האם האנטישמיות חזרה ללייבור? כנראה שלא, אבל בהחלט יש עוד עבודה: בשבוע שעבר קיר סטארמר נאלץ להשעות שני מועמדים לפרלמנט מטעם המפלגה, אזהר עלי וגראהם ג’ונס. הסיפור של עלי היה פארסה מפוארת, בה לאחר שנחשף שהאשים את ישראל בתאוריות קונספירציה מכוערות, הנהגת המפלגה השתהתה בהשעייתו. רק לאחר הקלטות נוספות שהגבירו את הלחץ, סטארמר החליט שההתנצלות של עלי אינה מספיקה והשעה אותו. יום לאחר מכן נחשפה ערוותו של ג’ונס, והשעייתו הייתה מידית אבל כבר הרגישה כמו טור מצטבר. כעת רבים תוהים אם מפלגת הלייבור באמת השתנתה, או שהכל רק מן השפה אל החוץ. לסטארמר בהחלט יש עוד הרבה עבודה, ובתור התחלה הוא יצטרך להפסיק לתת משקל לסיעתיות המפלגתית בהתנהלותו מול תקלות כאלה | צילום: מטה קיר סטארמר
כשקיר סטארמר הפך לראש מפלגת הלייבור באפריל 2020, הוא הבטיח בנאום הניצחון שלו לטפל בבעיית האנטישמיות שפשתה במפלגה תחת קודמו בתפקיד ג’רמי קורבין. באוקטובר אותה שנה פורסם דוח של הנציבות לשוויון וזכויות אדם (EHRC), שהראה שתחת קורבין התפתחה תרבות שבמקרה הטוב העלימה עין מבעיית האנטישמיות. סטארמר נשבע לטפל בכך (תוך התעלמות מכך שהוא לא נתן לבעיה הזו להפריע לו לכהן בממשלת הצללים של קורבין). היה נראה שהמאמץ נושא פרי, שכן לפני כשנה הנציבות הודיעה שהלייבור “עשתה את השינויים שנדרשו” וסיימה את תקופת המבחן הארוכה בה הייתה נתונה הלייבור. היה נראה שסטארמר אכן לקח ברצינות את בעיית האנטישמיות במפלגה ושינה את המפלגה.
אלא שאז השבוע שעבר העמיד את כל עניין השינוי הזה בסימן שאלה. זאת בגלל טיפול כושל בדבריו של מועמד המפלגה אזהר עלי. כעת עולה השאלה אם סטארמר באמת רציני לגבי טיפול באנטישמיות או שמדובר בחלק מהמשחק שלו בתוך המפלגה.
קצת רקע
בינואר הלך לעולמו טוני לויד, חבר הפרלמנט מטעם הלייבור שייצג את מחוז הבחירה רוצ’דייל. בהתאם, יש צורך בבחירות ביניים כדי למצוא לו מחליף, כשהתאריך נקבע ל-29 בפברואר. מפלגת הלייבור בחרה כמועמד שלה באזהר עלי, חבר במועצת מחוז לנקשייר, שבעבר שירת כיועץ בממשלותיהם של טוני בלייר וגורדון בראון ונחשב לחבר האגף הימני של המפלגה.
I’m happy to have been shortlisted tonight to be Labour’s candidate for #Rochdale. Tony Lloyd was a great man, a friend, and Rochdale’s champion. No one wanted this by-election, but after 14 years of the Tories, it’s critical we send Rishi a message, fight for every vote & win. pic.twitter.com/y0v0Dbzi6Q
— Azhar Ali OBE (@CllrAzharAli) January 24, 2024
השמרנים לא היו אמורים להיות איום של ממש. ב-2019 הם היו 9,668 מאחורי הלייבור ברוצ’דייל, ואז מצבם הכללי בבחירות היה טוב. מאז המותג של השמרנים הפך לרעיל עם עוד ועוד סקרים חוזים להם התרסקות מפוארת. מי שהיה עלול להיחשב לקוץ רציני בתחת הוא ג’ורג’ גאלוויי, ראש מפלגת העובדים, שביום בו הוכרזה מועמדותו של אזהר עלי הודיע גם הוא שיתמודד על המקום ברוצ’דייל.
