קצת הפסקה מהפוליטיקה המרגשת, לטובת סיפורים על מה שפוליטיקה אמורה לעשות: לדאוג לאזרחים. נראה שלאחרונה היא מפגינה בזה קושי. בוויילס רפורמה חקלאית של ממשלת הלייבור מעוררת את זעמם של החקלאים, שחוששים שכדי לקבל סובסידיות יצטרכו להיכנס למבוך בלתי אפשרי. באנגליה, ה-NHS לא מצליח לספק שירותי רפואת שיניים בצורה ראויה, ואנשים צובאים על כל מרפאת שיניים חדשה שנפתחת. ומה לגבי ההבטחה של ג’רמי האנט לסבסוד מעונות יום לילדים מגיל תשעה חודשים? פחות מחודש להשקה, ועדיין לא ברור איפה יהיו מקומות פנויים ואיפה יהיו מספיק אנשי צוות | בתמונה: שדה בוויילס (צילום: הפין אואן)
הפוסטים האחרונים עסקו בעיקר באופן בו משפיעה המלחמה בעזה על הפוליטיקה הבריטית, וההשפעה הזו בהחלט ניכרת לעין וישירה. אבל בריטניה היא עדיין לא ישראל, ויש לה עוד כמה סוגיות שמעסיקות אותה. אז רגע אחרי שרישי סונאק הכריז מלחמה על הקיצונים משני הצדדים ורגע לפני שהתקציב הקריטי של ג’רמי האנט יוצג בפני הפרלמנט, הנה שלוש כאלה. שלושתן מזכירות שפוליטיקה כושלת היא לא רק פארסות בפרלמנט אלא גם פגיעה של ממש באיכות חיי האזרחים.
החקלאים בוויילס
בשבוע שעבר (ד’) חקלאים ולשים הפגינו בהמוניהם מול הסנד’, הפרלמנט הוולשי. הדבר קורה לאחר שבועות בהם החקלאים בוויילס מוחים. זה התחיל בהפגנות מול משרדה של שרת החקלאות הוולשית, לזלי גריפית’, וזריקת ביצים על המבנה. לאחר מכן הם עברו להפגין נגד אירועים של הבחירות המקדימות לראשות השלוחה הוולשית של מפלגת הלייבור, בעקבות התפטרותו של השר הראשון מארק דרייקפורד. בהמשך זה הגיע גם להפגנות מול דרייקפורד עצמו ומול ראש הממשלה רישי סונאק, וכמו כן שימוש בטרקטורים כדי לשבש את התנועה בצירי מפתח.
| The Welsh Government want to reduce food production for ‘environmental’ reasons which would most likely see more food imported to meet consumer demand
Farmers have descended on Cardiff from all over Wales for a mass protest over plans for more trees & less food.
— Jamie Jenkins (@statsjamie) February 28, 2024
ממה כל זה נובע? בעיקר התנגדות למספר רפורמות שממשלת הלייבור של ויילס מעוניינת להעביר כדי להחליף את הסובסידיות שבעבר היו מגיעות לחקלאים האלו מהאיחוד האירופי, ואמורות להיכנס לתוקף ב-2025. הרפורמה העיקרית תדרוש מהחקלאים, בתמורה לסובסידיות האלו, לייער לפחות 10% מהשטח החקלאי שברשותם ולייעד 10% כדי שיהוו בתי גידול (חלק מהשטח יוכל להיספר תחת שתי הקטגוריות). הרעיון מאחורי התכנית הוא מלחמה במשבר האקלים. חשוב גם לציין שני דברים: ראשית, 6-7% משטחה של חווה ולשית ממוצעת כבר מכוסה בעצים, כך שלא צריך להוסיף עוד הרבה. שנית, שיש בתכנית גם הרבה מקום להתגמשות. אבל החקלאים והאיגודים שמייצגים אותם טוענים שמדובר במחסום רציני להיכנס לתכנית הסובסידיות, וכמו כן תפגע בתפוקה ובערך הקרקע. גם אנשי מקצוע אחרים אומרים שצפויות הרבה בעיות פרקטיות.
ויש גם צרות נוספות: בכל שנה אלפי ראשי בקר נשחטים ולא למטרות מאכל, אלא בגלל התפרצויות של שחפת הבקר (לפני שנתיים וחצי החיידק הזה הוביל לסיפור שלם סביב אלפקה). החקלאים מעוניינים לאפשר להם לצוד גיריות (שנחשבות למפיצות של המחלה) בדומה לנעשה באנגליה, אבל הממשלה הוולשית מסרבת. יש צפי של 11% לירידה בעבודה החקלאית. גם כניסתם לתוקף של תקנות שנועדו למנוע זיהום של הנהרות מקשה על החקלאים, שמכנים אותן “דרקוניות”.
