השמרנים וגם חברי לייבור רבים נותרו המומים מעריקתה של נטלי אלפיק (בתמונה עם קיר סטארמר), אשת ימין עמוק, דווקא לשורות מפלגת הלייבור. סטארמר יכול להתהדר בהבעת האמון הזו ממי שנושא עצירת ההגירה הלא חוקית חשוב לה במיוחד, אבל מה יוצא לאלפיק מהמהלך הזה? והאם בלייבור יסלחו לה על תמיכתה בבעלה לשעבר, חבר פרלמנט שהורשע בעבירות מין? | צילום: מטה קיר סטארמר

דמיינו לרגע את השרה מאי גולן מאשימה את ראש הממשלה נתניהו בכך שהוא לא מצליח להוציא את מבקשי המקלט מדרום תל אביב, ואז מתפטרת ועורקת לשורות מפלגת העבודה או יש עתיד. נשמע מוזר? המקבילה הבריטית של המהלך התמוה הזה היא בדיוק מה שהתרחש השבוע, אחרי מה שעשתה חברת הפרלמנט נטלי אלפיק.

חברי פרלמנט שמרנים שעורקים לשורות הלייבור היא דבר שלא קורה כל יום (כולל העריקים הטריים, רק ארבעה עשו זאת בארבע השנים האחרונות). שניים שעושים זאת תוך שבוע כשאחת מהן שייכת דווקא לימין העמוק ביותר של המפלגה השמרנית – זו כבר הפתעה מוחלטת שאף אחד בווסטמינסטר לא צפה. דן פולטר ואחריו נטלי אלפיק חצו את האולם והתיישבו בספסלי האופוזיציה מאחורי ראש האופוזיציה קיר סטארמר הגאה. הוא מצדו יכול להציג את המהלך כהבעת אמון מצד אנשים שלא היו תומכי לייבור בעבר. אבל מדוע העריקים, בעיקר אלפיק, שלא אמורים להתמודד בבחירות הקרובות, החליטו לעבור לצד האדום?

לא אתעכב יותר מדי על המהלך של דן פולטר. הוא תמיד השתייך לאגף המרכזי יותר של המפלגה השמרנית, וכפסיכיאטר ורופא ב-NHS הוא תלה את הבחירה שלו לעבור ללייבור במצב ה-NHS ובכך שהוא סומך כיום יותר על קיר סטארמר והלייבור שידאגו לשירות הבריאות הציבורי. הוא לא ירוץ שוב לפרלמנט אבל ייעץ לסטארמר בנושאי מערכת הבריאות.

הסיפור הבאמת מדהים הוא העריקה של אלפיק. למי שלא מכירים, הנה כרטיס ביקור: נטלי אלפיק החליפה בתפקיד חברת הפרלמנט מטעם דובר את בעלה צ’רלי שהורשע בתקיפה מינית וריצה עונש מאסר. גם אחרי ההרשעה היא המשיכה להגן עליו ואמרה שהוא נפל קורבן משום שהוא עשיר, כריזמטי ומוצלח. אחרי מחאה של נשים במפלגת הלייבור ביממה האחרונה, אלפיק התנצלה על האמירות הללו.

תמונה של נטלי אלפיק נואמת בבית הנבחרים הבריטי
באה מהימין העמוק. נטלי אלפיק (צילום: הפרלמנט הבריטי)

תומכת בג’ונסון – ועכשיו בלייבור

זה עוד לא הכל: נטלי אלפיק היא, כאמור, נציגת דובר, שער הכניסה לבריטניה מהים והיעד העיקרי אליו מגיעים מהגרים ומבקשי מקלט בדרך הים. היא תומכת במדיניות הגירה קשוחה מאוד. בעבר היא חילקה שבחים לתכנית רואנדה של הממשלה, ועוד פרסמה מאמר נגד הלייבור לפיו המפלגה מעוניינת בגבולות פתוחים, חלשה בביטחון ואין לה תכנית להתמודד עם הגירה לא חוקית. מכתב הפרישה שלה נשמע הרבה יותר כמו מכתב פרישה של חבר פרלמנט מהשמרנים לטובת מפלגת הרפורמה, המשתייכת לימין הפופוליסטי, לא ללייבור. הנה כמה מובאות:

“כשנבחרתי ב-2019, המפלגה השמרנית תפסה את המרכז של הפוליטיקה הבריטית. המפלגה עסקה בבניית העתיד וניצול הזדמנויות עבור ארצנו. מאז דברים השתנו. ראש הממשלה הנבחר סולק בהפיכה בהובלת רישי סונאק שלא נבחר. תחתיו, השמרנים הפכו מילה נרדפת לפילוג ולחוסר יכולת. העמדות המרכזיות ננטשו וחלקים מרכזיים במצע הבחירות נזרקו לפח”.

מה שראוי לציון כאן הוא שאלפיק, שתמיד הייתה מנאמני בוריס ג’ונסון, ממשיכה להגן עליו אפילו כשהיא עורקת ללייבור. לא רק זה, אלא אלפיק, שחברי פרלמנט שמרנים אמרו עליה שהם “מופתעים מכך שנשאר עוד מקום מצד ימין שלה”, סבורה שעמדות מרכזיות הן דבר חיובי ושהבעיה של סונאק היא שהוא “לא מספיק מרכזי”.