למי שלא מכיר, גאלוויי הוא לשעבר חבר במפלגת הלייבור, שעמדותיו בנושאי מדיניות חוץ מביאות אותו להיות מזוהה עם השמאל הקיצוני: עמדותיו הן אנטי-ציוניות ועמדותיו לגבי הפלישה לעיראק ב-2003 הביאו אותו למסלול התנגשות עם הנהגת המפלגה שהסתיים בהפרשתו ממנה. גאלוויי מאוד לא אוהב את סטארמר ומנסה לאתגר אותו בנושאי מדיניות חוץ. ב-2021 הוא התמודד בבחירות ביניים בניסיון למשוך אליו מספיק קולות ולגרום ללייבור להפסיד ולסטארמר להתפטר, כשהדגש שלו היה על פנייה למיעוטים על רקע התסכול שלהם מחוסר עמוד השדרה שסטארמר הפגין אז בנוגע למדיניות חוץ. הוא אמנם נכשל במשימה להביא להפסד של הלייבור, אבל הלייבור ניצלה במזל מהפסד לשמרנים בזמן שגאלוויי השיג 21.9% מהקולות. ההצלחה שלו אז, והעובדה שהוא מתכוון לפנות כעת למוסלמים ברוצ’דייל – כ-30% מהאלקטורט במחוז הבחירה – על רקע המלחמה בעזה וסירובו של סטארמר לתמוך בהפסקת אש מידית, הפכו את גאלוויי לכוח שרצוי לא להתעלם ממנו.
הקונספירציה של אזהר עלי
בשבוע שעבר (ש’) המייל און סאנדיי (גרסת הסופ”ש של הדיילי מייל) פרסם כי, על סמך הקלטת סתר שהגיעה אליו, אזהר עלי אמר באחד מכנסי הבחירות בהם השתתף שממשלת ישראל “הסירה במכוון את האבטחה [מהגבול עם עזה], היא אפשרה… את הטבח הזה שנתן לה אור ירוק לעשות מה שהיא לעזאזל רוצה”. אם זה לא היה ברור, אז בהקלטה עלי מאשים את ישראל בכך שהיא אפשרה במכוון את טבח ה-7 באוקטובר כדי שיהיה לה תירוץ לצאת למלחמה בעזה. הדברים האלו הסתמכו על אזהרות שמצרים וארצות הברית העבירה לישראל בשבועות שלפני הטבח, אבל עדיין מדובר בתאוריית קונספירציה נבזית במיוחד. יש הבדל בין להסכים על כך שממשלת ישראל אשמה במחדל רציני והתרשלה בתפקידה, לבין להגיד שהיא רצתה את האירועים האלו. על זה עלי הוסיף שבנושא עזה, קיר סטארמר “איבד את האמון של המפלגה הפרלמנטרית (של הלייבור – אב”מ)”.
הדבר כמובן זכה לגינוי מקיר לקיר. גארי מונד, יו”ר אסיפת היהודים הלאומית של בריטניה, אמר שהמעשים שאותם יש לגנות הם הטבח, במקום להיכנס לספקולציות לגבי מה שהביא אליו. רפי בלום, שותף בהנהגת ידידי ישראל בצפון-מערב (אנגליה), תיאר את ההאשמות של עלי כלפי ממשלת ישראל כ”מבזה ומזעזעת”. ועד שליחי הקהילות מסר שאם זה לא היה מאוחר מדי, הוועד היה ממליץ ללייבור להעמיד במקום עלי מועמד חדש.
אזהר עלי, יצוין, התנצל: “אני מתנצל ללא סייג כלפי הקהילה היהודית על דבריי, שהיו מאוד פוגעניים, נבערים ושגויים”, הוא צייץ יום לאחר הפרסום. “מתקפת הטרור המחרידה של חמאס היא באחריות חמאס לבדו, והוא עדיין מחזיק בבני ערובה שחייבים להשתחרר. ה-7 באוקטובר הוא האובדן הגדול ביותר של חיים יהודיים ביום בודד מאז השואה, ויהודים בבריטניה וברחבי העולם חיים בפחד מהעלייה באנטישמיות. אני אתנצל בדחיפות כלפי הקהילה היהודית על דבריי הלא מקובלים. מפלגת הלייבור השתנתה ללא היכר תחת הנהגתו של קיר סטארמר, ויש לו את תמיכתי המלאה להביא את השינוי שבריטניה זקוקה לו”.
