גאלוויי חוזר

האנטי-ישראלי שלכם חזר: ג’ורג’ גאלוויי ניצח בבחירות הביניים ברוצ’דייל על רקע המלחמה בעזה. הוא אמנם הבקיע מול שער ריק, לאחר יציאת הלייבור מהמרוץ ברגע האחרון, אבל זה עדיין לא סימן מעודד מבחינת קיר סטארמר. גאלוויי הבטיח שזו רק ההתחלה של הסיוט האלקטורלי של קיר סטארמר בגלל תמיכתו בישראל, ושכעת תתחיל רדיקליזציה של מצביעי לייבור מסורתיים רבים. אבל, רצוי להכניס את הסיוט הזה לפרופורציות. וגם: מה הכישלון של מפלגת הרפורמה עשוי להגיד על הבחירות הכלליות? | צילום: וינס מילט

זו הייתה התוצאה הצפויה, אבל מצד רבים בבריטניה עדיין לא מדובר בחדשות טובות: ראש מפלגת העובדים ג’ורג’ גאלוויי, איש השמאל הקיצוני הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות (ויש מי שיגידו אנטישמיות של ממש), ניצח בבחירות הביניים ברוצ’דייל שהתקיימו אתמול (ה’), כשהוא רץ על מצע נגד תמיכת בריטניה בישראל לאור המלחמה בעזה. אבל מה זה בעצם אומר?

התוצאות

לפני שנתחיל בניתוחים, בואו נסתכל על התוצאות מבחירות הביניים:

*תמיכת הלייבור נמשכה מהמועמד אזהר עלי, אבל בטופס ההצבעה הוא עדיין הופיע כמתמודד מטעמה

I’m sure @afneil means it nicely #RochdaleByElection pic.twitter.com/xhzn0HdU7g

— George Galloway MP (@georgegalloway) March 1, 2024

כפי שניתן לראות, ג’ורג’ גאלוויי ניצח ובפער.

המנצח: ג’ורג’ גאלוויי

אי-אפשר להתעלם מזה שבסופו של דבר ג’ורג’ גאלוויי ניצח ובפער מאוד גדול, ושזה נעשה על מצע אנטי-ישראלי מובהק. אבל רצוי לזכור שני דברים: ראשית, שגאלוויי לא באמת עמד בפני תחרות כלשהי. מרגע שהלייבור נאלצה למשוך את תמיכתה באזהר עלי, לאחר שהתבטא באנטישמיות בעצמו, גאלוויי דיי עמד בפני שער ריק. בהתחשב בזה ששיעור ההצבעה עמד על 39.7%, שזה מעט מתחת לממוצע בשאר בחירות הביניים בפרלמנט הנוכחי (כ-40%, בניכוי הבחירות להחלפת דייוויד איימס שנרצח), אבל נראה שכמו בלא מעט בחירות ביניים אחרות, הרבה מאוד מצביעי לייבור פשוט החליטו להישאר בבית לאחר שנשארו בלי מישהו להצביע לו. יכול להיות שגאלוויי היה מנצח בלאו הכי, אבל קשה להסיק מסקנות באופן נחרץ בהתחשב בתנאי התחרות המיטיבים להם הוא זכה.

כמובן, הסייגים האלו לא מנעו מגאלוויי לשלוח מסרי אזהרה לראש הלייבור קיר סטארמר: “קיר סטארמר, זה בשביל עזה. שילמת ותמשיך לשלם מחיר גבוה על התפקיד שמילאת באפשור, עידוד, והגנה על הקטסטרופה שמתרחשת כרגע בפלסטין הכבושה ברצועת עזה. […] הבעיות של קיר סטארמר הפכו היום לפי מאה יותר רציניות ממה שהיו לפני כן”. לדבריו של גאלוויי, הניצחון שלו הולך להתחיל תנועת עומק שתגרום למצביעי לייבור רבים לנטוש את המפלגה. לדבריו, יש עוד כששים חברי מפלגת העובדים שמוכנים לעמוד לבחירה בבחירות הכלליות.

המפסיד: סיימון דנצ’וק

מי שהפסיד הוא מועמד מפלגת הרפורמה, סיימון דנצ’וק. למרות כל הסקרים המחמיאים למפלגתו, ולמרות שהוא היה במקום השלישי מבחינת סוכני ההימורים, הוא הגיע מאוד נמוך. הוא הפסיד לא רק לגאלוויי, ולא רק למועמד העצמאי דייוויד טאלי (שרץ בעיקר על מצע מקומי), ולא רק למפלגה השמרנית הגדולה, אלא אפילו לאזהר עלי. כן, אותו מועמד שאיבד בקלון את תמיכת הלייבור ורץ בפועל כעצמאי. כל זה, למרות שכל בחירות הביניים האלו הפכו להצבעת מחאה. זו הייתה הזדמנות מושלמת גם עבור מצביעי הימין לשלוח מסר מאיים למפלגות המיינסטרים. אבל הם בחרו שלא לעשות זאת. אמת, מדובר במחוז בחירה שנוטה לשמאל כלכלי, אבל המפלגה איבדה מכוחה כמעט שתי נקודות אחוז ביחס למה שקיבלה ברוצ’דייל בבחירות הכלליות ב-2019. אז ההצבעה הארצית למפלגת הברקזיט (השם הקודם של מפלגת הרפורמה) עמדה על כ-2%. כעת הסקרים חוזים למפלגה שיעור תמיכה דו-ספרתי (גם אם לא ייתרגם בהכרח למושבים בפרלמנט). רוצה לומר, ברוצ’דייל המפלגה נכשלה כישלון מהדהד.