התגובה הפוליטית
קשה להגיד שהלייבור הגיבה לעניין הזה בצורה הטובה ביותר. דרייקפורד, השר הראשון היוצא, טען שלולא החקלאים היו מצביעים בעד ברקזיט (בוויילס הרוב הצביעו בעד ברקזיט) העניין הזה היה נמנע. שזה דבר דיי דוחה להגיד לאנשים שמרגישים שהעיסוק שלהם נמצא תחת איום (וגם הודאה בכך שמדובר בתכנית דיי גרועה), ובעיקר מהווה האשמת קורבן. אלו לא חדשות טובות למפלגה: ההפגנה הזו מצטרפות גם שביתת מתמחים ומחאות נגד רפורמה תחבורתית שתגביל את מהירות הנסיעה באזורים מסוימים לכ-32 קמ”ש. ועוד לא סיימנו את הרבעון הראשון של 2024. ב-2022 ראש הלייבור קיר סטארמר אמר (בתרגום מאוד חופשי) שממשלת ויילס היא “תכנית אב” לאיך שתיראה ממשלת לייבור לבריטניה כולה. ב-2023 הוא הספיק לחזור בו, אבל יריביו הפוליטיים שמחים להראות שהנה תראו מה מחכה לכם אם סטארמר רק יהיה ראש הממשלה.
והו, הם חגגו. אנדרו ר”ט דייוויס, ראש האופוזיציה השמרנית בסנד’, טען שהלייבור היא נגד החקלאים. הוא היה אחד הנואמים בהפגנה הגדולה מול הסנד’, וזכה לתשואות. רישי סונאק נהנה גם הוא מהמצב, ובביקור בוויילס (במהלכו נערכה הפגנה, כאמור) הוא אמר: “אנחנו הולכים לעשות ככל שביכולתנו (כדי לעזור לכם – אב”מ) כי אנחנו נותנים לכם גב”. עוד הוא טען שוויילס הפכה ל”מעמדת הניסויים של הלייבור”. במילים אחרות, השמרנים זיהו איפה באי הבריטי יש סיכוי שמצבם יהיה פחות גרוע משל הלייבור, ומנסים לסחוט את הלימון הזה עד הסוף.
אז מה קורה עם זה עכשיו? הרפורמה העיקרית, לגבי ייעור השטחים החקלאיים, תיסגר להערות הציבור בעוד שלושה ימים (ה’). הממשלה הוולשית בינתיים ביקשה חוות דעת מקצועית נוספת, כדי להראות שהיא קשובה לחששות החקלאים. מה ייצא מכל זה? קשה לדעת. בשבוע הבא (ש’) יוכרז מחליפו של דרייקפורד כראש השלוחה הוולשית של הלייבור, ובהתאם זמן לא רב לאחר מכן הוא גם יהפוך לשר הראשון של ויילס. והמחליף יצטרך להחליט מה יעלה בגורל הרפורמה הזו. כלומר, כרגע דרייקפורד משאיר את הצרה הזו למישהו שהוא אפילו לא יודע מי הוא, ולכן קצת קשה לדעת לאן הדברים ילכו.
כאב שיניים
ומהצרות בתחום ייצור המזון בוויילס לצרות בתחום אכילת המזון באנגליה: רפואת שיניים. המצב של השירותים הדנטליים ב-NHS באנגליה הוא, אם לצטט, “גולש לעידן הוויקטוריאני”. רשימות המתנה של שלוש שנים, תורי ענקי השתרך מול מרפאת שיניים חדשה בבריסטול ואנשים נאלצים לאלתר לעצמם טיפולי שיניים עצמאיים. בדיילי מייל סיפרו על משפחת פליטים שברחה מאוקראינה לבריטניה, שהחליטה לחזור לאזורי המלחמה כי לא הצליחו למצוא רופא שיניים לטיפול אורתודנטי.
People queuing round the block for an NH dentist in Bristol.
A metaphor for Tory Britain after 14 years? pic.twitter.com/IqIQjcbGlN
— Matthew Stadlen (@MatthewStadlen) February 6, 2024
לבעיה יש שני גורמים עיקריים: ראשית, הסגרים שנעשו כדי להתמודד עם הקורונה, שגרמו לרבים לוותר על טיפולי שיניים ובכך ליצור עומס על המערכת בהמשך. שנית, העובדה שהרבה רופאי שיניים החליטו שלא לקבל יותר מטופלים דרך ה-NHS. בנוסף לכך, הרבה רופאים צעירים שכן מקבלים דרך ה-NHS מקדישים לכך פחות שעות משהיה נהוג בעבר. כך, למרות שיש מספר שיא של רופאי שיניים רשומים, מיליונים נמצאים בלי מרפאת שיניים לקבל בה טיפול.
