אנחנו ממשיכים עם שנת הבחירות שלנו, והפעם עם נאומי פתיחת השנה של ארבע מפלגות מרכזיות. קיר סטארמר, הפייבוריט להיות ראש הממשלה לאחר שהסיפור ייגמר, נתן נאום על חזונו לפוליטיקה אחרת, אבל כרגיל נמנע ככל הניתן מלתת אמירות קונקרטיות. רישי סונאק, ראש הממשלה כעת והאנדרדוג בסקרים, לא נאם אבל נתן כיוון לתאריך הבחירות. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי שם את השמרנים על הכוונת ומתכוון לנסות לכפות בחירות באביב. ראש מפלגת הרפורמה ריצ’רד טייס סיפק נאום פופוליסטי כמתבקש, אבל מה שבאמת משך תשומת לב היה הספקולציות סביב חזרה אפשרית של נייג’ל פרג’ | צילום: מטה קיר סטארמר
כפי שהסברתי בפוסט הקודם, 2024 היא שנת בחירות בבריטניה. אז תאריך ברור לבחירות עדיין אין, אבל ברור לכולם שהמפלגות כבר נמצאות בקמפיין שלהן. השבוע המפלגות ערכו את אירועי פתיחת השנה שלהם, שבלי ספק למעשה היו יריות הפתיחה שלהן לשנת הבחירות שבאופוזיציה כל-כך ציפו לה. הנה תקציר.
הלייבור נגד האפתיה
נתחיל עם האירוע המרכזי, של הטוענת לכתר, מפלגת הלייבור. אתמול (ה’) קיר סטארמר הגיע לבריסטול כדי לשאת נאום. את 2024 הוא תיאר כ”שנה של בחירה” ו”שעון שמתקתק לממשלה הזו”. אבל מעבר לכך, הוא טען שבעוד שפוליטיקה נועדה לשרת את הציבור, תחת (כמעט) 14 שנות שלטון השמרנים נוצרה התחושה שפוליטיקאים הם יצור שמשרת בעיקר את עצמו. הוא הבהיר שחייבים להחזיק בתקווה שיכול להיות כאן טוב יותר, ולשם כך לא יספיק שהלייבור תנצח, שכן השמרנים מתכוונים להשאיר לה הרבה “מתנות” כשסטארמר ייכנס לדאונינג 10. הלייבור, כך סטארמר, תצטרך לרכוש את אמון הציבור ולשרת את כולו, כולל אלו שלא הצביעו ללייבור.
לכן סטארמר מבטיח תכנית לטווח הארוך שתביא לצמיחה גבוהה, רפורמות בבינוי, יותר ביטחון ברחובות, חשבונות נמוכים יותר הודות להקמת חברת אנרגיה ציבורית שתפעל על אנרגיה ירוקה, רפורמות בחינוך שיעניקו לדור העתיד יותר הזדמנויות וכמובן חיזוק ה-NHS והעמדתו על הרגליים. אבל מעל הכל, ממשלה עם הלך רוח חדש, ש”מבינה שתפקידה להתמודד עם אתגרי המחר – היום”. זה אומר, בראש ובראשונה, לא סתם לייצר צמיחה, אלא כזו שתשרת את האנשים העובדים. זה אומר גם סיום על השחיתות השמרנית ומינויי המקורבים. אבל גם פוליטיקה שתצרוך מהאזרחים פחות אנרגיה, בניגוד לזו הפופוליסטית. הוא כמובן סיים בכמה מילים יפות על עתיד של בריטניה זקופה וגאה, אם רק תכניסו אותו לדאונינג 10.
הנאום הזה, כמובן, לא נועד להבטיח משהו קונקרטי. הוא נועד להבטיח רעיון: הרעיון שאפשר שהממשלה תעבוד עבור אזרחיה. הרעיון שהאזרחים לא חייבים להתעניין בפוליטיקה כל הזמן. הרעיון שגם אם התקופה הקרובה תהיה קשה בגלל הצורך לנקות את הבלגן, בסוף יהיה טוב יותר כי יש ממשלה שלא מנסה לרפד לעצמה ולמקורביה את הכיסים, אלא לעשות טוב לכל האזרחים. הרעיון שיכול להיות טוב יותר. הרעיון שלא צריך להיות אפתיים לפוליטיקה, כי אפשר לשנות. מה שאני מנסה להגיד זה שאם האופוזיציה בישראל מתעקשת להמשיך לא להגיד שום דבר בעל משמעות, לפחות שתיקח את כותב הנאומים של סטארמר.
שאלות קשות
הבעיה של סטארמר, כרגיל, מתחילה כשנגמר הזמן להגיד מילים יפות (וייאמר לזכותו של סטארמר, המילים יפות מאוד) והגיע הזמן ממש לספק משהו קונקרטי. עד כדי כך, שבמסיבת העיתונאים שלאחר הנאום הוא נשאל מה הוא עושה לא נכון שכל-כך הרבה אנשים אומרים שלא בטוחים מה הוא מייצג.
אבל היו גם דברים יותר ממשיים: לדוגמה, כשהוא נשאל אם בכוונתו לבטל את הקפאת מדרגות המס של הממשלה הנוכחית (כלומר, מדרגת המס לא עולה מדיי שנה אלא נשארת במקום, כך שעוד ועוד אנשים נכנסים למדרגות מס חדשות), הוא בעיקר סיפר שהוא ממוקד בצמיחה ולשמרנים אין זכות להטיף על מסים גבוהים. כשנשאל על המקור התקציבי להגיע לאנרגיה נקייה עד 2030 הוא ענה – ואני לא צוחק – ש”קודם צריך להבין מה המשימה שלנו, והיא להגיע לאנרגיה נקייה עד 2030″, ושהכל ייעשה בהתאם לכללים הפיסקליים. מה זה אומר? שאם הכללים הפיסקליים יגבילו את ההלוואות שניתן לקחת “אז נלווה פחות”. אפילו כשנשאל אם יחזיר את מס הירושה בהתאם לדיווחים שהשמרנים מתכוונים לבטל אותו, הוא רק אמר שקודם נראה אם הם באמת יעשו את זה”. רק לאחר מכן, בריאיון לסקיי ניוז, לאחר שלא הייתה לו בררה, הוא התחייב שכן. יש עוד הרבה, אבל לא נעבור על הכל.
הפואנטה של כל זה היא שסטארמר מאוד אוהב להגיד שהוא מאוד ברור לגבי מה שהוא רוצה, אבל הוא לא. אני אמנם חושב שמדהים שלשמרנים לא כואב הגב מכובד הדבשת, אבל הם צודקים כשהם מאשימים אותו בזגזוגים. כפי שהסבירה בת’ ריגבי, הפרשנית הפוליטית של סקיי ניוז, סטארמר כנראה רוצה לשמור את ההתחייבויות קרוב יותר לבחירות עצמן, עם פרסום המצע. השאלה היא רק עד כמה זה ישתלם לו.
שאלת ראש הממשלה
ונעבור מראש האופוזיציה לראש הממשלה. רישי סונאק אמנם לא הכין נאום, אבל אתמול כן פגש קצת אזרחים וענה לשאלות עיתונאים. אמירה אחת ספציפית מצדו משכה את תשומת הלב התקשורתית: “הנחת העבודה שלי היא שיהיו בחירות כלליות במחצית השנייה של השנה, ובינתיים יש הרבה שאני רוצה להספיק”. הוא חזר על הדברים לאחר שנשאל אם הוא שולל אפשרות לבחירות באביב.
כפי שכתב הפרשן הפוליטי של ה-BBC כריס מייסון, זו אמירה דיי משונה. בבריטניה, מי שקובע את תאריך הבחירות (בהנחה שהן מוקדמות) הוא ראש הממשלה וראש הממשלה לבדו. רוצה לומר, למה זו “הנחת עבודה”? קודם כל, תמיד קיימת האפשרות שמדובר בהטעיה: בהינתן הסקרים הלא מחמיאים, אחד היתרונות שבכל זאת יש לסונאק על האופוזיציה הוא אלמנט ההפתעה. לדוגמה, הוא יכול בפגישה השבועית שלו עם המלך לבקש בחירות כבר בסוף פברואר ולתפוס את סטארמר לא מוכן. אפשרות אחרת, אותה הציע ההיסטוריון הפוליטי רוברט סונדרס, היא שהניסוח נועד לאפשר לו “בחירות חירום” באביב, במקרה שהצעת החוק שלו להכריז על רואנדה כמדינה בטוחה לפליטים לא תעבור בפרלמנט (מה שבהחלט עשוי לקרות), ולטעון שהן נכפו עליו.
במעמד זה אתהה גם על התאריך שהודלף לתקשורת, ה-14 בנובמבר: מדובר מעט יותר משבוע אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית. זה אומר לפחות יום או יומיים ברגעים המכריעים של הקמפיין בהם התקשורת תעניק פחות תשומת למתרחש בבית בגלל התוצאות מעבר לים. יכול להיות שסונאק בונה על פחות זמן מסך לאופוזיציה, אבל בהינתן מצבו בסקרים ייתכן שהוא זה שיזדקק לו יותר. לכן, ייתכן שגם זו הטעיה ורצוי לא לצאת משום נקודת הנחה לגבי התאריך, חוץ מזה שהוא כנראה יהיה השנה.
באופוזיציה מאוד לא אהבו את זה. סטארמר טען שהגיע הזמן שסונאק יפסיק עם המשחקים וייתן תאריך, רצוי מוקדם ככל האפשר. כמובן, זה לא יקרה. אבל זה נועד לאפשר לסטארמר את האפשרות לטעון שסונאק פחדן שמתחבא בדאונינג 10 עד שלא תהיה לו בררה אלא לצאת. גם המפלגה הליברל-דמוקרטית ומפלגת הרפורמה קראו לבחירות באביב.
שירותי פינוי
ונעבור למפלגות הקטנות יותר. נתחיל עם ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי. דייווי מאוד אוהב מחוות תיאטרליות, ושלשום (ד’) הוא הגיע לסארי כשהוא לבוש באפוד זוהר ונוהג במשאית הובלה שעליה נכתב (בתרגום חופשי): “שירות פינוי השמרנים של אד דייווי”. בנוסף, על המשאית הופיעה תמונתו של רישי סונאק והכיתוב “הזמן עבר”. לדייווי היה גם מה להגיד: “סוף-סוף: 2024. השנה שבה המצביעים סוף-סוף יזכו לארוז את הממשלה השמרנית הנוראית והמנותקת הזו; לזרוק את המדיניות הנוראה שלה לפח האשפה; לנקות את כתמי הגועל מהשטיחים (הרפרנס הוא למונח ‘גועל טוֺרי‘, המתאר את השחיתות השמרנית – אב”מ); ולבסוף לפנות את כולם מדאונינג 10″.
לאד דייווי אין אשליות שהוא יהיה ראש הממשלה. אבל הוא כן רואה הזדמנות להתחזק על חשבון השמרנים: הוא שם על הכוונת את מה שנקרא “החומה הכחולה”. הכוונה היא למושבים שמצביעים לשמרנים במשך דורות, וכעת בגלל המיאוס במפלגת השלטון לליברל-דמוקרטים יש סיכוי לשים עליהם יד. בחלקם, סיכוי יותר גדול משל הלייבור. דייווי מזהה את הסנטימנט האנטי-שמרני שיש בציבור כרגע, ולכן שם את עצמו בתור מי שיבטיח שהצבעה למפלגתו, ולו אסטרטגית, לכל הפחות תעיף את השמרנים מהשלטון. הוא לא ייכנס במקומם (ספק אם ירצה גם במקרה שסטארמר יצטרך להרכיב קואליציה), אבל הוא מתכוון לערוך משתה על הגופה של המפלגה השמרנית.
דייווי גם הודיע על כוונתו להגיש הצעת חוק שתקבע שהבחירות יתקיימו ב-2 במאי. מה הפואנטה? ובכן, אם סונאק יצביע נגד או יעכב את עליית ההצעה לדיון בפרלמנט, הדבר רק יחזק את דימויו כפחדן שדוחה את הבחירות בשביל עוד כמה חודשים בבית עם הדלת השחורה. סונאק כנראה יעדיף לחזק את דימויו כפחדן מאשר לתת לאופוזיציה להכתיב לו תאריך.
הקאמבק של נייג’ל?
והמפלגה האחרונה היא מפלגת הרפורמה, המשתייכת לימין הפופוליסטי. שלשום ראש המפלגה ריצ’רד טייס נתן נאום פתיחת שנה משלו. מצד אחד, הוא האשים את השמרנים שהם הרסו את בריטניה, הראה כיצד סונאק נכשל במרבית ההבטחות שלו ולכן לא צריך לקבל הזדמנות נוספת בתפקיד וטען שהשמרנים נהפכו לסוציאליסטים עם עוד מסים ועוד רגולציות. לגבי החלק של הסוציאליסטים, יצוין שלפעמים ניתן לשמוע דברים דומים בתוך המפלגה השמרנית עצמה. בכל מקרה, זה למה הוא אישר את מה שעד אז רק דווח, שהמפלגה תעמיד מועמדים בכל מושבי הבחירה, בניגוד לבחירות 2019 כשנייג’ל פרג’ נמנע מהצבת מועמדים מול נציגים שמרנים. מצד שני, הוא גם לא מרוצה מהאלטרנטיבה. הוא הזהיר שאם הלייבור תעלה לשלטון יהיה מדובר ב”סטארמגדון” שיביא את בריטניה לעוד הגירה, עוד הלוואות ולבסוף פשיטת רגל. לכן יש להצביע למפלגת הרפורמה, שתוריד מסים, תערוך רפורמה בשירות הציבורי כדי לקצץ עלויות, תעצור את ההגירה, תיפטר מתקנות האיחוד האירופי ותחסל את מדיניות “אפס פליטות”.
אבל הנאום הזה קצת טבע מתחת לספקולציות לגבי קאמבק אפשרי של מייסד המפלגה נייג’ל פרג’. דבר כזה ללא ספק יעשה טוב למפלגה: פרג’ מוכר משמעותית יותר מטייס, הוא כריזמטי יותר והסקרים צופים לו הצלחה אלקטורלית רבה יותר, בעיקר אם יחזור לראשות המפלגה. פרג’ לא הופיע לנאום פתיחת השנה של המפלגה, אבל ישנה סברה שגם אם משהו נסגר עם פרג’, במפלגה מעדיפים לחכות קרוב יותר לבחירות כדי להשיג את האפקט המקסימלי. אבל לא בטוח שפרג’ ינסה להיבחר לפרלמנט, לאחר שנכשל לעשות זאת שבע פעמים, אבל הוא בהחלט יכול לעזור למפלגה אם יחזור להיות הפנים שלה. איך שלא יהיה, עם פרג’ או בלעדיו, המפלגה הזו היא כאב הראש האמיתי של השמרנים.
וקידום עצמי קטן לסיום
סיימנו עם הסקירה, אבל ברשותכם קידום עצמי קטן לפני שתסגרו את הטאב: ייתכן שחלקכם שמתם לב באתר שאני גם מציע הרצאות. לכבוד שנת הבחירות, הוספתי גם הרצאה על הבחירות ועל מה שצפוי לקרות בהן, שכמובן תתקדם ככל שנתקרב אליהן. ההרצאות יכולות להינתן לסוגים שונים של קהלים בסוגים שונים של פורומים. אם אתם מעוניינים, אתם יכולים לקבל יותר פרטים כאן.