משמעויות אלקטורליות

כעת נשאלת השאלה לאן הולכים מכאן. כאמור, ג’ורג’ גאלוויי רמז לכך שייתכן שיעמיד מועמדים נוספים מטעם מפלגתו ברחבי בריטניה. אם אכן הוא יעשה זאת, הם עלולים להיות עבור הלייבור את מה שמפלגת הרפורמה מהווה עבור השמרנים: כאב ראש רציני שעלול לעלות להם במושבים בשל שיטת הבחירות הבריטית. זה חשש ששמעתי גם ממכרים בריטים שלי, מעבר לכך שגאלוויי ודעותיו יזכו להרבה יותר תשומת לב כעת. הצפי הוא גם שהלחץ על קיר סטארמר להקשיח את עמדתו מול ישראל (בינתיים המפלגה הבטיחה שזה לא יצליח).

אבל צריך גם לעמוד על ההבדלים בין ג’ורג’ גאלוויי למפלגת הרפורמה: ריצ’רד טייס, ראש מפלגת הרפורמה, משחק על דברים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של המצביעים הבריטים, ובראשם הכלכלה. המלחמה בעזה, לעומת זאת, לא נמצאת אפילו בראש סדר העדיפויות של המצביעים המוסלמים (אם כי כן במקום גבוה), מהם הציפייה הכי גדולה שיצביעו נגד מפלגות שמגבות את ישראל. זאת בנוסף לכך שלמרות הנטישה שלהם את הלייבור שמתרחשת כבר עכשיו, הדבר לא צפוי לעלות ללייבור במושבים רבים. אז הצבעת מחאה נגד המלחמה בעזה מאוד פשוטה בבחירות ביניים, שלא משנות את ההרכב הפרלמנטרי באופן משמעותי, אבל בבחירות הכלליות הרבה יצביעו לפי הכיס. בנוסף, גאלוויי גם לא מסוגל לאגד סביבו את כל השמאל הרדיקלי, מהסיבה הפשוטה שהוא מואשם בהכחשת אקלים. עם זאת, לא צריך לזלזל בכאב הראש שהמלחמה בעזה עלולה ליצור לסטארמר באזורים מסוימים בבריטניה.

בצירוף התוצאה העלובה של מפלגת הרפורמה, יש גם מי שחושבים שבחירות הביניים האלו יביאו להגברת הסבירות של הליכה לבחירות כלליות מוקדמות, עוד באביב. הרעיון פשוט: הלייבור בכל זאת עומדת מול אתגר בגלל המלחמה בעזה, ומפלגת הרפורמה לא תמיד מביאה לביצועים כה מרשימים. יחד עם הודעה על תקציב נדיב (אולי) בשבוע הבא, יכול להיות שזה הזמן הכי טוב עבור השמרנים לחתוך בהפסדים הצפויים להם וללכת לבחירות. האם זה יקרה? נגלה בקרוב.

משמעויות אחרות

ג’ורג’ גאלוויי מהווה סיבה לדאגה עבור הקהילה היהודית בבריטניה, ורבים חוששים ממה שחזרתו לבמה הפרלמנטרית אומרת עבורה מבחינת עליית האנטישמיות בבריטניה. לדברי דוברים רבים של הקהילה היהודית, גאלוויי מביא איתו בעיקר “פוליטיקה של שנאה ופילוג”. אבל אני חושב שהתוצאה כעת היא פחות גרועה לעומת האפשרות בה אזהר עלי היה נשאר מועמד הלייבור: עלי, אזכיר, האשים את ממשלת ישראל בכך שאפשרה במתכוון את ביצוע טבח ה-7 באוקטובר, ושחבר פרלמנט מהלייבור הושעה ממנה בשל לחצים של “חוגים יהודיים מסוימים”. הוא אמנם התנצל על החלק הראשון, אבל קשה להגיד שזה מספיק. אם הוא היה ממשיך כמועמד הלייבור, היינו מקבלים חותמת כשרות ממפלגת מיינסטרים למועמד שאומר דברים מאזור חיוג אנטישמיות, שבטווח הארוך יהיה הרבה יותר בעייתי מגאלוויי. כעת, השאלה היא אם הלייבור תצליח להדיח אותו בעוד כמה חודשים, בבחירות הכלליות.