I apologise unreservedly to the Jewish community for my comments which were deeply offensive, ignorant, and false. Hamas’ horrific terror attack was the responsibility of Hamas alone, and they are still holding hostages who must be released.
— Azhar Ali OBE (@CllrAzharAli) February 11, 2024
הפארסה
היה אפשר לצפות שבדומה למקרים אחרים וקלים בהרבה בעבר, גם אזהר עלי יושעה מהמפלגה על המקום. אבל עלי לא הושעה: בריאיון לסקיי ניוז, פאט מקפאדן, בכיר בממשלת הצללים של הלייבור, גינה את דבריו של עלי ואמר שהוא מקווה שעלי “למד את הלקח”. עם זאת, הוא אמר שבצל ההתנצלות, עלי יהיה המועמד מטעם המפלגה ברוצ’דייל בבחירות הביניים (אם כי כמו ששמו לב בדיילי מייל, הוא לא הבטיח שעלי יהיה המועמד גם בבחירות הכלליות). אבל זה, במחילה, בולשיט: כשדיאן אבוט פרסמה באפריל מכתב עם ניחוח עז של אנטישמיות, היא הושעתה מהמפלגה הפרלמנטרית ולמרות התנצלותה היא עדיין לא הוחזרה לשורותיה.
שלא במפתיע, השמרנים שמחו על הפרי הבשל שנפל לחיקם ולחצו על קיר סטארמר להשעות את עלי מהלייבור כדי להוכיח שהוא באמת רציני לגבי טיפולו באנטישמיות. העובדה שליסה ננדי, בכירה אחרת בממשלת הצללים, נתפסה מצולמת עם עלי שעות בודדות לאחר שנאלץ להתנצל, רק הגבירו את הסערה.
קו ההגנה הבא של הלייבור היה מביך: ניק ת’ומאס-סימונדס, עוד חבר בממשלת הצללים, אמר לסקיי ניוז שהוא מקבל את גרסתו של עלי שהוא “נפל לתאוריית קונספירציה ברשת שלא מייצגת את עמדותיו”. אני אתרגם: קו ההגנה של הלייבור הוא שאזהר עלי אינו אנטישמי, אלא פשוט מטומטם שנופל לקוספירציות שהוא קורא באינטרנט. באמת שלא ברור איך זה היה אמור להפוך את העניין ליותר טוב. הגנה קצת יותר מוצלחת הגיעה מצד לואיז אלמן, חברת פרלמנט לשעבר ויהודייה שפרשת מהלייבור תחת ג’רמי קורבין וחזרה למפלגה בעקבות מדיניותו של סטארמר. היא גינתה את דבריו של עלי, אך אמרה שהוא תמיד הגן עליה כשהיא הייתה נתונה למתקפות אנטישמיות.
אבל אז (ב’) התפרסמה ההקלטה המלאה של עלי. הוא טען שאנדי מקדונלד הושעה מהמפלגה, לאחר שאמר שהוא רוצה שלום לישראלים ופלסטינים “מהנהר ועד הים”, בגלל “אנשים בתקשורת מחוגים יהודיים מסוימים”. היה נראה שהוא כבר קרוב לצייר יהודים עם גלובוס, והפעם הלייבור לא בזבזה זמן ומשכה את תמיכתה בעלי בשל “המידע החדש” שהתגלה.
הסיבות
לפני שנעבור למה שזה גרר, שווה רגע להתעכב על הסיבות לכך שעלי לא הושעה מהרגע הראשון. הראשונה, שהוזכרה קודם, היא שהמועד להציג מועמדים כבר עבר, שכן הוא היה ב-2 בפברואר, יותר משבוע לפני הפרסום הראשון (בשל כך עלי עדיין יופיע על טופס ההצבעה כמועמד הלייבור, והלייבור פשוט לא מגבה את המועמדות הזו). כלומר, השעיה של אזהר עלי פירושה שללייבור לא יהיה מתמודד ברוצ’דייל. מייק כץ, יו”ר תנועת הלייבור היהודית, הסביר שפירוש הדבר הוא ניצחון אפשרי של ג’ורג’ גאלוויי, שיהיה הרבה יותר עוין ליהודים מעלי, שלו לפחות יש רקורד של מלחמה באנטישמיות. לכן, כך כץ, התנועה התכוונה שלא לקחת חלק בקמפיין ברוצ’דייל, אבל נתנה גיבוי לסטארמר (למרות שכץ הדגיש שהסיפור הזה מראה ש”יש עוד עבודה”).
