו השמרנים יכולים להציל אותו כי יש לנו תכנית. ללייבור אין תכנית, אז אסור להצביע להם. לא משהו מעורר השראה במיוחד. וגם, לא ממש היה ברור למה פתאום נהיה לו דחוף ללכת לבחירות, למרות שהוא היה יכול לחכות עוד חצי שנה. אמנם רבים בציבור רצו את זה, אבל ראש הממשלה אמור לתת סיבה יותר טוב מכך להקדמת הבחירות.
למה בעצם?
אז סונאק לא נתן את הסיבות שלו להליכה מוקדמת לבחירות. אבל בכל זאת, מה הן? הפרשן הפוליטי של ערוץ 4, גארי גיבון, הציע כמה אפשרויות. ניתן לדבר על שני תמריצים: תקוות והימנעויות. בתקוות, ניתן למנות את האפשרות שהציבור ייתן לסונאק קרדיט על התייצבות הכלכלה, ואולי אפילו יהיה לו מזל ובנק אנגליה (הבנק המרכזי) יוריד מעט את הריבית. תקווה נוספת היא שמטוסים לרואנדה עם מבקשי מקלט עליהם יתחילו לטוס. כך, הציבור יקבל סיבות לאהוד את השמרנים רגע לפני ההליכה לקלפיות. בהימנעויות, מנגד, אפשר למנות את ההבנה שלמרות כל הרצון הטוב, אם תהיה הצהרת תקציב נוספת בסתיו, האנט לא יוכל להציע במסגרתה הורדות מסים משמעותיות. בנוסף, ישנו החשש שבמהלך הקיץ, עם מזג אוויר טוב, סירות עם מבקשי מקלט יחצו את תעלת למאנש. כדי להימנע מהגעה לקלפיות עם הגיבנות האלו, רצוי ללכת לבחירות מוקדמות.
In the 12 months to April 2024:
Consumer Prices Index (CPI) rose by 2.3%, down from 3.2% in the 12 months to March.
Consumer Prices Index including owner occupiers’ housing costs (CPIH) rose by 3.0%, down from 3.8% in the 12 months to March.
➡️ https://t.co/MgOQsgwOkV pic.twitter.com/8Oof8bpYua
— Office for National Statistics (ONS) (@ONS) May 22, 2024
כמאל אחמד וקמילה טומיני מהטלגרף העלו עוד אפשרויות. ראשית, תחושה שנתוני האינפלציה נותנים בוסט טוב לפתיחת הקמפיין (אגב, לפי טומיני, קמפיין רשמי של שישה שבועות הוא הארוך ביותר שידעה בריטניה). סונאק, לפי השניים, יוצא מנקודת הנחה שהציבור לא בוטח במיוחד בלייבור, ולכן אם הוא יראה שהשמרנים מצליחים לשקם את הכלכלה הבריטים ייצאו מנקודת הנחה שעדיף לא לתקן את מה שלא שבור. עניין נוסף הוא הרצון לתפוס את הלייבור לא מוכנים, שכן אף אחד לא ממש ציפה לבחירות כל-כך מוקדם. בלייבור רבים חשבו שסונאק ירצה עוד קצת נתונים כלכליים מעודדים, והכינו בהתאם קמפיין לטווח ארוך. והנה, סונאק אילץ אותם לדחוק הכל לשישה שבועות. שלישית, יש בתוך המפלגה השמרנית מי שטוענים שסונאק הקיף את עצמו ביועצים צעירים ולא מנוסים. כלומר, יכול להיות שכל העניין הזה פשוט נובע מניתוק מהשטח.
ועניין נוסף, שלא ניתן לפסול על הסף, הוא שסונאק חשש מקשר נגדו בתוך המפלגה. כבר רבות דובר בבלוג על הקושרים השמרנים. אמנם תוצאות הבחירות המקומיות קצת הפיגו את החשש מפניהם, אבל ייתכן שסונאק החליט שאסור לתת להם עוד הזדמנות.
תגובות
איך הגיבו במערכת הפוליטית להחלטה של סונאק? גיבון סיפר שהוא לא הצליח למצוא ולו חבר פרלמנט שמרני אחד שהיה מרוצה מההודעה המפתיעה. למעשה, לפני שההודעה על הקדמת הבחירות הפכה לרשמית, היו דיווחים על שמרנים שהגישו מכתבי אי-אמון בסונאק כראש המפלגה, במעין ניסיון להדיח אותו מהר לפני שיעשה שטויות. כעת, ניתן לומר, סונאק יוביל את המפלגה בבחירות הכלליות, בהנחה שהוא יהיה חי ובהכרה, פשוט כי צריך להיות אידיוט בשביל להחליף ראש מפלגה בזמן מערכת הבחירות. בכל מקרה, הסיבה לכל זה היא שחברי פרלמנט שמרנים מאמינים שמדובר בתזמון “מטורף”.