אחרי שחילקה שבחים לקיר סטארמר ולשינוי שהוא ערך במפלגה מאז החליף את קורבין, אלפיק ממשיכה: “מהסירות הקטנות ועד לביו-ביטחון (הגנה על הגבולות מפני מחלות או מינים פולשים, ע.ל.), ממשלת רישי סונאק כושלת בלשמור על גבולותינו בטוחים. אנשים ממשיכים למות בתעלה בעוד הסירות הקטנות ממשיכות להגיע במספרי שיא. ברור שהם נכשלו לשמור על הגבולות שלנו ולא ניתן לבטוח בהם”. הלייבור אמנם מתנגדת לתכנית רואנדה, אבל עד היום לא הייתה ברורה במיוחד לגבי איך תנהג כלפי מבקשי מקלט. ייתכן שעצם הקבלה של אלפיק למפלגה מאותת שסטארמר הולך על קו קשוח יותר בענייני הגירה, במטרה לחזר אחרי מצביעים שמרנים לשעבר ותומכי ברקזיט.

יציאה מאזור הנוחות או חציית קו אדום?

אכן, הקבלה של נטלי אלפיק לא יורדת חלק בגרון של אנשי לייבור רבים. מלבד חברות הפרלמנט של המפלגה שלא אהבו את ההתנהלות שלה בפרשת התקיפה המינית של בעלה, גם עמדותיה בנושאים אחרים מעוררות התנגדות מובנת. שר צללים שלא הזדהה תהה אם השלב הבא יהיה לקבל את נייג’ל פרג’ לשורות הלייבור. באגף השמאלי של הלייבור גם כועסים על כך שחברי לייבור ותיקים כמו ג’רמי קורבין ודיאן אבוט עדיין מושעים על עמדות שהמפלגה לא יכולה להשלים עמן עוד, בעוד אנשי ימין כמו אלפיק מתקבלים בברכה. מנגד, בלייבור אומרים שאם המפלגה רוצה לנצח, עליה “לצאת מאזור הנוחות” ולקבל תומכים לא שגרתיים. בנוסף, אלפיק ממילא תכהן עד הבחירות ולא אחר-כך, כך שלא צריך לסבול את הנוכחות שלה במפלגה יותר מדי זמן.

בשמרנים קיבלו את העריקה של אלפיק בהלם ומתחו ביקורת על הלייבור. שר החוץ הלורד דייוויד קמרון אמר שהעריקה של אלפיק מוכיחה שללייבור אין יותר עמדות על כלום. חשבון הטוויטר הרשמי של השמרנים שיתף שוב את הטור הישן של אלפיק נגד הלייבור, בעקיצה מוצלחת.

אז למה סטארמר בכל זאת קיבל אותה בזרועות פתוחות? כאמור, זה איתות למצביעי ימין שאפשר לסמוך על הלייבור בענייני הגירה. בשאלות ראש הממשלה סטארמר כבר תקף את סונאק על הנושא הזה, כשמאחוריו ניצבת חברת הפרלמנט מטעם דובר. ציני ככל שזה יהיה, גם אם סטארמר אכן יורק בפרצופם של מצביעים פרוגרסיבים (כפי שחושב בעל הטור השמאלי אואן ג’ונס), מה אכפת לו? כל הפרוגרסיבים שבעולם לא הספיקו להציל את ג’רמי קורבין מאחת התוצאות הכי מחפירות שהלייבור רשמה אי פעם. לא את הפרוגרסיבים של לונדון הוא צריך כדי לנצח. וסטארמר הוכיח שהוא מוכן ללכת רחוק כדי לנצח.

השאלה היא למה אלפיק עשתה את הצעד הזה. היא לא תרוץ שוב מטעם הלייבור, כלומר – היא תכהן כחברת פרלמנט מהלייבור עד הבחירות, כלומר לא יותר משבעה חודשים במקרה הטוב. היא גם לא תקבל מושב בבית הלורדים (לייבור הכחישו שיש כוונה כזו, צעד כזה היה נתפס כאתנן פוליטי בזוי במיוחד). אז למה? אצבע בעין של רישי סונאק. אלפיק, כפי שההצהרה שלה מדגימה, מתעבת את ראש הממשלה הנוכחי ועדיין תומכת בבוריס ג’ונסון (ואולי אפילו בליז טראס, היא הצביעה בעדה בבחירות לראשות המפלגה). ממילא היא לא תכהן בפרלמנט הבא כי על פי הסקרים – דובר תיפול לידי הלייבור. אם כבר היא בדרך החוצה, לפחות היא יכולה לעשות את זה בדרך שהכי כואבת לסונאק, אפילו אם כדי לעשות את זה צריך להעמיד פנים שבוריס ג’ונסון זה מועמד מרכז מאחד ושללייבור יש תכנית מסודרת להתמודד עם הגירה לא חוקית (או שאפילו מדובר בבעיה אמיתית ולא במשרוקית כלבים של הימין). כשסוף-סוף ייקבע תאריך לבחירות והלייבור תפרסם מצע, נוכל לשפוט באמת האם הוא מתאים לאנשים כמו אלפיק ויכול לשכנע אותם להצביע לייבור, ואם כן – באיזה מחיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *