זוכרים שפעם מפלגת הלייבור הבטיחה שהיא תשקיע 28 מיליארד ליש”ט בשנה במאבק במשבר האקלים? אז נגמר הסיפור הזה. אחרי הרבה מאוד זמן של מבוכה לאור הביקורת על היכולת לממן את התכנית השאפתנית הזו, שלשום קיר סטארמר ורייצ’ל ריבס הודיעו שזה יהיה הרבה פחות. כמה פחות? מתוך 20 מיליארד שהיו אמורים להתווסף על מה שמושקע כרגע, נשארו פחות מ-5 מיליארד. הסיבה לכך, השניים הסבירו, היא שהשמרנים יצרו מציאות כלכלית שלא מאפשרת את זה, ולכן חבל להבטיח את מה שלא ניתן לקיים. אבל רבים מחזיקים בתחושה שהלייבור פשוט פחדה מהביקורת מצד יריביהם הפוליטיים, ומנסים קודם כל להגיע לדאונינג 10 בבטחה. השאלה היא בשביל מה | צילום: מטה קיר סטארמר
הדרך הכי טובה לא להפר הבטחות היא לא להבטיח משהו שלא ניתן לקיים. אבל מה עושים אם כבר הבטחתם משהו ואז מבינים שלא ניתן לקיים אותו? אם אתם בממשלה ולא הצלחתם לקיים הבטחה, כנראה שתצטרכו להודות בזה ולהכות על חטא, כמו שראש הממשלה רישי סונאק נאלץ לעשות לגבי הבטחתו לקצר את התורים לטיפולים רפואיים ב-NHS. אבל אם אתם באופוזיציה, ועוד לא הגעתם בכלל לפוזיציה ממנה ניתן לקיים את ההבטחה, פשוט אפשר לחזור בכם ממנה. אבל כפי שגילו בלייבור השבוע, זה לא גורם לכם להיראות הרבה יותר טוב.
קצת רקע
בכנס מפלגת הלייבור ב-2021, לפני שהמפלגה הפכה לפייבוריטית לניצחון בבחירות הקרובות, שרת האוצר של ממשלת הצללים רייצ’ל ריבס הבטיחה להיות “שרת האוצר הירוקה הראשונה” של בריטניה, ולהשקיע מדיי שנה 28 מיליארד ליש”ט במאבק במשבר האקלים. אבל מאז קרו כל מיני דברים: נגיד, המלחמה באוקראינה, שתדלקה עוד יותר את האינפלציה. או הכהונה הקצרה אך המורגשת של ליז טראס, שפגעה בכלכלה. זה אילץ את הממשלה להיכנס למשטר צנע, ולמרות שלאחרונה מתחיל שחרור שלו עדיין הכלכלה במצב שדורש שיקום. בנוסף, הלייבור מתכוונת להיצמד לכללים פיסקליים מאוד נוקשים.
שילוב של כל אלו ביחד הביא לכך שכבר תקופה שוקלים בלייבור מה לעשות עם ההבטחה הזו. כבר ביוני התחיל המסמוס, כשריבס הודיעה שהקרן הירוקה הזו לא תתחיל לתקצב מהרגע שקיר סטארמר ייכנס לדאונינג 10, אלא רק באמצע הפרלמנט הבא. בדצמבר כבר דיברו על גניזה מוחלטת. הסיבה העיקרית לכך היא הרצון להימנע מאספקת תחמושת לשמרנים כשמצעי הבחירות יתפרסמו, ומקורות המימון של תכנית כל-כך יקרה בהחלט שימשו את השמרנים. כך למשל, שר האוצר ג’רמי האנט צייץ בינואר שהלייבור יכולה או להיצמד לתכניות שלה או לכללים הפיסקליים שלה, אבל “מתמטית, שני הדברים לא אפשריים בלי העלאת מסים. וצריך מתמטיקה כדי לנהל את הכלכלה”. סונאק אוהב להזהיר בשאלות לראש הממשלה שהלייבור “יחזרו לנקודת המוצא” עם מסים גבוהים יותר.
זה יצר בעיה עבור המפלגה, שכן מדובר בהבטחה השנייה הכי פופולרית שלה (הראשונה היא סיום הטבות המס לבתי הספר הפרטיים). לכן, בהנהגה לא רצו לבצע פניית פרסה של ממש, ויותר למסמס את העניין. כך סטארמר עבר לדבר על “שאיפה” להוציא את הסכום המדובר. בשבוע שעבר סגניתו של סטארמר בהנהגת המפלגה, אנג’לה ריינר, אמרה שזה לא שהמפלגה רוצה לחזור בה, והיא מתכוונת לשאוף להגיע ל-28 מיליארד, אבל שהכל ייעשה בהתאם לכללים הפיסקליים ושהם לא רוצים לזרוק סתם מספרים. אבל הדבר רק גרם ללייבור להיראות יותר מגוחכת, שמנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. בסוף, הבינו, יהיה צורך להיות יותר נחרצים.
פניית הפרסה
לפני שלושה ימים (ד’) דווח שביום למחרת הלייבור תודיע באופן רשמי שהתכנית הזו מתה, הלכה לעולמה, חדלה מלהתקיים, פגה, הלכה לפגוש את בוראה ועוד מונחים שאפשר להגיד על תוכים מזן נורווגי כחול. שלשום (ה’) סטארמר וריבס אכן פרסמו מאמר דעה בגארדיאן בו הסבירו את עצמם: האג’נדה הסביבתית עדיין תהיה מרכזית במדיניות של ממשלת הלייבור העתידית שתקום, אבל לצערם הם הולכים לקבל מהשמרנים ירושה שלא תאפשר להם להגיע במהלך הפרלמנט הבא ל-28 מיליארד ליש”ט בשנה. “השמרנים מוכנים לשקר לכם לגבי הנזק שהם גרמו, אבל אנחנו לא”, הם כתבו. הם הבטיחו שעדיין תהיה השקעה אדירה, שתמומן בחלקה מהלוואות, כדי לאפשר לכלכלה הבריטית לצמוח ובסופו של דבר לגייס את הכסף הדרוש לתכנית השאפתנית שלהם. אבל פשוט, כרגע, זה לא אפשרי בסכומים האלו.
The Tories crashed our economy, but I won’t let them take away Britain’s future.
Labour’s Green Prosperity Plan will invest in Britain and reverse fourteen years of Tory decline.
More jobs, cheaper bills, energy security.
More from @RachelReevesMP and I:https://t.co/Ubnlj0mdHm
— Keir Starmer (@Keir_Starmer) February 8, 2024
על כמה אנחנו מדברים? ובכן, כבר בשלב מוקדם יותר הלייבור נאלצה להודות שלא באמת מדובר ב-28 מיליארד אלא ב-20 מיליארד של “כסף חדש” (כלומר, כזה שלא נמצא כבר במערכת), שכן הממשלה משקיעה כבר כעת 8 מיליארד. מתוך ה-20 האלו נשארו 4.7 מיליארד ליש”ט לשנה. כלומר, המצב כן ישתפר לעומת מצב ההשקעות עכשיו, אבל בסך הכל הוא יעמוד על פחות ממחצית ממה שהובטח ב-2021. המשמעות החמורה ביותר תהיה לתכנית הבידוד, שנועדה להפוך את הבתים בבריטניה ליעילים יותר אנרגטית. במקור, כשהתכנית עוד הייתה 28 מיליארד ליש”ט (מתוכם 20 ב”כסף חדש”), הלייבור הבטיחה לבודד 19 מיליון בתים עד 2030. כעת המספר הזה ירד ל-5 מיליון בלבד. כדי להגיע ל-14 מיליון בתים נצטרך לחכות כ-14 שנה, עד ל-2038.
התגובות
המפלגה השמרנית, כמובן, חגגה. רישי סונאק אמר שזה מוכיח ש”ללייבור אין תכנית”. שר הפנים ג’יימס קלברלי צייץ שהסיבה לפניית הפרסה היא לא הכלכלה אלא סקרי דעת הקהל. החשבון של המפלגה השמרנית טען שסטארמר מנסה להעמיד פנים שעדיין אפשר להוציא את התכנית לפועל בפחות מחצי מחיר. גם בלייבור היו מי שלא היו מרוצים מכך: בארי גרדינר, לדוגמה, שכיהן בממשלת הצללים של ג’רמי קורבין, הלין על כך שסטארמר לא מראה מנהיגות.
Keir Starmer is pretending he can junk the price tag but keep the actual policy itself.
He now can’t say how he’ll afford it because he doesn’t have a plan for our economy.
That means higher taxes for everyone and a worse future for our children. pic.twitter.com/W5M10ZwoFq
— Conservatives (@Conservatives) February 9, 2024
גם לאנשים מחוץ למערכת הפוליטית היה מה להגיד. מייק צ’יילדס, מנהל המדיניות של ידידי כדור הארץ, אמר שההחלטה היא “קצרת רואי”. כעת, לדבריו, יש צורך במנהיגות פוליטית רצינית שתתמודד עם משבר האקלים. עריבה חמיד, בכירה בגרינספיס, טענה שסטארמר “התקפל כמו מגדל קלפים ברוח”. אמה פינצ’בק, שמייצגת את סקטור האנרגיה, ביקרה גם היא את ההתנהלות של סטארמר, שכן לדבריה פניות פרסה כאלו פוגעות בביטחון של השווקים.
מנגד, היו גם מי שאמרו שהתכנית של הלייבור עדיין שאפתנית יותר, בטח ביחס למה שיש עכשיו. שון ספירס מהברית הירוקה אמר בדיוק את זה. זה נכון גם לבכירים בהנהגת הלייבור, שמבחינתם המדיניות היא שחשובה ולא תג המחיר שמצמידים לה. זה, במחילה, בולשיט: השמרנים לחלוטין צודקים בכך שאם מקצצים בתקציב של תכנית כלשהי, אי-אפשר לצפות שהיא תישאר באותו סדר גודל, אלא אם המפלגה רוצה להודות שריבס סתם זרקה מספר לאוויר באותו נאום ב-2021.
אד מיליבנד, שר שינוי האקלים ואפס פליטות בממשלת הצללים, ניסה להגן על ההחלטה. בריאיון לערוץ 4, הוא טען שהכל נעשה בגלל שהמציאות הכלכלית השתנתה בינתיים. לשאלה למה הוא לא התפטר, הוא ענה בכך שהוא רוצה להיות מי שיוכל להוביל את התכניות השאפתניות של הלייבור למאבק במשבר האקלים, אם וכאשר יהפוך לשר הממונה על התחום בממשלתו של סטארמר. גם הוא התחמק מכך שנראה שקיצצו לו מאוד את הכנפיים.
למה זה קורה?
ובכן, יכול להיות שג’יימס קלברלי עלה על נקודה נכונה. לפני שבוע דווח באובזרוור שהלייבור מתכוונת לשמוט מהמצע הבטחות רדיקליות כמו בתחום הטיפול הסיעודי או ביטול בית הלורדים. הסיבה לכך היא הרצון להפוך את מצע המפלגה ל”חסין פצצות” מפני ביקורת של המפלגה השמרנית. כלומר, הלייבור לא בהכרח משחקת כאן לפי הכללים הפיסקליים שהיא קבעה לעצמה, אלא מנסה לקחת מידי השמרנים תחמושת.
אם זה המצב, הרי שזה עלוב ביותר. בשיטה הפוליטית הבריטית, אם סטארמר מעוניין להוביל רפורמות רדיקליות עליו להבטיח אותן מראש, או שבית הלורדים יוכל להתעלל בהן, וזה גם לא ייראה טוב בציבור. כלומר, אם הוא נמנע מלהבטיח אותן בגלל הפחד מהשמרנים, יש שתי אפשרויות: הראשונה היא שהוא מוליך את המצביעים שולל, ומבטיח לעצמו אחר-כך צרות בשלב החקיקה. השנייה היא, אם לצטט מכר מבריטניה, שהוא הופך את עצמו “לפנים המקובלות של השמרנים”. כלומר, הוא בדיוק כמו השמרנים, מינוס הסקנדלים וחוסר התפקוד.
כמובן, תיתכן האפשרות שבאמת כרגע יהיה מאוד קשה לגייס 28 מיליארד ליש”ט במסגרת הכללים הפיסקליים. אבל אז צריך לשאול: האם באמת הייתה בדיקה של כל תקציבי המשרדים האחרים? האם מסים על חברות גדולות (חלק מהמימון לתכנית אמור להגיע ממסים חד-פעמיים על חברות האנרגיה) הם ברמה הנכונה? והאם הכללים הפיסקליים שהלייבור קבעה הם בהכרח הדבר הנכון לשלב הזה? אני לא יודע אם הלייבור ענתה לעצמה על כל השאלות האלו, אבל אצל רבים התחושה היא שהמלחמה במשבר האקלים הוא משהו שנחמד לעסוק בו, ולא משהו קריטי לחיי כולם.
מה שלא תהיה התשובה, הלייבור נראית כמי שמפחדת מהצל של עצמה ועוד יותר מהצל של השמרנים, למרות שהם מתקשים להתאושש בסקרים. העובדה שזה קרה אחרי שבועות של גמגום מביך לבטח לא עוזרת לתדמית הזו. זה כנראה לא מה שיציל את השמרנים מעצמם, אבל זה בטוח לא מועיל ללייבור.