לדעתי האישית, הסיפור מול גאלוויי מהווה סיבה חלשה מאוד להשאיר את עלי. אם לא מקבלים את ההתנצלות שלו, הרי שהלייבור צריכה לבחור בין האפשרות שגאלוויי ינצח ויהיה לחבר פרלמנט לפחות לכמה חודשים (עד הבחירות הכלליות), לבין לתת לגיטימציה מצדה למועמד שמפיץ תאוריות קונספירציה עם ניחוח אנטי-ישראלי בואכה אנטישמי. לכן, מי שלא קיבלו את ההתנצלות היו צריכים לדרוש את העפתו המידית של עלי.
הסיבה השנייה היא פוליטית. כאמור, אזהר עלי נחשב לחבר האגף הימני של הלייבור. זאת בעוד דוגמאות אחרות שהובאו כאן לאנשים שהושעו מיד, כמו דיאן אבוט ואנדי מקדונלד (ויש עוד דוגמאות), משתייכים לאגף השמאלי שלה. סטארמר מאוד מעוניין לדחוק את רגלי האגף הזה ככל האפשר מעמדות השפעה על המפלגה, כדי שיוכל להתנער מהמורשת הבעייתית שהשאיר לו קורבין. לכן, כך סברו רבים, בעוד עם אחרים סטארמר היה מאוד נחרץ מהרגע הראשון, כאן היה מדובר בבעל ברית ולכן הוא קיבל הרבה אשראי שנגוז רק לאחר חשיפת התבטאויות חמורות יותר.
התגובות
השמרנים, כמובן, מיהרו לחגוג. חברי הפרלמנט השמרנים של לנקשייר (המחוז בו נמצאת גם רוצ’דייל) דרשו לדעת אם נכחו עוד חברי פרלמנט של הלייבור באותו כנס בו עלי אמר את הדברים, והאם מישהו מהם דיבר נגדו או שכולם עמדו מנגד. שר ההגנה גרנט שאפס, יהודי בעצמו, אמר שהדברים מראים שהלייבור תחת סטארמר לא באמת השתנתה לעומת מה שהייתה אצל קורבין. זה למעשה היה הקו העיקרי של המפלגה, וגם מבחוץ החלו להישמע טענות כאלו.
Monday’s @EveningStandard #TheStandard #LabourAntisemitism #CartoonArt #cartoon pic.twitter.com/qd9s3wxFCn
— Christian Adams (@Adamstoon1) February 12, 2024
אני חושב שהטענה הזו לא הוגנת במיוחד: כפי שהסברתי בפתיחה, גורמי המקצוע חושבים שאכן הלייבור עברה שינוי. זה לא אומר שאין עוד עבודה לעשות, אבל זה לא אומר שהלייבור פשוט נשארה כפי שהייתה תחת קורבין. הלייבור לא הייתה יוצאת מהניטור של ה-EHRC אם המצב לא היה משתפר.
אבל כן נראה שיש פה שימוש באנטישמיות כנשק נגד האגף השמאלי, ועל זה מסכים גם מרטין פורד, שערך בדיקה לתוך הלייבור ב-2022 והגיע למסקנה שהנושא הזה שימש ככלי את שני האגפים במלחמה הפנימית במפלגה. גם אחרים, במפלגה ומחוצה לה, סבורים שיש צורך בכללים יותר ברורים ושקופים להשעיות במקום לפעול על סמך קפריזות ושיקולים צרים.
אגב, לפי סקר שבוצע עבור הטיימס, נראה שהלייבור מתקשה להראות את השינוי שהיא עוברת. רק 29% חושבים שנעשתה כברת דרך כלשהי (3% שחושבים שהבעיה נפתרה לחלוטין ו-26% שחושבים שנעשתה התקדמות). זה אמנם יותר מ-23% שחושבים שלא נעשה שום שינוי, אבל לא בהרבה (עוד 10% חושבים שמעולם לא הייתה בעיית אנטישמיות והשאר ענו שהם לא יודעים או שאף אחת מהאפשרויות לא נכונה).