ראש הלייבור והטוען למפתחות לדאונינג 10, קיר סטארמר, הגיב באמצעות נאום קטן. הוא הבטיח שכמו שהוא שינה את מפלגת הלייבור, הוא ישנה את בריטניה. הוא הבטיח להפסיק את הכאוס המשתולל תחת השמרנים, גישה כלכלית אחרת, ולבנות את בריטניה מחדש לטווח הארוך. הוא הבטיח לשים את המדינה לפני המפלגה, מתוך רצון לשרת את הציבור. בפועל, אגב, סטארמר לא הציע שינוי תפישתי מרחיק לכת, ובצדק: באופן מסורתי, הבריטים לא אוהבים להצביע לשינויים רדיקליים. בקלפיות, שינויים רדיקליים קיבלו מאז מלחמת העולם השנייה גיבוי ציבורי שלוש פעמים. הראשונה הייתה ב-1945, עם כינון מדינת הרווחה של קלמנט אטלי. השנייה הייתה ב-1979, עם המעבר לכלכלת השוק של מרגרט ת’אצ’ר. השלישית הייתה ב-2016, עם הבחירה לעזוב את האיחוד האירופי. בשאר הזמן, הבריטים יותר עוסקים בשאלת הניהול, ושינויים בתוך תחומי הקונצנזוס.
אגב, מאוחר יותר באותו יום, גם סונאק השיק את קמפיין הבחירות שלו. הרוב נשמע כמו נאום הכרזת הבחירות שלו, רק עם קהל אוהד יותר וקצת יותר תשוקה. החידוש המרכזי היה ההבטחה שהשמרנים מתכוונים להילחם ככל הניתן, ולא לתת ללייבור לקחת את הציבור הבריטי כמובן מאליו בגלל הסקרים המחמיאים. זה בא כמו הקבלה לאזהרה של סטארמר בנאום שלו, לפיה אם השמרנים ינצחו הם ירגישו כמי שהשלטון שייך להם.
לאן מכאן?
אי-אפשר, כמובן, לדעת איך יסתיימו הבחירות האלו. הסקרים כרגע מראים שהלייבור מובילים על השמרנים ביותר מעשרים נקודות אחוז, ובנוסף שבסקוטלנד היא מובילה בגדול על ה-SNP. אבל, רצוי לזכור שכשת’רזה מיי הקדימה במפתיע את הבחירות ב-2017, הסקרים חזו לה הובלה דומה על הלייבור. בסוף זה נגמר בפער קטן בהרבה ובפרלמנט תלוי. לכן, הכל עוד פתוח. הפרלמנט אפילו לא פוזר (זה יקרה רק ב-30 במאי, 25 ימי עבודה לפני יום הבחירות. עדכון: הפרלמנט ייצא בפועל לחופש ב-24 במאי), כך שבאמת קשה לדעת מה עוד צפוי לנו.
ובכל זאת, יש כמה דברים שמראים שהלייבור אכן הולכת לנצח. ראשית, הקדמת הבחירות בלי הכנה מוקדמת על-ידי סונאק נתפשת על-ידי רבים כצעד נואש מצדו, שמראה שהוא מנסה לתת הימור אחרון לפני סיום. אבל חשוב מזה, סונאק מסתכל על הנתונים הכלכליים כמו פקיד במשרד האוצר, ולא כמו שהציבור רואה את זה. סונאק רואה אינפלציה שירדה, אבל הציבור רואה מחירים שעלו ביותר מ-20% מאז 2021, מסים שעלו באופן חד והכנסה פנויה שירדה ביחס לתחילת הפרלמנט. לא הכל באשמת השמרנים, כמובן, אבל הם בראש ולכן הם יחטפו בנוסף, האינפלציה ירדה פחות מכפי שציפו, כך שהסיכויים שבנק אנגליה יוריד את הריבית ירדו משמעותית. זה בין השאר בגלל שירידת האינפלציה נגרמה בעיקר מירידת מחירי האנרגיה, שעדיין צריך לראות שהם יציבים. לכן, סונאק יתקשה לשכנע את הציבור שהוא שיפר את מצבם.
אז האם יהיה מדובר ברוב עצום ללייבור, כפי שחוזים בחלק מהמקרים? אולי פרלמנט תלוי כפי שחוזים אחרים? קשה לדעת. מה שבטוח זה שהבלוג הולך להביא לכם את העדכונים החשובים ביותר.
הערה קטנה: בימים האחרונים, אתרי החדשות בבריטניה נשלטו על ידי סיפור אחד: שערוריית הדם הנגוע. בהינף החלטה אחת, רישי סונאק השתלט מחדש על סדר היום, דחק את הסקנדל התורן לסוף החדשות, ואולי אף העלים אותו. אולי זה היה סקנדל אחד יותר מדי. אבל העובדה שהפסיקו לדבר על זה עכשיו (והיה גם סיפור עם הבוסית לשעבר של הדואר. גם זה נדחק הצידה), ושרישי סונאק לקח לעצמו בחזרה את השליטה על סדר היום בבריטניה מאפשרת לו לנשום אוויר. לפחות לכמה ימים.
מאחר שהסקנדל הזה לא היה קשור בממשלה הזו באופן ישיר, ושסונאק הגיב למשברים עצמם בצורה יחסית טובה, אני בספק שהם היו איזה גיים צ’יינג’ר מבחינתו, ואפילו עזר לו שדיברו על הדברים האלו שקרו תחת ממשלות קודמות במקום על הכשלים של ובממשלתו.