אין ספק, יש צורך שהממשלה תתערב כאן. והיא אכן התערב, עם הבטחה לתוספת תקציב של 200 מיליון ליש”ט בטווח הקצר, כדי לאפשר לתגמל רופאי שיניים ב-50 ליש”ט על כל מטופל שיקבלו דרך ה-NHS. הדבר לא מספק במיוחד, כיוון שעדיין התקצוב הכולל של רפואת השיניים, במונחים ריאליים, יהיה נמוך יותר בכמיליארד ליש”ט לעומת 2010. בנוסף, לפי גורמי המקצוע, תכנית התגמולים הזו בעיקר מזיזה רופאי שיניים שכבר במערכת ממקום למקום, ולא מושכת לתוכה רופאים נוספים. ישנה גם תכנית לטווח הארוך, שמטרתה להעלות את מספר רופאי השיניים ב-40% עד 2032, אבל זה לא יעזור למי שזקוקים לטיפולים כבר עכשיו.
התגובה הפוליטית
כשמצב רפואת השיניים במדינה גורם לה להיראות כאילו היא שייכת לעולם השלישי, וגם זה כי עשו לה ג’סטה והכניסו אותה למועדון דרך הכניסה האחורית, הדבר טומן בחובו נזק פוליטי כבד למפלגת השלטון. כלומר, עד כמה שניתן לגרום לנזקים פוליטיים למפלגה השמרנית שגם ככה נמצאת על הקרשים. רישי סונאק נאלץ להודות ש”נהיה קשה מדי להשיג גישה לרופא שיניים ב-NHS”, ולכן ממשלתו השיקה את התכנית הנ”ל. שרת הבריאות ויקטוריה אטקינס הבטיחה שהשקת תכנית התגמולים החדשה תיצור מיליוני פגישות חדשות, לא פחות. אבל, כאמור, גורמי המקצוע ספקנים בקשר לכך.
עוד לפני השקת התכנית הזו, קיר סטארמר הבטיח שללייבור יש תכנית משלה כדי לטפל במצבה הבוער של רפואת השיניים הציבורית: שינוי החוזים מול רופאי השיניים, הפניית משאבים לאזורי ביקוש והתמקדות במניעה. המימון לה אמור להיות מושג באמצעות ביטול של מעמד המס “לא מקומי” (non-dom), שמאפשר לעשירים מחו”ל עם תושבות קבע לשלם כמה עשרות אלפי ליש”ט בשנה כדי לא לשלם מס על הכנסה מחו”ל. זה כבר מראה כמה העניין הזה הוא בדיחה, כי סטארמר מציע לממן בערך את כל התכניות הגרנדיוזיות של הלייבור באמצעות ביטול מעמד המס הזה, למרות שהוא שווה 3.2 מיליארד ליש”ט בשנה. זה לא סכום מבוטל, אבל קשה לנהל עליו מדינה (התכנית לבדה, מסתמן, כן יכולה להיות ממומנת מהסיפור הזה). המומחים ברובם בירכו על התכנית למניעה, אבל לא התייחסו לתור הענק של אנשים שמניעה כבר פחות רלוונטית עבורם.
עושה רושם ששתי המפלגות הגדולות כרגע מציעות משהו שלא יספק פתרון שיפתור את מצב התורים בטווח הקצר. יכול להיות שאין פתרון כזה, אני לא מומחה לתחום. אבל כרגע נראה שלפחות בתקופה הקרובה יהיו אנשים שיצטרכו להמשיך לעקור לעצמם את השיניים.
מעונות יום
יכול להיות שאתם זוכרים שבשנה שעברה ג’רמי האנט הציג את תקציב האביב והבטיח סבסוד מעונות יום לילדים החל מגיל תשעה חודשים, כדי לעודד הורים לצאת לעבוד. כחלק מכך, הוא גם הבטיח השקעה במערכת מעונות היום עצמה. באפריל התכנית הזו אמורה להיכנס לשלב הראשון שלה (היישום הדרגתי ואמור להסתיים ב-2025). אז איך זה הולך בינתיים?