אבל גם על אופן ההתנהלות עצמו הייתה ביקורת. הלורד ניל קינוק, ראש המפלגה בין 1983 ל-1992, טען שבגלל האופן בו התנהל סטארמר הלייבור נמצאת כעת בעמדת התגוננות מול הנטישה של מצביעים מוסלמים על רקע המלחמה בעזה. העובדה שסטארמר אמר שהוא “פעל בהחלטיות” בעניין הזה רק גרמה לעניין להיראות יותר מגוחך, כי מי שפועל בהחלטיות לא צריך להגיד את זה.
המשך לסאגה
רגע, יש עוד. יום לאחר השעייתו של אזהר עלי, הלייבור נאלצה להשעות גם את גראהם ג’ונס, לשעבר חבר פרלמנט מטעם המפלגה שהפסיד את מושבו ב-2019 והיה אמור לרוץ שוב מטעם המפלגה בבחירות הקרובות. זאת בעקבות חשיפה של אתר החדשות הימני גואידו פוקס, בה ג’ונס נשמע אומר שצריך לכלוא בריטים שהולכים להתנדב בצה”ל במסגרת המלחמה הזו. הבסיס החוקי לשיטתו הוא שלבריטים זה לא חוקי להילחם עבור מדינות אחרות, אבל זה לא נכון. אבל בכל מקרה, יש גם בריטים שהתנדבו להילחם באוקראינה, ואותם הוא לא ביקש לכלוא, כך שיש תחושה שהוא לא אמר את הדברים נטו בגלל דאגתו לחוק היבש.
מצד אחד, הפעם ההשעיה נעשתה מהר. מצד שני, מדובר בהשעיה שנייה באותו שבוע. אחד מילא, אבל שניים? זה מראה שבמקרה הטוב המסננת המפלגתית של בחירת המועמדים לפרלמנט לא דקה מספיק, ואנטישמים עדיין מצליחים לעבור דרכה. הדבר הביא לכך שכעת סטארמר עומד בפני קריאות להדק את התהליך עוד יותר כדי להימנע מעוד מבוכות כאלה. מאחר שהבחירות הכלליות צפויות להתקיים השנה, יהיה צורך בתהליך מאוד אינטנסיבי.
השלכות
למרות החששות, וסקר פה ושם עם פגיעה בלייבור, נראה שההשפעה של הסאגה על המפלגה לא הייתה עצומה, עם שתי הצלחות בבחירות הביניים שהתקיימו יומיים לאחר השעיית ג’ונס. מצד שני, לאחריהן פורסם, באופן מביך לסטארמר, שהוא קיבל את ההקלטה של אזהר עלי עוד לפני הפרסום בדיילי מייל, אבל אף אחד לא חשב לבדוק מה יש שם. כעת הוא נראה מבולבל, והעצבים בתוך הלייבור גדלים, שכן רבים חשים שלא ברור להם מהי ביקורת לגיטימית על ישראל מבחינת סטארמר ומה ייחשב לאנטישמיות. תוסיפו לזה את העובדה שהשבוע כנראה תיערך הצבעה בפרלמנט על הצעה של ה-SNP לתמוך בהפסקת אש מידית בעזה, מה ששוב יעורר סערה במפלגה. כרגע הלייבור נמצאת במשא ומתן עם ה-SNP כדי למצוא נוסח שמקובל על שתי המפלגות וימנע פיצול בלייבור, אבל לא בטוח שזה יצליח, וזה יביא למבוכה נוספת עבור סטארמר.
אי-אפשר להאשים את סטארמר באנטישמיות או אפילו באנטי-ישראליות. התמיכה שלו בישראל במלחמה הנוכחית היא כנראה העמדה הכי עקבית שהוא גילה מאז שנהיה לראש האופוזיציה. אבל השבוע האחרון הראה ניהול כושל, שמונע בין השאר מאינטריגות קטנות ולא ענייניות. זה כנראה לא יעלה לסטארמר בבחירות, בטח לא בטווח הארוך. יחד עם פניית הפרסה סביב סוגיית מדיניות האקלים של המפלגה, סטארמר נותן לרבים תחושה של שרוול רוח. ואת זה היריבים הפוליטיים שלו ינסו לנצל עד הרגע האחרון.