ובכן, לא מדהים. בינואר פורסם שהעסק לא ממש מוכן. לפי העמותות העוסקות בתחום, יש הרבה חוסר בהירות בעניין. הורים נאבקים למצוא מקום לילדים שלהם. מעונות יום לא יודעים כמה כסף הם יקבלו כדי להקצות מקומות לילדים, מה שגם מונע מהם להעריך כמה אנשי ונשות צוות חדשים יש צורך לגייס. בתחילת פברואר דווח שעדיין יש חוסר בהירות משווע, וגם קושי לגייס את כוח האדם הנדרש. הדבר הביא לכך שהממשלה הציעה, במה שנראה כמו מהלך נואש של הרגע האחרון, מענק של אלף ליש”ט למי שיצטרפו או יצטרפו מחדש לצוותי המעונות. בשבוע שעבר פורסם שבתקציב האביב שיוצג מחרתיים (ד’) יהיה צורך בעוד מזומן, בהנחה שלממשלה יש כוונה להיות מסוגלת לעמוד על כל הביקוש. לפי הדיווח, יותר ממחצית ממעונות היום לא מסוגלים לעמוד בביקוש. במילים אחרות, פארסה.
ויש לזה חשיבות רצינית: הסיבה שהאנט הציג את התכנית הזו הייתה לעודד הורים, בדגש על אימהות, לצאת לעבוד. ובאמת מעונות היום לפעוטות מתחת לגיל 3 בבריטניה הם עול כלכלי רציני, באופן כזה שמכניס הורים לחובות עתק ואף גורם לזוגות להחליט על הפסקת היריון בגלל שהם יודעים שהם לא יהיו מסוגלים לעמוד בעלויות. בהתאם, יש אימהות (וגם קצת אבות) שמעדיפות לוותר על עבודה לתקופה כדי לחסוך בעלויות. התכנית של האנט, אם תתבצע, תוכל לסייע למשפחות רבות. אבל בשביל זה התכנית צריכה לעבוד. כרגע היא בעיקר משאירה הורים ב
התגובה הפוליטית
אתמול (א’) האנט ביקש להרגיע: “אפשר להבין למה אני לא רוצה לתת התחייבות מוחלטת. אבל האם אני בטוח שאנחנו מיישמים את התכנית ושהיא תהיה על הפסים באפריל הקרוב? כן”. את החריקות הוא הסביר בכך שמדובר בתכנית שאפתנית במיוחד, ושיש סיבה לכך שהיא מיושמת בשלבים. התירוץ הזה, לצערי, לא מכסה. זו אכן תכנית גרנדיוזית, אבל היישום בשלבים הוא על בסיס גיל: באפריל אמור להתחיל השלב הראשון בו בני שנתיים יהיו זכאים ל-15 שעות מעון חינמיות. בספטמבר זה יהיה נכון לבני תשעה חודשים ומעלה. בספטמבר 2025 כל הילדים מתחת לגיל 5 אמורים להיות זכאים לשלושים שעות חינמיות. אבל הבעיה היא לא הורים לילדים בני שנה שרוצים כבר עכשיו לקבל שעות חינמיות. אלו ההורים לילדים בני שנתיים שלא יודעים אם יהיה לעולליהם מקום. בשלב הזה ראוי לספק לפחות הסברים למה השתבש בדרך.
בלייבור, כמובן, חגגו. ברידג’ט פיליפס, שרת החינוך בממשלת הצללים, טענה שכל הסיפור הזה התחיל מ”הבטחה בלי תכנית”. היא עדיין לא הציגה תכנית מטעם מפלגתה, אבל הבהירה שנעשית כרגע עבודת מטה כדי לספק אחת שתאפשר את יישום ההבטחה של האנט. בפרלמנט, קיר סטארמר שמח לנצל בינואר את הסשן של שאלות לראש הממשלה כדי לתקוף את סונאק על מה שנראה כחוסר יכולת משווע של הממשלה לממש את ההבטחות הגדולות.
לסיכום
צריך לזכור שמאחורי התיאטרון הפוליטי שלא פעם זוכה לסיקור, ויש צורך בסיקור הזה, בסוף פוליטיקה נועדה להפוך את חייהם של האזרחים לטובים יותר. אבל מעבר למצב הכלכלי הלא פשוט, השמרנים בבעיה גם בגלל סיפורים כאלה. כי אנשים לא מסוגלים להרשות לעצמם טיפולי שיניים. כי הורים עדיין לא יודעים אם הם יוכלו לשלוח את הילדים שלהם למעון יום ולצאת לעבוד. גם דברים כאלו מתווספים לרשימת הסיבות שצפויות להביא לנפילת השמרנים בהמשך השנה. מנגד, מה שקורה בוויילס מראה שגם ממשלת לייבור לא תגיע עם מטה קסמים שיפתור הכל. האופן בו הממשלה הוולשית התמודדה עם המשבר הזה רחוקה מלהיות מרשימה. אז כעת אולי הלייבור מצליחה לזכות בנקודות ברוב הממלכה, אבל רצוי שתזכור שבסוף היא תצטרך לספק פתרונות בעצמה, ושזה לא יהיה פשוט.